בבית המשפט העליון
רע"ב 3852/20
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקש:
אבינועם ברברמן
נ ג ד
המשיב:
היועץ המשפטי לממשלה
בקשת רשות ערעור על פסק הדין בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 19.5.2020 בעת"א 27852-02-20 שניתן על-ידי כבוד השופטים: ש' בורנשטין, מ' ברק-נבו וה' סילש
ביום 7.12.2020, לאחר שניתנה החלטה בהליכים הללו, הודיע בא-כוחו של ברברמן כי הוא סבור שהחלטה זו תומכת בבקשתו ומצדיקה מתן רשות ערעור גם בעיניינו; כך נומקה עמדתו: "ברור כי עניינו של המבקש ראוי וידון בפני בית המשפט העליון – הרי אין עניינו [...] שונה מעניינם של שני המערערים שנידונו [שם] – אלו זכו כי בית המשפט יביע דעתו וימתח שבט ביקורתו וינמקה, וראוי המבקש אף הוא לבוא בשעריו של בית המשפט העליון ולשטוח טענותיו [...] ביני לביני, נודע לח"מ כי הסנגוריה הציבורית הארצית החליטה להגיש בקשה לדיון נוסף (דנ"מ) בעיניין שני הערעורים [...] רוצה לומר, כי בכל מקרה – דוקא בשל ההחלטות בהם עסקינן, יש מקום להביא הדברים שוב אל פתחו של בית המשפט".
לאחר שעיינתי בהחלטת ועדת השחרורים ובפסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים, ונתתי דעתי על טענות ב"כ הצדדים מזה ומזה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות.
החלטה זו מצויה בליבת שיקול דעתה של הועדה, ולכן, אך מתבקשת היא החלטתו של בית המשפט לעניינים מנהליים, שלא להתערב בה. במאמר מוסגר אציין, כי בנגוד למצב דברים זה, בבקשות שנידונו שם, ועדת השחרורים ראתה לנכון לשחרר את המבקשים בשחרור מוקדם, ואילו בית המשפט לעניינים מנהליים בחר להפוך את החלטתה.
...
בהחלטתה, סקרה הוועדה את עמדותיהם של גורמי המקצוע השונים, ובסיכום דבריה קבעה כדלקמן: "אכן שוכנענו שהאסיר מיצה את הסל הטיפולי כפי שצוין בדוח הסוציאלי וכן כי יש בכך כדי להחשיבו כמי שראוי לשחרור מוקדם. ברם, המסגרת המוצעת בתכנית הנוכחית שהונחה על שולחננו איננה נותנת מענה טיפולי הולם למי שעמדת מב"ן לגביו היא שהוא עדיין נחשב למי שספק רב באשר ליכולותיו ליישם הלכה למעשה את הלקחים הטיפוליים. רק מסגרת קונקרטית יותר, בטוחה יותר וסגורה יותר מזו של מרכז יום יש בה כדי לתת מענה הולם ולאיין את מסוכנותו".
על החלטת ועדת השחרורים, הגיש ברברמן עתירה לבית המשפט המחוזי מרכז בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים.
במצב דברים זה, לא מתעוררת שאלה עקרונית שראויה לבירור בערכאה זו. מעבר לכך סבורה המשיבה, כי גם אם תתקבל הבקשה – דינו של הערעור להידחות לגופו.
ביום 7.12.2020, לאחר שניתנה החלטה בהליכים הללו, הודיע בא-כוחו של ברברמן כי הוא סבור שהחלטה זו תומכת בבקשתו ומצדיקה מתן רשות ערעור גם בעניינו; כך נומקה עמדתו: "ברור כי עניינו של המבקש ראוי וידון בפני בית המשפט העליון – הרי אין עניינו [...] שונה מעניינם של שני המערערים שנדונו [שם] – אלו זכו כי בית המשפט יביע דעתו וימתח שבט ביקורתו וינמקה, וראוי המבקש אף הוא לבוא בשעריו של בית המשפט העליון ולשטוח טענותיו [...] ביני לביני, נודע לח"מ כי הסנגוריה הציבורית הארצית החליטה להגיש בקשה לדיון נוסף (דנ"מ) בעניין שני הערעורים [...] רוצה לומר, כי בכל מקרה – דווקא בשל ההחלטות בהם עסקינן, יש מקום להביא הדברים שוב אל פתחו של בית המשפט".
לאחר שעיינתי בהחלטת ועדת השחרורים ובפסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים, ונתתי דעתי על טענות ב"כ הצדדים מזה ומזה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
נוכח האמור, הבקשה נדחית.
