מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת רשות ערעור על הכרעת דין וגזר דין בתיק תקיפה

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום ברמלה ת"פ 55601-03-21 מדינת ישראל נ' נטו 22 בינואר 2023 לפני כבוד השופטת אילה אורן המאשימה מדינת ישראל הנאשם לידור נטו גזר דין
ערעור שהגיש הנאשם על הכרעת הדין וגזר הדין נדחו, וכך גם בקשת רשות.
ברע"פ 303/16 פלוני נ' מדינת ישראל (13.1.2016), נדחתה בקשת רשות ערעור על העונש שהושת על המבקש לאחר שהורשע לפי הודאתו בעבירה של תקיפה כלפי בת זוג, בכך שדחף את בת זוגו והיא נפלה על הריצפה, ובעט בה בעת שהייתה שרועה על הריצפה.
ככל שקיימים ערבויות ופקדונות כספיים בתיק זה או בקשורים אליו, הם יעמדו בתוקפן עד להתייצבות הנאשם לנשיאת עונשו המאסר בעבודות שירות, ובהסכמתו יקזזו מתשלום הפיצויים לטובת המתלוננת, ככל שהנאשם לא ישלם את הפיצויים קודם לכן, והיתרה תוחזר לו כפוף לכל מניעה חוקית, לרבות עיקול.
...
ואולם, אני סבורה שהותרת הרשעת הנאשם על כנה מתבקשת לנוכח חומרת המעשים שביצע, ההסלמה שלהם, וביצועם בכיכר העיר, ללא כל מורא, כמו גם בשל תוצאותיהם ופוטנציאל הסיכון שלהם.
לאחר שעיינתי בפסיקה הנוהגת, בשים לב לחומרת העבירות שביצע הנאשם כלפי המתלוננת בנסיבותיהן, מצאתי לנכון לאמץ את מתחם העונש לו עתרה המאשימה, ואני קובעת כי זה חל ממספר חודשי מאסר שיכול שירוצו בעבודות שירות ועד 15 חודשים.
אשר על כן, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך חודשיים, אותם יישא הנאשם בעבודות שירות.

בהליך תיק פלילי קהילתי (תפ"ק) שהוגש בשנת 2023 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

לסיכום ולאור כל האמור, קבע בית המשפט הקהילתי כי לא מדובר במקרה חריג המתאים להעברת ההליך אליו, והחזיר את התיק למתן גזר דין על ידי בית משפט זה. טיעוני הצדדים לעונש ביום 22.9.22 טענו הצדדים לעונש, וביום 12.2.23, לאחר שהתיק הוחזר מבית המשפט הקהילתי, השלימו את טיעוניהם.
ב"כ המאשימה הפנה לפסק-הדין: רע"פ 1899/22 אלקרעאן נ' מדינת ישראל (28.3.22) - בקשה למתן רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי, בגדריו נדחה ערעור המבקש על הכרעת דינו וגזר דינו של בית משפט השלום לפיהם הורשע המבקש בעבירה של הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות, לאחר שנקבע כי המבקש יידה אבנים לעבר שוטרים שהגיעו להפגנה בה נטל חלק המבקש.
ב"כ הנאשם הפנה לפסקי הדין: עפ"ג (ב"ש) 10722-09-22 כוכבי נ' מדינת ישראל (21.12.22) – המערער הורשע, בהתאם להודאתו, בבצוע עבירות תקיפת עובד ציבור כדי להכשילו בתפקידו, ונדון לבצוע של"צ בהקף 300 שעות, מאסר מותנה וקנס בגובה 3,000 ₪, זאת לאחר שתקף פקח ושוטרת, שניסו לעצור אותו בגין אי עטית מסכה בתקופת הקורונה.
בקשת רשות ערעור שהגישה המערערת לבית המשפט העליון 3958/17, נדחתה אף היא (החלטה מיום 20.06.17).
...
נוכח המפורט לעיל, ובהינתן נסיבות המקרה שלפנינו, אשר מהווה התנהגות מתוכננת ובלתי ספונטנית, ומאופיין ברכיב של תכנון, ובעבירה שהיה בה לסכן שוטרים - אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לעבירות אותן ביצע הנאשם, נע בין חמישה חודשי מאסר, שיכול וירוצו בעבודות שירות, ועד ל-18 חודשי מאסר בפועל.
כאמור, שירות המבחן המליץ לשלבו בבית משפט קהילתי ואולם בסופו של דבר, לאור החלטת בית המשפט הקהילתי שנימוקיה הובאו לעיל, יצטרך הנאשם לשאת את עונשו כפי שיקבע בבית משפט זה. לנאשם אין הרשעות קודמות, עובדה זו תיזקף לזכותו.
סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אני גוזרת את עונשו של הנאשם כדלקמן:        א. שישה חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

זאת, כיוון שבית הדין למשמעת הוא שהחליט בגזר דינו על פיטורי המבקש וכי אלה יכנסו לתקוף ביום 31.8.22.
בית הדין האיזורי קבע כי סעיף 40(א) לחוק מתייחס "לדחיית מועד ביצוע גזר הדין שהורה בין היתר על פיטורי המבקש ביום 31.8.2022 ולא לדחיית מועד כניסתו לתוקף של גזר הדין המורה על הפיטורים. כלומר, ההחלטה על פיטורי המבקש ביום 31.8.2022 התקבלה עוד בעת מתן גזר הדין בהליך המשמעתי השני אולם ביצוע הפיטורים עצמם נדחה עד למועד מתן ההחלטה בעירעור על פסק הדין של בית הדין למשמעת" (סעיף 33 להחלטה, ההדגשה שלי).
בית הדין סמך את הכרעתו על דברי ההסבר לסעיף 40(א) לחוק שם נאמר בין היתר כי "העירעור מעכב את הבצוע". עוגן נוסף להכרעתו מצא בית הדין בתכלית סעיף 40(א) לחוק האמור שכן ביצועו המיידי של גזר הדין עלול לפגוע לא רק בעובד ההוראה אלא גם במשרד החינוך ככל שיתקבל העירעור במהלך שנת הלימודים.
דיון והכרעה לאחר שבחנתי את כלל החומר שבתיק הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את בקשת רשות העירעור אף ללא תגובת הצד שכנגד.
לכך אוסיף כי בנקודת זמן זו גזר הדין חלוט שכן גם בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט העליון נדחתה.
...
דיון והכרעה לאחר שבחנתי את כלל החומר שבתיק הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור אף ללא תגובת הצד שכנגד.
מטעמים אלה לא שוכנעתי כי מאזן הנוחות נוטה לצד המבקש.
סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית, ומשלא התבקשה תגובת הצד שכנגד אין צו להוצאות.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2024 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום ברמלה ת"פ 51914-06-23 מדינת ישראל נ' סראג' ת"פ 50716-07-22 מדינת ישראל נ' סראג' ת"פ 13837-05-22 מדינת ישראל נ' סראג' ת"פ 20830-04-20 מדינת ישראל נ' סראג' 28 ינואר 2024 לפני כבוד השופטת אילה אורן המאשימה מדינת ישראל הנאשם דוד סראג' (עציר) גזר דין
בדחותו את הבקשה לרשות ערעור ציין בית המשפט העליון כי העונש שנגזר על הנאשם הוא "על הצד המקל". ברע"פ 538/21 גנאיים נ' מדינת ישראל (4.2.2021) (הוגש ע"י ההגנה), נדון נאשם שהורשע על פי הודאתו בתקיפה חבלנית כלפי בת זוגו, תקיפה חבלנית של בתו ואיומים, בכך שאחז בשיערה של בתו, גרר אותה והכה אותה באגרופים ובסטירות בפניה, וכשאשתו ניסתה להגן עליה הכה אותה הנאשם, ולאחר יומיים תקף אותה באמצעות מטאטא ואיים עליה ועל הבת.
ערעור ובקשת רשות ערעור שהגיש הנאשם על הכרעת הדין וגזר הדין נדחו כשצוין שהעונש מקל.
בית המשפט השלום בפתח תקווה קבע מיתחם עונש הולם הנע בין 20 ל-40 חודשי מאסר בפועל, וגזר על הנאשם 24 חודשי מאסר בפועל בהיתחשב בהתרשמות לסיכון, וחרף עבר פלילי מתון והודאתו במיוחס לו. התיק השני – התפרצויות והסגת גבול לבתי כנסת בבצוע עבירת התפרצות לבית כנסת פגע הנאשם בזכות הציבור לרכושו ולתחושת בטחונו האישי, לצד פגיעה בקדושת המקום ורגשות המתפללים.
...
לסיכום קביעת מתחמי הענישה ההולמים: בתיק הראשון, בגין עבירות האלימות כלפי בת זוג והפרת הוראה חוקית, קבעתי מתחם עונש הולם כולל הנע בין 18 ל-36 חודשי מאסר בפועל; בתיק השני, בגין עבירות ההתפרצויות לבתי כנסת והסגת גבול, קבעתי מתחם ענישה כולל הנע בין 8 ל-18 חודשי מאסר בפועל; בתיק השלישי, בגין עבירות התפרצות לכלי רכב והחזקת כלי פריצה, קבעתי מתחם עונש הולם הנע בין 6 ל-12 חודשי מאסר בפועל, ובתיק הרביעי, בגין עבירות תקיפה סתם והחזקת סכין, קבעתי מתחם עונש הולם הנע בין מאסר קצר שיכול שירוצה בעבודות שירות ועד 10 חודשים.
במכלול כל השיקולים לעיל, אני סבורה שיש להשית על הנאשם ענישה מוחשית ומרתיעה, תוך איזון בשיקולי הענישה לקולה כנובע גם מנסיבותיו האישיות המורכבות של הנאשם.
אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים שלהלן: מאסר בפועל למשך 30 חודשים, החל מיום מעצרו (ובניכוי ימי מעצרו בתיקים שבכותרת, בהתאם לרישומי שב"ס).

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2024 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

רע"פ 3681/19 שבתאי נגד מדינת ישראל :(13.06.2019) נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש נאשם שהורשע בתקיפה הגורמת חבלה של ממש ונידון לעונש בן חודש מאסר בעבודות שירות לצד עונשים נלווים.
בנסיבות התיק, על רקע ויכוח בגין סיכסוך עסקי, הגיעו השניים יחד עם הסב למשרדו של המתלונן, השליכו ציוד משרדי לכל עבר, ותקפו את המתלונן בצוותא חדא באופן שברק חנק אותו, פליקס דחף אותו, הפילו לרצפה והיכה בו באמצעות ידו בפניו, והסב היכה אותו בראשו תוך שהוא מקלל אותו ומאיים לפגוע בו. לאחר מכן, איים פליקס על המתלונן ואמר לו כי המכות שקבל "זה רק חלק קטן ממה שמחכה לו", וכי "יקבל מכות כל יום עד שישחרר להם מה שהם רוצים". כתוצאה מהתקיפה נגרמו למתלונן סימנים אדומים ושפשופים באף, תחת עין שמאל ו-"נפיחות צורפית". בית משפט השלום גזר על נאשם 1, 4 חודשי מאסר בעבודות שירות ועל הנאשם 2, חודשיים מאסר בעבודות שירות לצד ענישה נלווית.
ערעור הנאשמים לבית המשפט המחוזי על הכרעת הדין וגזר הדין, נדחו.
מזכירות בית המשפט תמציא את העתק גזר דין לממונה על עבודות שירות בשב"ס. זכות העירעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תימנה מיום פירסום גזר הדין המשלים.
...
לאחר ששקלתי את כל אלה הגעתי לכלל מסקנה שיש לגזור על הנאשמים מאסר בעבודות שירות כרכיב ענישה עיקרי.
לאחר שנתתי דעתי לכלל הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה ולאחר שהענקתי משקל רב לאורח החיים הנורמטיבי שמנהלים הנאשמים ולחשש שעונש מאסר ממש ידרדר אותם ויצית מחדש את הסכסוך במשפחה, הגעתי לכלל מסקנה שיש למקם את עונשם ברף התחתון של מתחם העונש ההולם, קרי, לגזור עליהם שישה חודשי מאסר בעבודות שירות לצד מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלונן.
סוף דבר לאחר ששקלתי את רכיבי הענישה השונים – סוגם, מידתם והשפעתם ההדדית, , החלטתי לגזור על כל אחד מהנאשמים את העונשים כדלקמן: מאסר בן 6 חודשים שאותו יישא הנאשם בעבודות שירות בכפוף להתאמתו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו