בקשת רשות ערעור על החלטת רשמת הוצל"פ לאיחוד תיקים

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצל"פ, גב' אביגיל סלע הקש, מיום 26/6/18 שניתנה בתיק הוצל"פ מס' 519563-06-16 לפיה הותנה ביטול עיכוב יציאתו של המבקש מהארץ ובטול ההגבלה שהוטלה על דרכונו בתשלום סך של 10,000 ₪ על חשבון החוב בתיק האיחוד, סילוק כל הפיגורים והמצאת ערבות של שני ערבים העונים על התנאים שנקבעו בהחלטה.

...

טיעון זה נשען על הוראת תקנה 22 (ד) לתקנות ההוצל"פ, תש"ם – 1979 אשר בהתאם לרישא שלה "לא יהיה תוקף לצו עיכוב יציאה מן הארץ בתום שנה מיום נתינתו...". לאחר שעיינתי בבקשה על נימוקיה ולאחר שבחנתי את החלטת כב' הרשמת, לא מצאתי עילה להתערב בה והנני מורה מכוח סמכותי בתקנה 119 (ז) לתקנות ההוצאה לפועל על דחיית בקשת רשות הערעור, ללא צורך בקבלת תשובה מטעם המשיבים.

לאור המקובץ, אני מורה על דחיית הבקשה.

פתח דבר ענייננו בבקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל שאדי ג'ובראן, מיום 24/1/2018, בתיק הוצל"פ מספר 10-06513-98-5 (להלן: "תיק ההוצל"פ").

בזיקה לטענת המבקש כי, אין בהחלטת כב' הרשם כל היתייחסות לבקשתו לביטול ההגבלות על רישיון הנהיגה שלו, מפנה אני לעמ' 3 להחלטה, בה קבע הרשם: "עם ביצוע הפקדת הסכום הנ"ל כערבון בתיק וכן עם ביצוע צו התשלומים הראשון במועד יבוטלו צוי ההבאה שהוטלו בתיקים הפרטניים, וכן, יעוכבו הליכי עיקול מיטלטלין מבית החייב וכן הליכי תפיסת רכבים. שאר ההליכים בתיק האיחוד לרבות הגבלות אינם מבוטלים".(ההדגשה שלי – ס"י).

...

הכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, החלטתי ליתן למבקש רשות ערעור, ולדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

אדרבא, מחדלו של המבקש בעבר, שהתבטא כאמור באי ביצוע תשלומים בתיקים הפרטניים, מחזק את המסקנה כי התניית ההגבלה בתשלום סכום חד פעמי בסך 4,000 ₪ הינה מאוזנת ומידתית, בין האינטרס של המבקש "להשתחרר" מן ההגבלה, מחד, לבין האינטרס של הנושים להבטיח את פירעון חובותיהם, מאידך.

בנסיבותיו של המבקש, סבורני כי הטלת ההגבלה והותרתה על כנה "עלולה לפגוע פגיעה ממשית בעיסוקו של החייב וביכולתו לשלם את החוב", בהינתן כי המבקש הינו נהג במקצועו, אשר עבד כנהג בחברת בבושקאר הובלות בע"מ, ובהטלת ההגבלה על רשיונו, עלול למצוא עצמו מפוטר וללא כל מקור פרנסה.

פתח דבר ענייננו בבקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל שאדי ג'ובראן, מיום 24/1/2018, בתיק הוצל"פ מספר 10-06513-98-5 (להלן: "תיק ההוצל"פ").

רקע עובדתי וטענות המבקש בתאריך 06/01/2018 הגישה המבקשת במסגרת תיק ההוצל"פ בקשה לאיחוד תיקים, הכרזתה כחייב מוגבל באמצעים, ובקשה לביטול ההגבלה שהוטלה על רישיונה.

...

אמנם המבקשת הגישה בפני כב' הרשם בקשה לעיון חוזר, וזו נדחתה בהחלטתו מ-22/3/2018, אלא שהלכה ידועה היא, כי אם לא עמד החייב במועד הקבוע בתקנות להגשת ערעור, אין לאפשר לו לעקוף את סדרי הדין ולהביא להארכת המועד להגשת בקשה כאמור, באמצעות הגשת בקשה חוזרת באותו עניין לרשם, (ראו דברי כב' השופט ג'ובראן ברע"א 3435/08 זמיר מועלם נ' ישראפלורס בע''מ; וכן: רע"א 9728/04 מיכאל עצמון ואח' ואח' נ' חיפה כימיקלים בע"מ ואח', פ"ד נט(3), 760, 764; וכן - בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, מהדורה שביעית (2009), חלק א', עמ' 113-114).

בסופו של דבר, כב' הרשם לא הותיר את ההגבלה על רישיון הנהיגה על כנה אלא התנה ביטולה בתשלום חד-פעמי של 4,000 ₪.

בנסיבותיה של המבקשת כאן, סבורני כי הטלת ההגבלה והותרתה על כנה עד לקיום התנאים שנקבעו בהחלטת כב' הרשם, הינה סבירה ובדין יסודה.

סוף דבר, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

ענייננו בבקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשם ההוצל"פ שאדי ג'ובראן שניתנה בתאריך 15/3/18במסגרת תיק איחוד 519601-02-17 המתנהל בלישכת ההוצל"פ בנצרת עילית.

...

דיון והכרעה החלטתי ליתן רשות ערעור, ולדון בבקשה כבערעור.

לאור המקובץ, הנני מקבל את הערעור ומורה על ביטול זמני של הגבלת עיכוב יציאת המערערת מן הארץ, ככל שזה הוטל במסגרת תיק האיחוד 519601-02-17, לתוקפה מ-25/3/18 עד 31/3/18, בכפוף לחתימת שני הערבים שפרטיהם ניתנו במסגרת בקשת החייבת נשוא החלטת כב' הרשם.

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש השלום בתל אביב – יפו (כב' סג"נ השופט אבי שליו) מיום 18.6.2023 ברער"צ 6914-22-22 לפיו נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל חן לוי מיום 16.1.2022 בתיק הוצל"פ 01-06704-88-9 (להלן: "תיק ההוצל"פ").

ביחס להחלטת הרשמת בנוגע להפחתת הריביות נקבע: "הרשמת פעלה בהתאם לסמכויותיה בסעיף 81 א4 לחוק ההוצאה לפועל ומשהתרשמה כמפורט בסעיף 24 להחלטה כי לא ננקטו הליכים מספקים משך 30 שנה בה היתנהל תיק ההוצל"פ לרבות אי נקיטת הליכים בין השנים 2015 ועד 2019, ובהתאם להלכות הידועות בדבר תיק ההוצל"פ שאינו מהוה תכנית חיסכון (פסק דין אגוזי), קבעה בדין כי יש להפחית 90% מהריביות שנצברו ממועד פיזור תיק האחוד". לא התקבלה טענת ב"כ המבקשים ביחס לפעולת הרשמת בנוגע להסרת משיבים 2 -4 כמסייעים ונקבע כי היתנהלותה בעיניין זה סבירה והיא מוסמכת לפעול כך גם מיוזמתה.

...

אציין כי אני נותנת החלטתי זו כדן יחיד, בהתחשב בכך שלא מצאתי לנכון ליתן רשות לערער וזאת עפ"י ההלכה ברע"א 5797/14 דוד נ' אהרון, סעיפים 12 ו- 15 לפסק דינו של כב' הש' צ' זילברטל (14.5.15).

  בנוסף, שוכנעתי כי דחיית הבקשה לא תגרום עיוות דין ממשי המצדיק מתן רשות ערעור.

טענות המבקשים נדונו ונבחנו ע"י בימ"ש השלום ונדחו באופן מנומק ומשכנע ולא מצאתי כל טעם להתערב בפסק דינו זו. לסיכום: לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.