בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בדבר שכר טרחת עורך דין

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל, מיום 26.5.2020 .

טענות המבקש לטענת המבקש עצם העובדה שהזוכה הוא עורך דין אינו מזכה אותו אוטומאטית בפסיקת שכר טירחה.

בענין זה נאמר בספרם של עודד מאור ומאיר דגני על כונס נכסים (התשע"א-2015) (בעמ' 611) כי : "בתי המשפט בערכאת העירעור נוטים שלא להתערב בהחלטות בענין שכר טירחת כונס נכסים, ענין המסור ככלל לערכאה הראשונה .. הערכאה הדיונית היא שבקיאה בעובדות התיק, מכירה את התיק וליוותה את כנוס הנכסים לכל אורכו, אולם יש נסיבות חריגות שבהן עשוי להיתקבל ערעור בעיניין שכר טירחה וזאת כאשר הערכאה הראשונה טעתה בעקרונות המשפטיים שהפעילה ביישום. כך ניתן יהיה להתערב כאשר השכר נקבע לפי אמות מידה טכניות-פורמאליות ולא לפי אמות מידה ענייניות שיש מאחוריהן בדיקה ושיקלול הנתונים המיוחדים לעניין הנידון בנסיבות המקרה ..." בבר"ע (מחוזי חי) 276/00 החברה לפיתוח מרכזים מסחריים ביוש בעמ נ' אדמות שמאי יקיר בית המשפט המחוזי מצא מקום להתערב בהחלטת ראש ההוצאה לפועל בענין קביעת שכר טירחת כונס, על אף שהכלל לפי אין מתערבים בהחלטה זו תוך קביעה כי המדובר במקרה חריג שבו ראש ההוצאה לפועל לא יישם את מכלול השקולים בעת קביעת שכר הטירחה ופסק בהתאם לאמות מידה טכניות נהוגות .

במקרה שבו קביעת שכר הטירחה לפי ערך המקרקעין בלבד, נראית בלתי סבירה על פניה בהיותה גבוהה מדי או נמוכה מדי - יהיה על ראש ההוצאה לפועל להפעיל שיקול דעת, לשקלל את כל הנתונים הראויים ולקבוע את השכר המגיע על פי הנתונים המיוחדים (בר"ע 1469/93 נ. רוזנברג מברשות בע"מ נ' עו"ד דוד אשד ואח', לא פורסם).

בית המשפט דחה את הבקשה לשעור שכר טירחת הכונס אשר התבקש, ופסק "בשולי הדברים, יש לציין כי כאשר נפסק שכר טירחה על פי הוראות חוק ההוצל"פ, רשאי בית משפט להפעיל את שיקול דעתו ולבצע הפחתה של הסכום, כאשר שכר הטירחה איננו עומד בקשר פרופורציונלי להקף העבודה או בגין נסיבות ייחודיות אחרות אשר מקימות עילה להתערבות ראש ההוצל"פ. כך גם כאשר ערכו של הנכס גבוה במיוחד כמו במקרה שבפניי.

...

על כן, בשים לב לשיקול הדעת המוקנה לרשם ההוצאה לפועל לפסוק שכר טרחה אף מחוץ למסגרת המתווה שנקבעה בפסיקה ככל שהתמורה המתקבלת עולה על הסביר, כפי שזו התוצאה בענייננו, אני סבורה כי יש מקום להתערב בהחלטת כב' הרשמת.

אשר על כן, אני סבורה כי ראוי לפסוק לכונס שכר טרחה בשיעור של 4% בתוספת מע"מ מסכום התמורה, תוך הותרת שכ"ט א' ו-ב' על כנם.

כמו כן, אני פוסקת שכ"ט המערער בגין הגשת הערעור, בסך 5,000 שח. המזכירות תשלח העתק החלטתי לבאי כח החייב ולמשיבים.

הבקשה לפניי בקשת רשות ערעור על החלטות בית משפט השלום בחיפה (כב' הרשם הבכיר ב' סימון) מתאריכים 23.1.2022, 14.3.2022 ו- 19.03.2022, בת"א 64433-07-21, שניתנו לאחר שפסק דין שניתן על ידו בתיק קמא, בהיעדר הגנה, בוטל על ידו.

הרקע לבקשה והחלטות בימ"ש קמא המבקש, שהוא עורך דין במקצועו, הגיש תביעה לבית משפט קמא, למתן פסק דין הצהרתי (להלן: "תביעת המבקש") לביטול שני עיקולים שהטיל משיב 2 - בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "הבנק") בתאריכים 06.09.2020, ו- 31.01.2021, במסגרת הליכי הוצאה לפועל המתנהלים בלישכת ההוצאה לפועל בחיפה, בתיקים מס' 13-12668-12-4, 13-06125-12-5, על כספים המגיעים לו, לפי הנטען, ממשיב 1 (להלן: "המשיב") ואשר "הוחזקו" אצל משיבות 2-3 (להלן: "חברות הביטוח").

הבנק הוסיף וטען, כי סכויי ההגנה טובים וכי הסכמי שכר הטירחה שהוצגו על ידי המבקש, הם הסכמים למראית עין, שכל מטרתם לנסות ולהבריח את נכסי המשיב, מולו מנהל הבנק הליכי הוצאה לפועל מזה שנים רבות.

הכלל המשפטי המובהק הוא: "לעומת זה הכל מסכימים, שאם התעשר בעל דין עקב מעשה בית דין שבוטל, התעשרותו היא לא במשפט, והוא חב בהשבה". לענין זה מורה סעיף 18(א) לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז – 1967, כי עם ביטולו של פסק דין, רשאי ראש ההוצאה לפועל "לצוות על החזרת המצב כפי שהיה לפני הבצוע", בלא שיזדקק לפסק דין המורה על השבה" .

כן ראו: רע"א 7913/14 תרכובת ברום בע"מ נ' הדס חצב (8.2.2015)) שם נפסק:"ההצדקה לידון בטענות כלפי החלטת ביניים ... במסגרת בקשת רשות ערעור, בטרם הסתיים ההליך כולו, מהטעם שיש אפשרות שהמשך הדיון יתברר בסופו של דבר כמיותר, שמורה למקרים קצוניים בהם המשך הדיון כרוך בהשקעת משאבים יוצאת דופן וכד". התערבותה של ערכאת העירעור בהחלטות ביניים של הערכאה הדיונית תבחן בהתאם "למידתו ולעוצמתו של הצורך בהכרעה מידית בשאלת נכונותה של החלטת הביניים". ראו לדוגמה: רע"א 7682/06 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' אלוש (25.6.2007).

...

חריגה מכלל זה תיעשה בנסיבות שבהן קיים חשש כי כתוצאה מהחלטת הביניים, יתנהל המשפט בערכאה הדיונית באופן שגוי, או שיגרם נזק למבקש, והמשך הדיון כרוך בהשקעת משאבים יוצאי דופן, אז תגבר הנטייה להיעתר לבקשה למתן רשות ערעור.

כן ראו: רע"א 7913/14 תרכובת ברום בע"מ נ' הדס חצב (8.2.2015)) שם נפסק:"ההצדקה לדון בטענות כלפי החלטת ביניים ... במסגרת בקשת רשות ערעור, בטרם הסתיים ההליך כולו, מהטעם שיש אפשרות שהמשך הדיון יתברר בסופו של דבר כמיותר, שמורה למקרים קיצוניים בהם המשך הדיון כרוך בהשקעת משאבים יוצאת דופן וכד". התערבותה של ערכאת הערעור בהחלטות ביניים של הערכאה הדיונית תיבחן בהתאם "למידתו ולעוצמתו של הצורך בהכרעה מידית בשאלת נכונותה של החלטת הביניים". ראו לדוגמה: רע"א 7682/06 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' אלוש (25.6.2007).

התוצאה הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

בפסק הדין התקבלה באופן חלקי בקשת רשות לערער שהגישה המבקשת כנגד החלטה של רשמת ההוצאה לפועל בירושלים (כב' הרשמת י' ממן), שעניינה בפסיקת שכר טירחת כונס נכסים שמונה לשם מימוש מישכון שעשתה המבקשת לטובת המשיבה 1 (להלן – המשיבה).

לחלופין נטען כי היה מקום להקטין את שכר הטירחה לסך של 29,854 ₪, שהוא הסכום המירבי לו זכאי הכונס, לשיטת המבקשת, על פי תקנה 4 לתקנות ההוצאה לפועל (שכר טירחת עורכי דין וכונסי נכסים) התשס"ב–2002 (להלן – התקנות).

כך או כך, במהותה, החלטת ראש ההוצאה לפועל הייתה החלטה שיפוטית לכל דבר.

נתתי דעתי לגישה שהוצעה (בלא הכרעה) ברע"א 8476/12 עיזבון כהן נ' בנק הפועלים בע"מ (29.1.2013)), לפיה "אפשר שראוי לקבוע רף מקל יותר לקבלת בקשות רשות ערעור על החלטות רישמי ההוצאה לפועל על ידי בתי משפט השלום...", נוכח העובדה שעתה "אין מדובר עוד בערכאה שיפוטית רגילה, כי אם גוף 'מעין שפוטי' בלבד". גם על פי גישה זו, אין עילה למתן רשות לערער בשאלת תחולתן של התקנות.

...

בהקשר זה, לא שוכנעתי כי נפלה טעות בקביעותיהן של הערכאות הקודמות, אשר במרכזן ממצאי עובדה לעניין מהותו של הנכס הנדון.

הסברים אלה, שעניינם בהשתלשלות העניינים הנוגעת לנכס מושא ההתדיינות, אינם תומכים בטענה בדבר חוסר תום לב. לא למותר לציין, כי אף שהעיקול בוטל בסופו של דבר בהחלטה שיפוטית, הדבר לא התבסס על קביעה בדבר חוסר תום לב כלשהו.

ברי, כי בנסיבות אלה אין מקום כי ייקבע, לראשונה, ממצא בסוגיה זו בגלגול הערעורי הנוכחי של תיק זה. התוצאה של כל האמור היא, כי אני מורה על דחיית בקשת הרשות לערער.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל (כב' הרשמת יעל ממן) מיום 12.07.22 בדבר מינוי כונס נכסים על זכויות המבקש בנכס המקרקעין הידוע כגוש 3022, חלקה 45, תת חלקה 1 והמשמשת כיום כדירת המגורים של המבקש ובני ביתו.

סוף דבר, דין העירעור להדחות ואני מחייבת את המערער לשלם למשיבים 3-ו11 הוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין בסך של 2,000 ₪ לכל אחד מהם ולמשיבה מספר 1 סך של 5,000 ₪.

...

טענות הצדדים: לטענת המערער דין הערעור להתקבל, שכן ההחלטה בדבר מינוי כונס נכסים על הבית מושא ההליך אינה מידתית וסותמת את הגולל על הנושים האחרים הלא מובטחים לגבות את חובם.

באשר לטענת המערער כי יש לקבוע לבת הזוג כבר בשלב זה, מסגרת של דיור חלוף אינני מקבלת.

ובשל כך, לא מצאתי לנכון להורות על קבלת הערעור וביטול החלטת מינוי כונס הנכסים מיום 12.07.22 ודין הערעור להידחות.

סוף דבר, דין הערעור להידחות ואני מחייבת את המערער לשלם למשיבים 3-ו11 הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 2,000 ₪ לכל אחד מהם ולמשיבה מספר 1 סך של 5,000 ₪.

בבית המשפט העליון רע"א 220/23 רע"א 221/23 לפני: כבוד השופט י' כשר המבקשת ברע"א 220/23: פנינה (פרלה) חזן המבקש ברע"א 221/23: משה חזן נ ג ד המשיבים: 1. שלום כהן 2. בנק מזרחי טפחות בע"מ בקשות רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים (כב' השופטים ע' שחם, א' רובין, ו-נ' פלקס) מיום 8.11.2022 בע"א 27683-03-22 בשם המבקשים: עו"ד עז אלדד ][]החלטה

ביום 1.2.2001 נחתם על ידי ראש ההוצאה לפועל צו המתיר לכונס לפעול למכירת הנכס כדי לגבות מתמורת המכירה את החוב.

בתמצית, יצוין כי ביום 2.3.2004 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי (השופט י' צבן), בגדריו אושרה מכירת הנכס למשפחת בן-עטר (בר"ע 4016/02), וביום 10.8.2005 דחה בית משפט זה (השופט ס' ג'ובראן) בקשת רשות ערעור על פסק הדין (רע"א 3704/04).

ביום 5.5.2011 קבע רשם ההוצאה לפועל כי "השטח הנוסף" אינו כלול בזכויות הממושכנות, אך שהמבקשים אכן יושבים בשטח של 105 מ"ר הכלול במישכון (היינו, חלק מה-954 מ"ר), ועל כן יש לפנותם משטח זה. בד בבד נדחתה בקשת המבקשים לביטול מינוי הכונס, שעה שנקבע כי אין לקבל את טענותיהם בדבר מחדליו כאשר הם עדיין יושבים בשטח הנכס.

כמו כן, הגם שבית המשפט קיבל את טענת המבקשים לפיה בשל התמשכות הליכי הכנוס נגרם להם נזק בדמות הריבית שנצברה על החוב לבנק, נקבע כי החלטות שניתנו על ידי רישמי ההוצאה לפועל אשר עצרו את הריבית על החוב, ובכלל זה ההחלטה שניתנה ביום 25.1.2021 אשר הפחיתה את חוב ההוצאה לפועל מסכום של כ-10 מיליון ש"ח, לסכום של כ-2.8 מיליון ש"ח בלבד, איינו את נזק היצטברות הריבית.

נוסף לכך, בית המשפט פסק לטובת המבקשים פיצוי בגין עוגמת נפש שנגרמה להם בשל מחדלי הכונס בסך 40,000 ש"ח, בצרוף הוצאות ושכר טירחת עורך דין בסך של 25,000 ש"ח. על פסק דינו של בית משפט השלום הוגשו ערעורים לבית המשפט המחוזי בירושלים, הן על ידי המבקשים, והן על ידי הכונס, אשר נדונו במאוחד.

...

עוד טוענים המבקשים כי יש להיעתר לבקשתם בהקשר זה, שכן ביחס לשאלת חבות הכונס בחובות השוטפים החלים על הנכס, הכריעו הערכאות דלמטה הכרעות סותרות.

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשות רשות הערעור, הגעתי לכלל מסקנה כי דינן להידחות, אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים, וזאת מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

סיכומו של דבר: הבקשות נדחות.