בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט מחוזי בעניין פינוי דייר מוגן

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 3042/21 לפני: כבוד השופט ע' גרוסקופף המבקש: חיים אסקרוב נ ג ד המשיבים: 1. הועדה המקומית לתיכנון ובניה תל אביב-יפו 2. ש. פרקש בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 25.3.2021 בה"פ 27857-06-20 שניתנה על ידי כב' השופט יהושע גייפמן בשם המבקש: עו"ד ארז שפירא; עו"ד כרמית פרוסט ][]החלטה

העובדות הצריכות לעניין המבקש, מר חיים אסקרוב, מחזיק בזכות דיירות מוגנת בנכס המצוי ברח' דרך שלמה 38 בתל אביב-יפו, בו הוא מפעיל, מזה מספר עשורים, מוסך לתיקון כלי רכב (להלן: המוסך).

בעניינינו, עיון בפסק הדין לפינוי מלמד כי בקביעת מועד הפינוי, בית המשפט נתן דעתו לא רק לאנטרס הצבורי שבקידום הפרויקט, אלא גם לצורך של המבקש בפרק זמן מסוים להתארגנות, ובכלל זה לפגיעה הכלכלית שעשויה להגרם לו ככל שלא יינתן.

...

לעניין הארכת מועד הפינוי, אומנם לבית המשפט הקובע מועד בעניין מסוים סמכות טבועה לאפשר הארכתו של אותו מועד, אף אם מדובר במועד שקיבל תוקף של פסק דין, אולם סמכות זו שמורה למקרים חריגים בלבד, בהם מצא בית המשפט כי הארכת המועד נחוצה לשם מניעת אי-צדק משווע (ראו, למשל: רע"א 2623/21 ארטמיסיה כנסים ואירועים בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים, פסקה 7 (20.4.2021); ב"ש 79/82 ישראל ארגמן חברה לבנין בע"מ נ' ברנפלד, פ"ד לו(2) 362, 364-363 (1982); בג"ץ 9949/08 חאמד נ' שר הביטחון, פסקה 18 (14.11.2016); ע"א 230/87 שקולניק נ' זכאי, פ"ד מו(3) 279, 286-284 (19.5.1992)).

לא שוכנעתי כי האיזון שנערך על ידי בית המשפט חורג ממתחם הסבירות, ובוודאי שהוא אינו עולה כדי "אי צדק משווע". הדברים אמורים ביתר שאת שעה שמועד הפינוי נקבע במסגרת פסק דין שניתן על דרך הפשרה ללא הנמקות, אשר התערבותה של ערכאת הערעור בכגון דא מצומצמת למדי, ומוגבלת רק למקרים בהם פסק הדין שניתן איננו תואם את גבולות המוסכם או "חורג באופן קיצוני מגבולות הסבירות" (ע"א 4265/20 שיבולת חברה להנדסה ובניין בע"מ נ' הקודחים שבת בע"מ, פסקה 17 (8.7.2020); ראו גם ע"א 1639/97 אגיאפוליס נ' הקסטודיה אינטרנציונלה, פ"ד נג(1), 337, 345-344 (1999); רע"א 599/16 בקלה נ' בקלה, פסקה 2 (17.8.2016); רע"א 2873/18 שפר נ' מרום, פסקה 8 (22.5.2018); חמי בן נון וטל חבקין הערעור האזרחי 514-513 (מהדורה שלישית, 2012).

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית איפוא.

בבית המשפט העליון רע"א 2980/21 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקש: בני **** נ ג ד המשיבה: ש.ב.א רוטשילד 9 ת"א בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 25.3.2021 בע"א 60000-02-21 שניתנה על ידי כבוד השופטת ע' רביד; ובקשה לעיכוב ביצוע בשם המבקש: עו"ד אריאל יונגר ][]החלטה

לשיטתו, סכויי העירעור שהגיש טובים, באשר שגה בית משפט השלום בקובעו כי עומדת למשיבה עילה לפינוי; הא ראיה כי העירעור נקבע לדיון, וכי בית המשפט המחוזי הורה למשיבה להשיב לו. במישור מאזן הנוחות, טוען בני כי אם לא יעוכב ביצוע פסק הדין, יגרמו לו נזקים כבדים, כלכליים ואחרים, אשר לא ניתן יהיה לרפאם אם יתקבל העירעור.

דא עקא, בעניינינו, לא זו בלבד שבני אינו בעל המקרקעין, כי אם מחזיק בחנות כדייר-מוגן, הרי שממילא לא שוכנעתי כי פינויו מן החנות נושא עמו משקל יחודי עודף, החורג מהמישור הכלכלי.

...

דיון והכרעה למקרא בקשת רשות הערעור, ולאחר עיון בנספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת ללא צורך בתגובת המשיבה.

דא עקא, בענייננו, לא זו בלבד שבני אינו בעל המקרקעין, כי אם מחזיק בחנות כדייר-מוגן, הרי שממילא לא שוכנעתי כי פינויו מן החנות נושא עמו משקל יחודי עודף, החורג מהמישור הכלכלי.

אשר על כן, הבקשה נדחית; מיניה וביה מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע.

בבית המשפט העליון רע"א 2554/19 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשים: 1. עומר חסן שאקר חסן 2. סבחה חסן נ ג ד המשיבים: 1. סנא זיאדנה קנג 2. מוחמד קאסם עומר בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 11.3.2019 בע"א 62324-10-18 שניתנה על ידי כבוד סגן הנשיא ז' הווארי והשופטים א' קולה ו-ד' צרפתי בשם המבקשים: עו"ד אליאס אבו אלזאלף ][]החלטה

יוער כי בית המשפט המחוזי הבהיר ששוכר המשנה בחר שלא להגיש עקרי טיעון או להתייצב לדיון, וציין כי אין בהכרעה כדי לחסום את דרכו מלפעול מול המבקשים בעיניין פינויו מהנכס, אם ימצא לנכון.

בבקשת רשות העירעור טוענים המבקשים כי נסיבות המקרה מעלה שאלות משפטיות עקרוניות בכל הנוגע לשכירות משנה מצד דייר מוגן.

...

לאחר שבחנתי את הבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות בהתאם לתקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

בבית המשפט העליון רע"א 5485/23 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקש: עזבון המנוח אסעד פאלח גזאלין ז"ל באמצעות יורשו אמין גזאלין נ ג ד המשיבים: 1. עזבון המנוח סלימאן אסעד בן יאסין ז"ל באמצעות יורשו סובחי יאסין 2. מאמון זועבי 3. מוחמד זועבי בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט י' אברהם) מיום 2.7.2023 ומיום 17.7.2023 בת"א 40632-06-23 בשם המבקש: עו"ד סרי חורייה ][]החלטה

מה גם, שבהליך משפטי קודם שנערך בין הצדדים לפני כשנה, המבקש כלל לא טען לבעלות במיגרש אלא רק לדיירות מוגנת.

כל שטען המבקש בבקשתו בהקשר זה, היה כי אם לא יינתן הצוו יגרמו לו "נזקים רבים ובלתי הפיכים המגיעים כדי פגיעה בזכותי במקרקעין". בטענה כללית זו אין די. מכל מקום, כפי שציין בית המשפט, כלל לא מדובר בעניינינו בפנוי בית מגורים כי אם בפנוי מיגרש עליו ניצבים דיר כבשים ו"סככה" המשמשים את המבקש למטרות עסקיות (וכך גם עולה מעיון בהחלטות שניתנו בהליכים קודמים בין הצדדים (ת"א 41145-06-22 מיום 5.7.2022 ורע"א 34814-07-22 מיום 8.8.2022) ובפרוטוקולי הדיונים שנערכו בהם).

...

] דין הבקשה להידחות.

בהחלטתו המנומקת נדרש בית המשפט המחוזי לשני השיקולים האמורים וקבע כי הם מוליכים למסקנה כי דין בקשת המבקש להידחות, ולא מצאתי כי נפל בכך פגם.

בנסיבות אלה, אף עוד טרם הוצגו ראיות ונחקרו עדים בהליך, לא נפל כל פגם במסקנה כי לפני המבקש ניצבת משוכה גבוהה ביותר בהוכחת תביעתו.

בנסיבות אלה, למול הנזק שנגרם למשיבים 3-2 אשר רכשו ורשמו את זכויותיהם במגרש לפני שנים, ושעה שעד עתה לא הועלתה טענה מצד המבקש לבעלותו במגרש – מקובלת עליי הקביעה כי מאזן הנוחות אף הוא אינו מצדיק היעתרות לבקשה.

הבקשה נדחית אפוא ועמה גם הבקשה לעיכוב ביצוע הפינוי.

עוד הוסיף בית המשפט המחוזי כי: "כל הקשור ליישום פסק הדין ו/או פקוח של ביצוע הפינוי והכרעה במחלוקות שיהיו, אם יהיו בעיניין זה, ייעשה על ידי בית משפט קמא". יצוין כי בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נדחה בהחלטת בית משפט זה (רע"א 6299/19; השופט ע' פוגלמן).

ביום 17.3.2023 דחה בית משפט השלום (השופט ר' אילן), את הבקשה האמורה; בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש, על החלטת בית משפט השלום, לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, נדחתה גם היא (רע"א 25886-04-23; סגנית הנשיא א' כהן); וכך נדחתה גם בקשת רשות ערעור ב-"גילגול שלישי" שהגיש המבקש בעיניין הנ"ל לבית משפט זה (רע"א 3649/23; השופט א' שטיין).

שנית, ולגופו של עניין, החלטת בית משפט השלום בעיניין חששו של המבקש שהפינוי וההריסה יגרמו לפגיעה בנכס שהנו דייר מוגן בו, הנה הכרעה במחלוקת עובדתית המבוססת על היתרשמות הערכאה הדיונית מהמומחה שמינה כונס הנכסים, בהסכמת הצדדים.

...

אין בידי לקבל טענה זו. אמנם, גם בעניין נעמן דובר בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שהורה על הריסת סככות, במסגרתה נטען כי דחיית הבקשה תוביל לסיכול הערעור.

שנית, אף שגם בהחלטתי בעניין נעמן ציינתי כי סיכויי הערעור אינם מן המשופרים, בדנן סבורני כי סיכויי הערעור של המבקש נמוכים משמעותית מאלו שעמדו בפני המערער בעניין נעמן.

סיכומו דבר: הבקשה נדחית, המבקש יישא בהוצאות המשיבים בסך של 7,500 ש"ח. ניתנה היום, ‏י' בניסן התשפ"ד (‏18.4.2024).