בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט שלום בנצרת

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בנצרת (כב' השופטת הבכירה רים נדאף) שניתנה ביום 27.5.2022 בת"א 19780-05-22, בגדרה דחה בית המשפט קמא בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבים לבצע עבודות בנייה במקרקעין הידוע כמגרש 15/4/ג2 (מיגרש מס' 19) הנמצא בחלקה 15, גוש 17468 באדמות הכפר משהד (להלן: "המיגרש" ו"חלקה 15" בהתאמה).

...

אף מטעם זה דין הבקשה להידחות.

דין הבקשה להידחות אף בנוגע להחלטה זו. במסגרת הבקשה לעיון חוזר לא הצביע המבקש על כל נימוק המצדיק עיון מחדש בהחלטה שכבר ניתנה.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בנצרת (כב' השופטת הבכירה ר' נדאף) מיום 5.7.22, בגדרה נדחתה בקשת המבקש למתן סעד זמני שיאסור על המשיבים לפנותו ממגרש 4/3 בחלקה 4 בגוש 16874 (להלן – המקרקעין), בין אם באמצעות ההוצאה לפועל ובין אם בכל דרך אחרת.

...

בהמ"ש קמא עמד בהחלטתו על התנאים למתן סעד זמני ונימק בהרחבה את טעמיו לכך כי אלה אינם שוקלים במקרה דנן לקבלת בקשת המבקש, ולא מצאתי בטענות המבקש כדי להצביע על טעות המצדיקה התערבות חריגה של ערכאת הערעור בכגון דא. אוסיף כי אף לגופם של דברים, סבורני כי צדק בהמ"ש קמא במסקנתו לדחות את הבקשה.

על רקע האמור, ובהינתן הדעת אף "למקבילית הכוחות" בין עוצמת עילת התביעה הלכאורית, לבין מאזן הנוחות, מקובלת עלי מסקנת בהמ"ש קמא, לפיה הכף לדחיית הבקשה לסעד זמני, כפי שהורה.

אשר על כן הבקשה נדחית.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בנצרת (כב' השופט אלעד טל) מיום 22.8.2022 בתיק ת"א 61279-01-22, בגדרה דחה בית המשפט קמא את בקשת המבקשת 1 (להלן: "המבקשת") לסילוק התביעה שהגיש המשיב על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית.

...

אין בידי לקבל טענה זו. עיון בכתב התביעה מלמד, כי נזקיו הנטענים של המשיב התגבשו, על פי הנטען, לפני ההחלטה בדבר העברתו מתפקידו, וכי תביעתו אינה מבוססת על החלטה זו כלל.

זאת ועוד, לא מקובלת עליי טענת המבקשת שלפיה כל תביעה שיש בה נגיעה לאחת העילות המנויות בסעיף 93א לפקודת המשטרה משמעה שהאכסניה השיפוטית לדון בה היא בית המשפט לעניינים מנהליים.

סוף דבר, בקשת רשות הערעור נדחית.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בנצרת (כב' השופטת אפרת רבהון) מיום 7.5.23, בה נדחתה בקשת המבקשת למתן צוים נגד המשיבים לפי פקודת ביזיון בית המשפט לאכיפת הוראות פס"ד מיום 27.3.2022 (להלן – פסה"ד).

...

על רקע האמור הגיש לוי את תביעתו לבימ"ש קמא, בה תבע פיצוי כספי מהנתבעים השונים שצויינו לעיל, על בסיס עילות שונות - חוזיות ונזיקיות.

הוא הפנה בהקשר זה להוראות בפסה"ד בהן נקבע כי ככל שתידרש אורכה, היא תיעשה בתיאום מול רשויות התכנון, מבלי צורך להידרש לפניה לבהמ"ש. הוועדה המקומית טענה כי דין הבקשה נגדה להידחות, משלא הושת עליה בפסה"ד כל חיוב אופרטיבי בהקשר של המבנה הקיים, להבדיל מתשלום פיצויים ללוי.

למותר לציין כי ככל שלמבקשת טענות נגד פעולות הוועדה המקומית במישור סמכויות האכיפה הנתונות לה בדין, בידה לנקוט הליך מתאים בעניין זה. על יסוד המפורט, הבקשה נדחית.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בנצרת (כב' השופט **** קירס) מיום 10.1.23, בה נדחתה בקשת המבקש לתיקון כתב התביעה.

...

המבחן שנקבע בהקשר זה בפסיקה הוא "העסקה או המעשה המובא לדיון". לסיכום ההלכה בעניין זה ראו פסה"ד בע"א 5316/20 רמתיים צופים אגודה הדדית בע"מ נ' מדינת ישראל ואח' (2021), פסקה 18: " לצורך הכרעה בשאלה מהי "עילת תביעה" בתחום של בקשות לתיקון כתב תביעה, אומץ בפסיקה מבחן רחב שעניינו "העִסקה או המעשה המובא לדיון" (ראו, בין היתר, רע"א 7330/17 תומא נ' רשות מקרקעי ישראל, פסקאות 25-24 והאסמכתאות שם (19.3.2018) (להלן: עניין תומא); יואל זוסמן סדר הדין האזרחי 346-345 (מהדורה שביעית, 1995 (להלן: זוסמן)).

בחינת ענייננו על רקע עקרונות אלה, מביא לטעמי מסקנה כי אין מדובר בתיקון שיש בו משום הוספת עילות תביעה חדשות.

הערעור מתקבל אפוא בהתאם למפורט לעיל (ביחס לתיקונים עליהם נסבה בקשת רשות הערעור).