מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט מחוזי בדבר סמכות בפשיטת רגל

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"א 1858/21 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקשת: אילנה דבוש נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד גלית שוקרון - הנאמנת 2. כונס הנכסים הרישמי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 13.1.2021 בפש"ר 65068-07-17 שניתנה על ידי כבוד השופט ר' חיימוביץ בשם המבקשת: עו"ד רון בעהם ][]החלטה
הדברים נכונים הן לגבי השמוש בסמכות מכוח סעיף 178(א) לפשט"ר – שהריהו ביטוי להקף הסמכות ורוחב שיקול הדעת של בית המשפט של פשיטת רגל (ע"א 3069/17 משרד החינוך נ' עמותת גני חב"ד צפת (בפרוק), פסקה 30 לפסק דינו של השופט ד' מינץ (29.10.2017); ע"א 3756/92 מנס נ' כונס הנכסים הרישמי, פ"ד מח(4) 121, 130-129 (1994)); הן לגבי אופן ניהול הליכי מימוש נכסים של חייבים, לרבות דירות מגורים (רע"א 8453/20 אבלס נ' אוברסיס, פסקות 18-15 (15.2.2021); עניין אברהם, פסקות 11-10).
...
בית המשפט המחוזי התיר אפוא את מימוש הדירה – ב"אין מנוס", כלשונו – לאחר שהגיע לכלל מסקנה כי אפשרויות אחרות מוצו.
ההחלטה על מימוש הדירה נעשתה אפוא כמוצא אחרון, על רקע הנסיבות, תוך הפעלת שיקול דעת; לא שוכנעתי כי ענייננו בא בקהל אותם מקרים חריגים, המצדיקים התערבות בשיקול דעתו של בית המשפט של פשיטת רגל.
אשר על כן, הבקשה נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"א 36/21 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקשת: ויקטוריה פורת נ ג ד המשיבים: 1. מנהל ונאמן - עו"ד אורן הראל 2. כונס הנכסים הרישמי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 1.1.2021 בפש"ר 4641-10-14 שניתנה על ידי כבוד השופטת נ' גרוסמן; ובקשה לעיכוב ביצוע בשם המבקשת: עו"ד יגאל יצחק-הלוי ][]החלטה
בתגובה טען החייב, כי בית המשפט של פשיטת רגל אישר לו להגיש ערעור על חובו העקרי לבית הדין הארצי לעבודה, וככל שערעורו יתקבל – יפחתו חובותיו במידה ניכרת, ולא יהיה עוד צורך במימוש הנכס.
בהתאם, נחתמה עוד באותו יום פסיקתא המתירה לנאמן לתפוס את הנכס, והוקנו לו סמכויות שונות לגביו.
אחר הדברים האלה, הגיש החייב בקשה לעיון מחדש בהחלטה המורה על מימוש הנכס.
...
הכנ"ר, בהתייחסו לבקשה ולטענות החייב, ציין כי "כרגע אין שום אינדיקציה ממשית לכך שיבוטל פסק הדין כנגד החייב ואף אם כך יהיה, אין המדובר בנושה היחיד של החייב". בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 29.11.2020 נקבע, כי "מהנימוקים שפורטו על-ידי הנאמן והכנ"ר, ובשים לב לכך שהנכסים אשר מבוקש לפנותם אינם מיועדים למגורים וכאשר החייב אינו משתף פעולה למכירתם, שוכנעתי כי יש לקדם הליכי פינוי ומכירה"; כמו כן הוסיף, כי "כדי שהפינוי יהיה מידתי, באתי לכלל מסקנה, כי יש להורות תחילה רק על פינוי של אחד משני הנכסים אשר מצויים בבעלותו המלאה של החייב". בהתייחס לנכס השלישי שמימושו נתבקש (גוש 7052, חלקה 79, תת חלקה 26), קבע בית המשפט, כי לעת הזאת יעוכב מימושו, שכן המבקשת מחזיקה בחלקים מזכויותיו.
לאחר שעיינתי בבקשה, על נספחיה, ובהחלטות שבמערכת 'נט המשפט', באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
אשר על כן, הבקשה נדחית; ממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"א 1337/24 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקשים: 1. פלוני 2. פלוני נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. כונס הנכסים הרישמי 3. פלוני 4. פלוני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 15.1.2024 בפש"ר 17656-02-13, שניתנה על ידי כב' השופטת צ' גרדשטיין פפקין בשם המבקשים: עו"ד רונית זווילי; עו"ד שי לביא ][]החלטה
המבקשים טוענים בעקרו של דבר כי החלטת בית משפט קמא מיתעלמת מהפתח שהותיר בית משפט זה לידון בגובה החוב מחדש במסגרת הליך פשיטת הרגל, וכי לאור זאת לא הפך פסק הדין בהליך הקודם לחלוט.
נטען כי בנסיבות שבנידון, ובפרט לאור הקביעות בפסק הדין בעירעור, היה על בית משפט קמא לעשות שימוש בסמכות הנתונה לבית משפט של פשיטת רגל "להציץ מאחורי פרגוד פסק הדין" ולבדוק את גובה החוב.
...
אני סבורה כי יישום כלל זה מוביל למסקנה כי אין להיעתר לבקשת רשות הערעור שלפניי.
כך, ומבלי לנקוט עמדה בשאלה האם יש להחיל על ההלוואה את הוראות חוק אשראי הוגן ומה ההשלכה של פסק הדין בהליך הקודם על גובה החוב והריביות – אין זה מן הנמנע כי גובה החוב שייפסק בסופו של דבר יעלה בקנה אחד עם עמדתם של המבקשים.
מכל מקום, טענות המבקשים שמורות להם, וככל שבסופו של דבר הם יהיו סבורים כי נפלו טעויות באופן קביעת גובה החוב, הם יוכלו – במסגרת ערעור על ההחלטה הסופית ככל שיוגש – להעלות את טענותיהם, ובכלל זה את הטענות הנטענות במסגרת בקשת רשות הערעור דנן.
אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"א 2170/24 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקש: רוני אסייג נ ג ד המשיבים: 1. איסכור מתכות ופלדות בע"מ 2. צבר סולאר בע"מ 3. עו"ד בניהו לאבל 4. הממונה על הליכי חידלות פירעון בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 4.3.2024 בחדל"ת 21106-02-22, ניתנה על ידי כב' השופטת ע' וינברג-נוטוביץ בשם המבקש: עו"ד שחר בוטון ][]החלטה
כן הובהר כי אם אכן ייוותרו בסופו של דבר עודפים לאחר תשלום מלוא החובות לנושים, הם יחולקו על פי דין (להלן: ההחלטה מיום 21.12.2023).
סעיף 279(ד) לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 מקנה לבית המשפט סמכות לחזור ולעיין בצו שנתן, אם השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת (סמכות זו עוגנה קודם לכן בסעיף 181 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980).
...
בכלל זה הוא עתר לכך שהמבקש ישלם סך של 604,515 ₪ בתוספת מע"מ לקופת הפירוק; והמשיבה 2 תשלם סך של 1,656,624 ₪ בתוספת מע"מ. בתגובתו לבקשה זו טען המבקש כי נפלה טעות סופר בבקשת הנאמן, וכי עליו להפקיד לקופת החברה סך של 444,818 ₪ כולל מע"מ בלבד.
כן הובהר כי אם אכן ייוותרו בסופו של דבר עודפים לאחר תשלום מלוא החובות לנושים, הם יחולקו על פי דין (להלן: ההחלטה מיום 21.12.2023).
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיבים.
לאור כל האמור, בקשת רשות הערעור נדחית; בנסיבות שבנדון, ומשלא התבקשה תגובה – אין צו להוצאות.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

לפניי בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כבוד השופט א' שוורץ) בת"א 47302-05-16 מיום 28.01.2024, בגדרה נדחתה בקשת המבקש לכפור בסמכותו של בית משפט קמא מחמת העדר סמכות בינלאומית, לפי תקנה 168 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות).
המשיבות מנגד סברו, כי יש להורות על דחיית הבקשה על הסף, משום שמר איידסון לא הגיש ערעור על פסק דינו של בית המשפט לפשיטת רגל בדלוור, שקבע כי על התביעה דנן להתברר בישראל, באופן שמקים השתק פלוגתא באשר לשאלת הסמכות.
בקשת רשות העירעור המבקש מיאן להשלים עם החלטת בית משפט קמא, ומכאן הבקשה שלפניי.
לעניין זה מקובלת עלי קביעת בית משפט קמא, לפיה בראי אותו נטל 'מקל' שמוטל על התובעות – אזי יש בקביעותיו של פסק הדין בעירעור כדי ללמד על עצם קיומה של ׳שאלה רצינית שיש לידון בה׳, אף ביחס למבקש, באופן שממלא אחר יסוד זה. זאת, בפרט, בשים לב לכך שנקבע בפסק הדין בעירעור, כי יש צורך בליבון הטענה בדבר אי-הפעלת שיקול דעת עצמאי של הדירקטורים.
...
לעניין זה מקובלת עלי קביעת בית משפט קמא, לפיה בראי אותו נטל 'מקל' שמוטל על התובעות – אזי יש בקביעותיו של פסק הדין בערעור כדי ללמד על עצם קיומה של ׳שאלה רצינית שיש לדון בה׳, אף ביחס למבקש, באופן שממלא אחר יסוד זה. זאת, בפרט, בשים לב לכך שנקבע בפסק הדין בערעור, כי יש צורך בליבון הטענה בדבר אי-הפעלת שיקול דעת עצמאי של הדירקטורים.
בעניין זה סבורני, כבית משפט קמא, כי סוגיית הדין הזר היא סוגיה מורכבת שאין זו העת להכריע בה, במקרה זה, בשלב כה מקדמי.
סוף דבר: הבקשה נדחית, אפוא.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו