בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט מחוזי בדבר חוות דעת רפואיות

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 1224/22 לפני: כבוד השופט ע' גרוסקופף המבקשת: כלל חברה לביטוח בע"מ נ ג ד המשיב: פלוני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בלוד מיום 22.12.2021 בת"א 26585-06-20 שניתנה על ידי כב' השופטת עירית כהן בשם המבקשת: עו"ד יובל ראובינוף ][]החלטה

ביום 4.11.2021, ולאחר שהצדדים לא הסכימו על זהותו של מומחה, מינה בית המשפט קמא את פרופ' גבריאל זייליג כמומחה שקומי (להלן: פרופ' זייליג), תוך שהנחה את פרופ' זייליג לחוות דעתו בדבר צרכי הטיפול והשיקום של המשיב בעקבות התאונה; הקף העזרה והסיוע לה נזקק המשיב בעקבות התאונה; והפגיעה שנגרמה לכושר הישתכרותו בעקבות התאונה.

ואכן, יצוין כי בית המשפט רשאי למנות מומחה נוסף ככל שיסבור כי אין באפשרותו להכריע באופן מושכל בעיניין שברפואה ללא חוות דעת נוספת (רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו(4) 673, 676 (2002); רע"א 7863/17 פלונית נ' הפול חברה לביטוח בע"מ, פסקה 11 (17.12.2017)).

...

המשיב התיר את ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט קמא, וביום 16.12.2021 נעתר בית המשפט קמא לבקשת המבקשת להחלפת זהותו של המומחה השיקומי, ומינה את ד"ר עופר קרן כמומחה שיקומי תחת פרופ' זייליג (להלן: ד"ר קרן).

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות ללא צורך בתגובה.

סוף דבר: דין בקשת רשות הערעור להידחות.

לפנַי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט ג' הס) מיום 14.11.2022 בת"א 66530-10-21, בה נדחתה בקשת המבקשת בין היתר להוצאת חוות דעת מומחה מתיק בית המשפט ולמתן הארכת מועד להגשת ראיות מטעמה.

אף אם בפסיקה קיימת דיעה שיש להכריע בטענות להרחבת חזית המועלות בשלב הגשת התצהירים כבר בקדם המשפט (רע"א 6033/13 ‏GLAXO SMITHKLINE P.L.C‏ נ' אוניפארם בע"מ, פסקה 4 (27.11.2014); רע"א 7958/19 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' פלונית, פסקה 7 (13.2.2020); רע"א 8600/12 ‏שירותי בריאות כללית נ' משטה, פסקה 10 (3.2.2013)), אין פירוש הדבר שכך יש לעשות בכל מקרה ומקרה והדבר נתון כאמור להחלטתו של בית המשפט שלפניו מתברר ההליך בהתאם לנסיבות העניין (ראו והשוו: רע"א 368/13 הרשות הפלסטינאית נ' נורז'יק, פסקה 12 (23.4.2013)).

...

על רקע האמור נדחתה הבקשה להוצאת חוות דעתו של ברגינר מתיק בית המשפט, ועמה גם הבקשה לדחיית המועד להגשת ראיות המבקשת ולדחיית מועד דיון קדם המשפט.

דיון והכרעה דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים.

הבקשה נדחית אפוא.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (סגנית הנשיאה ב' טולקובסקי) בת"א 9750-09-18 מיום 18.1.2023, שבמסגרתה נדחתה בקשת המבקשים להתיר להם להגיש חוות דעת אפידמיולוגית (להלן גם: חוות הדעת(; וכן בקשתם למתן צוים לקבלת נתונים סטטיסטיים מהמשיב 1, משרד הבריאות, ומקופות החולים, אשר דרושים, לפי הנטען, לעריכת חוות הדעת (להלן: הבקשה למתן צוים; ולהלן יחד: הבקשות).

ביחס לבקשה למתן צוים כלפי משרד הבריאות – נקבע כי זו כבר הוכרעה בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 31.5.2020; וכי אין הצדקה "לשוב ולעסוק בשאלות של גילוי ומסירת נתונים, ביחסים שבין התובעים [המבקשים כאן – י"ו] למדינה". לגוף הדברים נקבע, כי לא ברור הצורך בהגשת חוות דעת אפידמיולוגית המבוססת על נתונים כלליים לשם ביסוס הקשר הסיבתי הפרטני בין ניזקי המבקשים 4-1 לבין החיסון; וכי היבטים כלליים כגון דא נוגעים לתובענה הייצוגית ולא לתביעה דנן.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה ובתשובות לה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות.

לפיכך, בהתחשב במסקנה שאליה הגעתי לעיל, שלפיה יש לדחות את הבקשות, לא ראיתי צורך להידרש לטענות המבקשים בהקשר זה. אולם, אציין, בלי לטעת מסמרות, כי טענת המבקשים שלפיה לשם הוכחת תביעתם עליהם לבסס תחילה קשר סיבתי פוטנציאלי בין החיסון לבין נזקי המבקשים 4-1 ומשכך הנתונים המבוקשים רלוונטיים לתביעתם, אינה מופרכת על פניה.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

בפסק הדין שניתן לאחר הגשת בקשת רשות ערעור על החלטתי, קבע בית המשפט המחוזי בנוגע לאותן הסכמות כי ישנו צורך להדרש לסוגיית ההסכמות ולהכריע בעיניין השפעתן על החלטתי.

עולה אם כן ממסמכים שצורפו לבקשת רשות העירעור ושפרטתי כאן, כי התובע ביטל פנייתו הראשונה לקביעת נכות במל"ל (מחודש 8/21), לאחר שהגיע להסכמה עם הנתבעת בדבר מינוי מומחה במסגרת הליך זה. לאחר שהמומחה שלח לתובע חוות הדעת ציין התובע במייל ששלח לנתבעת ביום 11.5.22 כי פנה למל"ל בתביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה במל"ל. דיון בעיניינו היתקיים ביום 22.6.22 ולאחריו ביום 24.6.22 ניתנה החלטה לפיה לא נותרה לו נכות כתוצאה מהתאונה.

בשל הקביעות השונות, והמחלוקת שהתגלתה בין הצדדים, הללו בקשו את הכרעתי בשאלה- קביעתו הרפואית של איזה גורם מכרעת בעיניינו של התובע - האם חוות דעתו של ד"ר מישוקוב או החלטת ועדות המל"ל, כאשר אין ספק שהחלטת המל"ל ניתנה טרם הוגשה חוות הדעת לתיק.

...

בהמשך לפסק הדין של בית המשפט המחוזי ברע"א 43131-06-23 בהתאם לפסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 5.7.23 ברע"א 43131-06-23 (להלן: "פסק הדין") לפיו העניין נשוא החלטתי מיום 17.4.2023 (להלן: "ההחלטה") ישוב לצורך בחינת שאלת קיומן של הסכמות, אליהן הגיעו הצדדים, ניתנת החלטתי להלן: במסגרת ההחלטה קבעתי, כי בהתאם להלכה שהשתרשה, על הליך זה להתנהל בהתאם לנכות שנקבעה במוסד לביטוח לאומי – ס' 6ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975, שעה שקביעת המל"ל ניתנה, לפני שהוגשה חוות דעת המומחה לתיק.

· ביום 27.7.22 הגיש התובע ערר למל"ל, אולם הערר נדחה.

אציין כבר כעת כי נוכח מכלול הראיות והנתונים שהוגשו לי, ושלא הובאו בפניי טרם מתן החלטתי המקורית, מצאתי, כי במקרה שבפניי, היתה הסכמה מפורשת לפיה התיק ינוהל לפי ס' 6א' לחוק, דהיינו שחוות הדעת תחייב בכל מקרה.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר נדחתה גם כן – הן בשל היתנהלותו הדיונית של המבקש, אשר חרג בהקף הבקשה מהקבוע בתקנות ומהוראת בית המשפט המחוזי; הן לגופה, משהחלטות על מינוי מומחה נוסף או על פסילת חוות דעת מומחה הן החלטות דיוניות מובהקות המצויות בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית.

המבקש חזר על טענותיו, ובעיקרם של דברים, נטען כי חוות דעת המומחית לא הייתה מבוססת וכללה הנחות והשערות חלף קביעות חד משמעיות; כי חוות דעת המומחית לא התייחסה כלל לחוות דעת המומחים מטעם הצדדים; כי המומחית סתרה עצמה ולא הייתה קוהרנטית לאורך חקירתה; וכי חוסר הבהירות העולה מחוות דעתה של המומחית מצדיק לכל הפחות מינוי של מומחה נוסף, ואף פסילת חוות הדעת.

בפני המבקש משוכות רבות לעבור – מדובר בבקשת רשות ערעור ב"גילגול שלישי" שבית המשפט ייעתר לה רק במקרים חריגים המעוררים שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים; לא זו אף זו, הבקשה הוגשה על החלטת ביניים של בית משפט השלום, כך שבית משפט זה ייעתר לה במקרים "חריגים שבחריגים" (ראו רע"א 7847/23 פלוני נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (6.11.2023)); והבקשה דנן עניינה בהחלטה שלא למנות מומחה נוסף או אחר, החלטה דיונית מובהקת המצויה בלב שיקול דעתה של הערכאה הדיונית, ואין דרכה של ערכאת העירעור להתערב בה, אלא במקרים חריגים (ראו למשל, רע"א 1136/21 פלונית נ' מרכז רפואי מעייני הישועה, פסקה 14 (4.3.2021); רע"א 3639/22 פלוני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פסקה 8 (1.8.2022)).

...

משכך דין הבקשה להידחות.

סוף דבר, שהבקשה נדחית.

משהבקשה למתן רשות ערעור נדחתה, הרי שנדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.