] בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופטת א' לינדנשטראוס) מיום 16.2.2021 בעפ"ת 21287-12-20, בגדריו נדחה ערעור המבקש על גזר דינו של בית המשפט השלום לתעבורה בצפת (כב' השופט ר' עומרי) בת"ד 704-03-16.
לאחר שנתן דעתו על העובדה שהמבקש נטל אחריות על מעשיו, הביע חרטה והודה במיוחס לו; על פגיעת העונש הצפויה במבקש ובמשפחתו; על חלוף הזמן מעת ביצוע העבירות; וכן על עברו התעבורתי של המבקש, שבית המשפט מצא שאינו מכביד בהנתן שבמועד מתן גזר הדין, לא הורשע בעבירות תעבורה מאז 2013 – גזר בית משפט השלום על המבקש 4 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, פסילת רישיון נהיגה לתקופה של 30 חודשים, קנס בסך 2,000 שקלים וכן מאסר ופסילת רישיון מותנים.
אמנם, עונשו של המבקש הוחמר, אולם ככלל אין בפער ענישה בין הערכאה הדיונית לבין ערכאת העירעור כדי להצדיק מתן רשות ערעור, אלא כאשר פער הענישה חריג או שמתקיימות נסיבות אנושיות ושיקומיות חריגות (רע"פ 7088/20 זוהר נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (21.10.2010); רע"פ 2508/19 עובדיה נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (1.5.2019)).
...
נוכח כל אלה, מצא בית המשפט להעמיד את מתחם העונש ההולם על מאסר על תנאי עד מאסר בפועל לתקופה של 10 חודשים.
לאחר שנתן דעתו על העובדה שהמבקש נטל אחריות על מעשיו, הביע חרטה והודה במיוחס לו; על פגיעת העונש הצפויה במבקש ובמשפחתו; על חלוף הזמן מעת ביצוע העבירות; וכן על עברו התעבורתי של המבקש, שבית המשפט מצא שאינו מכביד בהינתן שבמועד מתן גזר הדין, לא הורשע בעבירות תעבורה מאז 2013 – גזר בית משפט השלום על המבקש 4 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, פסילת רישיון נהיגה לתקופה של 30 חודשים, קנס בסך 2,000 שקלים וכן מאסר ופסילת רישיון מותנים.
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.
אשר על כן, דין הבקשה לרשות ערעור ועמה הבקשה לעיכוב ביצוע – להידחות.
