בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה, מיום 8.10.2023, בעפ"א 7843-10-23 (השופטת י' קראי-גירון), שבגדרה נדחתה בקשת המבקש לעכב ביצועו של צו הריסה מנהלי ביחס למבנה בו הוא מתגורר, לטענתו, וזאת מכח חוק התיכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: החוק).
מטעמים אלו, קבע בית המשפט המחוזי בהחלטתו הקצרה, כי "אין מקום לידון בבקשה. היה ויוגשו הבהרות נוספות ועמדת המשיבה אשוב ואדון בעיניין".
מכאן הבקשה שלפני, בגדרה טוען המבקש, כי החלטת בית המשפט המחוזי פגעה בזכותו "לקבל את יומו בפני ערכאת העירעור", כי היה עליו לקבל את הבקשה ולדון בטענותיו בדבר אכיפה בררנית, והפגם הנוגע להעדר הוכחת קיום חובת-ההיוועצות מצד המשיבה.
...
בפסק הדין של בית המשפט השלום נקבע כי דין הבקשה להידחות על הסף, מחמת העובדה שהמבקש, על פי גרסתו שלו-עצמו, אינו מחזיק במקרקעין כדין; וכי זיקתו למקרקעין מסתכמת בטענה כללית ונעדרת ביסוס, כי ניתנה לו הרשאה מאת הבעלים לגור במקום, וגם זאת – רק מאחד משלושת הבעלים המשותפים במקרקעין.
עוד טוען המבקש, במישור הקנייני, כי זיקתו למקרקעין הוכחה בדרך של הצגת "התחייבות לבצע עסקת מקרקעין בין המבקש (כקונה) לבין הבעלים (כמוכר)", וכי במישור התכנוני, יעודם של המקרקעין "אמור להשתנות בעתיד הקרוב".
דין הבקשה להידחות.
הבקשה נדחית אפוא בזאת, וממילא, גם הבקשה הנלווית לעיכוב ביצוע.