מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט מנהלי בעניין שחרור מוקדם

בהליך רשות ערעור על פסק בוררות (רע"ב) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"ב 3852/20 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקש: אבינועם ברברמן נ ג ד המשיב: היועץ המשפטי לממשלה בקשת רשות ערעור על פסק הדין בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 19.5.2020 בעת"א 27852-02-20 שניתן על-ידי כבוד השופטים: ש' בורנשטין, מ' ברק-נבו וה' סילש
ביום 7.12.2020, לאחר שניתנה החלטה בהליכים הללו, הודיע בא-כוחו של ברברמן כי הוא סבור שהחלטה זו תומכת בבקשתו ומצדיקה מתן רשות ערעור גם בעיניינו; כך נומקה עמדתו: "ברור כי עניינו של המבקש ראוי וידון בפני בית המשפט העליון – הרי אין עניינו [...] שונה מעניינם של שני המערערים שנידונו [שם] – אלו זכו כי בית המשפט יביע דעתו וימתח שבט ביקורתו וינמקה, וראוי המבקש אף הוא לבוא בשעריו של בית המשפט העליון ולשטוח טענותיו [...] ביני לביני, נודע לח"מ כי הסנגוריה הציבורית הארצית החליטה להגיש בקשה לדיון נוסף (דנ"מ) בעיניין שני הערעורים [...] רוצה לומר, כי בכל מקרה – דוקא בשל ההחלטות בהם עסקינן, יש מקום להביא הדברים שוב אל פתחו של בית המשפט". לאחר שעיינתי בהחלטת ועדת השחרורים ובפסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים, ונתתי דעתי על טענות ב"כ הצדדים מזה ומזה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות.
החלטה זו מצויה בליבת שיקול דעתה של הועדה, ולכן, אך מתבקשת היא החלטתו של בית המשפט לעניינים מנהליים, שלא להתערב בה. במאמר מוסגר אציין, כי בנגוד למצב דברים זה, בבקשות שנידונו שם, ועדת השחרורים ראתה לנכון לשחרר את המבקשים בשחרור מוקדם, ואילו בית המשפט לעניינים מנהליים בחר להפוך את החלטתה.
...
בהחלטתה, סקרה הוועדה את עמדותיהם של גורמי המקצוע השונים, ובסיכום דבריה קבעה כדלקמן: "אכן שוכנענו שהאסיר מיצה את הסל הטיפולי כפי שצוין בדוח הסוציאלי וכן כי יש בכך כדי להחשיבו כמי שראוי לשחרור מוקדם. ברם, המסגרת המוצעת בתכנית הנוכחית שהונחה על שולחננו איננה נותנת מענה טיפולי הולם למי שעמדת מב"ן לגביו היא שהוא עדיין נחשב למי שספק רב באשר ליכולותיו ליישם הלכה למעשה את הלקחים הטיפוליים. רק מסגרת קונקרטית יותר, בטוחה יותר וסגורה יותר מזו של מרכז יום יש בה כדי לתת מענה הולם ולאיין את מסוכנותו". על החלטת ועדת השחרורים, הגיש ברברמן עתירה לבית המשפט המחוזי מרכז בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים.
במצב דברים זה, לא מתעוררת שאלה עקרונית שראויה לבירור בערכאה זו. מעבר לכך סבורה המשיבה, כי גם אם תתקבל הבקשה – דינו של הערעור להידחות לגופו.
ביום 7.12.2020, לאחר שניתנה החלטה בהליכים הללו, הודיע בא-כוחו של ברברמן כי הוא סבור שהחלטה זו תומכת בבקשתו ומצדיקה מתן רשות ערעור גם בעניינו; כך נומקה עמדתו: "ברור כי עניינו של המבקש ראוי וידון בפני בית המשפט העליון – הרי אין עניינו [...] שונה מעניינם של שני המערערים שנדונו [שם] – אלו זכו כי בית המשפט יביע דעתו וימתח שבט ביקורתו וינמקה, וראוי המבקש אף הוא לבוא בשעריו של בית המשפט העליון ולשטוח טענותיו [...] ביני לביני, נודע לח"מ כי הסנגוריה הציבורית הארצית החליטה להגיש בקשה לדיון נוסף (דנ"מ) בעניין שני הערעורים [...] רוצה לומר, כי בכל מקרה – דווקא בשל ההחלטות בהם עסקינן, יש מקום להביא הדברים שוב אל פתחו של בית המשפט". לאחר שעיינתי בהחלטת ועדת השחרורים ובפסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים, ונתתי דעתי על טענות ב"כ הצדדים מזה ומזה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
נוכח האמור, הבקשה נדחית.

בהליך רשות ערעור על פסק בוררות (רע"ב) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופטים י' רז-לוי, ג' שלו ו-א' משניות) בעת"א 14768-03-21 מיום 6.4.2021, שבו נדחתה עתירה מינהלית נגד החלטתה של ועדת שחרורים, שדחתה את בקשתו של המבקש לשיחרור מוקדם.
מהבקשה על נספחיה עולה שהחלטת ועדת השחרורים, כמו גם פסק הדין של בית המשפט המחוזי, נתקבלו על יסוד נסיבותיו הפרטניות של המבקש, וראו למשל את שנכתב בהחלטתה של הועדה, כי "מיגוון העבירות והעובדה שבוצעו לאורך זמן מחדדות את ההתרשמות ממסוכנות ניכרת הנשקפת מן האסיר" וכי "הקשבנו קשב רב לדברי האסיר ולא נחה דעתנו כי קיימת תובנה אמיתית לחומרת המעשים". בנסיבות אלה, אין אנו נדרשים לדיון עיקרוני בשאלות שהעלה המבקש, בנוגע לדרכם של אסירים בטחוניים לזכות בשחרור מוקדם.
...
בנוסף, נטען כי דין הבקשה להידחות אף לגופה, שכן החלטת ועדת השחרורים ופסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתנו בהתאם להוראות הדין, ולאור נסיבותיו של המבקש.
דין הבקשה להידחות.
מהבקשה על נספחיה עולה שהחלטת ועדת השחרורים, כמו גם פסק הדין של בית המשפט המחוזי, נתקבלו על יסוד נסיבותיו הפרטניות של המבקש, וראו למשל את שנכתב בהחלטתה של הוועדה, כי "מגוון העבירות והעובדה שבוצעו לאורך זמן מחדדות את ההתרשמות ממסוכנות ניכרת הנשקפת מן האסיר" וכי "הקשבנו קשב רב לדברי האסיר ולא נחה דעתנו כי קיימת תובנה אמיתית לחומרת המעשים". בנסיבות אלה, אין אנו נדרשים לדיון עקרוני בשאלות שהעלה המבקש, בנוגע לדרכם של אסירים ביטחוניים לזכות בשחרור מוקדם.
אשר על כן, הבקשה נדחית.

בהליך רשות ערעור על פסק בוררות (רע"ב) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים בעת"א 64160-12-21 מיום 21.2.2022, בגדריו התקבלה עתירת המשיבה 1 (להלן: המדינה) נגד החלטת ועדת השחרורים (להלן גם: הועדה) מיום 23.12.2021 בוש"ר 13625-11-18, אשר הורתה על שיחרורו המוקדם של המבקש בתנאים מגבילים.
לא נעלמה מעיניי גם החלטת בית משפט זה (המשנה לנשיאה ח' מלצר) ברע"ב 5321/17 אוהב ציון נ' היועץ המשפטי לממשלה (6.11.2017), שבגדרה לא ניתנה רשות ערעור במקרה שבו ועדת השחרורים התחשבה בחשש כי גורמים עברייניים יפגעו במבקש שם, בגדרי השיקול שעניינו הסיכון הצפוי משחרורו לשלום הציבור.
...
אלא שגם בהחלטה בעניין אוהב ציון אין כדי לשנות מהמסקנה בענייננו.
אני סמוכה ובטוחה כי משטרת ישראל תעשה עבודתה נאמנה ותפעל בכל האמצעים העומדים לרשותה למניעת התממשות הסיכון הנ"ל. סוף דבר בפסק הדין מושא הערעור בוטלה החלטת ועדת השחרורים להורות על שחרורו המוקדם של המערער, בהתבסס על כך שלנוכח השיקול החיצוני, היה על ועדת השחרורים לקבוע כי שחרור המערער מסכן את הציבור.
ת השופט נ' סולברג: מסקנתה של חברתי, השופטת י' וילנר, על יסוד נימוקיה, מקובלת עלי, חרף הקושי הטבוע בפסק-דיננו.

בהליך רשות ערעור על פסק בוררות (רע"ב) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"ב 5521/22 לפני: כבוד השופט י' כשר המבקש: עלאא איאד אבו עיישה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל - ועדת השחרורים ליד בית הסוהר קציעות בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע (כב' השופטים א' ביתן (ס"נ), ג' לוין ו-י' ליבדרו) מיום 20.8.2022 ב-עת"א 16995-07-22 בשם המבקש: עו"ד זכי כמאל בשם המשיבה: עו"ד קובי עבדי ][]החלטה
בנסיבות אלו, קבע בית המשפט כי אין מקום להדרש לשאלות העקרוניות שהועלו בבקשת המבקש בדבר דרכם של אסירים ביטחוניים לזכות בשחרור מוקדם.
כידוע, רשות ערעור על פסק דין של בית משפט לעניינים מינהליים, בכל הנוגע להחלטות של ועדת השחרורים, תנתן במקרים חריגים, בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית, אשר חורגת מהנסיבות הפרטניות של המקרה (ראו, מיני רבים: רע"ב 6328/22 פלוני נ' ועדת השחרורים, פסקה 6 (3.10.2022)).
...
למעלה מן הצורך, ולגופם של דברים, אציין כי סעיף 16(ב) לחוק אכן קובע כדלקמן: "דיון הועדה בבקשה לקיים דיון חוזר בענינו של אסיר יתקיים שלא בנוכחות הצדדים". בהתאם לכך, ובהינתן הכלל שלפיו אין למבקש זכות קנויה בדבר קיום דיון בבקשה לדיון חוזר בעניינו (רע"ב 1181/19 מנסור נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (21.3.2019)), מקובלת עליי מסקנתו של בית המשפט קמא, וכן טענת המשיבה, לפיה דרישת המבקש להתייצבות בפני הוועדה בעת בקשה לקיום דיון חוזר חותרת תחת ההסדר החוקי הקיים – ומכאן שדינה להידחות.
גם משום כך דין הבקשה להידחות.
סוף דבר: דין הבקשה להידחות.

בהליך רשות ערעור על פסק בוררות (רע"ב) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"ב 2831/23 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקש: שטראוס חגי גיא נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים באר שבע (כבוד השופט ע' כהן) מיום 5.4.2023 ב-עת"א 034218-03-23 בשם המבקש: בעצמו ][]החלטה
העותר יודיע את עמדתו מוקדם ככל האפשר" בו ביום הודיע המבקש כי הוא מעוניין בפסק דין בעתירה וכי בקשתו לצאת לחופשה מיוחדת בת 24 שעות לקבר של אביו – בעינה עומדת.
לפיכך, לא מצא בית משפט קמא עילה להתערבות בהחלטתו הסבירה של שב"ס. מכאן הבקשה שלפניי, בגדרה חזר המבקש וטען טענות רבות על אודות התנאים שנקבעו לצורך יציאתו לחופשה וטוען להפליה למול אסירים אחרים, כל זאת על רקע אי תשלום הפצוי שהושת עליו במסגרת ההליך הפלילי.
כן טוען המבקש כי אין כל טעם שיימלט, כעמדת שירות בתי הסוהר, בשים לב למועד שיחרורו הקרב ובא; למצבו הרפואי; וכן בשים לב לכך שבארץ שוהים שלושת ילדיו.
...
בתום הדיון סוכם כי שב"ס יודיע, בתוך 14 ימים, אם הוא מוכן להיעתר לבקשת המבקש בכפוף לחתימת ערבים כאמור.
לאחר עיון בבקשה ובנספחיה סבורני כי דינה להידחות.
הבקשה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו