בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לפשיטות רגל

בבית המשפט העליון רע"א 8196/23 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. עו"ד אורן הראל 3. כונס הנכסים הרישמי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת צ' גרדשטיין פפקין) מיום 26.9.2023 בפש"ר 32265-12-15 בשם המבקשת: עו"ד נתן חג'ג' בשם המשיב 2: עו"ד אורן הראל; עו"ד איתי לוי בשם המשיב 3: עו"ד ענבל קדמי-עברי ][]פסק-דין

במקרה דנן, ההחלטה מושא הבקשה היא החלטה לקציבת מזונות במסגרת הליך פשיטת רגל, כאשר בנוגע להחלטות מסוג זה נפסק, כי לא ניתן לקבל הסתמכות גורפת ובלתי מנומקת של בית המשפט על עמדות של בעלי תפקידים מבלי להתייחס לנימוקי הזכאי למזונות, ובאופן שאינו מאפשר ביקורת ערעורית אפקטיבית (ראו למשל: רע"א 3483/15 פלוני נ' פלונית, פסקה 8 (18.8.2015); רע"א 7677/14 פלונית נ' פלוני, פסקה 11 (19.4.2015)).

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובות לה, החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות, והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

כפי שיפורט להלן, דין הערעור להתקבל, במובן זה שהדיון יושב לבית המשפט המחוזי על מנת שייתן החלטה מנומקת בבקשה לקציבת מזונות הקטין בגין תקופת העבר.

סוף דבר – הערעור מתקבל במובן זה שהדיון בבקשה לקציבת מזונות יושב לבית המשפט המחוזי, על מנת שידון בבקשה וייתן בה החלטה מנומקת.

]לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת רחל ערקובי) בפש"ר 1960-03-15, פש"ר 26972-12-21, פש"ר 16339-01-22, פש"ר 16360-01-22 ופש"ר 16378-01-22 מיום 7.11.2023, במסגרתה נקבע כי על המבקש, הנאמן על נכסי המשיב 1, להגיש תצהיר לצורך תמיכה בטענותיו.

החייב סומך את ידיו על החלטת בית משפט קמא, ומוסיף ומעלה טענות, כהנה וכהנה, נגד היתנהלות הנאמן למן תחילתו של הליך פשיטת הרגל ולכל אורכו, ובפרט ביחס למכירת המיתחם לרוכש.

...

נוכח האמור, סבורני כי הרף שראוי לאמץ ביחס להגשת תצהירים מטעם בעל תפקיד במענה לבקשות שהוא משיב להן, ובהן נמסרת גרסתו העובדתית, הוא אולי נמוך קמעה, אך אינו שונה מהותית מהרף הרלוונטי במקרים בהם בעל התפקיד הוא מגיש הבקשה.

החייב לא השכיל להבהיר מדוע ראייה זו רלוונטית למחלוקת המתוחמת המונחת בפניי, ומשכך, ונוכח התנגדות הנאמן והרוכש, לא ראיתי מקום להיעתר לבקשה לצירוף ראייה.

סוף דבר: דין בקשת רשות הערעור להידחות.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת י' רוטנברג) מיום 10.1.2024 בפש"ר 56725-03-18, בגדרה בוטלה תכנית פרעון שנקבעה למבקשים במסגרת הליכי פשיטת רגל המתנהלים נגדם.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בהחלטת בית המשפט המחוזי, בתיק בית המשפט ובבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

כזכור, על אף שבבעלות המבקשים נכס מקרקעין בעל ערך, קבעה תכנית הפירעון כי המבקשים ישלמו, יחד עם בנם, סכום של 585,000 ₪ ב-100 תשלומים חודשיים שישולמו לאורך למעלה משמונה שנים.

אשר על כן – דין הבקשה להידחות.

בבית המשפט העליון רע"א 2625/24 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקש: ADESON KEVIN נ ג ד המשיבות: 1. בטר פלייס ישראל (ח.ת) בע"מ 2. בטר פלייס לאבס ישראל בע"מ 3. בטר פלייס שירותים גלובאליים בע"מ 4. בטר פלייס מוטורס בע"מ 5. BETTER PLACE LNC 6. BETTER PLACE GMBH בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 28.01.2024 בת"א 47302-05-16 שניתנה על-ידי כבוד השופט א' שוורץ בשם המבקש: עו"ד יוסי אשכנזי; עו"ד משה יעקב; עו"ד ארז ניצן ][]החלטה

המשיבות מנגד סברו, כי יש להורות על דחיית הבקשה על הסף, משום שמר איידסון לא הגיש ערעור על פסק דינו של בית המשפט לפשיטת רגל בדלוור, שקבע כי על התביעה דנן להתברר בישראל, באופן שמקים השתק פלוגתא באשר לשאלת הסמכות.

בקשת רשות העירעור המבקש מיאן להשלים עם החלטת בית משפט קמא, ומכאן הבקשה שלפניי.

...

לעניין זה מקובלת עלי קביעת בית משפט קמא, לפיה בראי אותו נטל 'מקל' שמוטל על התובעות – אזי יש בקביעותיו של פסק הדין בערעור כדי ללמד על עצם קיומה של ׳שאלה רצינית שיש לדון בה׳, אף ביחס למבקש, באופן שממלא אחר יסוד זה. זאת, בפרט, בשים לב לכך שנקבע בפסק הדין בערעור, כי יש צורך בליבון הטענה בדבר אי-הפעלת שיקול דעת עצמאי של הדירקטורים.

בעניין זה סבורני, כבית משפט קמא, כי סוגיית הדין הזר היא סוגיה מורכבת שאין זו העת להכריע בה, במקרה זה, בשלב כה מקדמי.

סוף דבר: הבקשה נדחית, אפוא.

בבית המשפט העליון רע"א 2070/24 רע"א 4400/24 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקשת ברע"א 2070/24 וברע"א 4400/24: תמרה טל נ ג ד המשיב 1 ברע"א 2070/24 וברע"א 4400/24: אבי בוחניק המשיב 2 ברע"א 2070/24: ירמיה שאול ג'קסון המשיב 2 ברע"א 4400/24: עו"ד גיא אשכנזי בקשת רשות ערעור על החלטות בית משפט המחוזי בת"א 54837-04-22 ות"א 54829-04-22 מימים 7.2.2024 ו-21.3.2024, שניתנו על ידי כב' השופט י' אברהם בשם המבקשת ברע"א 2070/24 וברע"א 4400/24: עו"ד חיים אייזנקוט בשם המשיב 1 ברע"א 2070/24 וברע"א 4400/24: עו"ד גיא אשכנזי בשם המשיב 2 ברע"א 2070/24: עו"ד חיים חנייא ][]החלטה

בית המשפט ציין בהקשר זה כי במסגרת הליכי פשיטת רגל המתנהלים בעיניינו של בעלה לשעבר של המבקשת, עומד בתוקפו צו איסור דיספוזיציה המונע מבוחניק – כל עוד הוא לא הוסר, לקבל משכנתא לצורך מימון הרכישה על ידיו; וכן כי אף שאין מחלוקת שבוחניק טרם שילם את התמורה, הרי שהנסיבות לכך טרם התבררו.

...

במקרה הנוכחי, בית משפט קמא לא נעתר אמנם לבקשה למנוע מעו"ד אשכנזי לעשות שימוש בייפוי הכוח, אך הוא קבע הגבלות מסוימות על השימוש בייפוי הכוח.

על כן, גם בקשת רשות ערעור זו נדחית, בכך מתייתרת גם הבקשה לעיכוב ביצוע.

סוף דבר – לאור כל האמור לעיל, הן בקשת רשות ערעור 2070/24 והן בקשת רשות ערעור 4400/24 – נדחות.