בקשת רשות ערעור על החלטת עיכוב ביצוע פסק דין בתאונת דרכים

בהחלטתו מתאריך זה, קבע כב' השופט הדר שכנגד הפקדת ערבון על סך של 15,000 ₪, יקבל את בקשתם של הנתבעים לעיכוב הליכים ולביטול פסק הדין.

ביום 18.9.2016 היתקיים דיון בבקשה וניתנו החלטה ופסק דין חלקי, הקובעים כי הנתבעים מודים באחריות לתאונה.

מאחר ובתיק היתה רק חוות דעת אחת האומדת את ניזקו של הרכב הנפגע (מטעם הפניקס) בסך של 68,000 ₪, נקבע כי יש לפסוק סך 68,000 ₪ לטובת התובע, חלף הסך של 121,000 ₪ שנפסקו בפסק הדין מיום 15.12.2015 שניתן בהעדר הגנה, ולעכב את ביצוע פסק הדין כדי לאפשר לנתבעים להגיש הודעה כנגד צד ג', היא חברת הביטוח הפניקס.

כן העיד מר רפי וולמרק, חוקר תאונות דרכים ומר גיא סולומון, שמאי, שניהם מטעם צד ג'.

במסגרת בקשת רשות העירעור שהגיש התובע לבית המשפט המחוזי על החלטתו של בית המשפט כי פסק הדין החלקי שניתן במסגרת ההליך סיים הדיון בפלוגתא מסוימת, הנתבעים לא הגישו כל כתב טענות מצדם, ועמדתם בנוגע לבר"ע נזכרה אך ורק בהודעה שהגיש התובע מיום 28.9.2017, במסגרתה צוין כי "הנתבעים 2-1 נתנו את הסכמתם להגשת הבר"ע.". לא ניתן שלא לתמוה מדוע הנתבעים לא היתנגדו לבקשת רשות העירעור, והסכימו לידון ביתרת הסכום שנתבע, זאת לאחר שמותב זה כבר קבע כי אין לידון בנושא זה עוד וכי חוב הנתבעים לתובע עומד על 68,000 ₪ ולא על 121,000 ₪.

...

לפיכך, ההודעה לצד ג' נדחית באשר לא הוכח התקיימותו של אירוע ביטוחי.

סוף דבר דוחה הגדלת סכום הנזק שנקבע בפסק הדין החלקי, ודוחה ההודעה לצד ג'.

לאור האמור לעיל, ובשים לב למשכו הארוך של ההליך, בו התקיימו שמונה דיונים, לרבות שלושה דיוני הוכחות, התובע ישלם לנתבעים שכר טרחת עו"ד בסך 5,000 ₪ והוצאות בסך 1,500 ₪.

בבית המשפט העליון רע"א 698/22 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן המבקשת: שלמה חברה לביטוח בע"מ נ ג ד המשיב: פלוני בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטים ע' רביד, נ' שילה וס' רסלר-זכאי) בע"א 6523-03-21 מיום 10.1.2022

בשם המבקשת עו"ד אבי דויטש ][]החלטה המשיב, יליד 1975, נפגע בשנת 2012 בתאונת דרכים שבמסגרתה רכב שנסע באור אדום פגע ברכבו של המשיב ולאחר מכן פגע גם ברוכב אופניים והרגו.

יצוין כי על חלקו הראשון של פסק הדין לא נסבה הבקשה שלפניי, ובמסגרתו נקבע כי המשיב הוא ניזוק ישיר בתאונה, וכי מעורבותו בתאונה היא שהביאה לפגיעותיו (גם אם לא היה הגורם הישיר לפגיעה ברוכב האופניים).

מכאן הבקשה שלפניי, שלצידה הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

...

אשר להפסד הכנסות לעתיד, מצא בית המשפט להעמידו על סך של 244,720 ש"ח ואת רכיב העזרה וההוצאות להעמיד על 20,000 ש"ח (חלף 6,000 ש"ח שנקבעו בפסק הדין של בית משפט השלום).

לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

הבקשה נדחית אפוא ומאליה נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע.

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בבאר שבע (כבוד הרשם הבכיר אורי הדר), מיום 11.08.2020, בו התקבלה סופית תביעתם של המשיבים נגד המבקש, בכך שנדחתה בקשתו השנייה של המבקש לביטול פסק הדין.

לטענתם, אותה רוכשת ביצעה בדיקה ברכב לפני ביצוע העסקה, ומצאה כי הרכב עבר תאונת דרכים קשה בעבר, אשר גרמה לנזקים משמעותיים לרכב, שהובילו לירידת ערך של הרכב, בסך 27,457 ₪ מהסכום ששולם למבקש.

זאת, באשר מדובר בבקשה שניה לביטול פסק דין, הטענה לפיה המבקש עיין רק בחלק מההחלטה ולא שם לב למועד הדיון שצוין בהדגשה, אינה סבירה.

המשיבים, באמצעות בא כוחם, מסרו תגובה לבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, וממילא נלמדה תגובתם לבקשת למתן רשות ערעור.

...

אולם, המבקש לא השיב כלל לטענות אלה, למרות ההזדמנות שניתנה לו. לכן, נדחית גם טענת המבקש, לפיה על פני הדברים ניכר שנגרם לו עיוות דין.

נוכח כל האמור, הבקשה למתן רשות ערעור – נדחית.

המבקש ישלם את הוצאות המשיבים בסך 3000 ₪, אשר ישולמו מתוך העירבון שהופקד בהליך זה. בכפוף לכל מניעה אחרת, יתרת העירבון תושב למבקש.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים 07 ינואר 2020 רת"ק 12699-01-20 שירביט חברה לביטוח בע"מ נ' לרנר עמיר ואח' בפני כב' הנשיא רון שפירא מבקשת שירביט חברה לביטוח בע"מ משיבים 1. ליאת לרנר עמיר 2. אלי עמיר 3. רותם רומנו (פורמאלי) החלטה

בהתאם לסמכותי מכוח תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, ולאחר שעיינתי בבקשת רשות העירעור על נספחיה, אני מוצא כי אין היא מצריכה תשובה ויש לדחות את בקשת רשות העירעור וכפועל יוצא מהאמור יש לדחות במקביל גם את הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.

הרקע לבקשה ופסק דינו של בימ"ש קמא: מדובר בתביעה קטנה שהוגשה על ידי המשיבים 1 ו-2 נגד המשיבה 3 והמבקשת בגין נזק שניגרם לרכבה של המשיבה 1, הנהוג בידי בעלה, המשיב 2, בעקבות תאונת דרכים מיום 28.12.18, במעורבות רכב הנהוג בידי המשיבה 3 ואשר השמוש בו מבוטח בידי המבקשת.

...

אשר על כן, לאור המפורט לעיל, אני קובע כי המבקשת אינה מצביעה על פגם בניהול ההליך בבית משפט קמא, כמו גם בתוצאה אליה הגיע בית המשפט.

בסיכומו של דבר אני קובע כי בימ"ש קמא פעל בהתאם לסמכותו ולהוראות הדין, שקל את כל הנתונים הרלוונטיים, ביסס את פסק דינו על ראיות מספקות שהובאו בפניו.

על כן, הבקשה נדחית.

]השופט י' עמית: ערעורים מאוחדים על החלטה מיום 27.1.2015 ועל פסק דין מיום 29.1.2021 של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' רומנוב) בת"א 3498/09, במסגרתם נקבעה אחריות המערערת בע"א 2143/21 בגין ניזקי תאונת דרכים שנגרמו למערער בע"א 2704/21, וכן נקבע גובה הפצוי המגיע לו. רקע רלוואנטי המערער בע"א 2704/21 (להלן: המערער) הוא אזרח ישראלי שהתגורר מספר שנים בארצות הברית, ובעל רישיון אמריקאי לנהיגה באופנוע בנפח של 500 סמ"ק, שתוקפו עד ליום 7.2.2009.

יצוין כי עובר להגשת העירעור הגישה הפול בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.

לא למותר לציין כי הפול לא הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על פסק הדין בעיניין סולואגה.

...

המערער טען כי יש לדחות את ערעורה של הפול בכל הנוגע לשאלת האחריות.

אני סבור כי יש לקבל את הערכתו של בית משפט קמא שהעמיד את שיעור הגריעה מכושר ההשתכרות על 50% עד למועד מתן פסק הדין.

כך, בתשובה לשאלה אם מצבו של המערער נעשה גרוע יותר בעקבות הטיפול, השיב ד"ר מלצמן-צייחין כי "המצב הנוכחי שלו נובע מטיפול לא נכון". על רקע כל אלה, ולנוכח הספק הממשי אם המערער סובל מ-CRPS אם לאו, אני סבור כי ראוי היה להעלות את שיעור נכותו הרפואית.

סיכומו של דבר, שאציע לחבריי לדחות את ערעורה של הפול בשאלת האחריות ולקבל חלקית את ערעור המערער בשאלת הנזק כך שעל סכום הפיצוי שנפסק לזכותו, יווסף הסך של 621,000 ₪ נטו, קרי, יש להוסיף לסכום זה שכ"ט בשיעור של 13% בתוספת מע"מ. במאמר מוסגר: המשיבה 2, כלל חברה לביטוח, שהתנגדה לערעור הפול בשאלת האחריות, טענה כי הפול נלחמת למעשה על גבה-שלה, מאחר שבהתאם להסכם בינה לבין הפול, עליה לשאת ב-75% מסכום הפיצוי.