חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת רשות ערעור על החמרת עונש בעבירות תעבורה

בהליך רע"פ (רע"פ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

] בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופטת א' לינדנשטראוס) מיום 16.2.2021 בעפ"ת 21287-12-20, בגדריו נדחה ערעור המבקש על גזר דינו של בית המשפט השלום לתעבורה בצפת (כב' השופט ר' עומרי) בת"ד 704-03-16.
לאחר שנתן דעתו על העובדה שהמבקש נטל אחריות על מעשיו, הביע חרטה והודה במיוחס לו; על פגיעת העונש הצפויה במבקש ובמשפחתו; על חלוף הזמן מעת ביצוע העבירות; וכן על עברו התעבורתי של המבקש, שבית המשפט מצא שאינו מכביד בהנתן שבמועד מתן גזר הדין, לא הורשע בעבירות תעבורה מאז 2013 – גזר בית משפט השלום על המבקש 4 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, פסילת רישיון נהיגה לתקופה של 30 חודשים, קנס בסך 2,000 שקלים וכן מאסר ופסילת רישיון מותנים.
אמנם, עונשו של המבקש הוחמר, אולם ככלל אין בפער ענישה בין הערכאה הדיונית לבין ערכאת העירעור כדי להצדיק מתן רשות ערעור, אלא כאשר פער הענישה חריג או שמתקיימות נסיבות אנושיות ושיקומיות חריגות (רע"פ 7088/20 זוהר נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (21.10.2010); רע"פ 2508/19 עובדיה נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (1.5.2019)).
...
נוכח כל אלה, מצא בית המשפט להעמיד את מתחם העונש ההולם על מאסר על תנאי עד מאסר בפועל לתקופה של 10 חודשים.
לאחר שנתן דעתו על העובדה שהמבקש נטל אחריות על מעשיו, הביע חרטה והודה במיוחס לו; על פגיעת העונש הצפויה במבקש ובמשפחתו; על חלוף הזמן מעת ביצוע העבירות; וכן על עברו התעבורתי של המבקש, שבית המשפט מצא שאינו מכביד בהינתן שבמועד מתן גזר הדין, לא הורשע בעבירות תעבורה מאז 2013 – גזר בית משפט השלום על המבקש 4 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, פסילת רישיון נהיגה לתקופה של 30 חודשים, קנס בסך 2,000 שקלים וכן מאסר ופסילת רישיון מותנים.
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.
אשר על כן, דין הבקשה לרשות ערעור ועמה הבקשה לעיכוב ביצוע – להידחות.

בהליך רשות ערעור פלילי (רע"פ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"פ 7846/21 לפני: כבוד השופט י' אלרון המבקש: היתם אגבריה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה ב-עפ"ג 39465-08-21 מיום 25.10.2021 שניתן על ידי השופטים א' אליקים (סגן נשיא), ת' נאות פרי ו-ר' בש בשם המבקש: עו"ד יחייה פואאד ][]החלטה
כמו כן, המבקש לא התייצב לדיונים רבים בהליך, לעיתים בטענה כי "התבלבל" או כי "נותק עימו הקשר" ולעיתים מאחר שלמשך חלק מניהולו של ההליך שהה במאסר בפועל בשל עבירות תעבורה.
עוד נקבע, כי רשות ערעור על חומרת העונש תנתן במקרים נדירים בלבד, בהם ניכרת סטייה מהותית ממדיניות הענישה הנוהגת בנסיבות דומות (רע"פ 2309/21 ז'גסטיבסקי נ' מדינת ישראל (8.4.2021); רע"פ 3619/21 אבו הלאל נ' מדינת ישראל (26.5.2021)).
כפי שציינתי בעיניין אחר: ‏‏ "... יש לנקוט במדיניות ענישה מחמירה ומרתיעה כלפי עבירות אלימות במשפחה – ואלימות בין בני זוג בפרט – על מנת למגר תופעה נפסדת זו. זאת, בין היתר לנוכח הקושי הקיים לעיתים בחשיפת עבירות אלו, המבוצעות בהסתר מאחורי מפתן הדלת; הפגיעה הקשה שהן מסבות לתחושת הבטחון של בני המשפחה – וקורבנות המעשים בפרט; והחשש מהסלמת המעשים באופן העלול אף לסכן את חיי בני המשפחה, ובהם בת זוגו של התוקף... (רע"פ 340/21 אברהים מסרי נ' מדינת ישראל (28.1.2021)‏‏).
בהנתן זאת, בית המשפט המחוזי לא החמיר עם המבקש כלל ועיקר – וודאי שלא במידה המצדיקה מתן רשות ערעור ב"גילגול שלישי".
...
לאחר שבית המשפט המחוזי הוסיף וסקר את ההלכות המנחות שניתנו על ידי בית משפט זה, קבע כי לאורן, ונוכח המתואר בכתב האישום המתוקן, יש לדחות את הערעור.
דין הבקשה להידחות.
הבקשה נדחית אפוא.

בהליך רשות ערעור פלילי (רע"פ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"פ 8612/20 לפני: כבוד השופט י' אלרון המבקש: יורם גבאי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בעפ"ת 38331-08-20 מיום 28.10.2020 שניתן על ידי השופטת העמיתה ז' בוסתן בשם המבקש: עו"ד דוד גולן ][]החלטה
לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז–לוד (השופטת העמיתה ז' בוסתן) בעפ"ת 38331-08-20, מיום 28.10.2020, בגדריו נדחה ערעור המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה (השופטת הבכירה א' וישקין) בת"ד 1445-19-18, מיום 21.7.2020.
זאת ועוד, בקשת רשות ערעור המופנית כלפי חומרת העונש בלבד, לא תיתקבל, אלא אם מדובר במקרה שבו ניכרת סטייה קיצונית מרמת הענישה הנוהגת והמקובלת בעבירות דומות (רע"פ 9468/17 לוי נ' מדינת ישראל (5.12.2017)).
כפי שהדגשתי לא אחת, נוכח ריבוי תאונות הדרכים בארץ, יש להשית ענישה מחמירה ומרתיעה כלפי עבירות תעבורה, במטרה להביא להקפדה על כללי הזהירות בדרכים, ולשמירה על חייהם של משתמשי הדרך ועל שלמות גופם (רע"פ 1694/19 יאסין נ' מדינת ישראל (31.3.2019)).
...
דין הבקשה להידחות.
הבקשה שלפניי אינה עומדת באמות המידה האמורות, ועל כן דינה להידחות.
הבקשה נדחית אפוא.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

בע"פ 780/15 מוצטפא חאג' יחיא נ' מדינת ישראל (4.2.2015) נדחתה בקשת רשות ערעור על חומרת העונש - 9 חודשי מאסר בפועל, בגדר מיתחם עונש שנקבע "כמאסר בפועל למשך חודשים" על המבקש, בעל עבר פלילי, שהורשע בעבירה אחת של סיוע לגניבת רכב ונהיגה ללא ביטוח.
עם זאת, נמצא כי מקרים רבים שנידונו בבתי המשפט השלום לתעבורה ובאו בפני ערכאת העירעור (מחוזי ועליון) מלמדים במובהק על נקיטת יד קשה ומדיניות של החמרה בענישה בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה (מעולם לא הוציא), בין כשהיא לבדה ובין כשזו מצטרפת לעבירה של נהיגה בפסילה ו/או נהיגה פוחזת או תחת השפעת אלכוהול.
בפסיקה מהשנים האחרונות נמצא מקרים, כמו למשל, ברע"פ 5697/21 ג'מאל ג'ארחי נ' מדינת ישראל (25.08.2021) שם נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה אשר קיבל ערעור המדינה על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בעכו, אשר גזר 9 חודשי עבודות שירות (והפעיל מאסר על תנאי בן 6 חודשים בחופף) על נאשם שהורשע בנהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף ובזמן פסילה (היה פסול בשני הליכים קודמים).
...
 מכלל הדברים האמורים, לאחר שנתתי דעתי לפגיעה הגבוהה של הנאשם בערכים המוגנים, לענישה הנוהגת בכלל וזו אליה הפנו ב"כ הצדדים, סבורני כי מתחם העונש ההולם לכלל האירועים והעבירות אותן ביצע הנאשם בנסיבות ביצוען, צריך וינוע בין 36 ל - 66 חודשי מאסר בפועל.
הנאשם העומד לפני היום הוא עבריין מורשע, רצידיוויסט בעבירות רכוש, הוא אלים ומסוכן.
סוף דבר – לאחר שקלול מכלול השיקולים והנתונים הנדרשים לעונשו של הנאשם בגדרי המתחם אותו קבעתי, אני גוזרת עליו את העונשים הבאים: 48 חודשי מאסר בפועל החל מיום מעצרו על פי רישומי שב"ס. הפעלת מאסרים על תנאי מת"פ 46857-08-20 כך שהמאסר בן 6 חודשים ומאסר בן 3 חודשים ירוצו בחופף למאסר בן 10 חודשים אותו ירצה הנאשם במצטבר לעונש שהושת עליו בסעיף א' לעיל.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2024 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

בית המשפט העליון עמד זה מכבר על הצורך בהחמרה בענישה בעבירות גניבת הרכבים, לצרכי הרתעה, ועבירות אלה סווגו כבעלות חומרה יתירה משהפכו ל"מכת מדינה" (ר' רע"פ 1123/18 דבארי נגד מ"י (14.3.18) בפיסקה 17).
ברע"פ 1108/15 מחמוד שעאבנה נ' מ"י (24.2.15) נדחתה בקשת רשות ערעור על עונש של 14 חודשי מאסר שנגזר על המבקש בגין ארוע יחיד של גניבת רכב באישום אחד והחזקת כלי פריצה באישום שני, זאת תוך שנלקח בחשבון חלקו הנמוך יחסית של המבקש בארוע הגניבה.
באשר לעניינו של אברהים מוברכ (שנידון במסגרת ת"פ (ראשל"צ) מ"י נ' מבארכ (8.2.23)) עליו נגזרו 18 חודשי מאסר בפועל בגין היותו נהג הרכב הגנוב במסגרת האישום הראשון, הרי שמדובר במי שעונשו נגזר עליו במסגרת הסדר טיעון, בגין עבירות רכוש, כניסה לישראל ותעבורה ולא ניתן ללמוד מכך לעניינינו שעה שמדובר בהסדר טיעון סגור המגלם מעצם טיבו וטבעו שיקולים נוספים הכרוכים גם בנסיבותיו השונות ובכלל זה עברו הפלילי של אברהים מוברכ.
...
בשים לב למכלול הנתונים והשיקולים שפורטו לעיל, ובשים לב כי הנאשם הורשע בשתי עבירות גניבת רכב שבוצעו בתחכום, אני סבורה כי מתחם העונש ההולם נע בין 24 חודשי מאסר ל-48 חודשים, לצד מרכיבי ענישה נלווים.
ואולם, אני סבורה כי נסיבותיו של הנאשם שלפניי שונות מאלה של עבד אלשרקיה.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר לתקופה של 24 חודשים, בניכוי ימי מעצרו כרישומי שב"ס. מאסר על תנאי למשך 4 חודשים והנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור בתוך שנתיים מיום שחרורו ממאסר, כל עבירה על חוק הכניסה לישראל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו