מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת רשות ערעור על החלטת גילוי מסמכים בתביעת הורים

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בהרצליה (כב' השופט דוד יצחק) מיום 26.7.22 בת.א. 51211-04-17 ולפיה לא נעתר בית משפט לבקשת המבקשים – התובעים להורות למומחה בית משפט להשלים פעם נוספת את חוות דעתו.
בדיון מיום 27.2.22, לאחר שב"כ התובעים הפנה את בית המשפט לסעדים המפורטים בכתב התביעה, הורה בית המשפט על הגשת חוות דעת משלימה באותם עניינים שפורטו בהחלטה בנוגע לצוו עשה המבוקשים.
ב) כב' השופט עמית ברע"א 1396/18 פלוני נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (13.3.2018) בסעיף 5 קבע: "הלכה ידועה היא כי לערכאה המבררת נתון שיקול דעת רחב בהחלטות דיוניות. ההחלטה אם להתיר לבעל דין להגיש חוות דעת משלימה היא מסוג ההחלטות שלגביהן מסור לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב וערכאת העירעור נוטה שלא להתערב בהחלטות כגון דא, אלא במקרים חריגים ונדירים. זאת, משום שהערכאה הדיונית היא זו שמלווה את התיק ומכירה את הנפשות הפועלות בו (רע"א 9014/12 פלוטקין נ' Smith Kline, Beecham Biologicals Belguim (24.1.2013); רע"א 686/13 עמיעד מערכות מים בע"מ נ' טי אס טי סינרג'י בע"מ (17.3.2013); רע"א 5302/17 בית החולים נצרת אי.מ.מ.ס (האנגלי) נ' פלונית (23.8.2017); על הקף התערבותה של ערכאת העירעור בסוגיות שבסדרי דין, לרבות החלטות שעניינן גילוי מסמכים ראו רע"א 1296/14 דוד נ' דוד צוקר ובניו חברה לבניין ולהשקעות בע"מ (7.5.2014))". באותו מקרה עמדה גם כן על הפרק השאלה – אם לאפשר הגשת חוות דעת נוספת – משלימה (מטעם בעל דין) ונקבע שם כי מדובר בהחלטה דיונית – ניהולית מובהקת שעוסקת באופן ניהול ההליך ואין מקום להתערבות ערכאת ערעור (סעיף 7).
...
לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בהרצליה (כב' השופט דוד יצחק) מיום 26.7.22 בת.א. 51211-04-17 ולפיה לא נעתר בית משפט לבקשת המבקשים – התובעים להורות למומחה בית משפט להשלים פעם נוספת את חוות דעתו.
לאחר עיון בטענות הגעתי למסקנה ולפיה דין בקשת רשות הערעור להידחות מהנימוקים כדלקמן: א) השגות על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית, יידונו ככלל במסגרת ערעור על פסק דין סופי.
אני סבורה, כי טרם החקירה אין מדובר במקרה חריג המצדיק התערבות ערכאת ערעור בשלב ביניים.
לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אף בימ"ש קמא לא אמר בישיבת קדם משפט הראשונה, כי לשיטתו אין מדובר בתביעה למתן חשבונות ולא הורה על איחוד שני שלבי הדיון.
איך יכולים המבקשים "להרויח" מכך שתביעתם למתן חשבונות אינה מתבררת? עוד שגא בימ"ש קמא בקביעתו כי המבקשים היו צריכים להשיג על ההחלטה לגילוי מסמכים בסמוך למתן ההחלטה.
בקשת רשות ערעור לא הוגשה על החלטה זו. המסמכים גולו.
המבקשים אף עשו שימוש בחלק ניכר מהמסמכים במסגרת תצהירי העדות הראשית שלהם, ולא ניתן ביום 21.12.21, למעלה משנה לאחר מתן ההחלטה מיום 8.11.20 בדבר סיווג ההליך, להשיג על ההחלטה בדרך של הגשת "בקשה למתן החלטה בתביעה למתן חשבונות". נטען כי לא ניתן להגיש בר"ע על ההחלטה לאור סעיף 1 (4) לצוו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תנתן בהן רשות ערעור) תשס"ט – 2009 (להלן: "הצוו") מאחר ומדובר בהחלטה "בעיניין שלבי הדיון בהליך"".
...
לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה יש לדחות את בקשת רשות הערעור, מהנימוקים כדלקמן: א) גם אם אצא מנקודת מוצא ולפיה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה למרות הוראות סעיף 1 (4) לצו, אינני סבורה כי יש מקום ליתן רשות ערעור על ההחלטה, שבאופן מהותי מהווה השגה ערעורית על החלטה שכבר ניתנה ביום 8.11.20 במסגרתה נקבע, כי "אין מדובר כלל בתביעה למתן חשבונות". ראה למשל לעניין זה רע"א 1534/19 ניזאר רשיד נ' עו"ד לירן שלום- המנהל המיוחד( 31.3.2019) בסעיף 9.
משכך אין להיעתר גם לחלק זה של בקשת רשות הערעור.
לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

בהליך רמ"ש (רמ"ש) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לעינייני מישפחה בקריות (כב' השופט ניר זיתוני) מיום 18.5.22 בתיק תלה"מ 32341-01-20 (להלן: "ההחלטה קמא" ו- "התיק קמא" בהתאמה), אשר במסגרתה נדחתה בקשת המבקש כאן ליתן צוי גילוי מסמכים לצדדי ג' מטעם המשיבה, והכל כפי שיפורט להלן.
עוד הפנה המבקש להחלטת בית הדין הרבני לחתום על פסיקתה בהקף מצומצם יותר לצדדי ג', אשר בוטלה לאחר שנימצא כי הגילוי אינו רלוואנטי לתביעות הגירושין והכתובה המתבררות בבית הדין; המבקש הלין על העידר שויון, מאחר שהמציא את כל המסמכים שהתבקש להמציא ואילו המשיבה לא עשתה כן, חרף שהתחייבה לעשות; בבקשה פירט המבקש מהם המסמכים המבוקשים, וטען כי המסמכים מהותיים לצורך הוכחת טענותיו בדבר היכולות הכלכליות וההכנסות הפנויות של המשיבה.
טענות המבקש בבקשת רשות העירעור המבקש טוען כי מדובר במקרה בו נידרשת היתערבות ערכאת העירעור לביטול ההחלטה קמא, נוכח טעויותיו של בית משפט קמא בכל אחת מהנקודות הבאות: עת סתר בהחלטתו קמא את החלטותיו שלו מימים 24.1.22 ו- 25.1.22, במסגרתן הורה למשיבה להעביר למבקש את המסמכים הנדרשים; הכלל המנחה בתקנות סדר דין אזרחי הוא כי לכל צד ניתנת הזכות לעיין במסמכים המצויים אצל הצד הנגדי, ויש לאפשר לצדדים "לשחק בקלפים גלויים". עת אפשר למשיבה לקבל את כלל המסמכים אותם דרשה, אך עצר את העברת המסמכים מהמשיבה למבקש, באופן הפוגע בהדדיות ובשוויון בין צדדים להליך משפטי.
...
ככל שלמשיבה טרוניות באשר למסמכים אשר לא גולו לה לכאורה חרף החלטת בית המשפט קמא מיום 25.1.22, סבורני כי מקומן של אלה להתברר בבית משפט קמא, לאחר שתוגש שם בקשה מתאימה בנדון.
לאור כל המקובץ לעיל, אני מורה כדלקמן: א. ההחלטה קמא מבוטלת בזאת; בקשת המבקש לגילוי מסמכים מיום 26.4.22 בעקרון צריכה להיענות בחיוב.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מורה על קבלת הערעור כמפורט לעיל בסעיף 25.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט השלום ברמלה (כב' הש' ד. גוטליב) מיום 10.7.23 במסגרתה דחה בית המשפט את בקשת המבקשים להוצאת דוחות החקירה אשר צורפו לתצהירי העדות הראשית מטעם המשיבים למרות שהוגדרו כ"חיסויים" בתצהיר גילוי המסמכים מטעמם.
התביעה הוגשה בתחילתה בבית משפט השלום בחיפה (ת.א 1757-05-19) ובמסגרת הליך גילוי המסמכים בתביעה המציאו המשיבים תצהיר גילוי מסמכים בו גילו, בין השאר, כי ברשותם דו"ח חקירה אותו הגדירו "חסוי". ביום 17.11.19 עתרו המבקשים לעיון במסמכים שגולו לרבות דו"ח החקירה ואולם המשיבים בתשובתם מיום 22.12.19 הבהירו כי אין מקום לגילוי הדו"ח ושוב ציינו את היותו - חסוי.
החלטת בית משפט קמא בית משפט קמא בהחלטה קצרה דחה את טענת המבקשים והתיר את הגשת דו"ח החקירה וצרופותיו בהבהירו – "אכן היה על התובעים לאפשר גילוי ועיון בחקירה הפרטית או לעתור לדחיית העיון בחומר החקירה הפרטית - דבר מאלה לא נעשה. חרף האמור, התובעים הצהירו כי התכוונו לבקש את דחיית העיון החומר החקירה הפרטית ומשעה שטרם החל דיון ההוכחות בתיק ובאיזון הנידרש בין הנזק שיגרם לכל אחד מהצדדים אם תיתקבל/תידחה הבקשה - הכף נוטה לכיוון עמדת התובעים" מתוך שכך הורה בית המשפט כי הנתבעים יגישו את ראיות מטעמם אף בהתייחס לדו"ח החקירה וכי סוגיית ההוצאות תדון בתום ההליך.
...
***** אחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי כי דין הבקשה להידחות.
שנית, ולגופם של דברים - דומה כי על העקרון אין חולק - מסמך אשר צד מכריז עליו כחסוי מחמת היותו מסמך שהוכן לקראת משפט יהא חסוי ולא ניתן יהיה להציגו כראיה, מאידך דוחות חקירה, אשר צד מבקש את עיכוב העיון בהם על ידי הצד שכנגד על מנת שניתן יהא לחוקרו באופן יעיל מבלי שילמד לשונו להגיב לממצאים שהשיג ולמנוע את חשיפת האמת כהוויתה, אפשר שיהנה מהוראת "הלכת סוויסה" ככל שימצא בית המשפט כי קיימת הצדקה לעיכוב העיון בו- או אז יתאפשר העיון במסמך אחר תחילת פרשת ההגנה.
מכלל האמור דין הבקשה להידחות.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

] בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט א' שוורץ, סג"נ) מיום 10.7.2023 בת"א 44368-07-21, בה הוכרעו בקשות הדדיות מטעם הצדדים לגילוי ועיון במסמכים ולמענה על שאלונים; ועל החלטה נוספת מיום 12.11.2023 בה דחה בית המשפט בקשה מטעם המבקשת להבהרת רכיב בהחלטתו מיום 10.7.2023.
באותן החלטות בית המשפט גם נידרש לטענות המבקשת לקיומם של סודות מסחריים ודחה אותן, והמבקשת לא ערערה על כך. כמו כן, בשונה מטענת המבקשת, בית המשפט לא הורה על גילוי מיסמכי הנהלת החשבונות, שהם אלו שהתבקשו כסעד בכתב התביעה שהגישו המשיבות, אלא על גילוי מסמכים ותכתובות בקשר להוצאות הסניף, שיעידו על אומד דעתה של פנדור בזמן אמת באשר לקיומה של שותפות בין הצדדים.
...
המשיבות מצדן טענו כי דין הבקשה להידחות.
המסקנה לפיה אין המבקשת נדרשת לגלות את מסמכי ההוצאות עצמם בעת הזו, הולמת את גישתו של בית המשפט המחוזי כפי שבאה לידי ביטוי לאורך ההליך כולו.
סוף דבר, כאמור לעיל, על המבקשת לחשוף במסגרת סעיף 1.12 לדרישה מסמכים הקשורים להוצאות, אך אין היא נדרשת לגלות את מסמכי ההוצאות והחשבונות עצמם.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו