בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט מחוזי בדבר הגשת תצהירי עדות ראשית

בבית המשפט העליון רע"א 8305/21 לפני: כבוד השופטת י' וילנר המבקשים: 1. פואד סמאר 2. באסם סמאר 3. מוחמד סמאר 4. עבד אלראוף סמאר נ ג ד המשיבים: 1. מאג'ד סמאר 2. אנואר סמאר 3. אחמד סמאר 4. מחמוד סמאר בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי חיפה (כב' השופט ר' סוקול), מיום 11.11.2021 בת"א 24308- 01-21 בשם המבקשים: עו"ד סלים וקים בשם המשיבים: עו"ד איאל סבית ][]החלטה

בהמשך, ביום 27.1.2021 הגישו המבקשים "בקשה בהולה למתן צו מניעה אירעי ו/או זמני האוסר על משיבים 4-3 להישתתף באספה". בית המשפט המחוזי דחה אומנם את הבקשה אך קבע כי ביצוע ההחלטות שיתקבלו באספה יעוכב עד להכרעה בשאלת תוקפה של פעולת העברת המניות.

הבקשה דנן בבקשתם טוענים המבקשים, בעקרו של דבר, כי ההסדר הדיוני עולה מההקלטה מושא התמליל וכי בית המשפט המחוזי "אינו זקוק ליותר ממספר דקות בודדות כדי לשמוע אותה, וכן הדבר אינו כרוך בחקירת עדים ו/או בהבאת ראיות נוספות". לטענתם, האמור בתמליל יתמוך בטענה כי יש לסלק את תביעת המשיבים על הסף, ולפיכך צרופו יחסוך זמן שפוטי רב. המבקשים מוסיפים וטוענים כי הם הסכימו שלא לנהל הליך הוכחות ״מתוך אמונה כי ההסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים בתאריך 27.1.2021 הוא חלק מהתיק שתוכנו מייתר את הצורך לידון בתביעה העיקרית [תביעת המשיבים; י״ו] .

בהמשך לכך, המבקשים הישתתפו בדיונים שנערכו בבית המשפט המחוזי בהליכים המאוחדים והגישו תצהיר עדות ראשית מטעמם, ואף במסגרת זו לא העלו כל טענה הנוגעת לקיומו של ההסדר הדיוני.

...

יישום אמות מידה אלה על ענייננו, מעלה כי יש לדחות את הבקשה אף לגופה.

בכך, אין מענה לתמיהה העולה כאמור, מדוע נמנעו המבקשים מהעלאת עצם הטענה כי יש לדחות את התביעה על הסף, נוכח קיומו של ההסדר הדיוני.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

בבית המשפט העליון רע"א 5727/23 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקש: יגאל אייש נ ג ד המשיב: שלמה ארביב בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בת"א 34885-05-21 וב-ת"א 17006-04-22 מיום 5.7.2023 שניתנה על ידי כב' השופט ע' ניר נאוי בשם המבקש: עו"ד אורי נוה ][]החלטה

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות העירעור שלפניי.

כמו כן, נטען כי המשיב היתנהל בחוסר תום לב דיוני, שכן הוא בעצמו ביקש לצרף ראיות חדשות לתיק רק לאחר שהוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם המבקש ולאחר שנחשף לראיות שהגיש המבקש, ובקשתו התקבלה.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, בקשת רשות העירעור נדחית.

...

לאור כל האמור אינני סבורה אם כן כי יש להתערב במסקנתו של בית משפט קמא – מדובר במסמכים שהיו כל העת ברשות המבקש והוא לא חיפש ולא איתר אותם בשלב גילוי המסמכים; שהוא ידע על אודות קיומם ולא ציין זאת בשום שלב קודם של ניהול ההליך; הבקשה הוגשה בשלב מאוחר מאוד של ההליך וקבלתה הייתה מביאה לסרבול והארכה נוספת של הדיון; ובית משפט קמא המכיר את ההליך מראשיתו היה סבור כי התרומה המשוערת של הסכמי הצל לחקר האמת אינה משמעותית די הצורך ואיננה מצדיקה את ההכבדה שצפויה לגרום הגשתם בשלב כה מתקדם.

במצב דברים זה, ובשים לב לאמות המידה המצמצמות להתערבות בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בעניינים כגון דא – לא ראיתי מקום להתערב במסקנה זו. לבסוף, יצוין כי העובדה שבית משפט קמא קיבל את בקשת המשיב לצרף ראיות נוספות אינה מעלה ואינה מורידה.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטת ר' חפרי-וינוגרדוב) בה נקבע כי המבקשות תגשנה תצהירי עדות ראשית מטעמן בטרם יושמעו עדי המשיב אשר תצהיריהם בחקירה ראשית לא הוגשו.

אי לכך, ומשלא הוגש תצהיר מטעם המשיב, אין די בהודעתו שנמסרה לבית המשפט קמא, ובדברים שכתב בתשובתו לבקשה זו, ולפיהם קיימות סיבות מוצדקות לאי הגשת התצהירים, על מנת לאפשר לבית המשפט לפוטרו מחובת הגשת התצהירים.

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה שהוגשה עליה החלטתי ליתן רשות ערעור ולדון בבקשה כאילו הוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

בית המשפט קמא הסביר בהחלטתו כי אין בהסדר הדיוני שקבע כדי להפוך את סדר הבאת ראיות זה. אין בידי לקבל קביעה זו. זאת, הואיל ומשמעה של החלטת בית המשפט קמא היא כי עדויות הנתבע יובאו לפני שהתובע הביא את כל עדיו.

הערעור מתקבל.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 1226/24 לפני: כבוד השופט ע' גרוסקופף המבקש: עו"ד אלעזר יקירביץ נ ג ד המשיבים: 1. עמיר דגן 2. סיגלית לוי 3. חגי שחר 4. ששון קרצי 5. ראובן שמש 5. נחצה הררי 6. סאמסונג אלקטרוניקה בעע"מ 7. א.ל.מ סחר 2000 בע"מ 8. סמ-ליין בע"מ 9. י.שלום בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 17.12.2023 בת"צ 41481-04-19 שניתנה על ידי כבוד השופטת נועה גרוסמן בשם המבקש: בעצמו ][]החלטה

עוד באותו היום, הורה בית המשפט קמא למבקש לתמוך את בקשת ההישתתפות בתצהיר ביחס לחלקה הראשון.

במכלול האמור, דחה בית המשפט קמא את בקשת ההישתתפות, והטיל על המבקש הוצאות בסך כולל של 2,000 ש"ח. ביום 16.1.2024 הגיש המבקש לבית משפט זה בקשה להארכת המועד האחרון לנקיטת הליך ערעורי על החלטת בית המשפט קמא עד לחלוף 60 ימים ממתן ההכרעה בבקשה לאישור הסדר הפשרה, וזאת משום שהחלטה זו עשויה לייתר את הצורך בהגשת הליך ערעורי מטעמו, ולחלופין משום שיהיה זה יעיל לידון בהליך זה לצד הליכים ערעוריים נוספים שעשויים להיות מוגשים על ההחלטה בנוגע לאישורו של הסדר הפשרה (להלן: הבקשה להארכת מועד).

ראשית יובהר כי בנגוד למשתמע מדבריו של המבקש – אשר טוען כי ההחלטה בהליך הקודם "פתחה לי את הדרך להצטרף כצד, הן ענינית והן פרוצדורלית" (סעיף 66 לבקשת רשות העירעור) – בקשת רשות העירעור הקודמת נדחתה בהחלטה בהליך הקודם לא משום שהמבקש לא הגיש בקשה להישתתף בדיונים בהליך מכוח סעיף 15 לחוק תובענות ייצוגיות.

ואכן, גם בעיניין זה נראה כי המבקש מכיר בכך שבקשת ההישתתפות נבלעת בתוך ההיתנגדות שהגיש, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בבקשה להארכת מועד, במסגרתה הבהיר כי ישנה אפשרות שההחלטה בדבר אישור הסדר הפשרה תייתר את הצורך בהשגה על החלטת בית המשפט קמא שלא להתיר את הישתתפותו בדיונים.

...

בית המשפט קמא לא דחה את בקשת המבקש להשתתף בדיונים מחמת שסבר כי אין לו סמכות להורות כמבוקש, אלא מאחר שלא מצא הצדקה לעשות כן. במסקנה זו לא מצאתי מקום להתערב.

השוו למקרים בהם נעתר בית משפט זה לבקשותיהם של מתנגדים להסדרי פשרה בהליכים ייצוגיים להצטרף כמשיבים בהליכי ערעור על החלטות שניתנו בבקשות לאישורם של הסדרי הפשרה: רע"א 4020/17 פרידמן נ' יצחקי (3.5.2018), פסקה 2 (כב' הרשמת ליאת בנמלך) (להלן: עניין פרידמן); ע"א 1439/20 דקל נ' בירנבוים (8.2.2021) (כב' הרשמת דר להב)).

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית.

בבית המשפט העליון רע"א 3772/24 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקשים: ברזיו חיים רוני ואח' נ ג ד המשיבים: 1. עמליה דיין 2. קבוצת אייזנברג נדל"ן בארץ ובעולם 3. ריאליטי אקזקוטיב שמעון אייזנברג בע"מ 4. שמעון איזנברג 5. עו"ד יוסף גיא מוסרי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 21.04.2024 בת"א 33572-08-18 אשר ניתנה על ידי כבוד השופטת ע' ברקוביץ בשם המבקשים: עו"ד ארנון גרפי ][]החלטה

זוהי בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת ע' ברקוביץ) בת"א 33572-08-18 מיום 21.04.2024, שבגדרה התקבלה בקשת משיבה 1 (להלן: המשיבה), היא הנתבעת 5 בהליך דלמטה, ונקבע כי היא רשאית למסור את עדותה באמצעות היועדות חזותית.

בבקשה שלפניי נטען, בעקרו של דבר, כי בית המשפט המחוזי שגה בהחלטתו זו, שכן הטעמים בדבר "מצב המילחמה והקשיים בטיסות יוצאות ונכנסות" לא הוזכרו בתצהירה של המשיבה, אלא רק בבקשה שהוגשה מטעמה על-ידי בא-כוחה.

אשר לחשש שהעלו המבקשים בדבר יכולתו של בית המשפט לקבוע מימצאי מהימנות על בסיס עדות הנתנת באמצעות היועדות חזותית, אעיר בקצרה כדלהלן: ראשית, "האמצעים הטכנולוגיים לגביית עדות מחוץ לכותלי בית המשפט העומדים לרשותנו כיום מאפשרים לבית המשפט להתרשם מן העד באופן ישיר ואף לפקח על חקירתו ולכוונה בזמן אמת. בית המשפט יכול לקבל תמונה ברורה, תרתי משמע, באשר למהימנותו של העד ועל כן קטן החשש מפני העדרה של היתרשמות ישירה מן המעיד ומן העדות". דברים אלו נקבעו ברע"א 3810/06 י. דורי את צ'קובסקי בניה והשקעות בע"מ נ' גולדשטיין, פ"ד סב(3) 175, 191 (2007), לפני למעלה מחמש עשרה שנים (השופט א' גרוניס, בדעת מיעוט לעניין התוצאה במקרה הפרטני; וראו גם האמור בחוות דעתה של השופטת מ' נאור (שם, בעמוד 200)); ומקל וחומר לימינו אנו.

...

מנימוקי הבקשה, ובהינתן מצב המלחמה והקשיים בטיסות יוצאות ונכנסות, מצאתי לנכון להיעתר לבקשה [.

לצד זאת נטען, כי מדובר "בהחלטה מהותית בעלת חשיבות רבה המשליכה על ההליך המשפטי כולו". ומדוע? לטענת המבקשים "קיים ערך עליון לחקירה של המשיבה באופן בלתי אמצעי וישירות בבית המשפט הנכבד, כך בית המשפט יוכל להתרשם ממהימנות הנחקר[ת] [ו]לראות את סימני האמת המתגלים במהלך חקירתה". לאחר שעיינתי בבקשה, נחה דעתי כי דינה להידחות ללא צורך בתשובה.

הבקשה נדחית אפוא בזאת.