מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת רשות ערעור על החלטת רשם הוצל"פ בדבר מסירה לא חוקית של אזהרה

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

המערער הגיש בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצל"פ מיכל דואני בהירי מיום 16.6.19, במסגרתה נדחתה בקשת המערער (הוא החייב בתיק ההוצל"פ) להשבת כספים ועיכוב הליכים.
הפרשנות המאולצת המוצעת ע"י ב"כ המערער, לפיה, רק כאשר הוכח כי החייב ידע בודאות כי בתוך המעטפה הסגורה קיימת אזהרה של ההוצאה לפועל – או לחלופין אם היה נעשה ניסיון להמציא לו את האזהרה בעטיפה שקופה - רק אז ייחשב סרובו כסירוב לקבל את האזהרה המקים בהתאם לסעיף 7(ד) לחוק את הקביעה כי האזהרה הומצאה לו ומאפשר נקיטת הליכי גבייה – היא פרשנות מלאכותית, אשר אינה עולה בקנה אחד עם לשונו של חוק ההוצאה לפועל ותכליותיו, והיא תאפשר לחייבים להיתחמק מקבלת אזהרה ובאופן כזה לסכל מאמצי גבייה ללא כל הצדקה.
המערער טען, כי בעת ביצוע ניסיון ההמצאה לא נימסר לו מה יש במעטפה אשר אותה ביקש ב"כ הזוכה למסור לידיו, ובקש להסתמך על הקלטה במסגרתה, לטענתו, נאמר לו אך ורק כי "זה בשבילך, אני צריך רק שאתה תאשר לי שאתה קיבלת את זה, את המעטפה". אלא, שרשמת ההוצל"פ מצאה, ובצדק, כי ההקלטה הופסקה ע"י החייב מייד לאחר שנאמרו דברים אלו, כך שלא ניתן להסתמך עליה להוכחת טענותיו.
בנסיבות אלו, משהוכח כי המערער – אשר ידע או היה עליו לדעת כי המסמכים אותם מבקש ב"כ הזוכה להמציא לו לכל הפחות קשורים למאמצי הזוכה לגביית פסק דין שניתן לטובתו ושהחייב היה מודע לו ונמנע מלקיימו ולשלם את החוב על פיו משך חודשים מאז שניתן – סרב לקבל את האזהרה שהומצאה לו, אני סבורה כי בצדק הסיקה כב' רשמת ההוצל"פ כי בוצעה המצאה כדין, בהתאם לסעיף 7(ד) לחוק ההוצאה לפועל, ומשכך דין העירעור על החלטתה להדחות.
...
במצב דברים זה, אני סבורה כי אין לתת יד לניסיונותיו של המערער להתחמק מקבלת האזהרה ובכך לאפשר את סיכול הליכי הגבייה.
בנסיבות אלו, משהוכח כי המערער – אשר ידע או היה עליו לדעת כי המסמכים אותם מבקש ב"כ הזוכה להמציא לו לכל הפחות קשורים למאמצי הזוכה לגביית פסק דין שניתן לטובתו ושהחייב היה מודע לו ונמנע מלקיימו ולשלם את החוב על פיו משך חודשים מאז שניתן – סירב לקבל את האזהרה שהומצאה לו, אני סבורה כי בצדק הסיקה כב' רשמת ההוצל"פ כי בוצעה המצאה כדין, בהתאם לסעיף 7(ד) לחוק ההוצאה לפועל, ומשכך דין הערעור על החלטתה להידחות.
סוף דבר אני דוחה את הערעור.

בהליך רשות ערעור על הוצאה לפועל (רצ"פ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני בקשת רשות ערעור "בגילגול שלישי" על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' סג"נ השופט עמית יריב) מיום 25.8.21 ברער"צ 34911-08-21 ולפיה נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשם ההוצל"פ (כב' הרשם אוהד אשר) מיום 28.7.21 בתיק הוצל"פ 510693-05-18.
לכן משנקבע בכתב המינוי כי בקשה שעלולה לפגוע בצד ג' צריכה להימסר לצד ג', היה צריך למסור לה את הבקשה.
משהושלם תפקידם של כונסי הנכסים; ביום 24.9.21 הורה כב' רשם ההוצל"פ על ביטול מינויים של כונסי הנכסים ועל סגירת תיק ההוצל"פ. הודגש כי תביעה שהגישה המבקשת נגד עיזבון החייב, הנושה המובטחת - כלל ואח' נמחקה ביום 1.11.18 בה"פ 48568-03-18 תוך שניתנה לה האפשרות להעלות טענותיה בלישכת ההוצל"פ. כאשר מנהל עיזבון החייב וב"כ הנושה המובטחת ביקשו למנותם לכונסי נכסים ב- 7.8.19 הם יידעו את הרשם גם בדבר זכויות המבקשת, הערת האזהרה ודחיית המרצת הפתיחה.
ביקשתי תשובת המשיבים לבקשת רשות העירעור על מנת לוודא שאין זה המקרה שבו ההחלטה גורמת ל"עוות דין" המצדיק הידרשות לטענות ונחה דעתי מתשובתם כי אין כך הדבר.
...
לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין בקשת רשות הערעור להידחות מהנימוקים כדלקמן: א) עסקינן ברשות ערעור ב"גלגול שלישי" אשר ניתנת במשורה במקרים שבהם מתעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הקונקרטי של בעלי הדין או כאשר עלול להיגרם למבקש, אם תדחה בקשתו עיוות דין חמור, וראה לעניין זה: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור בע"מ, פ"ד לו (3) 123; רע"א 252/15 פטרוטק בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל (18.1.15); רע"א 2071/18 עו"ד נתאי נ' הוד סעיף 3 להחלטת כב' השופטת וילנר (20.6.18).
ביקשתי תשובת המשיבים לבקשת רשות הערעור על מנת לוודא שאין זה המקרה שבו ההחלטה גורמת ל"עיוות דין" המצדיק הידרשות לטענות ונחה דעתי מתשובתם כי אין כך הדבר.
לסיכום: לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

מאידך חברת הבניה הנה אישיות משפטית נפרדת שלה לא בוצעה כל מסירה של אזהרת הוצל"פ לכן יש להחזיר את הכסף למבקש.
בבקשת רשות ערעור על החלטת רשם ההוצל"פ, אשר הוגשה לבימ"ש קמא, קבע בימ"ש קמא כי בהתאם לסעיף 18(א) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 (להלן: "החוק"), רשאי רשם ההוצאה לפועל, לאחר שבוטל פסק דין שביצועו התחיל או הושלם, לפי בקשת החייב, לצוות על החזרת המצב כפי שהיה לפני הבצוע, ואם שונה פסק הדין, רשאי הוא לצוות על תיקון לפי השינוי.
מכאן אבהיר כי גם לגופם של דברים אינני מוצא מקום להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא.
סבורני, כפי שקבע בימ"ש קמא, כי סעיף 18(א) לחוק אינו האכסניה המתאימה לכך, בעיקר בשים לב לצורך לערוך בירור עובדתי ומשפטי החורג מהליכי ההוצל"פ. אשר על כן, לאור המפורט לעיל, לא מצאתי כי בפסק הדין של בית משפט קמא נפל פגם המצדיק היתערבות בנסיבות העניין.
...
עם זאת, מאחר שלא כך נעשה, ומאחר שלא בכל מקרה של ביטול פסק דין חייב הרשם לצוות על החזרת המצב לקדמותו, שכן, כפי שקבע בימ"ש קמא בענייננו, זכויות חברת אי אף סי בע"מ או המבקש דורשות ליבון עובדתי והכרעה בסכסוך שאינו בגדר סמכותו של רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף 18(א) לחוק, אין מקום לשנות מקביעתו של בימ"ש קמא כי מטעמים אלו אין מקום להיעתר לבקשת רשות הערעור ועומדת למבקש או לחברת אי אף סי בע"מ הזכות להגיש תביעה כספית להשבה לביהמ"ש האזרחי.
סבורני, כפי שקבע בימ"ש קמא, כי סעיף 18(א) לחוק אינו האכסניה המתאימה לכך, בעיקר בשים לב לצורך לערוך בירור עובדתי ומשפטי החורג מהליכי ההוצל"פ. אשר על כן, לאור המפורט לעיל, לא מצאתי כי בפסק הדין של בית משפט קמא נפל פגם המצדיק התערבות בנסיבות העניין.
בסיכומו של דבר, ומכל הטעמים שפורטו, הבקשה נדחית.

בהליך רשות ערעור על רשם ההוצאה לפועל (רער"צ) שהוגש בשנת 2021 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

פתח דבר מונחת בפני בקשת רשות ערעור, שהגישה המבקשת על החלטתה של כב' רשמת ההוצל"פ כלנית שפירא-ברגמן מיום 9.12.19 (להלן – ההחלטה).
כן ראה ת"א(שלום-ת"א)12296-07-17, שלם פיתרונות אריזה בע"מ נ' סחר מרון בע"מ, ניתן ביום 5.12.18, בסעיף 22 לפסה"ד. עתה נוכל לפנות למקרה דנן, כאשר השאלה העומדת ביסודה של בקשת רשות העירעור על ההחלטה היא, והנתונה עתה להכרעה, האם היתה לכב' רשמת ההוצל"פ הסמכות העניינית לידון בבקשת המשיבים? לצורך הכרעה בשאלה זו יש להכריע בשאלה, האם ניתן לראות את התשלום שביסוד הבקשה על דרך טענת פרעתי, אשר הגישו המשיבים בתיק ההוצל"פ, ככזה שבוצע לאחר מסירת האזהרה למשיבים, וממילא מצויה בסמכות רשם ההוצל"פ. בסעיף 7(ג1) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן – חוק ההוצל"פ) נקבע: "הגיש החייב בקשה בתיק הוצאה לפועל שניפתח נגדו, יראו אותו כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה ביום הגשת הבקשה האמורה, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת". אין חולק, כי ביצוע התשלום נעשה באותו יום עצמו בו הוגשה בקשת המשיבים על דרך טענת פרעתי.
הסעיף אינו מדבר על "מועד" אלא על "יום". ממילא ניתן לגזור מדיוק זה בלשונו של החוק את האמור לעיל.
...
סבורני, כי אין מדובר בחלוקת סמכות מהותית.
בקשת רשות הערעור נדחית, איפוא, והמבקשת תשא בשכ"ט ב"כ המשיבים בסך 10,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בהליך רשות ערעור על הוצאה לפועל (רצ"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש השלום בתל אביב – יפו (כב' סג"נ השופט אבי שליו) מיום 18.6.2023 ברער"צ 6914-22-22 לפיו נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל חן לוי מיום 16.1.2022 בתיק הוצל"פ 01-06704-88-9 (להלן: "תיק ההוצל"פ").
כן התבקש הזוכה למסור את ההחלטה לדייר המוגן – משיב 5 במסירה אישית על מנת שיגיב ביחס לזכויותיו בגוש 6159 חלקה 443.
כמו כן, הרשמת יישמה את המשמעות האופרטיבית של האזהרה המקנה קדימות למוטבי ההערה על עיקול מאוחר, ואין בה כדי למנוע מהזוכה להגיש תביעה בביהמ"ש המוסמך כנגד מי שחפץ על מנת להראות שזכויותיו קודמות.
ביחס להחלטת הרשמת בנוגע להפחתת הריביות נקבע: "הרשמת פעלה בהתאם לסמכויותיה בסעיף 81 א4 לחוק ההוצאה לפועל ומשהתרשמה כמפורט בסעיף 24 להחלטה כי לא ננקטו הליכים מספקים משך 30 שנה בה היתנהל תיק ההוצל"פ לרבות אי נקיטת הליכים בין השנים 2015 ועד 2019, ובהתאם להלכות הידועות בדבר תיק ההוצל"פ שאינו מהוה תכנית חיסכון (פסק דין אגוזי), קבעה בדין כי יש להפחית 90% מהריביות שנצברו ממועד פיזור תיק האחוד". לא התקבלה טענת ב"כ המבקשים ביחס לפעולת הרשמת בנוגע להסרת משיבים 2 -4 כמסייעים ונקבע כי היתנהלותה בעיניין זה סבירה והיא מוסמכת לפעול כך גם מיוזמתה.
נטען כי בימ"ש קמא היתעלם מכך שהחוזה לא חוקי ונוגד את תקנת הציבור ומכך שאין למשיב 5 בהערת האזהרה יותר מההסכם שמכוחו נרשמה ובהסכם הכפיפו היורשים ומשיב 5 את העסקה לזכויות הנושים .
...
אציין כי אני נותנת החלטתי זו כדן יחיד, בהתחשב בכך שלא מצאתי לנכון ליתן רשות לערער וזאת עפ"י ההלכה ברע"א 5797/14 דוד נ' אהרון, סעיפים 12 ו- 15 לפסק דינו של כב' הש' צ' זילברטל (14.5.15).
  בנוסף, שוכנעתי כי דחיית הבקשה לא תגרום עיוות דין ממשי המצדיק מתן רשות ערעור.
טענות המבקשים נדונו ונבחנו ע"י בימ"ש השלום ונדחו באופן מנומק ומשכנע ולא מצאתי כל טעם להתערב בפסק דינו זו. לסיכום: לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו