בקשת רשות ערעור על החלטת פינוי נכס בפשיטת רגל

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת י' בלכר) בפש"ר 20115-04-16 מיום 24.3.2019, בגדרה נדחתה בקשת המבקשים להורות על פינוי המשיבה 2 מנכס מקרקעין במסגרת הליך פשיטת הרגל המתנהל בבית משפט של חידלות פרעון.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתשובות לה, ולאחר שנתתי לצדדים הזדמנות לטעון בעניין החלת תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 ושוכנעתי כי לא ייפגעו זכויותיהם כבעלי דין אם אנהג בהתאם לאמור בתקנה זו, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות לערער והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.

אקדים ואומר כי דין הערעור להתקבל, כמפורט להלן.

לאור האמור, אני מורה על קבלת הערעור.

בקשת רשות ערעור על החלטה שניתנה בתיק חדל"פ (ראשל"צ) 54422-10-19 (כב' השופט ג. לובינסקי זיו) ביום 31.10.21 (להלן: ההחלטה), שבמסגרתה נקבע כי על השיעבוד הקבוע הקיים לזכות המערער (להלן: הבנק) חלות הוראות חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: החוק).

בשנת 2008 ניתן צו כנוס נכסים לפי פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) תש"ם – 1980 (להלן: הפקודה) נגד היחיד ורעייתו במסגרת תיק פש"ר 2351/07 ו- פש"ר 2352/07 (להלן: ההליך הראשון).

ההליך הראשון היתקיים בתווך, ולאחר סיומו, בשנת 2018 הבנק חידש את בקשתו לפינוי הנכס, ורשם ההוצאה לפועל נעתר לבקשה (החלטה מיום 25.10.18).

בצדק קבעו בתי המשפט בעיניין לדר ובחדל"פ (שלום י-ם) 42079-10-19 רוטנברג נ' ממונה על חידלות פרעון (31.8.20) (להלן: עניין רוטנברג) כי פרשנות זו תיצור שתי מערכות דינים לתיקים שונים, ואפילו באותו תיק, דבר שיציב קושי משפטי בקביעת אחוזי הנשייה ויפגע באחידות ובודאות: "... קבלת עמדת המבקש תוביל למצב שבו, במשך שנים ארוכות מאד, בהליכים רבים שיתנהלו לפי החוק, יחולו זו לצד זו, שתי מערכות דינים – ביחס לנושים מובטחים שנירשם לזכותם שיעבוד טרם כניסת החוק לתוקף יחולו הוראות פקודת פשיטת הרגל, בעוד שביחס ליתר הנושים יחולו הוראות החוק.

...

לטענת הבנק, כותרת סעיף 373 (א) לחוק שהיא "תחילה ותחולה" (להבדיל מ- "הוראת מעבר") תומכת במסקנה שהסעיף לא התכוון להורות על תחולה רטרואקטיבית.

סיכום לשונו של החוק, תכלית התיקונים שנעשו במסגרתו והכללים המתחייבים מהיותו של הליך חדלות פירעון הליך קולקטיבי שבו יש בכורה לעיקרון השוויון בין הנושים, מובילים למסקנה שהחוק חל על שעבודים קבועים – אף אם נוצרו לפני מועד תחילתו, ואף אם הוחל במימוש הנכס המשועבד לפני אותו מועד, ובצדק קבע כך בית המשפט קמא.

לפיכך, הערעור נדחה.

בבית המשפט העליון רע"א 786/24 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקש: עו"ד ציון גבאי נ ג ד המשיבים: 1. כונס נכסים הרישמי 2. עו"ד דורון ערוסי 3. בנק ירושלים בע"מ 4. ליאורית גולן 5. ציפורה סוויסה בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 27.12.2023 בפש"ר 31564-09-16, שניתנה על ידי כב' השופטת ע' וינברג-נוטוביץ בשם המבקש: בעצמו בשם המשיב 2: בעצמו בשם המשיב 3: עו"ד רפאל קויתי בשם המשיבות 5-4: עו"ד נצחון גואטה ][]החלטה

כמו כן, מאחר שמועד הפינוי נקבע ליום 29.1.2024 הוריתי על עיכוב ביצוע פינוי הנכס נושא בקשת רשות העירעור עד למתן החלטה אחרת, וזאת בכפוף לכך שהמבקש יפקיד תוך 7 ימים סכום של 100,000 ₪ לקופת בית המשפט.

לאחר שניתן צו לפינוי הנכס, פנה המבקש לבנק והגיע עמו להסכמות לפיהן יידחה מועד הפינוי בין היתר בכפוף לכך שהמבקש יגיע להסדר נושים בהליך פשיטת הרגל המתנהל בבית משפט קמא.

...

המשיב 2, המנהל המיוחד לנכסי המבקש, טען כי יש לדחות את הבקשה.

המשיבות 5-4 טענו כי אם אין ביכולתו של המבקש לשלם סכום של 100,000 ₪, אין לאפשר לו ליהנות מעיכוב הליכי הפינוי שמלכתחילה ננקטו לצורך גביית חוב מובטח שנכון לשנת 2022 עמד על סך של 830,000 ₪.

לאחר שעיינתי בהחלטה מיום 29.1.2024 פעם נוספת הגעתי לכלל מסקנה כי אין לשנות מהסכום אותו נדרש המבקש להפקיד.

בשים לב לכל האמור, ובפרט לכך שהסכום של 100,000 ₪ אותו נקבע כי על המבקש להפקיד בקופת בית המשפט לצורך עיכוב הליכי הפינוי, הוא סכום הנמוך משמעותית - הן מגובה החוב לנושה המובטח, והן מגובה הסכום אותו הציע המבקש עצמו לשלם לטובת תיק הכינוס וקבלת הפטר – אני סבורה כי יש להותירו על כנו.

וראו ור' גם מה נרשם בסעיף 12 לאותה בקשה: "... מוגשת בקשה לעיכוב ביצועה של החלטת ביה"מ מיום 27.12.23, להמשך הליכי הפינוי, עד למתן החלטה בעירעור אשר יוגש בתוך התקופה ע"פ התקנות, או עד לכל מועד אחר, כפי שיורה כבודו". כונס הנכסים היתנגד לבקשה כאשר טען כי הנימוק שמעלים החייבים לעיכוב הבצוע, הוא העבודה שבכוונתם להגיד ערעור על החלטת ביהמ"ש המחוזי של הפש"ר, וזו אינה עילה לעיכוב הליכים בהוצל"פ. עוד נרשם שם שהחייבים אינם עומדים בהסדר לסילוק הפיגורים והתשלום השוטף.

· לא רק ענין הפיגורים עצמו הביא את הבנק לפתוח בהליכים, אלא גם הטלת עיקולים על הנכס כפי שניתן לראות בנסח המקרקעין שהוגש להוצל"פ, וכן היותם של הלווים פושטי רגל, כאשר אין חולק כי נגד המבקש, החייב, יש צו כנוס נכסים משנת 2018.

ביום 18.02.24 הוגשה בקשת רשות העירעור דנן על החלטת רשם ההוצל"פ. ביום 19.02.24 לאחר הגשת בקשת רשות העירעור ניתנה החלטת בית המשפט העליון הנכבד בבקשת החייב לעיון מחדש בהחלטה לפיה עליו להפקיד 100,000 ₪ לצורך עיכוב ביצוע פינוי הנכס.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות המבקשים וכן קיימתי דיון שלאחריו המבקשים הגישו השלמת טיעונים – החלטתי לדחות את הערעור והכל יפורט להלן: בשל העובדה שמדובר בפינוי בית מגורים החלטתי לתן רשות לערער ולדון בערעור לגופו.

אני דוחה את הטענה לפיה לא ניתן היה להכריע בערעור בשעה שהמצהירה מטעם הבנק לא הגיעה לדיון.

לסיכום אני דוחה את הערעור שהגישו המבקשים על החלטות רשם ההוצל"פ. המבקשים ישלמו למשיב הוצאות בסך של 5,850 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום.

בבית המשפט העליון רע"א 1201/24 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשים: 1. ראסם מסעוד 2. עפאף מסעוד נ ג ד המשיבים: 1. גיל ברגר, עו"ד - בתפקידו כנאמן לנכסי החייבים 2. כונס הנכסים הרישמי מחוז תל אביב והמרכז בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת י' רוטנברג) מיום 10.1.2024 בפש"ר 56725-03-18 בשם המבקשים: עו"ד יגאל מזרחי ][]החלטה

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת י' רוטנברג) מיום 10.1.2024 בפש"ר 56725-03-18, בגדרה בוטלה תכנית פרעון שנקבעה למבקשים במסגרת הליכי פשיטת רגל המתנהלים נגדם.

ביום 21.10.2021, לאחר שסולק חלק מחוב הפיגורים, הגיש הנאמן לבית המשפט המחוזי, בהסכמת המבקשים, בקשה לפיה יינתן צו לפינוי הנכס, וכי "לפנים משורת הדין" צו הפינוי לא יבוצע ככל שיסלקו המבקשים את יתרת חוב הפיגורים עד ליום 18.11.2021.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בהחלטת בית המשפט המחוזי, בתיק בית המשפט ובבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

כזכור, על אף שבבעלות המבקשים נכס מקרקעין בעל ערך, קבעה תכנית הפירעון כי המבקשים ישלמו, יחד עם בנם, סכום של 585,000 ₪ ב-100 תשלומים חודשיים שישולמו לאורך למעלה משמונה שנים.

אשר על כן – דין הבקשה להידחות.