מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת רשות ערעור על הנחיות למומחה בתביעת לשון הרע

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

התביעה וטענות התובע בקליפת אגוז עניינו של ההליך שלפניי בבקשה לסילוק על הסף של תביעת לשון הרע, אשר הוגשה ע"י התובע (הוא המשיב דנא) כנגד הנתבעת (היא המבקשת דנא), פסיכולוגית קלינית במקצועה ובהכשרתה, בגין הופעתה, מעורבותה וחוות דעתה, במסגרת ועדת התסקירים של משרד הרווחה והשירותים החברתיים (להלן: "הועדה"), כאשר במסגרת זו חיוותה דעתה באשר לסוגיית המשמורת על בנו של התובע.
בסופו של דבר המליצה הועדה על הוצאתו של הבן ממשמורת התובע ועל הגירתו לאימו בארה"ב. לטענת התובע, פעלה הנתבעת בועדה וחיוותה דעתה ברשלנות ובנגוד להנחיות משרד הרווחה וללא שפגשה את התובע עובר למועד ישיבת הועדה.
על החלטתי זו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בלוד ברע"א 10555-02-21, רוזן-צבי נ' מילמן.
עוד אפנה לפסק הדין בע"פ (ת"א) 546/92, רם דורון נ' טליה טריינין גורן, פ"מ תשנ"ד(1), 441, שם נדון ערעור על קובלנה פלילית, שהוגשה ע"י צד להליך משפטי כנגד עורכת הדין של צד השני, בגין דבריה אשר נאמרו במסגרת סיור עם מומחה מטעם ביהמ"ש בדירה.
כב' השופט אלון אינפלד קבע בפסק דינו שם כדלקמן: "לטעמי, לא יכול להיות ספק שהדוח של ועדת גולדמן מהוה פירסום המוגן על פי סעיף 13 (9) לחוק איסור לשון הרע, שכן מדובר בפירסום שנעשה על פי הוראה של רשות מוסמכת". בת"א (טבריה) 2163/00, בני אליהו נ' חיים חליווה (3.12.2006, פורסם ב"נבו"), נדונו פרסומים של דוחות מבקר ערייה וכן מכתבים מטעמו הכרוכים בעבודתו.
...
בסופו של דבר המליצה הוועדה על הוצאתו של הבן ממשמורת התובע ועל הגירתו לאמו בארה"ב. לטענת התובע, פעלה הנתבעת בוועדה וחיוותה דעתה ברשלנות ובניגוד להנחיות משרד הרווחה וללא שפגשה את התובע עובר למועד ישיבת הוועדה.
כמו כן, המבקשת דנא השתתפה בוועדה שנדרשה השתתפות של פסיכולוגית במסגרתה ע"י הגורמים שלעניין, בהתאם להוראות התע"ס. בעניין זה אין מנוס מלקבוע כי המבקשת חיוותה דעתה על פי הוראה של רשות מוסמכת (שהיא הוועדה) או על פי היתר של אותה רשות.
סוף דבר אני מורה על דחיית התביעה.
התובע ישלם לנתבעת הוצאות בסך 2,340 ₪.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב יפו (כב' השופט אילן רונן) מיום 15.6.21 בת.א. 20443-02-20 שעניינה מתן הנחיות למומחה בית משפט (בקשה מס' 24).
המשיבה (להלן גם: "כלמוביל") הגישה תביעת לשון הרע נגד המבקש בסך 450,000 ₪ בגין פרסומים שפירסם נגדה.
...
דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיבה וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) ככלל, ביקורת ערכאת ערעור על החלטת ביניים של הערכאה הדיונית, תיעשה במסגרת ערעור על פסק הדין אלא אם כן מדובר במקרים חריגים שבהן דחיית הביקורת בשלב המוקדם תוביל לנזק בלתי הפיך לצדדים או תוביל להליך מיותר או שגוי.
בכל הנוגע לשכר טרחת המומחה: מעבר לעובדה כי לא שוכנעתי אפילו לכאורה שמדובר בשכר טרחה גבוה באופן חריג, אזי לא מדובר בסכום שתשלומו עתה יגרום נזק בלתי הפיך .
לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

ביום 6.1.2021 הגישה העותרת תביעה אזרחית נגד העו"ס לסדרי דין בין היתר בעילות של פגיעה בפרטיות, הפרת חובה חקוקה, לשון הרע ורשלנות מקצועית (תביעה זו עודנה מתבררת; להלן: התביעה האזרחית).
על החלטת בית המשפט להותיר את הטיפול במשפחה בידי העו"ס לסדרי דין הגישה העותרת בקשת רשות לערער, וזו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי, שקבע כי החלטת העו"ס המחוזית ניתנה במסגרת סמכותה וכי מדובר בהחלטה "שאינה בסמכותו של ביהמ"ש קמא" ועל כן אין מקום להתערב בה. עוד ציין בית המשפט המחוזי שקיים קושי במועד הגשת בקשת הרשות לערער.
ההליך בבית המשפט לעינייני מישפחה המשיך להתנהל במקביל, ובחודש נובמבר 2021 ביקשה העותרת כי בית המשפט יורה על העברת סמכויות העו"ס לסדרי דין לידי הפסיכולוגית המומחית שמונתה בהחלטת בית המשפט.
ראשה השני של העתירה מכוון לבטלות הוראת סעיף 20 סיפא לפרק 3.20 להוראות תקנון העבודה הסוציאלית (מדובר בקובץ של הוראות והנחיות מטעם המנהל הכללי של משרד הרווחה; להלן: תע"ס) שקובעת: "הגשת תביעה כנגד עו"ס לעניין ס"ד אינה מבטלת את מעורבותו של אותו עו"ס בטיפול במקרה" (להלן: הוראת התע"ס).
...
בו ביום הגישה העותרת בקשה להטלת חיסיון על התסקיר ובית המשפט נעתר לבקשה.
באותם המקרים - כאשר היה מדובר בטענות של נאשם בדבר פגמים שנפלו בהגשת כתב אישום (לרבות בשלב החקירה) - נקבע על ידי בית משפט זה כי על אף כי לבית משפט זה, בשבתו כבית דין גבוה לצדק, הסמכות לבחון את תקינות מעשיהם של גופי שלטון הרי ש'דרך המלך' להעלאת טענות מעין אלה היא במסגרת ההליך המתנהל לפני הערכאה הדיונית וכי על כן דין העתירות להידחות על הסף" (בג"ץ 2592/10 פלוני נ' פקידת סעד לסדרי דין, פסקה 8 (26.4.2010) (להלן: עניין פלוני)).
נוכח כל האמור לעיל, הרי שלעותרת יש סעד חלופי בדמות פנייה לבית המשפט לענייני משפחה.
סוף דבר: העתירה נדחית.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

רמ"ש 68567-06-21 : (ניפתח ביום 30/06/2021) בין לבין ביום 30/6/2021 הוגשה בקשת רשות ערעור על שתי החלטות שלי.
האם תשתף פעולה עם הצורך להביא את הקטינה לבית לין על פי ההנחיות שלהם.
יוער בהקשר זה שבדיון שהתקיים ביום 29/06/2022 ב- עמ"ש 18619-04-22 הסכימה באת כוחו של המבקש בדיון, עו"ד סומך-קרם, שהתביעה ללשון הרע תימחק, וכך נכתב בפרוטוקול, "עו"ד סומך-קרם: אנו מסכימים להצעה שהתביעה ללשון הרע תדחה ללא צו להוצאות, וכך גם תדחה התביעה שלהם, בכפוף למינוי מומחה שיבחן את התיק." חרף זאת התיק, בו מייצגים שני עורכי דין אחרים, ממשרד אחר, ממשיך ומתנהל.
...
אחרית דבר: לאור המובא והמקובץ לעיל מורה על דחיית הבקשה.
מתיר פרסום החלטתי בהסתרת פרטים מזהים.
תואיל המזכירות לשלוח החלטתי לצדדים.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב' השופט אריה ביטון) מיום 12.1.2024 בת"א 3967-05-23.
הוא הגיש בתיק קמא תביעה בגין פירסום לשון הרע נגד המשיב, שטופל במרפאתו.
" גורמת לעיוות דין למבקש ו/או לצדדים ו/או מתבקש לאור לשון ותוכן האמור בה להעביר את התיק למותב המתאים הדן בתביעות בגין ניזקי גוף (כמו התביעה שכנגד בעיניינו בגינה הוגשה בקשה לסילוק על הסף) ו/או ליתן הנחיה אופראטיבית מקום בו בית המשפט הנכבד בעצמו מודה שאינו יכול לידון (ואם כך, מבלי לפגוע בכבוד בית המשפט הנכבד קמא, אז גם לא יכול ליתן הכרעה בבקשה לסילוק על הסף – על כל המשתמע מכך)".
ד) תקנה 15 (א) (2) לתקנות קובעת, כי יש לצרף חוות דעת מומחה רפואה לכתב טענות "שבכוונת בעל הדין להסתמך עליו במהלך המשפט". ממילא ללא חוות דעת מומחה בתחום הרפואי לא ניתן להוכיח רשלנות רפואית.
אמנם ויינשטיין בתשובתו לבקשת רשות העירעור עומד על כך שאין מדובר בתביעה לרשלנות רפואית אך בין אם טענתו נכונה ובין אם לאו, מן הראוי להכריע בבקשת וולף לסילוק על הסף כבר עתה, בין אם יש לקבלה ובין אם יש לדחותה.
...
בהחלטה מיום 12.1.2024 נקבע: "לאחר עיון מחדש, הנני מבהיר כי פרשנות ב"כ המבקש אינה מקובלת עליי. תקנה 49 חלה על כלל הבקשות שניתן להגיש במסגרת ההליך לרבות בקשה לסילוק על הסף, שאינה מנויה בין הבקשות המנויות בסעיף 49 (א) לתקנות. לפיכך, חלות הוראות תקנה 49 (ג) – (ט). בהתאם לתקנה 49 (ח), רק בקשה שבית המשפט לא הורה על דרך הגשתה תוגש בכתב, ואזי תחול הוראת תקנה 50.
לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה יש לתת רשות ערעור ולקבל הערעור לגופו כך שבית משפט קמא יכריע בבקשה לסילוק על הסף שהוגשה וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) תקנה 49 (א) לתקנות קובעת, כי לא יוגשו בקשות כלשהן "במועד שלאחר הגשת כתב הטענות האחרון עד מועד ישיבת קדם המשפט הראשונה" זולת אם הבקשה נמנית על החלופות בסעיף 49 (א) (1) – (10).
לסיכום: א) לאור האמור לעיל, מתקבלת בקשת רשות הערעור ומתקבל הערעור באופן שבו בית משפט ידון בבקשה לסילוק על הסף כבר עתה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו