בקשת רשות ערעור על החלטת רשמת הוצל"פ בדבר תנאי לפתיחת תיק איחוד

בקשת רשות ערעור על החלטות כב' רשמת ההוצל"פ זהבית אלדר מיום 25.1.17, 29.1.17 ו-24.4.17 שעניינן בקשות המבקשת למתן הפטר בהתאם לסעיף 69י3 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967.

הבקשה נתמכת בתצהיר המבקשת בו טענה כי מאז שניפתח תיק האיחוד בעיניינה, מצבה הכלכלי והסוציאלי הורעו במידה רבה, גם בעקבות תאונה שעברה בעקבותיה הגישה בקשה למוסד לביטוח לאומי לקביעת דרגת נכות.

בפרק 3 לשאלון, המתייחס לנכסים וזכויות במקרקעין, ציינה המבקשת: "דירת מגורים קטנה ביקנעם 1/2 בלבד רשום ע"ש החייבת. מחצית דירה זו הועברה לנאמנות הילדים ללא תמורה בשל חוב מוסרי קודם. בוטלה זכות דיספוזיציה בהתאם לתנאי הנאמנות". בהחלטה מיום 25.1.17 קבעה כב' הרשמת ז. אלדר: "לפניי בקשת החייבת למתן הפטר לפי סעיף 69י3 לחוק ההוצאה לפועל.

דיון והכרעה סימן ב' לפרק ז'1 לחוק ההוצאה לפועל, שעניינו "הפטר לחייב מוגבל באמצעים" הוסף לחוק במסגרת תיקון 47 לחוק ההוצאה לפועל שמטרתו סיוע לחייבים מוגבלים באמצעים, אשר חובותיהם אינם עולים על 800,000 ₪, לפתוח פרק חדש בחייהם וזאת בתנאי שעמדו בתנאי הסף הקבועים בסעיף 69י3 לחוק ההוצאה לפועל: "רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי הוראות סימן זה, לתת, לבקשת חייב מוגבל באמצעים (בסימן זה – בקשת הפטר), צו הפוטר את החייב מכל חובותיו כאמור בסעיף 69י15 (בסימן זה – צו הפטר), אם מתקיימים כל אלה:

המקום היחיד בו רשאי רשם ההוצאה לפועל להפעיל שיקול דעת ולהעניק צו הפטר למרות שהחייב אינו עומד בתנאי סף הקבוע בחוק הנו בכל הנוגע לאי עמידת החייב בצו תשלומים בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה וגם אז רק מקום שאי העמידה בצו התשלומים נבעה "בשל הרעה של ממש במצבו הכלכלי של החייב שאינה נובעת מהתנהגותו בחוסר תום לב, או בשל נסיבות חריגות אחרות, שיירשמו". לעומת זאת, בהליכי פשיטת רגל המתנהלים בבית המשפט המחוזי עפ"י פקודת פשיטת הרגל, מוקנה לבית המשפט המחוזי שיקול דעת נרחב וכן מוענקות לו סמכויות נרחבות לניהול ההליך, לרבות במימוש נכסים בבעלות החייב, אמצעים שאינם קיימים במערכת ההוצאה לפועל שהנה, בעיקרה, גוף מינהלי (גם בעיניין זה ראו דברי ההסבר בהצעת החוק).

...

לפיכך, ככל שבבעלותה של החייבת נכס מקרקעין, דין הבקשה למתן הפטר במתכונתה הנוכחית, להידחות, וזאת מבלי להידרש לעמידה ביתר תנאי הסף למתן הפטר הקבועים בחוק".

לפיכך, דין הבקשה למתן הפטר להידחות.

המבקשת שבה והגישה בקשה לעיון חוזר בה העלתה מספר טענות שהעיקרית שבהן, והיא זו שגם עומדת בבסיס הבקשה דנא, היא כי יש לקרוא את הוראת סעיף 69י3(א)(3) לחוק ההוצל"פ ככזו שרק מקום שמדובר בנכס בעל ערך, יש לדחות את הבקשה.

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בעכו (כב' השופטת אביגיל זכריה) מיום 27.3.17, בתיק רע"צ 48192-02-17, לפיה נדחתה בקשת רשות העירעור שהגיש המבקש על החלטתה של כב' רשמת ההוצאה לפועל (גב' מירי ברטהולץ) מיום 31.1.17 (בתיק הוצל"פ לישכת עכו 08-06419-06-0), ובה הכריזה רשמת ההוצל"פ על המבקש-החייב כחייב מוגבל באמצעים בכפוף לתשלום עירבון בסך 10,000 ₪ שיבוצע בתוך 15 יום ממועד מתן ההחלטה, וכן ניתן צו תשלומים בתיק האיחוד בסך של 400 ₪ לחודש, כשהתשלום הראשון יבוצע עד ליום 25.3.17.

יחד עם זאת, וככל שחזרתי ושקלתי בדבר לאחר ששקלתי בדבר, סבורני, כי התנאת הכרזתו של המבקש כ"חייב מוגבל באמצעים" ופתיחת תיק האיחוד בכך שהמבקש יפקיד סכום ראשוני של 10,000 ₪, עלולה להביא לידי כך שהמבקש לא יוכל לעמוד בתנאי זה עקב מצבו הסוציואקונומי הקשה והמשמעות תהא שיימשכו הליכי הוצל"פ כנגד המבקש-החייב.

במקום הסכום של 10,000 ₪, המופיע בסעיף 1 למסקנותיה של כב' רשמת ההוצל"פ בהחלטתה מיום 31.1.17, יבוא הסכום של 4,000 ₪, אותו על המבקש להפקיד בתוך 15 יום ממועד המצאת פסק דין זה. ככל שהעירבון הכספי שהפקיד המבקש בבית משפט זה לצורך בקשת רשות העירעור איננו מעוקל, תעביר מזכירות בית המשפט פקדון זה ללישכת ההוצל"פ עכו בתיק הוצל"פ 08-06419-06-0, וזאת על חשבון הסכום של 4,000 ₪ שעל המבקש להפקיד לצורך פתיחת תיק האיחוד, והכל בזיקה להחלטתה של כב' הרשמת מירי ברטהולץ מיום 31.1.17 שניתנה לגבי בקשה מס' 1 מתאריך 23.1.17 (הכרזה על חייב מוגבל באמצעים).

...

מטעם זה, וכדי ליתן אפשרות למבקש לפתוח תיק איחוד, נראה לי כי נכון יהא להעמיד את הסכום הראשוני שעל המבקש להפקיד על סך של 4,000 ₪ (במקום הסכום של 10,000 ₪ שקבעה כב' רשמת ההוצל"פ בסעיף 1 של מסקנותיה), וכך אני מחליט.

התוצאה מכל האמור לעיל היא כדלקמן: אני מקבל את הערעור חלקית.

באשר לתשלום החודשי שקבעה כב' הרשמת בסעיף 3 של מסקנותיה בהחלטתה מיום 31.1.17 – הערעור נדחה ולא ראיתי מקום להתערב בתשלום החודשי כפי שנקבע (400 ₪ לחודש).

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצל"פ, גב' מ. ברטהולץ, שניתנה ביום 8.1.18, במסגרת תיק איחוד מס' 502277-06-17 המתנהל בלישכת ההוצל"פ בעכו.

המבקש שילם את הסכום החד פעמי ועקב כך ניפתח לו, בחודש יוני 2017, תיק איחוד בו הוא משלם תשלומים חודשיים ע"ס של 450 ₪.

לאור תכלית חוק ההוצל"פ והרציונל העומד מאחורי הכרזה על חייב כחייב מוגבל באמצעים ואיחוד תיקיו, הטלת ההגבלות מכוח סעיף 69ד לחוק באה כדי להבטיח מחד את פירעון החוב ומנגד מניעת יצירת חובות חדשים, כך למשל באה ההגבלה האוסרת שימוש בשיקים ובכרטיסי אשראי למנוע יצירת חובות נוספים באופן בלתי אחראי והגבלת התחייבויותיו של החייב בטרם שילם את חובותיו (ראו לעניין זה דברי ההסבר של הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 14) (צוי הבאה וחייבים מוגבלים באמצעים), התשנ"ד 1994).

כפי שעולה מלשון סעיף 66ד', שיקול הדעת של הרשם בבוחנו בקשה לביטול הגבלה המוגשת ע"י חייב העומד בתשלומים הנו מוגבל, שכן לעומת השמוש במילה "רשאי" בסעיף משנה (ב), בחר המחוקק בסעיף משנה (ג) במילה "יורה" רשם ההוצל"פ על ביטול ההגבלה ובעוד שבסעיף הראשון ניתן שיקול דעת לרשם להתנות את ההגבלה בתנאים, נשמטה הוראה זו מסעיף משנה (ג), הכל על רקע הרציונל העומד מאחורי הטלת ההגבלה, לאמור ליתן תמריץ לחייב לשלם תשלומים חודשיים על חשבון החוב.

...

כשלעצמי, אני סבורה שקיימת חשיבות לעצם העמידה של החייב בתשלומים החודשיים באופן סדיר ולא רק לגובה הסכום המשולם עקב עמידה זו ואולם רציונאל זה אינו בא על סיפוקו עם התנאת הביטול של ההגבלה בתשלום סכום חד פעמי.

לאור האמור, שוכנעתי כי יש להתערב בהחלטתה של כב' הרשמת.

מנגד יש לזכור כי אי עמידה בתשלומים החודשיים בתיק האיחוד יכולה להביא בעתיד לפיזור תיק האיחוד ולחידוש ההגבלה על רישיון הנהיגה מכוח סעיף 66ג לחוק ההוצל"פ. על כן, מאחר ועפ"י ההחלטה הראשונה, עליה לא הלין המבקש, נקבע כי תקופה של שנה הינה תקופת הזמן בה תיבחן עמידתו בתשלומים חודשיים, אני מורה על ביטול החלטתה של כב' הרשמת מיום 8.1.18 ועל ביטול ההגבלה על רישיון הנהיגה, זאת בכפוף לכך שהמבקש עומד עד היום (עד וכולל חודש מרץ) בתשלומים החודשיים בתיק האיחוד וכנגד הקדמת התשלומים החודשיים עבור החודשים אפריל ועד יוני (כולל).

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל שאדי ג'ובראן, מיום 26.4.18, בתיק הוצל"פ מספר 10-08220-97-5 (להלן: "תיק ההוצל"פ").

לא מצאתי כל בסיס, בחוק או בפסיקה, לטענת המבקש, כאילו די בעצם פתיחת תיק האיחוד והכרזתו כמוגבל באמצעים, כדי להביא לביטול ההגבלה הנ"ל. וראה רעצ (ת"א) 32663-06-12 סלומון פלס נ' מירס תיקשורת בע"מ,מפי כב' השופט משה סובל: "בקשתו של המבקש לבטל את הגבלת הנהיגה, הגבלה שהוטלה לא במסגרת הכרזתו בתור חייב מוגבל באמצעים אלא ההגבלה הוטלה בהחלטה קודמת מכח סעיף 66 א', לחוק ההוצל"פ. במצב דברים זה ביטול ההגבלה כפוף להוראות סעיף 66 ד. (ב) לפיו רשאי הרשם להתנות את הביטול במתן ערובה להנחת דעתו. הרשמת הנכבדה קבעה פרק זמן של שישה חודשים בהם יעמוד המבקש בתנאי התשלום, כתנאי לשקילת הבקשה לביטול". הינה כי כן, אין די בעצם פתיחת תיק האיחוד ויש לבדוק האם היתקיימו תנאי סעיף 66ד לחוק הנדרשים לצורך ביטול ההגבלה: ברי כי התנאי שנקבע בסעיף 66ד'(א) לא היתקיים שכן החוב טרם נפרע.

...

בעניין זה ראה רע"צ (נצ') 34995-02-12 שרה יעקובי נ' נושים אח': "המבקשת טוענת, כי היא עומדת בצו התשלומים ולדבריה יש בכך כדי להצדיק את בקשתה לביטול ההגבלות המוטלות עליה. איני מקבלת טענה זו. ביום 4.12.11 הוכרזה המבקשת כחייבת מוגבלת באמצעים והושת עליה תשלום חודשי בסך של 200 ₪, במסגרת תיק איחוד. עוד באותו חודש, ביום 20.12.11, ולאחר שהמבקשת עמדה בתשלום הראשון של צו התשלומים, הוגשה בקשתה לביטול ההגבלות המוטלות עליה. סבורני, כי אין בזמן הקצר אשר חלף בין המועד בו הוכרזה המבקשת כחייבת מוגבלת באמצעים ועד למועד בו הוגשה בקשתה, ואף עד למועד בו נדונה הבקשה שלפניי, בכדי ללמד על כך שעמידתה של המבקשת בתשלום החודשי אשר הושת עליה מצדיקה את ביטול ההגבלות שהוטלו עליה. במועד בו הגישה המבקשת את בקשתה לביטול ההגבלות היא שילמה תשלום אחד בלבד, על סך 200 ₪. ברי, כי אין באמור בכדי ללמד, כי לא קיימת סכנה שהמבקשת לא תשלם את חובה וכי אין צורך בהטלת ההגבלות.". יודגש כי באותו עניין אף אישר ביה"מ את החלטת כב' הרשם שם, על פיה באופן דומה למקרה שבפני תבוטל ההגבלה על רישיון הנהיגה בכפוף להפקדת סך של 1,000 ₪.

העובדה שההגבלה הוטלה בעבר (ועל כך לא הלין המבקש),היא המעידה כי המבקש לא נהג לעמוד בצו התשלומים שנקבע לו ויש בכך לחזק את המסקנה כי ההגבלה עדיין נדרשת, בשלב זה, כדי להבטיח כי המבקש יעמוד בצו התשלומים שהושת עליו ובכך לא לסכל את החזרת החוב לנושיו .

לסיכום הבקשה נדחית.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל (גב' איה מחג'אנה-קרמאן) הנכבדה מיום 1/3/19 בתיק הוצאה לפועל מס' 514882-03-15 במסגרתה נקבע למבקש תשלום ראשוני בסך 800 ₪ עד ליום 15/3/19 וצו חיוב חודשי בתשלומים בסך 400 ש"ח החל מיום 15/4/19 ומידי 15 לחודש, בכל חודש לאחריו, עד לסילוק יתרת החוב בתיק.

כך אף באשר לפסקי הדין אותם צטט המבקש באשר לתנאי ראשוני לפתיחת תיק האיחוד, זאת כפי שהוסבר לעיל בשים לב לנסיבותיו של מבקש זה. נוכח האמור לעיל, אין בדברים האמורים כדי ללמד על החלטת הרשמת במקרה דנן, אשר כפי האמור לעיל, עומדת במיתחם הסבירות.

...

דיון: לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור נחה דעתי כי יש לדחותה אף בלא צורך בקבלת תגובות המשיבים.

נוכח הדברים האמורים החלטת הרשמת הנכבדה נשוא בקשת רשות הערעור מצויה במתחם הסבירות ולא מצאתי מקום להתערב בה. הבקשה נדחית.