לסיכום ולאור כל האמור, קבע בית המשפט הקהילתי כי לא מדובר במקרה חריג המתאים להעברת ההליך אליו, והחזיר את התיק למתן גזר דין על ידי בית משפט זה.
טיעוני הצדדים לעונש
ביום 22.9.22 טענו הצדדים לעונש, וביום 12.2.23, לאחר שהתיק הוחזר מבית המשפט הקהילתי, השלימו את טיעוניהם.
ב"כ המאשימה הפנה לפסק-הדין:
רע"פ 1899/22 אלקרעאן נ' מדינת ישראל (28.3.22) - בקשה למתן רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי, בגדריו נדחה ערעור המבקש על הכרעת דינו וגזר דינו של בית משפט השלום לפיהם הורשע המבקש בעבירה של הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות, לאחר שנקבע כי המבקש יידה אבנים לעבר שוטרים שהגיעו להפגנה בה נטל חלק המבקש.
ב"כ הנאשם הפנה לפסקי הדין:
עפ"ג (ב"ש) 10722-09-22 כוכבי נ' מדינת ישראל (21.12.22) – המערער הורשע, בהתאם להודאתו, בבצוע עבירות תקיפת עובד ציבור כדי להכשילו בתפקידו, ונדון לבצוע של"צ בהקף 300 שעות, מאסר מותנה וקנס בגובה 3,000 ₪, זאת לאחר שתקף פקח ושוטרת, שניסו לעצור אותו בגין אי עטית מסכה בתקופת הקורונה.
בקשת רשות ערעור שהגישה המערערת לבית המשפט העליון 3958/17, נדחתה אף היא (החלטה מיום 20.06.17).
...
נוכח המפורט לעיל, ובהינתן נסיבות המקרה שלפנינו, אשר מהווה התנהגות מתוכננת ובלתי ספונטנית, ומאופיין ברכיב של תכנון, ובעבירה שהיה בה לסכן שוטרים - אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לעבירות אותן ביצע הנאשם, נע בין חמישה חודשי מאסר, שיכול וירוצו בעבודות שירות, ועד ל-18 חודשי מאסר בפועל.
כאמור, שירות המבחן המליץ לשלבו בבית משפט קהילתי ואולם בסופו של דבר, לאור החלטת בית המשפט הקהילתי שנימוקיה הובאו לעיל, יצטרך הנאשם לשאת את עונשו כפי שיקבע בבית משפט זה.
לנאשם אין הרשעות קודמות, עובדה זו תיזקף לזכותו.
סוף דבר
נוכח כל האמור לעיל, אני גוזרת את עונשו של הנאשם כדלקמן:
א. שישה חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות.