בקשת רשות ערעור על המשך ניהול ערעור שכנגד לאחר מחיקת ערעור

בבית המשפט העליון רע"א 2976/20 רע"א 4880/20 לפני: כבוד השופטת י' וילנר המבקש: עו"ד דני אורדן נ ג ד המשיבה: 1. ציונה זרירי, באמצעות בנה אורי דרור משיבים פורמאלים: 2. אריק נדב 3. רוית נדב 4. חנה נדב 5. מתתיהו עובד 6. סמדר עובד 7. אהרון עובד 8. רחל עובד 9. ניסים אהרון 10. יונה אהרון 11. אורי דרור 12. אהוד זרירי 13. איריס שמלי בקשות רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בת"א 069525-05-19 שניתנו ביום 9.3.2020 וביום 2.7.2020 על ידי כבוד השופט צבי דותן בשם המבקש: בעצמו בשם המשיבים 9-1: עו"ד מאיר רצאבי ][]החלטה

על החלטה זו של בית המשפט המחוזי נסבה בקשת רשות העירעור הראשונה שהגיש המבקש (להלן: הבקשה הראשונה), אשר עיקריה יפורטו בהמשך.

דחיית הבקשה לסילוק על הסף לא אחת נפסק על ידי בית משפט זה כי היתערבות ערכאת העירעור בהחלטות ביניים שעניינן דחיית בקשה לסילוק על הסף תיעשה במשורה ובמקרים חריגים בלבד, שמתקיים בהם חשש ממשי לניהולו של הליך סרק הכרוך בהשקעת משאבים יוצאת דופן, או כאשר נפלה טעות מהותית בהחלטת הערכאה הדיונית (ראו: רע"א 7198/18 פלוני נ' פקיד שומה אשקלון, פסקה 8 (24.3.2019); רע"א 2498/19 הרוש נ' כהן, פסקה 12 (3.6.2019); חמי בן-נון וטל חבקין העירעור האזרחי 208-207 (מהדורה שלישית, 2012)).

ראשית, לא מצאתי ממש בטענת המבקש לפיה מאחר שאישור ניהול התביעה צריך היה להנתן על-ידי בית המשפט לעינייני מישפחה מראש ולא בדיעבד, יש להורות למשיבה למחוק את התביעה ולהגישה מחדש.

כפי שציין בית המשפט המחוזי, משעה שבית המשפט לעינייני מישפחה נתן אישור לניהול התביעה שהגישה המשיבה באמצעות דרור, הפגם שנפל לכאורה בהגשת התביעה ללא אישור כאמור נרפא, ולא מצאתי להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי להורות על המשך ניהול התביעה בנסיבות אלה (על סמכותו הכללית של בית המשפט לתקן פגמים בהליך ראו: תקנה 524 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; ע"א 2975/09 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' חיים דראל (16.6.2010)).

החלטת בית המשפט המחוזי בנידון על כלל נימוקיה מקובלת עלי, ולא מצאתי להתערב בה. אדגיש כי המבקש יכול היה להגיש בקשה להארכת מועד להגשת התביעה שכנגד לאורך חודשים ארוכים, אך נימנע לעשות כן, אף לאחר שניתנה החלטת בית המשפט לעינייני מישפחה המאשרת את ניהול התביעה, ואף לאחר שניתנה החלטת בית המשפט המחוזי לפיה נדחתה הבקשה לסילוק התביעה על הסף.

...

לטענת המבקש, משנדחתה בקשת הסילוק נוכח האישור שניתן על-ידי בית המשפט לענייני משפחה בדיעבד, יהיה זה צודק להיעתר לבקשתו להארכת מועד להגשת התביעה שכנגד.

דחיית הבקשה להארכת מועד אף דין הבקשה השנייה, הנוגעת לבקשה להארכת מועד לטובת הגשת תביעה שכנגד מטעם המבקש, להידחות.

החלטת בית המשפט המחוזי בנדון על כלל נימוקיה מקובלת עלי, ולא מצאתי להתערב בה. אדגיש כי המבקש יכול היה להגיש בקשה להארכת מועד להגשת התביעה שכנגד לאורך חודשים ארוכים, אך נמנע לעשות כן, אף לאחר שניתנה החלטת בית המשפט לענייני משפחה המאשרת את ניהול התביעה, ואף לאחר שניתנה החלטת בית המשפט המחוזי לפיה נדחתה הבקשה לסילוק התביעה על הסף.

סוף דבר: הבקשות נדחות.

עוד הוסכם כי ככל שלא ישולם תשלום כלשהוא במלואו תעמוד יתרת החוב לפרעון מידי והמשיבים רשאים לנקוט כל הליך לגביית החוב ובין היתר לממש את הערבות האישית של המבקש, לעתור למתן פסיקתות לאכיפת תשלום יתרת החוב וכן לעתור לביטול מחיקתו של המערער מכתב התביעה ולהמשיך לנהל נגדו את התביעה וזאת מבלי לפגוע בכל הסעדים האחרים העומדים להם.

במסגרת בקשת רשות ערעור שהגיש המערער על החלטת כב' רשמת ההוצל"פ – רע"צ 44276-09-18 הגיעו הצדדים להסכמה דיונית שאושרה וניתנה לה תוקף של החלטה ביום 4.11.18 ע"י כב' השופט עמית משה סובל, לפיה: הסכמנו לראות בבקשה לבצוע שהוגשה בתיק ההוצאה לפועל כבקשה לבצוע שטר.

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ושמעתי את השלמת טיעוניהם בע"פ, הגעתי למסקנה ולפיה דין העירעור להדחות מהנימוקים כדלקמן: הנחת המוצא היא כי בשלב ההיתנגדות לבצוע שטר, כמו גם בשלב בקשת רשות להיתגונן, הנטל בו נושא מבקש הרשות להיתגונן קל הוא; הנטל אמנם אינו רב, אך הוא קיים.

המבקש "איננו נידרש להוכיח את גירסתו, אלא רק להראות הגנה אפשרית... הרשות תוענק, אם התצהיר על פניו (יחד עם החקירה הנגדית, כשמתקיימת) מגלה טענה, שאם תוכח במשפט תהווה הגנה מפני התביעה" (ע"א 518/87 פטלז'אן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ  (25.11.93)).

...

אני מסכימה עם נימוקי בימ"ש קמא ועם המסקנה אליה הגיע.

בנסיבות אלה, עלי לצאת מנקודת מוצא ולפיה הפרוטוקול של הדיון בבימ"ש קמא שיקף את שנאמר בדיון, ודין טענת המערער בהקשר זה להידחות.

לסיכום: לאור האמור לעיל, דין הערעור להידחות.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת מ' בנקי) מיום 10.7.2022 בת.א. 44489-03-20.

למרות זאת ניתנה לתובעת אפשרות להגיש חוות דעת כאמור מספר חודשים לאחר הגשת התביעה אך התובעת נימנעה במפורש מלעשות כן. רק לאחר שהתיק היתקדם וניתנה הצעה לסיום ההליך ביקשה התובעת להסיג את ההליך שנתיים וחצי לאחור ולהתחיל תהליך של הגשת חוות דעת רפואיות לעניין הנזק, עניין שיצריך בהכרח הגשת חוות דעת נגדית מטעם הנתבעת ואולי אף מינוי מומחה מטעם בית המשפט.

הבחירה בידי התובעת להמשיך בניהול הליך זה על יסוד החומר הקיים בו כעת או לבקש את מחיקת התביעה דנן ואז תוכל בכפוף לכל דין להגיש תביעה חדשה שתכלול כמיטב הבנתה כל טענה ונזק שתטען להם.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובמסמכים השונים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה למתן רשות ערעור להיתקבל, יש לידון בבקשה כבערעור ולקבל את העירעור.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובמסמכים השונים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה למתן רשות ערעור להתקבל, יש לדון בבקשה כבערעור ולקבל את הערעור.

סיכום על יסוד האמור, הערעור מתקבל.

כתב תביעה מתוקן יוגש תוך 30 יום במקביל עם תשלום ההוצאות כאמור בסעיף 22 לפסק דין זה. האפשרות לתיקון כתב התביעה וצירוף חוות הדעת מותנית בכך שהמבקשים ישלמו בתוך 30 יום למשיבה הוצאות בסכום של 2,500 ₪ (בקביעת הסכום התחשבתי בכך שהמשיבה התנגדה לבקשה למתן רשות ערעור) ולאוצר המדינה הוצאות בסכום של 2,500 ₪.

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט השלום בבת ים (כבוד השופטת עידית קליימן-בלק) בת"א 27125-05-19 מיום 3.8.22 ומיום 5.9.22, במסגרתן מצא בית משפט קמא לחייב את המבקשת בהוצאות משפט לטובת המשיבים ודחה את בקשת המבקשת לעיכוב ביצוע ההחלטה.

בהמשך להחלטותיי מיום 10.3.22 ומיום 10.4.22 אשר נותרו מיותמות עת זכו להתעלמות, בהעדר הודעת עידכון מטעם מי מהצדדים אשר להמשך ניהול ההליך, הריני עושה שימוש בסמכותי הקנויה מכוח תקנה 45(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, ומורה על מחיקת התביעה מחמת חוסר מעש.

בית משפט קמא בהחלטתו מיום 9.5.22 דחה את הבקשה וקבע: "אין בנימוקי הבקשה, אשר בעקרם עוסקים במחדלי הצדדים או מי מהם ובהטחת האשמות כלפי הצד שכנגד, כדי לשנות מהחלטתי." ביום 24.7.22, כחודשיים וחצי לאחר החלטות המחיקה, הגישו המשיבים בקשה לבית משפט קמא לחייב את המבקשת בהוצאות ההליך.

בית משפט קמא לא היה מוסמך לידון ולהחליט בבקשה שהוגשה על ידי המשיבים לחיוב המבקשת בהוצאות וזאת משום שבית משפט קמא בהחלטתו למחיקת התביעה ובהחלטותיו לא לקבל את הבקשה ביטול המחיקה, הוא בפועל סיים את תפקידו והיה על המשיבים להגיש ערעור על ההחלטה.

בהתאם לפסיקה, נושא ניהול הדיון הנה סוגיה המסורה לשיקול דעתה של הערכאה המבררת וערכאת העירעור אינה מיתערבת בה בנקל, אלא במקרים חריגים ונדירים.

דיון לאחר שעיינתי בבקשה בתגובה ובהחלטות בית משפט קמא מצאתי לידון בבקשת רשות העירעור כבערעור ולקבלה.

...

אין בידי לקבל את טענת המבקשת כי החלטת בית משפט קמא למחוק את התביעה שגויה.

עוד ראיתי לציין כי על פי המתואר למעלה הייתה גם למשיבים יד בסחבת בהתנהלות אשר הביאה בסופו של דבר למחיקת התביעה.

סוף דבר דין בקשת רשות הערעור להתקבל.

בבית המשפט העליון רע"א 8120/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקשות: 1. פלטינום קפיטל 38 אחזקות בע"מ 2. פלטינום קפיטל פרויקט 50 בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. רוני בן יהודה 2. שי תירוש 3. אילן אברהמי 4. רוני זוהר 5. אסף אופנהיים בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת ר' ערקובי) בת"א 42260-10-21 מיום 20.9.2022 בשם המבקשות: עו"ד שלום הרשקוביץ; עו"ד אריאל הולצר; עו"ד אוראל אסולין בשם משיבים 2-1: עו"ד אייל בליזקובסקי ][]החלטה

בהסכם נקבע בין היתר כי המשיבים יפעלו על מנת שחברה בת של קפיטל 38 תרכוש את הנכס מושא הפרויקט; כי לאחר הרכישה יפעלו הצדדים לקידום הליכי התיכנון וקבלת היתר בניה ולהשלמת בניית הדירות בפרויקט; כי הניהול השוטף של הפרויקט עד השלמתו ייעשה על ידי המשיבים; כי בגין ניהול הפרויקט יהיו זכאים המשיבים לסכום של עד מחצית מריווחי קפיטל 38 מהפרויקט ולהחזר השקעותיהם; כי בכל מקרה של סיכסוך בין הצדדים בקשר להסכם יכריע בורר שימונה בהסכמת הצדדים; וכי בהעדר מינוי בורר בתוך 7 ימים מפניית צד אחד למישנהו, ימונה הבורר על ידי יו"ר מחוז תל אביב בלישכת עורכי הדין.

בתשובתן לבקשה טענו המבקשות ובעלי המניות בין היתר כי כלל לא היה מקום להגיש את התביעה לבית המשפט, שכן זו מתבססת על ההסכם בו נקבע כי כל מחלוקת בין הצדדים בקשר אליו תתברר לפני בורר, ועל כן דינה להמחק על הסף.

לפי קביעת בית המשפט המחוזי, כפירה כללית בטענות הצד שכנגד תפורש כחוסר נכונות לקיים את הליך הבוררות.

לעמדת המבקשות, נוכח השאלה העקרונית המתעוררת בבקשתן, נוכח העובדה שנפלה בהחלטת בית המשפט טעות ברורה ונוכח העובדה שיש בהחלטה כדי להשפיע באופן משמעותי על המשך ניהול ההליך, יש ליתן רשות ערעור בעיניינן.

...

המבקשות ניסו אפוא לבחון את הלך רוחו של בית המשפט ביחס לתביעה ורק לאחר ניסיון זה החליטו לפנות בבקשה לעיכוב הליכים, וגם בשל כך יש לדחות את הבקשה.

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה, בנספחיה ובתשובה לה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

בנסיבות אלו, לא מצאתי כי נפל פגם במסקנתו של בית המשפט לפיה לא ניתן לראות במבקשות כמי שהיו מוכנות "לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות...". הבקשה נדחית אפוא.