מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת רשות ערעור על הכרה בהחמרת מחלה עקב שירות צבאי

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"א 825/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת א' שטיין כבוד השופט ש' שוחט המבקש: קצין התגמולים באגף השקום, משרד הבטחון – מדינת ישראל נ ג ד המשיב: פלוני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים (השופטים ר' יעקובי, מ' בר-עם וח' מ' לומפ) שניתן ביום 16.12.2021 בע"ו 19668-07-21 בשם המבקש: עו"ד ישראל בלום; עו"ד שרון מן אורין בשם המשיב: עו"ד גיא בית און ][]פסק-דין
כחודשיים לאחר הניתוח פנה המשיב לקצין התגמולים בבקשה להכרה בהחמרה במחלת הסינוסיטיס ובתוצאות הניתוח כנכות שנגרמה תוך כדי ועקב שרותו הצבאי.
...
השופט נ' סולברג: במחלוקת שנפלה בין חברַי, סבורני, כדעתו של חברי, השופט א' שטיין, כי דינו של הערעור – להתקבל.
למשיב היתה הזדמנות נאותה, ואף יותר מכך, להוכיח את עמידתו בתנאי סעיף 32א. משכשל בכך, אין מנוס מלקבוע כי התביעה – התיישנה.
נוכח כל האמור, דעתי היא כאמור כדעתו של חברי השופט א' שטיין, כי יש לקבל את בקשת רשות הערעור, לדון בה כבערעור, וכי דין הערעור – להתקבל, כפי האמור בפסקאות 34-33 לחוות דעתו.

בהליך דנ"א (דנ"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

] זוהי בקשה לקיים דיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה (השופטים נ' סולברג, א' שטיין וש' שוחט) ברע"א 825/22 מיום 1.5.2022 (להלן: פסק הדין), שבו קיבל בית המשפט את בקשת רשות העירעור של המשיב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, דן בה כבערעור וקיבל את העירעור – בקבעו כי הבקשה שהגיש המבקש להכרה בנכותו, בגין הפרעת דחק פוסט-טראומטית (Post-Traumatic Stress Disorder; להלן: הפרעה פוסט-טראומטית) – היתיישנה.
במסגרת ביקורת שנערכה כחודש לאחר שיחרורו מאישפוז, לא נימצאו אצל המבקש תסמינים כלשהם, למעט דימום באף וקרישי דם. בחודש אפריל 1995 השתחרר המבקש מצה"ל. כחודשיים לאחר הניתוח פנה המבקש למשיב בבקשה להכיר בהחמרה במחלת הסינוסיטיס שלו ובתוצאות הניתוח, כנכות שנגרמה לו תוך כדי ועקב שרותו הצבאי, בהתאם להוראות חוק הנכים (תגמולים ושקום) [נוסח משולב], התשי"ט-1959 (להלן: חוק הנכים).
ביום 2.2.2022 הגיש המשיב בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ובה טען כי בקשת המבקש היתיישנה וכי היא אינה עומדת, למצער, בשלושה מתוך ארבעת התנאים המצטברים להארכת תקופת ההתיישנות.
...
השופט שוחט, מנגד, סבר כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור, ולהותיר את פסק הדין של בית המשפט המחוזי על כנו.
המבקש מוסיף וטוען כי ככל שהדבר נוגע להפרעה פוסט-טראומטית, יש לפרש את הוראות חוק הנכים באופן מרחיב, ובכלל זה את ההוראות בעניין הארכת תקופת ההתיישנות ואת הגדרת המונח "חבלה רשומה". לאחר עיון בפסק הדין ובבקשה לדיון נוסף, באתי לידי מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
אשר על כן, הבקשה נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

] לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ר' שמילוביץ) בע"ו 64595-01-22 מיום 2.6.2022, שדחה את ערעור המבקש על החלטת הועדה הרפואית העליונה לפי חוק הנכים (תגמולים ושקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב] (להלן: חוק הנכים) מיום 8.8.2021.
לאחר שבקשתו לקצין התגמולים שיכיר בו כנכה נדחתה, הגיש המבקש ערעור לועדת הערעורים שבבית משפט השלום בבאר-שבע, וביום 1.1.2019 ניתן פסק דינה אשר קבע כי יש להכיר במחלת המבקש כנכות שנגרמה לו תוך כדי ועקב שרותו הצבאי (ע"נ 65022-01-04; השופט ב' אזולאי וחברי הועדה ד"ר ר' פניאלי ועו"ס ש' שגב).
ביום 9.8.2020 הגיש המבקש בקשה להכרה בהחמרה במחלתו ובנכות נפשית מוסבת מכוח תקנה 9 לתקנות.
...
דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
בנתון לכך, לא שוכנעתי כי עלה בידי המבקש להראות כי נגרם לו כל עיוות דין בהקשרן של ההחלטות מושא בקשתו.
מהנימוקים המפורטים לעיל, הבקשה נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"א 5432/22 לפני: כבוד השופט י' כשר המבקשת: פלונית נ ג ד המשיב: קצין תגמולים – משרד הבטחון – אגף שקום בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטים ב' טאובר, נ' ג'השאן ו-י' פרידמן), מיום 17.7.2022, ב-ע"ו 23890-04-22 בשם המבקשת: עו"ד מוניר עראידה בשם המשיב: עו"ד אילנה שילה ][]החלטה
זאת, בנימוק שלפיו החבלה שנגרמה למבקשת לא נגרמה עקב אופיו, מהותו או נסיבותיו הייחודיות של השרות הצבאי שלה, כנדרש בהתאם לתיקון 29 לחוק הנכים – ולכן אין היא זכאית להכרה על פי חוק זה. המבקשת מיאנה להשלים עם החלטת המשיב והגישה ערעור לועדת הערעורים, במסגרתו טענה המבקשת טענות בשני מישורים חלופיים: במישור האחד – טענה המבקשת כי הפגימה המותנית שלה היא "מחלת שירות", ולא "חבלת שירות" כפי שהתייחס אליה המשיב בהחלטתו, אשר "אופייני[ת] לשירותה הספציפית של [המבקשת] ולמהות שרותה". לחלופין, נטען כי גם לו תוכר הפגימה כ-"חבלת שירות", הרי שמדובר בחבלה שארעה תוך כדי פעילות הקשורה באופיו הייחודי של שרותה הצבאי של המבקשת.
משמע, הפסיקה הכירה בכך כי מקום בו פרצה אצל תובע מחלה רדומה לראשונה בעת שרותו הצבאי, והוכח קיומו של קשר סיבתי לשירות, קמה חזקה שלפיה המחלה נגרמה במלואה עקב השרות, ולא רק הוחמרה על ידו.
...
דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה, אני סבור כי דין הבקשה להידחות, בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
כמו כן, מסקנה זו מתיישבת גם עם פסיקה קודמת בעניינים דומים.
נוכח האמור, ולאחר שנחה דעתי כי הענות לבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט קמא איננה דרושה כדי למנוע עיוות דין, בקשת רשות הערעור נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בקשת רשות העירעור בבקשת רשות העירעור, טוען המבקש כי מתעוררות מספר שאלות עקרוניות המצדיקות מתן רשות ערעור ב-"גילגול שלישי", ובהן: האם חייל ששירת בטירונות קרבית במשך שבועיים מקיים את דרישת הקשר הסיבתי המשפטי להכרה בהפרעת דחק פוסט-טראומתית; האם חלה על המבקש חובה, בנסיבות שרותו הקצר, להוכיח התרחשותו של "ארוע חריג" שגרם לפגימה הנפשית הנטענת; מה הם הקריטריונים למינוי מומחה רפואי מטעם ועדת הערעורים; מה משקל האבחנה המבדלת הנקבעת בתיק הטיפולי; מה היא רמת ההנמקה הראויה בפסק דין בהליכי ערעור על החלטות המשיב.
לטענתו, מפסקי דין אלה יש להסיק כי עניינו של המבקש עונה על היסוד האובייקטיבי הנידרש להכרה בקשר סיבתי משפטי, ונופל בגדר "סוג המקרים הראשון": "מקרים שבהם המחלה התפרצה בעקבות ארוע בודד, או רצף אירועים, שהם ייחודיים באופן מובהק לשירות הצבאי" (רע"א 7796/20, פסקה 12).
לפי סעיף 1 לחוק הנכים, נכות המוכרת על פי החוק היא חבלה, מחלה, או החמרת מחלה, שארעו לחייל "בתקופת שרותו ועקב שרותו". התנאי הרלוואנטי לענייננו הוא התנאי השני, "עקב שרותו", המגלם את מבחן הקשר הסיבתי.
זהו כאמור השלב הראשון בבחינת קיומו של קשר סיבתי, ומשהמבקש לא צלח שלב זה, הרי שאין כל מקום לפנות לשלב השני בבחינת הקשר הסיבתי – בחינת קיומו של הקשר הסיבתי המשפטי, ובכלל זאת יישומן של הילכות שונות שנקבעו בהקשר זה. בנסיבות אלו, ודאי שלא מתעוררת כל שאלת רוחב משפטית בעיניין קשר סיבתי משפטי, ואין מקום ליתן רשות לערער ב-"גילגול שלישי" בעיניין זה. ואותם הדברים, אחרת: המבקש מתאמץ לנסות ולשכנע שתביעתו נדחתה בשל אי-הוכחת ארוע חריג בשירות הצבאי ופרק הזמן הקצר של השרות.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, אף ללא תשובת המשיב.
הכרעתה של ועדת הערעורים בעניינו של המבקש דנן נסמכה על הקביעה כי לא הוכחה הפרעת דחק פוסט-טראומתית, במישור העובדתי-רפואי; וכך נקבע: "אין צורך להיכנס לשאלה האם הדבר אפשרי במקרה של חייל עם 'גולגולת דקה', שכן תחילה עלינו להגיע למסקנה שקיימת פוסט טראומה ושניתן לסמוך במידה כלשהי על המסכת העובדתית המובאת בפנינו. בהתחשב בהתרשמותנו הברורה שלא ניתן לסמוך כלל על המסכת העובדתית לה טוען [המבקש], בהתחשב בנוסף בהתרשמות המאבחנים המקצועיים השונים שבחנו את [המבקש] והתרשמות מהתנהגות מניפולטיבית שלו בבדיקות, כי אז מסקנתנו הברורה הינה ש[המבקש] רחוק עד מאוד מהוכחת טענתו שהוא סובל מפוסט טראומה ובוודאי שהוא רחוק מלשכנע אותנו שתנאי השירות שלו גרמו לו נזק נפשי כלשהו." מדברים אלו, ברי כי לא עלה בידי המבקש להוכיח התקיימותו של קשר סיבתי עובדתי-רפואי.
לא מצאתי ממש גם בטענות המבקש בדבר רמת ההנמקה בפסקי הדין מושא הבקשה; וכך גם יתר הטענות שבפי המבקש, כמפורט בפסקה 6 לעיל, אינן מקימות שאלת רוחב המצדיקה מתן רשות ערעור ב-"גלגול שלישי". אשר על כן – הבקשה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו