בקשת רשות ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים בעניין הפעלת תקנה 15

סגן הנשיאה אילן איטח לפני בקשת רשות ערעור על חלק מפסק דינו של בית הדין האיזורי תל אביב (סגנית הנשיאה אריאלה גילצר-כץ; ב"ל 40043-02-21), אשר קיבל בחלקו את ערעור המוסד על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) (להלן - הועדה) מיום 3.2.2021, והורה על השבת עניינו של המבקש לועדה אשר "תשקול בשנית את החלטתה להפעלת תקנה 15 בשליש וזאת לאחר שתעיין בפרוטוקול ועדת רשות מיום 11.12.2019". רקע המבקש, יליד 1954, עבד במשך שנים באיטום ובזיפות גגות, תוך חשיפה ממושכת לשמש.

על כן, משפרוטוקול ועדת הרשות מיום 15.10.2020 נוגע לתביעה השניה שעניינה הפגיעות בעור, שהיא מושא העירעור, ובהתאם להוראות תקנה 15(ד) לתקנות, נכון כי זה פרוטוקול זה יעמוד בפני הועדה בבואה להחליט האם יש מקום להגדלת דרגת הנכות הרפואית בגין פגיעה זו. פרוטוקול ועדת הרשות מיום 15.10.2020 הוא המאוחר מבין הפרוטוקולים ועל כן, עדכני יותר.

...

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, בתיק בית הדין האזורי ובכלל החומר שבתיק, מוצע לצדדים להסכים כי פסק הדין האזורי יתוקן כך שבפני הוועדה, ולצד פרוטוקול ועדת הרשות מיום 11.12.2019 יעמוד גם פרוטוקול ועדת הרשות מיום 15.10.2020.

כך שההנחיה לוועדה תהא בנוסח הבא: "עניינו של המשיב יוחזר לוועדת הערר באותו הרכב אשר תשקול בשנית את החלטתה להפעלת תקנה 15 בשליש וזאת לאחר שתעיין בפרוטוקול ועדת רשות מיום 11.12.2019 ומיום 15.10.2020. המשיב ובא כוחו יוזמנו לוועדה ויוכלו לטעון בפניה. ככל שתחליט ועדת הערר להתייעץ עם ועדת רשות יוזמנו המשיב וב"כ גם לוועדת הרשות ויוכלו לטעון בפניה. החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת." להלן אפרט את הטעמים העומדים ביסוד החלטתי: תחילה יובהר כי אין בהעדר אזכור פרוטוקול ועדת הרשות מיום 15.10.2020 בפסק הדין האזורי, כדי להוביל למסקנה כדי זה לא הובא לעיונו של בית הדין.

השופט אילן סופר לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי לעבודה חיפה (השופט טל גולן; ב"ל 21216-07-23), (להלן – פסק הדין) מיום 30.10.2023, בו היתקבל בחלקו ערעור המבקש על החלטת ועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 8.6.2023 (להלן – הועדה).

על החלטה זו הגיש המבקש ערעור לבית הדין האיזורי אשר כאמור קיבל את העירעור בחלקו וקבע, כי עניינו של המבקש יוחזר לדיון בפני וועדה בהרכבה הקודם בעיניין הפעלת תקנה 15.

ביחס לתקנה 15, הועדה קבעה כי מגבלותיו של המבקש לא מונעות ממנו לחזור לעבודה באופן מלא אולם החלטת הועדה הייתה לאקונית בעיניין זה. הועדה לא התייחסה לטיעוני ב"כ המבקש במכתבים מיום 5.8.2021 ומיום 8.6.2023, לפיהם גם ועדת הרשות הסכימה לכך שהמערער לא יכול לחזור למקצועו הקודם כנהג חלוקה.

...

בתחום הקרדיאלי, בית הדין דחה את טענות המבקש ביחס לשיעור הנכות שקבעה הוועדה וקבע כי הוועדה התייחסה לבדיקות שנערכו למבקש והגיעה למסקנה כי יש חוסר התאמה ביניהן.

בשל כך, גם דין טענה זו להידחות.

אין בידי לקבל את טענת המבקש ביחס לטענה כי היה מקום להחזיר את הדיון לוועדה בהרכב חדש, מקום בו הוחזר הדיון אליה רק בעניין הפעלת תקנה 15.

סוף דבר – הבקשה נדחית.

השופט אילן סופר לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב (השופטת ערמונית מעודד; ב"ל 2822-06-23), (להלן – פסק הדין) מיום 11.12.2023, בו היתקבל בחלקו ערעור המבקש על החלטת ועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 10.5.2023 (להלן – הועדה).

הועדה דחתה את ערר המבקש ביחס לדרגת הנכות, הותירה על כנה את ההחלטה הקודמת וקבעה כי אין מקום להפעיל את תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן – התקנות).

לבסוף נקבע, כי משעניינו של המבקש מוחזר לדיון בפני הועדה בעיניין הפעלת תקנה 15, תבהיר הועדה האם יש מקום לקביעת נכות בשל צלקת ניתוחית שנרשמה בממצאיה.

...

אין בידי לקבל את טענת המבקש לפיה מסקנות הוועדה התקבלו מבלי שהתקיימה התייעצות עם מומחה מתחום הכאב משזהו תחום הליקוי בו עסקה חוות הדעת.

בפרוטוקול הדיון מיום 1.2.2023 נרשמו טענות המבקש כך - "כאבי גב, חולשה ברגליים. מתקשה במדרגות". הוועדה האזינה גם לטענות המבקש מפי בא כוחו אשר נרשמו כך – "...אנחנו סבורים שמצבו בגין ע"ש מותני זה לא 15% אלא 20% לפי סעיף 37(7)ב מבקשים לקבל את חוות הדעת של ד"ר דיין מיום 19/10/2022. בתחום הנוירולוגי סובל מכאבים רדיקולריים פרסתזיה הרדמויות כאבי תופת וחולשה בשתי הרגליים. רדימות וחולשה של רגל שמאל... מבקשים לקבוע נכות בגין רדיקולופתיה מותנית. מבקשים לעצור את דיון ולקבוע דיון עם דיון עם רופא בתחום רפואת הכאב. לא מקבלים את הקביעה לגבי היעדר נכות בתחום הכאב שקבע אורטופד בדרג ראשון. צירפתי פסיקה של יהודה סעדיה ובריתפלד אלגריה". כשעלה בפני הוועדה הצורך לעצור את הדיון כדי לעיין בחומר הרפואי ובחוות הדעת שהונחו בפני הוועדה, הדיון נעצר ובפרוטוקול הדיון נרשמה הסיבה לכך – "לועדה הוצג ע"י בא כח חומר רפואי רב והועדה זקוקה לזמן כדי לעיין בחומר. הוועדה אמורה לדון בבדיקות MRI שבוצעו במהלך הזמן וכן בחוות דעת ד"ר ליאור דיין מיום 19/10/20220". מעיון בחוות הדעת שניתנה על ידי ד"ר דיין עולה, כי מסקנות המומחה נרשמו כך - "לאור תוצאות בדיקתו והסיכומים הרפואיים שעמדו לרשותי אני מעריך נכויותיו: 1. בגין מגבלת תנועת עמוד שדרה מתני נכותו 20 אחוזים לפי 37 (7)(ב) 2. בגין כאבים רדיקולריים לגפיים תחתונות נכותו 10 אחוזים לפי סעיף 32 (1)(א)". זאת לאחר שבדיקת המבקש על ידי ד"ר דיין העלתה כך– "עמוד שדרה מתני ספאזם שרירים ישור קל לורדוזיס, כיפוף קדמי עד אמצע ירכיים, יישור 10 מעלות, הטיות ותנועות פיתול סימטריות דו"צ. בדיקת הגפיים התחתונות ללא דלדול שרירים או עיוות חיצוני, מבחני SLR חיובי משמאל שלילי חיובי , כוח גס שמור בכל קבוצת השרירים ברגליים 5/5 ירידה בתחושה בחלק הפנימי של שוק ימין עד לאצבעות 1-3 רגל ימין החזרי פיקה ואכילס שמורים סימטריים, לא הופק קלונוס, בבינסקי שלילי". הוועדה התכנסה בשנית ביום 15.3.2023, עיינה שוב בפרוטוקול הוועדה, במכלול המסמכים בתיק וממצאי חוות הדעת של ד"ר דיין, אך הגיעה למסקנה שונה מהאמור בחוות הדעת.

לאור כל האמור, החלטת הוועדה ברורה ותואמת את ממצאי בדיקת המבקש על ידה ולא מצאתי כי נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה או בפסק דינו של בית הדין האזורי המצדיקות את התערבותו של בית דין זה. סוף דבר – הבקשה נדחית.

סגן הנשיאה אילן איטח לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי (השופט טל גולן; ב"ל 56613-06-23) אשר קיבל באופן חלקי את ערעור המבקש על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 13.3.23 (להלן - הועדה).

מימצאי בדיקתה תוארו בפרוטוקול כך: "בבדיקה אורטופדית טווחי תנועות (PROM). כיפוף קדמי 145 מעלות, שמאל 115 מעלות, אבדוקציה ימין 145, שמאל 115, סיבוב חצוני 65 מעלות דו"צ, סיבוב פנימי מגיע עם אגודל לגובה L1 בדומה לימין. דילדול קל של שריר דלטואיד משמאל (דומינאנטיות ימנית). הועדה עיינה בתשובת אולטרסאונד כתף שמאל 03.11.21 קרע חלקי בגיד SSP תשובת MRI כתף שמאל 18.01.23 שינויים ארטרוטיים ACJ וקרע חלקי בגיד ה SSP." מסקנות הועדה תוארו בפרוטוקול כך: "הועדה מקבלת את הערר וקובעת נכות של 5 אחוזים עם הפעלת סעיף 42(1)ד'1 במחציתו. הועדה עיינה בחוות דעתו של דר' סלטי מתאריך 11.11.2022 ואינה מקבלת אותה מאחר וממצאי טווחי התנועות של כתף שמאל שונים ממצאיו. הועדה עיינה בחוות דעתו של דר' רוזנברג 29.01.23 ואינה מקבלת אותה - מימצאי בדיקת הועדה אינם תואמים נכות בת 20 אחוז כפי שקובע דר' רוזנברג בחוות דעתו (לדעת הועדה הפתולוגיה אינה מקנה נכות בגובה זה)." הועדה קיבלה את ערר המבקש וקבעה למבקש נכות בשיעור של 5% לפי פריט ליקוי 42(ד)(1)(ד)(Ⅰ) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן - התקנות(, שעניינו "פציעת שרירי כתף - SUPRASPINATUS, INFRASPINATUS TERES MINOR, SUBSCAPULARIS, CORACOBRACHIALIS - בצורה בינונית". תחת הכותרת "החלטת הועדה" הופיעה הטבלה הבאה: על החלטה זו הגיש המבקש ערעור לבית הדין האיזורי.

הכרעה לאחר עיון בבקשת רשות העירעור, בפסק דינו של בית הדין האיזורי, וכן בכלל חומר התיק, נחה דעתי כי דין בקשת רשות העירעור להדחות ביחס לתיקון הפרוטוקול, לאבחנות בכתף, לתקנה 15 ולהחלפת הרכב הועדה.

...

אני סבור כי התנהלות זו מעוררת קושי, ומצופה היה כי לכל הפחות יידע המוסד את המבקש על הטעות ועל פנייתו לוועדה לתיקונה בזמן אמת.

אם כי, אין בקושי זה כדי להביא למסקנה כי יש לבטל את התיקון בפרוטוקול.

אשר לאבחנות בכתף - אין בידי לקבל גם את טענת המבקש כנגד פריט הליקוי שהותאם לו. התאמת פריט ליקוי מצויה בגדר סמכותה הבלעדית של הוועדה ובית הדין לא יתערב בשיקול דעתה מקום שלא הוכח כי נפלה טעות משפטית בהחלטתה[footnoteRef:4].

השופט אילן סופר לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי לעבודה באר שבע (השופטת יעל אנגלברג שהם; ב"ל 26540-05-23), (להלן – פסק הדין) מיום 13.2.2024, בו היתקבל באופן חלקי ערעור המבקש על החלטת ועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 20.04.2023 (להלן – הועדה).

אשר לטענות המבקש ביחס לפסיקת ההוצאות, בית הדין נימק את החלטתו לעניין פסיקת ההוצאות כך: העירעור היתקבל בחלקו בהתאם להסכמת המשיב להשבת עניינו של המבקש לדיון בפני הועדה בעיניין הפעלת תקנה 15 ונדחה בתחום הנפשי.

...

מסקנת הוועדה לאור ממצאיה של ד"ר נוביק היו, כי "לאור הממצאים הללו, ניתן להעריך כי מדובר בהפרעת הסתגלות קלה התואמת את אחוזי הנכות שנקבעו בוועדה הקודמת". הוועדה פעלה בהתאם להוראות פסק הדין המחזיר גם ביחס לחלק השני שהוא בחינת הטיפול התרופתי הספציפי וקבעה כי "שימוש בתרופות אלה הם בעיקר להפרעות שינה והרגעה". אין בידי לקבל את טענות המבקש המתייחסות להתאמת סעיף ליקוי על ידי הוועדה, שכן הוראות סעיף 34(ב) מתייחסות להפרעות חרדה והסתגלות ברמות שונות ולהפרעות נוספות.

אשר לטענות המבקש ביחס ליעודן של התרופות שהיה על הוועדה לבחון במסגרת פסק הדין המחזיר, אין בידי לקבל טענות אלו.

סוף דבר – הבקשה נדחית.