בקשת רשות ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים בעניין גמלת ניידות

בפסק הדין מיום 23.3.14 היתקבל העירעור ועניינו של התובע הוחזר לועדה רפואית לעררים (ניידות), אשר נדרשה להיתכנס בהרכב חדש ולדון בערר התובע על החלטת הוועדה המחוזית מיום 4.2.13 (להלן – פסק הדין).

אין חולק בין הצדדים, כי לא הוגשה בקשת רשות ערעור על פסק הדין האמור ולפיכך החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות) מיום 27.1.14, בעקבותיה נוצרו חובות השר"מ והגימלה המיוחדת – הנה חלוטה (עמ' 2, ש' 6).

כן עתר התובע לכך, שבמידה ויבחר בקיצבת השר"מ החל מיום 1.8.15 – יימנע הנתבע מקיזוז חוב הניידות מקצבאות אלה משמדובר לדבריו בחוב שאינו חלוט, שכן בפסק הדין הושב עניינו לועדה רפואית בהרכב חדש, אשר טרם החליטה בעיניינו חרף חלוף הזמן.

...

לפניי ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 13.9.18 שדנה בעיניינה של המערערת בתביעתה לגימלת שירותים מיוחדים.

כך ולעניין הכנת מזון הועדה אינה מתייחסת לקביעת ד"ר שלנגר כי המערערת מפילה חפצים מידיה, בעיניין אחזקת הבית כלל אין נימוק וטענות המשיב בדיון כי ניתן להבין ההחלטה לעניין אחזקת הבית, לאור החלטות הועדה בעיניין הכנת מזון וניידות, היא בגדר פרשנות ועל הועדה היה לנמק החלטתה.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור תוך 30 ימים לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה, לסגנה או לשופט שהתמנה לכך על ידי הנשיאה.

...

לטענת המערערת הוועדה אינה מתייחסת באופן ענייני לחוות דעת ד"ר שלנגר בשלוש נקודות אלו ואין המדובר בהנמקה כי אם במסקנה.

לאור כל האמור טוענת המערערת כי יש מקום למנות מומחה רפואי מטעם בית הדין שיחווה דעתו האם המערערת עונה להגדרות לקבלת גמלת שירותים מיוחדים ולאחריה להחזיר את התיק לדיון בפני ועדה בהרכב אחר אשר תתייחס לחוות דעת זו ולחוות הדעת של ד"ר שלנגר.

לאחר שקראתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הערעור להתקבל באופן חלקי.

כך לעניין הכנת מזון ואף על פי שהוועדה קובעת כי: "לדעת הוועדה בניגוד לחוות דעת ד"ר שלנגר קיימת מסוגלות להכין ארוחה שאינה מורכבת, תנועות הידיים בשתי הועדות נצפו כחופשיות, יכולה לבצע פעולה זו בישיבה", הרי שהוועדה לא מתייחסת לאמור בחוות דעת ד"ר שלנגר לעניין הכנת המזון כי המערערת מפילה חפצים מהידיים, ואיני מקבל את טענות המשיב לעניין זה. כשם שהוועדה התייחסה בניידות לקביעת ד"ר שלנגר כי המערערת נדרשת לעזרה בבוקר, כך גם היה עליה להתייחס לנושא הפלת החפצים מהידיים בעניין הכנת המזון.

גם באשר לאחזקת הבית, הוועדה קובעת כי: "בניגוד לקביעת ד"ר שלנגר שאינה מסוגלת לבצע שום פעולה באחזקת הבית, הוועדה סבורה שיכולה לבצע עבודות בית בסיסיות באופן חלקי ולא באופן סדור". המדובר במסקנה ולא בנימוק ועל הוועדה להסביר קביעה זו. בשונה מהאמור לעיל, הרי שלעניין הניידות הוועדה מתייחסת לחוות דעת ד"ר שלנגר, והחלטתה מנומקת.

סגן הנשיאה אילן איטח לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי תל אביב (השופטת ערמונית מעודד; ב"ל 58193-12-21), שבו נדחה ערעור המבקשת על החלטת הועדה הרפואית לעררים (שירותים מיוחדים) (להלן - הועדה).

הועדה אף אינה נידרשת להתייחס לכל מיסמך בתיקה של המערערת, אלא לבחון את תיפקודה על בסיס הנכות שנקבעה לה. בקשת רשות ערעור טענות המבקשת בבקשת רשות העירעור שבפני מכוונות כנגד קביעות הועדה באשר לסעיף הניידות.

בתגובתו טען המוסד כי הועדה פעלה בהתאם לסמכותה; כי על אף החלטת הועדה להפחית את הניקוד בעיניין הניידות, לא נפגע שיעור הקצבה שנקבע למבקשת; כי החלטת הועדה משקפת את התרשמותה מהמבקשת ובהסתמך על דבריה; כי קביעת הועדה מצויה בתחום סמכותה.

...

הכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, בתיק בית בדין האזורי, בתגובת המוסד מיום 27.10.2022 ובכלל החומר שבתיק, נחה דעתי כי דין בקשת רשות הערעור להידחות.

לא מצאתי חוסר התאמה בין מצבה הרפואי-תפקודי של המבקשת לבין קביעת הוועדה, שכן רמת התפקוד שקבעה הוועדה הולמת את טענות המבקשת בפניה לפיהן היא "מתהלכת בעזרת קב". מעבר לכך, שקביעת הוועדה תואמת את תלונת המבקשת בפניה, מדובר בהחלטה רפואית - מקצועית אשר בית הדין לא יתערב בה. אף טענת המבקשת כי הוועדה התעלמה ממסמכים רפואיים אשר הוצגו בפניה דינה להידחות.

סוף דבר – הבקשה נדחית.

סגן הנשיאה אילן איטח לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי חיפה (השופט טל גולן; ב"ל 11088-04-23) במסגרתו נדחה ערעור המבקש על החלטת הועדה הרפואית לעררים (ניידות) (להלן - הועדה) מיום 23.2.23.

בתשובה לבקשה זו טען המוסד כי פרוטוקול הדיון משקף נאמנה את אשר היתרחש במהלך הדיון ואיכות הקול במהלכו הייתה תקינה לחלוטין; טענת המבקש לפיה ציין בתום העירעור "להמשיך בבירור ההליך" אינה נכונה; כי ב-99.99% מהתיקים מסוג זה לא מוגשים סיכומים, אלא בתיקים המעוררים שאלה משפטית סבוכה, וזה לא המצב בתיק זה. לאחר קבלת תשובת המוסד לבקשת המבקש לתיקון פרוטוקול, דחה בית הדין האיזורי את בקשת המבקש לתיקון פרוטוקול וקבע כך: "פרוטוקול הדיון משקף נאמנה ובצורה מלאה ושלמה את ההתרחשות בדיון, ואיני מוצא כל מקום לתקנו. כן אדגיש כי בדיון שנערך בפני לא הועלתה בקשה להגשת סיכומים בכתב, וממילא ההחלטה בעיניין זה מסורה בידי ביה"ד. אציין עוד בהקשר זה, כי המערער קיבל את יומו בצורה מקיפה במסגרת ההליך, ובכלל זה - נערכו שני דיונים (האחד בפני כב' הרשמת, והשני בפניי), ואף הוגש כתב ערעור מנומק ומפורט." בקשת רשות העירעור בבקשת רשות העירעור שבפני טוען המבקש כי בעבודת הועדה ובפסק הדין האיזורי נפלו פגמים המצדיקים כנוס וועדה בהרכב אחר אשר תידון בעיניינו מבראשית ולחילופין מינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין.

אשר לפגמים המיוחסים לעבודת הועדה, טוען המבקש בעקרו של דבר כך: הועדה קבעה כי מצבו של המבקש לא מזכה בגימלת ניידות, בשל טענות "מהעולם הבלשי", לפיהן ניצפו "סימנים של קרטוזה בכפות הרגליים המעידים על צעידה סימטרית". בכך היתעלמה הועדה מבדיקות ההדמיה, הניתוחים וחוות דעת מומחים שניתנו בעיניינו, המצביעים על פגיעה בעצב הסיאטי.

...

הוועדה הסבירה שבסרטון השני ראתה את המבקש מתנייד על כסא גלגלים ועובר מכסא גלגלים לכסא הרכב והתרשמה שהסרטונים מצביעים על "יכולת הליכה ויכולת עצמאית במעבר מכ"ג לכיסא המכונית". המסקנה הרפואית שהסיקה הוועדה מצפייה בתנועות המבקש מסקנה רפואית-מקצועית אשר בית הדין לא יתערב בה. יצוין כי בית דין זה צפה בסרטונים שהגיש המבקש לתיק האזורי, לרבות בסרטון בו נצפה המבקש עובר מכסא הגלגלים לכסא הרכב.

מעבר לדרוש, לא מצאתי כי מסקנת הוועדה מהנצפה בסרטון מעוררת שאלה משפטית, ועל פני הדברים המסקנה מתיישבת עם הצילום.

סוף דבר - לאור המקובץ דין בקשת רשות הערעור להידחות.

לפניי ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים (ניידות) מיום 16.3.2023 (להלן - ועדת הערר).

הועדה הרפואית לעררים בענף ניידות מוסמכת לקבוע דרגת נכות בהתאם לרשימת הליקויים המופיעים בתוספת א' להסכם בדבר גימלת ניידות שנערך ונחתם ביום ט"ו בסיון תשל"ז (1.6.1977) ובית הדין לעבודה אינו מיתערב בשקול דעתה בנידון זה (עב"ל (ארצי) 10045/95 אברהם הרמן - המוסד לביטוח לאומי (29.7.2003)).

כמקובל בהליך שעניינו בטחון סוצאלי אין צו להוצאות.

על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום ממועד קבלתו.

...

המשיב טוען כי דין הערעור להידחות הואיל ואינו מצביע על פגם משפטי בהחלטת ועדת הערר.

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים שבתיק הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות.

סוף דבר לאור כל האמור והמפורט לעיל, הערעור נדחה.