בקשת רשות ערעור על החלטות כב' רשמת ההוצל"פ זהבית אלדר מיום 25.1.17, 29.1.17 ו-24.4.17 שעניינן בקשות המבקשת למתן הפטר בהתאם לסעיף 69י3 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967.
הבקשה נתמכת בתצהיר המבקשת בו טענה כי מאז שניפתח תיק האיחוד בעיניינה, מצבה הכלכלי והסוציאלי הורעו במידה רבה, גם בעקבות תאונה שעברה בעקבותיה הגישה בקשה למוסד לביטוח לאומי לקביעת דרגת נכות.
בפרק 3 לשאלון, המתייחס לנכסים וזכויות במקרקעין, ציינה המבקשת: "דירת מגורים קטנה ביקנעם 1/2 בלבד רשום ע"ש החייבת. מחצית דירה זו הועברה לנאמנות הילדים ללא תמורה בשל חוב מוסרי קודם. בוטלה זכות דיספוזיציה בהתאם לתנאי הנאמנות".
בהחלטה מיום 25.1.17 קבעה כב' הרשמת ז. אלדר:
"לפניי בקשת החייבת למתן הפטר לפי סעיף 69י3 לחוק ההוצאה לפועל.
דיון והכרעה
סימן ב' לפרק ז'1 לחוק ההוצאה לפועל, שעניינו "הפטר לחייב מוגבל באמצעים" הוסף לחוק במסגרת תיקון 47 לחוק ההוצאה לפועל שמטרתו סיוע לחייבים מוגבלים באמצעים, אשר חובותיהם אינם עולים על 800,000 ₪, לפתוח פרק חדש בחייהם וזאת בתנאי שעמדו בתנאי הסף הקבועים בסעיף 69י3 לחוק ההוצאה לפועל:
"רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי הוראות סימן זה, לתת, לבקשת חייב מוגבל באמצעים (בסימן זה – בקשת הפטר), צו הפוטר את החייב מכל חובותיו כאמור בסעיף 69י15 (בסימן זה – צו הפטר), אם מתקיימים כל אלה:
המקום היחיד בו רשאי רשם ההוצאה לפועל להפעיל שיקול דעת ולהעניק צו הפטר למרות שהחייב אינו עומד בתנאי סף הקבוע בחוק הנו בכל הנוגע לאי עמידת החייב בצו תשלומים בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה וגם אז רק מקום שאי העמידה בצו התשלומים נבעה "בשל הרעה של ממש במצבו הכלכלי של החייב שאינה נובעת מהתנהגותו בחוסר תום לב, או בשל נסיבות חריגות אחרות, שיירשמו".
לעומת זאת, בהליכי פשיטת רגל המתנהלים בבית המשפט המחוזי עפ"י פקודת פשיטת הרגל, מוקנה לבית המשפט המחוזי שיקול דעת נרחב וכן מוענקות לו סמכויות נרחבות לניהול ההליך, לרבות במימוש נכסים בבעלות החייב, אמצעים שאינם קיימים במערכת ההוצאה לפועל שהנה, בעיקרה, גוף מינהלי (גם בעיניין זה ראו דברי ההסבר בהצעת החוק).
...
לפיכך, ככל שבבעלותה של החייבת נכס מקרקעין, דין הבקשה למתן הפטר במתכונתה הנוכחית, להידחות, וזאת מבלי להידרש לעמידה ביתר תנאי הסף למתן הפטר הקבועים בחוק".
לפיכך, דין הבקשה למתן הפטר להידחות.
המבקשת שבה והגישה בקשה לעיון חוזר בה העלתה מספר טענות שהעיקרית שבהן, והיא זו שגם עומדת בבסיס הבקשה דנא, היא כי יש לקרוא את הוראת סעיף 69י3(א)(3) לחוק ההוצל"פ ככזו שרק מקום שמדובר בנכס בעל ערך, יש לדחות את הבקשה.