בקשת רשות ערעור על החלטת בא כוח הממונה לדחות בקשה של המערער להפחתה של התשלום החודשי מסך של 650 ₪ לסך של 150 ₪, בגדריו של ההליך העקרי (חדל"פ 45816-01-21).
על המערער, בהיותו בהליך של חידלות פרעון, לפעול על מנת להשיא את הכנסותיו ולצמצמם ככל הניתן את הוצאותיו, על מנת שיוכל לספק את צרכי החיים הבסיסיים בכבוד, אך בצנעה, בשים לב לבקשתו לקבל הפטר מחובותיו כלפי בעלי החוב, ובד בבד להעשיר את קופת הנשייה על מנת לפרוע חלק מחובותיו, עד כמה שהדבר ניתן, אך המערער לא פעל כמתבקש ממנו.
...
יוצא אפוא שניתן לייחס לתא המשפחתי (המערער ואמו) הכנסה חודשית בסך של 11,422 ₪ (5,322 ₪, 3,900 ₪ ו-2,200 ₪), בשנת 2022, ובסך של 11,630 ₪, (5,730 ₪, 3,900 ₪ ו-2,000 ₪) בשנת 2023.
בהינתן הקביעה לפיה יש להעמיד את הכנסות התא המשפחתי על סך של 11,422 ₪ בשנת 2022 ועל סך של 11,630 ₪ בשנת 2023, ובשים לב להוצאה החודשית הממוצעת בתקופה הרלבנטית סבורני שהיה באפשרותו של המערער לעמוד בתשלום החודשי שהוטל עליו בסך של 650 ₪ מנובמבר 2021 ועד לאוקטובר 2023 (כולל), ומשכך הערעור בעניין זה נדחה.
בשים לב לתוצאה ומכיוון שראיתי לנכון לדחות את הערעור לגבי מרבית התקופה הרלבנטית ולהיעתר לערעור באופן חלקי לחלק מסוים מהתקופה לא עשיתי צו להוצאות על מי מהצדדים.
