לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל, מיכל שכנר שניתנה ביום 19.3.23 במסגרת תיק 503812-11-21, המתנהל בלישכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה (להלן: "ההחלטה").
בתגובה לבקשת רשות העירעור חזרו המשיבים על טענותיהם כפי שנטענו בפני כב' הרשמת, ולפיהן מקום ששלמו לידי המבקשת את הסכום המופחת בסך של 300,000 ₪ לאחר שניתנה החלטתו של בית המשפט המחוזי בהליך בירושלים, וכן לנוכח טענתם להפרת התחייבויות המבקשת על פי פסק הדין המוסכם (המושתתת על החלטות בית המשפט בהליך הביזיון), יש להורות על עיכוב הליכי ההוצל"פ עד להכרעה בתביעה שהוגשה על ידם בהליך בירושלים.
...
המשיבים טענו, כי ביום 15.12.22 ניתנה החלטת כב' השופטת שושנה ליבוביץ בהליך בירושלים לפיה, נדחתה בקשת המשיבים לעיכוב הליכי ההוצל"פ נוכח הליך תלוי ועומד ואולם נקבע, כי ככל שישלמו המשיבים סך נוסף של 150,000 ש"ח לתיק ההוצל"פ, ממילא יעוכבו הליכי ההוצל"פ וזאת בהתאם לסע' 5.3 לפסק הדין המוסכם.
בתגובה שהגישו המשיבים לבקשות הנ"ל טענו המשיבים, כי אין לאפשר למבקשת להעלות פעם נוספת טענה זו , זאת לאחר שהבקשה בטענת פרעתי התקבלה לאחר שהמבקשת בעצמה ביצעה הקטנה נוספת על סך 75,000 ₪ והודתה במספר הזדמנויות כי קיבלה לידיה את מלוא התשלום הראשון, כפי שפורט באריכות בתגובה.
על ההלכה בעניין ההשתק השיפוטי חזר לאחרונה בית המשפט העליון בע"א 4401/21 יהודה אמיתי נ' רחל קרויז, ,(15.11.23) לפיה: "כלל ההשתק השיפוטי מונע מבעל דין אשר טען טענה משפטית או עובדתית מסוימת, מלטעון באותו הליך או בהליך אחר טענה הסותרת טענה זו. תכליתו של הכלל היא למנוע פגיעה בטוהר ההליך השיפוטי ובאמון הציבור בהליכי המשפט..........לתכלית זו שני היבטים: ההיבט המוסרי הנגזר מעקרון תום הלב, המבקש למנוע ניצול לרעה של בתי המשפט; וההיבט המעשי הנועד למנוע קבלת החלטות שיפוטיות סותרות".
לסיכום
אשר על כן ובהתאם לכל האמור לעיל, אני מורה כדלקמן;
בהתאם להודעת המשיבים מהיום, 8.2.24 ,לפיה קיבלו את עמדת בית המשפט כפי שהובעה בתום הדיון שהתקיים בפניי - אני מורה על ביטול החלטת כב' הרשמת בדבר עיכוב ההליכים בתיק ההוצל"פ.
ערעור המבקשת על החלטת כב' הרשמת לפיה, נדחתה טענת המבקשת כי לא שולם לידיה מלוא התשלום הראשון בסך 150,000 ₪ בהתאם לפסק הדין המוסכם – נדחה בזאת.
המזכירות תמציא החלטתי לצדדים.
