'מפלגת הירוקים – למען ארץ ישראל הירוקה – לאיכות הסביבה והחיים בישראל', שהיא המפלגה שבשמה פועלת למעשה העותרת, עתרה, באמצעות המנכ"ל עו"ד יעקב פלקסר ומר פאר ויסנר (שהם עותרים גם בעתירה הנוכחית), נגד מפלגת התנועה הירוקה – המפלגה הסביבתית-חברתית (שהיא חלק מהמשיבה גם בעניינינו), בטענה שיש למנוע את רישום שמה בפנקס המפלגות ולפסול אותו עקב החשש להטעיה ולבלבול עם שמה של מפלגת הירוקים.
משדחה רשם המפלגות את הבקשה לפסילה בהיעדר ודאות קרובה להטעיה, פנו העותרים לבית המשפט העליון, וזה נתן פסק-דין מפורט (מפי כבוד השופטת אסתר חיות, ובהסכמת כבוד הנשיאה דורית ביניש וכבוד השופט חנן מלצר) שלפיו יש לדחות את העירעור בשל שהוי מהותי.
] טעם הדבר, עליו עמד רשם המפלגות בהחלטתו, נעוץ בכך שאין לאיש זכות להשתלט על שם גנרי או לנכס אותו לעצמו.
במקרה דנן התנועה הירוקה היא מפלגת שקיימת מאז שנת 2008 ומתמודדת בבחירות לרשויות המקומיות במספר יישובים בארץ, שבמקרה זה חברה לסיעה קיימת במועצת העיר, 'לתת לחיות' בראשות עו"ד ראובן לדיאנסקי.
ביחד החליטו על השם החדש, שלהשקפתם מבטא בצורה הטובה ביותר את סדר היום שלהם, אשר עוסק רובו ככולו בתחום הדברים המזוהים עם התואר "ירוק", דהיינו הפחתת זהום האויר, שמירה על החופים, הגנה על בעלי חיים, מחזוּר פסולת, נגישות לטבע וכיוצא באלה נושאים.
...
בסיכומו של דבר נפסק שהחלטת הרשם באותו מקרה לא חרגה ממתחם הסבירות ושאין הצדקה להתערב בה (שם, פסקה 8).
החלת המבחן בענייננו מביאה למסקנה ברורה שאין מדובר בהטעיה ואין דמיון כזה בין השמות שיכול להביא בוודאות קרובה להטעיה.
מכל הטעמים הנ"ל אני דוחה את העתירה.