בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לעניינים מינהליים בעניין עיכוב הרחקה

בבית המשפט העליון בר"ם 4684/21 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן המבקשים: 1. פלוני 2. פלונית 3. פלונית נ ג ד המשיב: שר הפנים בקשת רשות לערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים (כב' השופט ר' וינוגרד) בעמ"ן 51719-05-21 מיום 15.6.2021 בשם המבקשים: עו"ד כרמל פומרנץ בשם המשיב: עו"ד רן רוזנברג; עו"ד מתן שטיינבוך ][]פסק-דין

המבקשים הגישו ערעור מנהלי על החלטה זו, ולצדו בקשה לעיכוב ביצוע הפקדת הערבות ולצו ביניים שעניינו היתר לשהות בישראל לפי הרישיונות עד להכרעה בעירעור.

עוד נטען כי גם לגוף העניין אין להעתר לבקשה, מאחר שסכויי העירעור לבית המשפט לעניינים מנהליים נמוכים, מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשים, אין עילה לתת סעד זמני של צו עשה שמשנה מצב קיים, ונקבע שהמבקשים לא יורחקו מהארץ עד לתום הליך העירעור.

...

בלי לטעת מסמרות בשאלת סיכויי הערעור לבית המשפט לעניינים מינהליים, אני סבור שמאזן הנוחות נוטה בשלב זה לטובת המבקשים.

התוצאה היא שמאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המבקשים.

הערעור מתקבל אפוא.

בבית המשפט העליון בר"ם 5481/21 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן המבקש: SHETTY PRAKASHA נ ג ד המשיבה: רשות האוכלוסין וההגירה בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו (כב' השופטת מ' אגמון-גונן) בעמ"נ 42744-01-21 מיום 7.7.2021 בשם המבקש: עו"ד אביעד סבג ][]החלטה

אשר למאזן הנוחות נקבע כי גם אם המבקש יורחק מהארץ, הוא יוכל להמשיך לנהל את עירעורו, ולכן לא ייגרם לו נזק בלתי הפיך; וכי הוא לא הראה "חשש ממשי וספציפי לחייו בהודו", שכן קבוצת הטרור האמורה לא פגעה פגיעה גופנית בו או בבני משפחתו, ומאחר שהמבקש מסוגל לעבור לאיזור אחר ולנהל משם את העירעור.

בתמצית, המבקש טוען כי הוא נתון לסכנה בהודו מידי ארגון הטרור האמור, כי שיקול זה מכריע את הכף בבחינת מאזן הנוחות, כי יש לנקוט זהירות בבחינת בקשת מקלט ולהקפיד על מיצוי הליכים בעיניין, וכי החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים מסיימת למעשה את ההליך בעיניין.

הוא לא ביקש לעכב החלטה זו – לא בבית המשפט לעניינים מנהליים (למשל כחלק מהבקשה מיום 14.7.2021) ולא בבית משפט זה. יתר על כן, את הבקשה שלפניי הוא הגיש רק ביום 9.8.2021; אף שהוגשה בתוך תקופת ההשגה הקבועה בדין, היא מאוחרת למעלה משבועיים למועד שנקבע ליציאתו מהמדינה.

...

לאחר שעיינתי בבקשה, הגעתי למסקנה שדינה להידחות.

בגדר שיקול אחרון זה, הוא אבן הבוחן המרכזית לבחינת בקשות מהסוג דנן, המבקש נדרש להראות כי אם לא תתקבל בקשתו, ובסופו של דבר ערעורו יתקבל, ייגרם לו נזק בלתי הפיך (עע"ם 5211/13 פיטר נ' משרד הפנים, פסקה 6 (31.7.2013); עע"ם 3243/19 חירבאווי נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז ירושלים, פסקה 7 (6.5.2020)).

שילוב השיקולים של סיכויי הערעור ומאזן הנוחות, ולצידם שיקולי ניקיון הכפיים ועשיית הדין העצמית, מוביל לדחיית הבקשה במקרה זה. הבקשה נדחית אפוא.

בבית המשפט העליון בר"ם 1343/22 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן המבקשת: ANNA NIKIFAROVA נ ג ד המשיבה: רשות האוכלוסין וההגירה בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים תל אביב-יפו (כב' השופטת מ' אגמון-גונן) בעמ"נ 1569-01-22 מיום 10.02.2022 בשם המבקשת: עו"ד חיים צברי בשם המשיבה: עו"ד קובי עבדי ][]החלטה

ביום 2.1.2022 ערערה המבקשת לבית המשפט לעניינים מנהליים על החלטת בית הדין, ולצד העירעור, הגישה גם בקשה לעכב את הרחקתה עד למתן הכרעה בעירעור.

בית המשפט לעניינים מנהליים מצא כי היתנהלותה של המבקשת בהליכים השונים, כמו גם סכויי העירעור בעיניינה, מצדיקים קביעת עירבון על מנת להבטיח את יציאתה של המבקשת מהארץ ככל שערעורה יידחה.

...

המשיבה סבורה כי על הבקשה להידחות, בהיעדר עילה להתערבות בהחלטת בית המשפט לעניינים מינהליים.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה, הגעתי למסקנה שדין הבקשה להידחות.

סוף דבר: המועד להפקדת העירבון מוארך עד ליום 23.3.2022.

בבית המשפט העליון בר"ם 5181/21 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן המבקשים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני 4. פלוני נ ג ד המשיבה: מתאם פעולות הממשלה בשטחים – ועדת מאוימים בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו (כב' השופטת הבכירה ג' רביד) בעת"ם 40612-06-21 מיום 25.7.2021 בשם המבקשים: עו"ד רועי שרמן בשם המשיבה: עו"ד רן רוזנברג ][]פסק-דין

נקבע כי העתירה אינה מכוונת כלפי החלטה של המשיבה, מפני שזו טרם החליטה בעיניין המבקשים; כי אם העתירה מכוונת כלפי החלטה של קצינת המאוימים שלא להעניק למבקשים סעד זמני עד להחלטת המשיבה, הרי שמבוקש סעד ביניים שזהה לסעד הסופי; כי מאז שהעלו המבקשים לראשונה טענת מאוימות, בשנת 2018, הם לא קיבלו סעד של איסור הרחקה; וכי המבקשים לא עררו על החלטת קצינת המאוימים לפני הגשת העתירה.

נטען כי בית המשפט לעניינים מנהליים לא קיבל את תגובת המבקשים לתגובת המשיבה; כי חייהם בסכנה; כי הם עררו על החלטת קצינת המאוימים; כי הועדה טרם החליטה בעיניינם בחלוף שנה וחצי מפנייתם הראשונה אליה; וכי במקרים אחרים נתן בית המשפט צוי ביניים דומים.

לשיטת המשיבה, אין מדובר במקרה חריג שמוצדק בו להתערב בהחלטה בעיניין סעד זמני, ודאי נוכח "[ה]פערים המהותיים" בטענות העובדתיות של המבקשים בהזדמנויות שונות, העיכוב בהמצאת מסמכים שצריכים לעניין והעדר מיצוי הליכים.

...

המשיבה טוענת בתגובתה כי דין הבקשה להידחות על הסף ולגופה.

בלי לקבוע מסמרות בדבר סיכויי העתירה, אני סבור שמאזן הנוחות נוטה בשלב זה לטובת המבקשים.

באיזון הכולל אני סבור כי, על אף הפגמים הדיוניים בהתנהלות המבקשים בהליכים לפני המשיבה, יש לתת להם סעד זמני שימנע הרחקתם לפרק זמן מוגבל עד להחלטה בערר על החלטת קצינת המאוימים.

הערעור מתקבל אפוא במובן זה שהמבקשים לא יורחקו מישראל עד להחלטה בעררם על החלטת קצינת המאוימים.

בבית המשפט העליון בר"ם 5431/22 לפני: כבוד המשנה לנשיאה ע' פוגלמן המבקשים: 1. גוטיירז פני צ'ארלס וויליאם 2. גוטרייד מוסקו ג'פרסון ויקטור נ ג ד המשיבה: משרד הפנים – רשות האוכלוסין וההגירה בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים (כב' השופט א' רון) בעמ"נ 5813-07-22 מיום 18.7.2022 בשם המבקשים: עו"ד מתן חודורוב ][]החלטה

עוד צוין כי המבקש הגיש בקשה דומה למתן צו ביניים במסגרת ההליך מכוח נוהל הורים לחיילים, אשר נדחתה ביום 26.6.2022, וכי למיטב ידיעתו של בית המשפט המבקש לא הגיש בקשת רשות ערעור לגביה.

מכאן הבקשה שלפניי, שלצידה הוגשה בקשה למתן צו ביניים למניעת הרחקתו של המבקש מן הארץ; למניעת חילוט הערבות שהפקיד המבקש במסגרת הערר; ולעיכוב תשלום ההוצאות שנקבע בהחלטת בית הדין.

ואולם, בשים לב לכלל לפיו ערכאת העירעור נוטה שלא להתערב בהחלטותיה של הערכאה הדיונית שנוגעות לסעדים זמניים (בר"ם 219/22 סויטי נ' מתאם פעולות הממשלה בשטחים – ועדת המאוימים, פסקה 7 (11.1.2022); בר"ם 6669/21 פלוני נ' מתאם פעולות הממשלה בשטחים – ועדת המאוימים, פסקה 10 (18.10.2021)), ונוכח השיקולים אשר נוגעים למאזן הנוחות וסכויי העירעור במקרה דנן שעליהם עמדתי לעיל, לא מצאתי להתערב בהחלטתו של בית המשפט לעניינים מנהליים; זאת, אף אם אכן היה מקום שבית המשפט לעניינים מנהליים יידרש מפורשות לשיקולים האמורים (ראו והשוו: בר"ם 8371/21 חמורי נ' שרת הפנים – משרד הפנים, פסקה 13 (26.12.2021)).

בית המשפט לעניינים מנהליים לא ראה ליתן צו ביניים ביחס להכרעה זו, וחרף האמור, בקשת הרשות לערער שלפניי הוגשה רק ביום 15.8.2022 (כחודש לאחר החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים; ולצידה בקשה "דחופה" לעיכוב ביצוע).

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה, הגעתי לכלל מסקנה שדינה להידחות.

משאלה הם פני הדברים, דינה של בקשת הרשות לערער להידחות לפי אמות המידה המקובלות (עניין גורדנה, פסקה 5; בר"ם 2885/22 אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה, פסקה 4 (1.5.2022); בר"ם 8313/19 מזנישווילי נ' רשות האוכלוסין וההגירה – משרד הפנים, פסקה 6 (19.2.2020)).

בקשת רשות הערעור נדחית אפוא, ומאליה נדחית גם הבקשה למתן צו ביניים.