בקשת רשות ערעור על החלטת פינוי מקרקעין ביפו

בבית המשפט העליון רע"א 4347/18 רע"א 4357/18 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקשות ברע"א 4347/18: 1. עריית תל אביב-יפו 2. הוועדה המקומית לתיכנון ובניה תל אביב-יפו המבקשות ברע"א 4357/18: 1. רשות מקרקעי ישראל 2. רשות הפיתוח נ ג ד המשיבים ברע"א 4347/18: 1-15. מחמוד גאזי אבו סייף ואח' 16. רשות מקרקעי ישראל 17. רשות הפיתוח 18. הימנותא בע"מ המשיבים ברע"א 4357/18: 1-15. מחמוד אבו סייף ואח' 16. עריית תל אביב-יפו 17. הימנותא בע"מ בקשות רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 3.5.2018 בת"א 31072-02-17 שניתנה על ידי כבוד השופט י' גייפמן בשם המבקשות ברע"א 4347/18: עו"ד נעם ליובין; עו"ד אורנה אחרק-פרלוק בשם המבקשות ברע"א 4357/18: עו"ד נעמי זמרת בשם המשיבים 1-15 ברע"א 4347/18 וברע"א 4357/18: עו"ד ד' קירשנבוים בשם המשיבות 16-17 ברע"א 4347/18: עו"ד ישראל בלום; עו"ד נעמי זמרת בשם המשיבה 18 ברע"א 4347/18: עו"ד דוד שפירא פסק-דין

ב"כ המשיבים הביע את הסכמתו להצעה, ואילו ב"כ התובעות שכנגד הסכימו לדחיית הדיון בתשלום דמי השמוש הראויים, אך ביקשו לידון בתביעת הפינוי בד בבד עם הדיון בסוגיית הבעלות על הקרקע.

...

לאחר שעיינתי בבקשות רשות הערעור ובתשובות שניתנו להן ושקלתי את נימוקי הצדדים מזה ומזה, החלטתי לעשות שימוש בסמכותי שלפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לקבל את הבקשות, ולדון בהן כבערעור.

דין הערעורים להתקבל; החלטת בית המשפט המחוזי אינה מנומקת די צרכה, באופן שאינו מאפשר להעבירה תחת שבט הביקורת הערעורית.

הערעורים מתקבלים אפוא, מבלי שאני נוקט עמדה לגופו של עניין.

בקשת רשות ערעור "בגילגול רביעי" על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגנית הנשיא א' כהן) ברע"א 69513-10-21 מיום 9.11.2021, בגדריו דחה בית המשפט המחוזי את בקשת רשות העירעור שהגישו המבקשים על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיא ע' יריב) בעש"א 36358-07-21 מיום 14.10.2021, שבו נדחה ערעור שהגישו המבקשים על החלטת רשמת ההוצאה לפועל בתיק 500756-04-21 מיום 28.6.2021.

על החלטה זו נסבה בקשת רשות העירעור שבפניי, ולצידה הגישו המבקשים בקשה לעיכוב ביצוע פינוי המקרקעין.

...

בהחלטת רשמת ההוצאה לפועל (כב' הרשמת ה' דקל-צמח) מיום 28.6.2021 נקבע כי היא אינה יושבת כערכאת ערעור על החלטות בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי בהליך העיקרי שנוהל בעניין הפינוי, אלא אך מיישמת החלטות אלו, ומשכך דין טענת המבקשים להידחות ועליהם לשתף פעולה עם הנאמן ולפנות את המקרקעין.

על רקע האמור, בנסיבות האמורות, יש לראות את החלטותיו המאוחרות של בית משפט השלום כחלק מפסק הדין שלגביו הוגש הליך ההוצאה לפועל על-ידי המשיבה, ושאותו נדרש רשם ההוצאה לפועל לאכוף.

לאור כל האמור, הבקשה נדחית.

נוכח המסקנה אליה הגעתי, מתייתרת אפוא הבקשה לעיכוב ביצוע.

בבית המשפט העליון בר"מ 4644/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקשות: 1. עמותת קייקים זבולון ת"א 2. אגודת יורדי ים זבולון ישראל נ ג ד המשיבה: עריית תל אביב-יפו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 9.6.2022 בעת"מ 1758-05-22 שניתנה על-ידי כבוד השופט ק' ורדי בשם המבקשות: עו"ד שי עובד ][]החלטה

בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, מיום 9.6.2022, בעת"מ 1758-05-22 (השופט ק' ורדי), שבה נדחתה בקשת המבקשות למתן צו ביניים, להשהיית כל ההליכים המינהליים הנוגעים לפינויים מהמקרקעין הידועים כ'בית זבולון', ברחוב אוסישקין 9 בתל אביב, וזאת עד להכרעה בעתירה אותה הגישו המבקשות.

...

"בין מועד הדיון שנקבע לבין המועד שנקבע [לפינוי], עמדו לרשות [זבולון] כשלושה חודשים, לפנות למסלול אחר של בקשת הקצאה, באם לא תהיה ברירה. לפיכך, בשלב זה לא הוגשה הבקשה [...] להפתעתן של המבקשות, ביום 6.10.2021, כארבעה חודשים לאחר שהוגש הערעור, התקבלה הודעה לפיה מועד הדיון נדחה בשבעה חודשים ונקבע ליום 29.9.2022. בעקבות כך, שלושת החודשים שעמדו לרשות [זבולון] התחלף בחמישה חודשים 'חסרים'. כאמור, לא באשמת [זבולון], לא בשליטתן והלכה ולמעשה – לרעתן". לאחר שעיינתי בבקשת הרשות לערער, ושקלתי את נימוקיה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה – להידחות.

לא שוכנעתי כי העניין שלפנינו מצדיק סטייה מן הכלל האמור.

אשר על כן, בקשת הרשות לערער נדחית בזאת.

בבית המשפט העליון רע"א 6143/22 רע"א 6206/22 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשות ברע"א 6143/22: 1. דיור ב.פ בע"מ 2. אלעד ישראל מגורים בע"מ 3. א.מ.ת.ש השקעות בע"מ המבקשות ברע"א 6206/22: 1. מדינת ישראל 2. רשות מקרקעי ישראל 3. רשות הפיתוח נ ג ד המשיב: ראובן מזור בקשות רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו בת"א 4226-08-21 שניתנה ביום 31.05.2022 על ידי כבוד השופט גלעד הס בשם המבקשות ברע"א 6143/22: עו"ד גד חלד, עו"ד יוסי שכט בשם המבקשות ברע"א 6206/22: עו"ד ישראל בלום, עו"ד יעל מימון בשם המשיב: עו"ד גיא מזור ][]פסק-דין

המשיב ביקש בתביעתו, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לקבל פיצוי בגין פינויו מהמקרקעין הידועים כשכונת גבעת עמל, זאת בנוסף לפצוי שנפסק למשפחתו בהליך קודם.

בהחלטה מיום 12.3.2020 דחה בית משפט זה (השופטת ד' ברק-ארז) את בקשת רשות העירעור שהגיש המשיב, וקבע כי: "הבקשה לא מגלמת כל שאלה עקרונית החורגת מעניינם הקונקרטי של הצדדים, אשר נבחן ביסודיות על-ידי שתי ערכאות. כפי שצוין בעיניין רפאלי, העיקר הוא בכך ש'ניתן מענה למחזיקים שישבו במקרקעין, גם כאשר לא רכשו בהם זכויות פורמליות, בשים לב להקשר האנושי וההיסטורי המורכב'. חרף ההבנה למצבם של המבקשים, אשר קיוו לקבל פיצוי גדול יותר מזה שנפסק לטובתם בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, אין די בכך כדי להעניק להם רשות ערעור ב'גילגול שלישי'" (רע"א מזור, בפיסקה 6).

...

בנסיבות אלה, ברי אפוא כי קבלת תביעתו של המשיב בהליך הנוכחי תאיין את ההכרעה החלוטה שהתקבלה בהתייחס לזכאותו הפרטנית לפיצוי (והשוו בהקשר זה לעניין קוזליק, בפסקה 12, שבו נדונה בין היתר הדוקטרינה בדבר 'השתק הגנה' ונקבע כי אין לאפשר לנתבע להעלות בתביעה מאוחרת טענות שיש בהן כדי לאיין רכיב מרכיבי התביעה שהוכרעה; כן השוו לעניין השטיח המעופף, בפסקה 3 לפסק הדין של השופט י' עמית).

אוסיף כי נראה שבענייננו אף קם נגד המשיב השתק פלוגתה אשר מונע ממנו מלהביא את תביעתו הנוכחית לבירור בפני בית המשפט, שעה שנקבע כי המשיב אינו עומד בתנאי הזכאות ליחידת דיור נוספת, אולם מאחר שמצאתי כי דין התביעה להידחות על הסף מחמת השתק עילה, איני רואה להידרש לכך.

סוף דבר – אציע לחברַי כי נקבל את הערעורים, במובן זה שהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 31.5.2022 תבוטל, ותביעת המשיב בת"א 4226-08-21 תידחה על הסף.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופטת א' כהן, ס"נ), אשר ניתנה ביום 8.2.2024 ברע"א 65890-01-24, בגדרה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגישו המבקשים על החלטת בית משפט השלום תל אביב-יפו (השופטת ש' סנדר מקובר), אשר ניתנה ביום 5.10.2023 בת"א 5283-10-23, בגדרה נדחתה בקשת המבקשים למתן צו אירעי וצו מניעה זמני שימנעו את פינוי המבקשים ממקרקעין בעיר יפו המוחזקים בידיהם (להלן בהתאמה: המקרקעין וההחלטות קמא).

...

לאחר עיון בכתובים שבעלי הדין הניחו לפניי, החלטתי לדון בבקשה דנן כבערעור וכן לקבל את הערעור בהתאם לסמכותי לפי תקנה 138(א)(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

סבורני כי בעניין דנן מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים.