בקשת רשות ערעור על החלטת זימון לחקירה פומבית בכינוס נכסים

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בבת ים (כב' השופט יגאל נמרודי) מיום 7.7.21 בת"א 21903-07-18 ולפיה נדחתה בקשת המבקשת – התובעת לזמן עד מטעמה.

במסגרת התביעה ביקשה התובעת לפרק את השתוף במקרקעין בדרך של מכירה פומבית למרבה במחיר ובהתאם להוראת סעיף 40 לחוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969 (להלן: "חוק המקרקעין") ולמנות את בא כוחה ככונס נכסים לבצוע פירוק השתוף ומימוש הזכויות במקרקעין.

נטען כי היה על בימ"ש קמא לאפשר למבקשת בהתאם לזכויותיה בדין לזמן לעדות את העד ולהביא את עדותו במלואה כראיה במכלול הראיות בתיק, על מנת להגיע לחקר האמת ורק לאחר שמיעת עדותו לקבוע את המשקל של העדות.

...

אשר לטעם המהותי בגינו נדחתה הבקשה, דומני כי עדותו של העד נראית רלוונטית להליך, ועל כן היה מקום להיעתר לבקשה לאפשר למבקשת לזמנו לעדות.

אמנם, המפקחת כתבה בחוות דעתה כי "בשל הטענות בדבר קיומן של חריגות בניה הרי ככל שבית המשפט יורה על פירוק השיתוף והתשריט שיוגש לרישום יהיה התשריט שהוצג כעת הרי ידרש אישור התשריט על ידי הועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב שיכול ותורה על רישום הערה בדבר תקנה 29 לתקנות". אולם יש לזכור כי מדובר בחוות דעת שהוגשה בתיק קמא, שהיא חלק ממכלול הראיות שעומדות בפני בימ"ש קמא ועל בימ"ש קמא להחליט בהתאם לשיקול דעתו הרחב אם יש מקום לצוות על פירוק שיתוף.

טרם הוגשו סיכומים מטעם הצדדים, ולכל היותר, יימצא בסופו של יום, כי העדות לא הייתה נחוצה, ואז יינתן לכך משקל בעת פסיקת הוצאות בפסה"ד. לסיכום: לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל.

על החלטה זו (ועל החלטתי למנות מומחה שיעריך את שווי החלקה ויכין הצעת חלוקה) הגישה גב ים בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, אולם חזרה בה לאור הודעת רמ"י על הסכמה לפירוק השתוף בחלקה לפי סעיף 40(ב) לחוק המקרקעין.

לאחר שביום 4.3.2021 נחקר המהנדס קעואר על-ידי באי-כוח הצדדים, הוגשה על-ידי בא-כוח גב ים בקשה לזמן ארבעה עדים ולהגיש חוות דעת מטעמה.

בא-כוח גב ים חזר בסיכומיו על הטיעונים שהעלה בבקשה למתן רשות ערעור שנזכרה לעיל, וטען כי "מה שלמעשה עשתה נתבעת 2 זה השכרת הנכס לתקופה מאוד ארוכה עם חיוב התובעת לבנות בלוח זמנים קצר ובכך יש כדי להעמיד את הנתבעת בפני עובדה מוגמרת, להקשות על פירוק השתוף ככל והנתבעת תרצה בכך, הכל בחוסר תום לב". עוד הוא טען כי מאחר ולא ניתנה לגב ים להשמיע עדים ולהביא ראיות, אין לבית המשפט את כל הנתונים כדי לדעת על ההפסד של גב ים מההליך.

בפיסקה 70 לפסק הדין סוכם המצב המשפטי: "ככלל, השאלה אם קרקע מסוימת ניתנת לחלוקה בעין אם לאו ולרבות לצרכי תביעה לפירוק שתוף במקרקעין, אינה עניין לחוות דעת מומחים ולטענות הצדדים ואף אינה עניין להכרעת בית המשפט, על בסיס פרשנות בלבד של התכניות שחלות על הקרקע או לרבות על בסיס אותן טענות ואותם מומחים, אלא, מדובר בעיניין, אשר על פי דין, נימסר להכרעת רשויות התיכנון המוסמכות, שרק הן מוסמכות לקבוע בעיניין זה". בת"א (שלום חד') 63707-03-15 פיסו נדל"ן 2000 בע"מ נ' החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה בע"מ (פורסם בנבו, 7.9.2016) סוכמה ההלכה בנוגע לפירוק שתוף במקרקעין בדרך של היתמחרות פנימית: "13. בע"א 190/73 חיזקיהו נ' שרף פד"י כח(2),44 , שאותו הזכיר בית המשפט (להלן- "פרשת חזקיהו"), נפסק כי "אין ספק שהכלל הוא, שהפירוק נעשה בדרך של מכירה פומבית, וכי הדרך האחרת (בין היתר מכירה תחרותית בין השותפים), היא דרך יוצאת מן הכלל. וכי על מי שמבקש שבית-המשפט יסטה מן הכלל, חובת ההוכחה, שבנסיבות העניין, הדרך השנייה היא גם יעילה וגם צודקת." מהמילים "יעילה וצודקת", עולה מפורשות כי סעיף 40 (ב) לחוק מאפשר לבית המשפט לשקול גם שיקולים של יעילות ושל צדק, בבואו להכריע כיצד יימכרו המקרקעין.

לעניין היעילות - מכירה פומבית כרוכה במינוי כונס נכסים, פירסום מיכרז, קבלת הצעות, בדיקת כשרות ההצעות, כנוס המציעים ועריכת היתמחרות בין המציעים.

...

בחוות דעתו מיום 29.11.2020 קבע המומחה כי "בהתאם למסמכים שהוצגו בפניי אין מחלוקת בין הצדדים כי לא ניתן לחלק את החלקה בעין, קרי - כל הצדדים טוענים שלא ניתן לחלק את החלקה בעין אלא פירוק השיתוף יהיה בדרך של מכירה ... חברת גב ים הינה הבעלים של 689 מ"ר קרי שטח זכויותיה הינו קטן בהרבה משטח מגרש מינימאלי ולכן הגעתי למסקנה כי לא ניתן לחלק את החלקה בעין אלא פירוק השיתוף יהיה בדרך של מכירה. הצדדים חלוקים ביניהם כיצד לממש את המכירה - האם לפי מכירה פומבית או מכירה פנימית ..". הוא קבע כי שווי החלקה כולל פיתוח הינו 34,000,000 ₪, וללא פיתוח - 29,000,000 ₪.

בעניין זה ניתנו החלטתי מיום 3.2.2020 ופסק דינו מיום 16.6.2020 של בית המשפט המחוזי.

ככל שמבקשת גב ים למצות הליך של שינוי תב"ע על מנת לאפשר חלוקה בעין - אין מקום להיעתר לכך, לאור עדות המומחה בחקירתו, אשר בתשובה לשאלת בא-כוח גב ים השיב כי "זה יכול לקחת שנה ויכול לקחת חמש עשרה שנה .. זה יכול גם להיתקע" (עמ' 10 לתמלול ישיבה מיום 4.3.2021).

לפיכך, אני מורה על פירוק השיתוף במקרקעין בדרך של התמחרות פנימית בין רותם וגב ים ובתנאי שבדרך זו המקרקעין לא יימכרו בסכום הנופל מסכום השומה של המהנדס קעואר לגבי החלק הנרכש, ללא עלות הפיתוח.

בפניי מונחות שלוש בקשות: האחת- בקשת רשות ערעור על החלטת כב' הרשמת לעינייני המרכז, אופיר בן יוסף כפרי, מיום 2.2.17, לפי סעיף 7ו לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, תשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק). הסעד המרכזי – החזרת הדיון אל כב' הרשמת, על-מנת שתידון בסוגיות שעמדו לפניה: קיום דיון בעל-פה, חקירת יכולת ופריסה מחדש של הפצוי כפי שנעשה לאדם אחר, אשר אף הוא היה חייב פיצוי פלילי בגין עבירה דומה, ולאחר נפסק לשלם יותר. סעד חלופי הנו, כי כב' הרשמת תדון בבקשת הפריסה לפצוי; השנייה – בקשה לסעד זמני, לפריסה זמנית של סכום החוב על-פי נספח התשלומים אותם פרסה המשיבה, כך שהסכום של 30,000 ₪ המנוי בפריסה הנ"ל כתשלום ראשון, יעבור להיות אחרון בתור התשלומים, באופן זמני ועד לדיון הסופי בבקשת רשות העירעור. השלישית – בקשה לפטור מאגרה.

לאחר עיון בבקשות לרשות ערעור ולמתן סעד זמני, ולאחר שעיינתי במכלול התגובות/ההודעות והחומר המצוי בתיק, הנני דוחה בקשות אלו, ואנמק; בסעיף 7ו לחוק נקבע כי: "(א) החלטות הרשם לעינייני המרכז ניתנות לערעור לפני בית משפט השלום, ברשות הרשם או שופט בית משפט שלום; ואולם החלטות שניתנו לפי סעיף 7 לעניין כנוס נכסים של דירת מגורים לפי סעיף 7א(ג)(1) או (2) או לפי סעיף 58 לחוק ההוצאה לפועל, כפי שהוחל בסעיף 7(ה), ניתנות לערעור בזכות.

(ב) הוגשה לרשם לעינייני המרכז בקשה לפריסת החוב, דחיית מועד תשלומו או לפטור מתשלום תוספת פיגורים כאמור בסעיף זה, הוא רשאי, לחקור במצבו הכלכלי של החייב, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה, יציאותיו מישראל וכניסותיו לישראל, חובותיו והוצאותיו כדי לברר את יכולתו של החייב לשלם את החוב; לשם ביצוע סעיף זה, יהיו נתונות לרשם סמכויות כאמור בסעיף 6; בדיקת יכולתו של חייב תיעשה בפומבי או בדלתיים סגורות, כפי שיורה הרשם" (הדגשות לא במקור – ר.נ.).

גם אם המבקש לא זומן לדיון בהגבלות, הרי שלא נסתרה הטענה, כי בפועל לא היתקיים דיון זה. המבקש טען, במסגרת תגובתו לבקשה לסילוק על הסף ובקשה להטלת הוצאות, כי עורך דין/מתדיין יכול להגיש "השגה על החלטת מזכירות", וכך נעשה כאן, כאשר הפנה את תשומת לב המרכז, כי אין זו השגה על החלטת המרכז להפעלת סמכותו לפי סעיפי 5 לחוק, אלא השגה כנגד החלטתו שלא להעביר מיסמך אל הרשמת.

...

מעבר לכך, אני מקבלת את הסבר המדינה בתגובתה מיום 15.6.17, בסעיפים 12-13, לשוני בין שני המקרים.

לסיכום, אני פוטרת את המבקש מתשלום האגרה.

אני דוחה את הבקשות למתן רשות לערער ולמתן סעד זמני.

ערעור שהוגש על החלטה זו נדחה וכעת מדובר בהחלטה חלוטה.

עוד מתבסס הנאמן בבקשתו על האמור בבקשה 172, שהוגשה על ידי שלושת השוכרים האחרונים בנכס, ובה עתרו למנוע פינוי הנכס, ועל המסמכים שהוגשו אגב הדיון בבקשה זו. הנאמן בבקשתו מפנה גם לאמור בפרוטוקול ישיבת יום 11.4.2019 ולמסמכים שהוגשו במסגרת חקירתו הפומבית של השוכר האחרון בנכס, מר רומן גליס, ועל האמור בבקשת מר רומן גליס מיום 28.4.2019 לפסול פרוטוקול ישיבת יום 11.4.2019 ולהשיב לידיו מסמכים.

יצוין כי הדיון בבקשה התארך גם בשל היתנהלות החייב בהליך כולו, כפי שכבר הוסבר מספר פעמים בהחלטות מפורטות שניתנו בהליך זה. יובהר כי החייב אינו מכחיש הטענות כי הנכס הושכר לצדדים שלישיים בשנים האמורות בבקשה זו, ובבקשה 215, ואף מודה כי אכן ניתנה רשות לבנותיה של גב' שרעבי לעשות שימוש בחלק העליון של הנכס ללא תשלום.

למרות היתנגדות מר אריק לוי ומתוך כוונה לסייע פעם נוספת לחייב, ניתנה החלטה ביום 9.8.2020 המזמנת את מר אריק לוי לעדות לישיבת יום 11.8.2020, וזה אכן נחקר ועדותו היא חלק מהראיות בבקשה זו. לאחר שמיעת הראיות ביום 11.8.2020 שב והגיש החייב בקשה להמצאת פרוטוקול חקירה שביצע הנאמן לבנו מר אריק לוי בשנים 2010-2009 ואשר נידונה ונדחתה בעבר, ושוב היה צורך לידון בבקשה ובירור שמיעת הבקשה נדחה.

גובה זכויותיו של החייב בנכס נדון בהחלטה שניתנה בבקשות 103, 209, 348, ובהתאמה באם יוברר כי יש בעלי זכויות נוספים בנכס, אלו יהיו רשאים להגיש כל בקשה נידרשת בנוגע לאותם כספים שיפקיד החייב בקופת הכנוס, בהתאם לנדרש ממנו בהחלטה זו. הבקשה כנגד גב' שרעבי נדחית, ללא צו להוצאות, כאמור לעיל בהחלטה זו. אין צו להוצאות נוספות, כמוסבר לעיל בהחלטה זו. ניתנה היום, א' שבט תשפ"ב, 03 ינואר 2022, בהיעדר הצדדים.

...

למעלה מן הצורך אציין כי גם בהתאם לראיות שהובאו בפניי במסגרת בירור הבקשה כאן, שוכנעתי כי אין ממש בגרסתו של החייב, לפיה אכן נגבו דמי שכירות בגין שימוש צדדים שלישיים בנכס, ואולם הדבר נעשה על ידו ועבור מר אריק לוי, על פי הרשאה שנתן זה האחרון לאביו.

סיכום לאור כל האמור לעיל אני מקבלת במלואה את בקשת הנאמן כנגד החייב ומחייבת את החייב להשיב לקופת הכינוס סך של 458,438 ₪ שגבה החייב כדמי שכירות, והכול בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

גובה זכויותיו של החייב בנכס נדון בהחלטה שניתנה בבקשות 103, 209, 348, ובהתאמה באם יוברר כי יש בעלי זכויות נוספים בנכס, אלו יהיו רשאים להגיש כל בקשה נדרשת בנוגע לאותם כספים שיפקיד החייב בקופת הכינוס, בהתאם לנדרש ממנו בהחלטה זו. הבקשה כנגד גב' שרעבי נדחית, ללא צו להוצאות, כאמור לעיל בהחלטה זו. אין צו להוצאות נוספות, כמוסבר לעיל בהחלטה זו. ניתנה היום, א' שבט תשפ"ב, 03 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו רע"א 56794-01-24 רשף נ' רוזין לפני כב' השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא המבקש סער רשף, עו"ד בתפקידו ככונס נכסים ע"י ב"כ עו"ד רסטי בזמן המשיב אלירן רוזין ע"י ב"כ עו"ד איתי רוזין החלטה

ההתמחרות נערכה דרך אתר בשם בידספיריט, שהנו אתר מסחר למכירת כלי רכב במכירות פומביות.

בית משפט קמא קבע דיון בבקשה לביטול פסק דין ליום 13.7.2023, אליו התייצב הנתבע ובמסגרתו נחקר על תצהירו.

בבקשת רשות העירעור נטען כי בית משפט קמא שגה בקביעותיו: א) אין זה נכון שבוצעה המצאה כדין של הזימון לדיון בדואר אלקטרוני ובפקס.

דין בקשת רשות העירעור להדחות אף ללא צורך בתשובת המשיב וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) ככלל, הגם שאין זכות ערעור על החלטה הדוחה בקשה לביטול פסק דין ויש לקבל רשות לערער, אני נוטה פעמים רבות לבקש תשובה לבקשת רשות העירעור, כיוון שיש בהחלטה כדי להשפיע ממשית על זכויות הצדדים ואין מועד עתידי להגשת ערעור בזכות על ההחלטה.

...

דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיב וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) ככלל, הגם שאין זכות ערעור על החלטה הדוחה בקשה לביטול פסק דין ויש לקבל רשות לערער, אני נוטה פעמים רבות לבקש תשובה לבקשת רשות הערעור, כיוון שיש בהחלטה כדי להשפיע ממשית על זכויות הצדדים ואין מועד עתידי להגשת ערעור בזכות על ההחלטה.

למרות זאת, במקרה דנן לא מצאתי לנכון לבקש תשובה, שכן שוכנעתי כי גם אם תינתן רשות ערעור, אזי דין הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובה (ראה תקנה 138 (א) (1) לתקנות).

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.