בקשת רשות ערעור על החלטת שחרור מוקדם ברצח אכזרי

בבית המשפט העליון רע"ב 3340/16 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקש: פתחי גנאמה נ ג ד המשיבים: 1. ועדת השחרורים המיוחדת 2. היועץ המשפטי לממשלה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים מחוז מרכז בתיק עתא 050976-01-16 שניתנה ביום 05.04.2016 בשם המבקש: עו"ד סמדר בן נתן ועו"ד אנו דעואל לוסקי בשם המשיבים: עו"ד פנחס גורט החלטה

בית המשפט המחוזי הדגיש את מסוכנותו של המבקש, שאותה יש לבחון על רקע מעשיו החמורים, ואימץ את הקביעה כי אמון הציבור עלול להפגע כתוצאה משחרורו של המבקש, נוכח מאפייני הפרשה הכוללים "רצח אכזרי של נער צעיר, שנחטף ונרצח באכזריות לאחר שבוצע בו מעשה סדום, וזאת בשל היותו יהודי". הבקשה לרשות ערעור ותגובת המדינה בבקשה שלפניי נטען, כי ההחלטה בעיניינו של המבקש מעוררת שאלה משפטית עקרונית בדבר האפשרות להורות על שיחרור מוקדם של אסיר שמכחיש את העבירות בהן הורשע.

...

אין בידי לקבל את הטענה.

לסיכום: ועדת השחרורים החליטה שלא לשחרר את המבקש שחרור על תנאי, חרף התנהגותו הטובה וחרף העובדה שהוא סיים לרצות את חלק הארי מתוך תקופת המאסר שנגזרה עליו.

סוף דבר שהבקשה לרשות ערעור נדחית והחלטתה של ועדת השחרורים עומדת על מכונה.

בבית המשפט העליון רע"ב 3793/17 לפני: כבוד השופטת ע' ברון המבקש: אחמד אוולד נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לעניינים מינהליים בבאר שבע ב-עת"א 55604-01-17 מיום 6.4.2017 (הנשיאה ר' יפה-כ"ץ, סגן הנשיאה י' צלקובניק והשופטת ג' שלו) בשם המבקש: עו"ד אבנר שמש בשם המשיבה: עו"ד נועם זמרן החלטה

כן נקבע כי הועדה לא ייחסה משקל ראוי למסוכנות הממשית העולה מעבירת הרצח שבה הורשע המבקש, לנוכח הנסיבות האלימות והאכזריות שבהן בוצע הרצח; ולכך שמהדוח הסוצאלי בעיניינו של המבקש מיום 12.2.2013 עולה כי הוא מפחית מחלקו בבצוע העבירה (להלן: הדוח הסוצאלי מפברואר 2013).

נקבע כי אמנם יכולת הפיקוח על אסיר שמשוחרר לשטחי הרשות הפלסטינאית אינה משתווה כלל ועיקר ליכולת הפיקוח על אסירים המשתחררים לתחומי ישראל; ועם זאת חזרה הועדה על הכלל שלפיו אין למנוע באופן גורף את שחרורם של אסירים לשטחי הרשות הפלסטינאית רק בשל כך. בהקשר זה צוין על ידי הועדה המיוחדת, כי בהחלטה ברע"ב 4849/13 לא הובהרו די הצורך המבחנים שעל פיהם ייקבע מתי אסיר המשוחרר לשטחי הרשות הפלסטינאית יימצא מתאים לשיחרור ומתי לא. לשם השוואה הפניתה הועדה להחלטה בעיניינו של אסיר עולם ג'סאן זריקי, תושב הרשות הפלסטינאית שהורשע ברצח והועדה החליטה בעיניינו על שיחרור מוקדם, בהתבסס על תכנית שקום שהוכנה לו על ידי מרכז אלאמל (וש"מ 37324-09-14 להלן: עניין זריקי).

כן הפנה המבקש להחלטת בית משפט זה ברע"ב 7774/13 דקמאק נ' היועץ המשפטי לממשלה (3.4.2014) (להלן: עניין דקמאק), שבגדרה התקבלה בקשת רשות ערעור שהוגשה על ידי תושב הרשות הפלסטינאית והושבה על כנה החלטת ועדת השחרורים בדבר שיחרורו המוקדם.

...

עם זאת, בנסיבות המקרה מצא בית המשפט כי לא ניתן להתעלם מכך שהמבקש חדר לשטחה של מדינת ישראל באופן בלתי חוקי, וביצע בצוותא רצח אכזרי של אזרח ישראלי.

על יסוד האמור קבע בית המשפט המחוזי כי המבקש טרם הפנים את חומרת מעשיו, וכי בנסיבות אלה לא ניתן לקבוע כי חלפה מסוכנותו; ועוד נקבע שדי בזאת על מנת להוביל למסקנה כי המבקש אינו עומד בתנאים שנקבעו בחוק לשחרור מוקדם.

על רקע האמור, העובדה כי לא ניתן לפקח באופן אפקטיבי על המבקש לאחר שחרורו מקבלת משנה חשיבות.

בנסיבות המקרה, ומשלא עלה בידי המבקש להפיג את החשש הממשי ממסוכנותו והסיכון הקיים לציבור משום כך, היעדרה של יכולת פיקוח אפקטיבית על המבקש לאחר השחרור מטה את הכף אל עבר המסקנה שלא ניתן להורות על שחרורו.

מכל אותם טעמים שפירטתי אין עילה להתערבות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, והתוצאה היא שבקשת רשות הערעור נדחית.

השופט ב. ארבל : רקע והליכים קודמים מר טל מוסקוביץ (להלן: "המשיב"), מרצה עונש מאסר לתקופה של 18 שנים, לאחר שהורשע, עפ"י הודאתו, בעבירה של נסיון לרצח.

העבירה בוצעה באכזריות, ללא סיבה נראית לעין, בחברתו לעבודה באמצעות סכין.

אף לגוף העניין, סברנו כי הועדה שקלה את כל השיקולים הנדרשים לאור החומר המגוון שהועמד לבחינתה, ובדין מצאה לנכון להעדיף את עמדת גורמי שב"ס על פני חוות הדעת הפסיכולוגית ועמדת רש"א. הדברים פורטו בפסק דיננו, ואין אנו רואים צורך לפרטם שנית באכסניה זו. הפרקליטות הגישה בקשת רשות ערעור על פסק דיננו הנ"ל. בית המשפט העליון נעתר לרע"ב (רע"ב 1156/16 מדינת ישראל נ' טל מוסקוביץ, [18/2/16]).

כך, לאחר שהמשיב מיצה כבר את כל ארגז הטיפולים שברשות שב"ס, עלול להווצר מצב, לו לא ישוחרר שיחרור מוקדם על תנאי, לא יהיה בידי הגורמים האמונים על שלום הציבור כל אמצעי לאכיפת טיפול חיוני זה, אשר חיוניותו מקובלת על כל גורמי ההערכה הטיפוליים.

לאור עמדת העותר, אנו מורים כי שיחרורו של המשיב יעוכב ב-7 ימים לצורך בחינת הגשת רע"ב. במידה ויוחלט קודם לכן שלא להגיש בקשה לבית המשפט העליון - ימסור העותר הודעה מתאימה לאלתר והמשיב ישוחרר.

...

לאור האמור, ובמיוחד לאור הערותינו בפסקה 7 לעיל, אין לנו אלא לחזור על עמדתנו כי לא נפל כל דבר חוסר סבירות בהחלטת ועדת השחרורים, בעטיו לא הייתה מגיעה כל ועדת שחרורים סבירה אחרת למסקנה זהה.

על כן, אנו מורים על דחיית העתירה.

לאור עמדת העותר, אנו מורים כי שחרורו של המשיב יעוכב ב-7 ימים לצורך בחינת הגשת רע"ב. במידה ויוחלט קודם לכן שלא להגיש בקשה לבית המשפט העליון - ימסור העותר הודעה מתאימה לאלתר והמשיב ישוחרר.

בבית המשפט העליון רע"ב 2128/12 לפני: כבוד המשנה לנשיא א' ריבלין כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט ע' פוגלמן המבקש: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. ועדת שחרורים מיוחדת לאסירי עולם במקום מושבה בבית הסוהר מעשיהו 2. היועץ המשפטי לממשלה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' ס' הנשיאה א' טל והשופטים ק' רג'יניאנו וש' מנהיים) מיום 28.2.2012 בעת"א 7304-02-12 תאריך הישיבה: כ"ה באדר התשע"ב (19.3.2012) בשם המבקש: עו"ד עופר אשכנזי; עו"ד קרן קלר בשם המשיב 2: עו"ד **** מארקס ][]החלטה

]השופט ע' פוגלמן: המבקש, יליד 1952, הוא אסיר הנושא בעונש של מאסר עולם בלתי קצוב, לאחר שהורשע בשנת 2002 ברצח אכזרי של גרושתו.

בית המשפט סמך את ידיו על החלטת הועדה, וקבע כי בצד מצבו הרפואי הקשה של המבקש יש להיתחשב באנטרס הצבורי שלא לשחרר רוצח בעל עבר פלילי, כאשר בנות משפחתו (נפגעות העבירה) מביעות חשש, שאינו מופרך, שהוא ינסה לשוב ולפגוע בהן.

לשיטת המשיב, אין מקום להורות על שיחרורו המוקדם של המבקש מטעמים רפואיים עד שמצבו הרפואי והפיזי יהיה כזה שניתן יהיה לקבוע ברמת ודאות גבוהה כי לא נשקפת ממנו כל מסוכנות פוטנציאלית כלפי נפגעות העבירה ועד למציאת חלופה שתאיין את המסוכנות הרבה הנשקפת ממנו.

...

גם לגופם של דברים, לאחר שקילת הטיעונים ששמענו, ועיון בחוות הדעת השונות שעליהן נסמכו החלטות ועדת השחרורים ובית המשפט קמא, לא מצאנו כי נפל בהן פגם המצדיק את התערבותנו.

בין היתר, תוכל הוועדה לשקול אפשרות לשחררו לחלופה מוסדית (הוספיס) מבלי שאנו קובעים מסמרות בנדון.

בכפוף להערה אחרונה זו, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

בבית המשפט העליון רע"ב 4849/13 לפני: כבוד השופט נ' הנדל המבקש: מחמד אוולד נ ג ד המשיבים: 1. היועץ המשפטי לממשלה 2. בית המשפט מחוזי באר שבע 3. ועדת שחרורים המיוחדת בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע בתיק עתא 047599-03-13 שניתנה על ידי הנשיא י' אלון והשופטים י' צלקובניק וי' רז-לוי בשם המבקש: עו"ד אלון ג'וליאן; עו"ד אבנר שמש בשם משיב 1: עו"ד עמרי אפשטיין ][]החלטה

בית המשפט ביטל את החלטת ועדת השחרורים המיוחדת (להלן: הועדה), אשר הורתה על שיחרורו המוקדם של המבקש, לאחר שריצה שני שליש מתוך תקופת מאסרו.

החלטת וועדת השחרורים ביום 27.6.1994 הורשע המבקש, יחד עם דודו סעיד אלאולד, ברצח המנוח חגי שלהבת ז"ל. מדובר במעשה רצח אכזרי, שבוצע באלימות תוך כפיתת המנוח, ולאחר מכן חניקתו באמצעות רצועה של תריס.

...

דיון והכרעה על הכרעת בית המשפט המחוזי הוגשה בקשת רשות ערעור זו. המבקש טוען שבית המשפט שגה בכל שלש הנקודות המנויות מעלה, ואילו המשיב סומך את ידיו על פסק הדין, ומוסיף כטענה מקדמית שיש לדחות את הבקשה על הסף, בהעדר סוגיית משפטית יוצאת דופן העולה מתוכה.

אם זהו אכן המצב, אין מנוס מלהעניק לכך את מלוא המשקל הראוי.

התוצאה היא שאף בפרמטר הזה יש חסר, אם כי הייתי שם את הדגש על נקודת הפיקוח והמעקב ביחס לסיכון לציבור, ונכונות המבקש להשתלב בחברה ולתרום לה. מודע אני לכך כי יש נימוקים העשויים לתמוך בשחרורו של המבקש: התנהגותו הראויה, ואף תכנית השיקום המוצעת, שבהעדר סוגיית הפיקוח טומנת בחובה סממנים חיוביים.

סוף דבר הבקשה נדחית.