עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לעינייני מישפחה בקריות (כב' השופט ניר זיתוני) מיום 18.5.22 בתיק תלה"מ 32341-01-20 (להלן: "ההחלטה קמא" ו- "התיק קמא" בהתאמה), אשר במסגרתה נדחתה בקשת המבקש כאן ליתן צוי גילוי מסמכים לצדדי ג' מטעם המשיבה, והכל כפי שיפורט להלן.
עוד הפנה המבקש להחלטת בית הדין הרבני לחתום על פסיקתה בהקף מצומצם יותר לצדדי ג', אשר בוטלה לאחר שנימצא כי הגילוי אינו רלוואנטי לתביעות הגירושין והכתובה המתבררות בבית הדין; המבקש הלין על העידר שויון, מאחר שהמציא את כל המסמכים שהתבקש להמציא ואילו המשיבה לא עשתה כן, חרף שהתחייבה לעשות; בבקשה פירט המבקש מהם המסמכים המבוקשים, וטען כי המסמכים מהותיים לצורך הוכחת טענותיו בדבר היכולות הכלכליות וההכנסות הפנויות של המשיבה.
טענות המבקש בבקשת רשות העירעור
המבקש טוען כי מדובר במקרה בו נידרשת היתערבות ערכאת העירעור לביטול ההחלטה קמא, נוכח טעויותיו של בית משפט קמא בכל אחת מהנקודות הבאות:
עת סתר בהחלטתו קמא את החלטותיו שלו מימים 24.1.22 ו- 25.1.22, במסגרתן הורה למשיבה להעביר למבקש את המסמכים הנדרשים; הכלל המנחה בתקנות סדר דין אזרחי הוא כי לכל צד ניתנת הזכות לעיין במסמכים המצויים אצל הצד הנגדי, ויש לאפשר לצדדים "לשחק בקלפים גלויים".
עת אפשר למשיבה לקבל את כלל המסמכים אותם דרשה, אך עצר את העברת המסמכים מהמשיבה למבקש, באופן הפוגע בהדדיות ובשוויון בין צדדים להליך משפטי.
...
ככל שלמשיבה טרוניות באשר למסמכים אשר לא גולו לה לכאורה חרף החלטת בית המשפט קמא מיום 25.1.22, סבורני כי מקומן של אלה להתברר בבית משפט קמא, לאחר שתוגש שם בקשה מתאימה בנדון.
לאור כל המקובץ לעיל, אני מורה כדלקמן:
א. ההחלטה קמא מבוטלת בזאת;
בקשת המבקש לגילוי מסמכים מיום 26.4.22 בעקרון צריכה להיענות בחיוב.
סוף דבר
לאור כל האמור לעיל אני מורה על קבלת הערעור כמפורט לעיל בסעיף 25.