בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לעניינים מינהליים במכרז עירוני

בבית המשפט העליון בר"ם 5202/20 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשת: אריאל - וימאזור בקרת תנועה וחניה בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. ראש עריית ירושלים 2. עריית ירושלים 3. ועדת המכרזים של עריית ירושלים 4. ר.ס. תעשיות (ישראל) בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 20.7.2020 בעת"ם 74404-06-20 שניתנה על ידי כבוד השופטת ד' כהן-לקח, ובקשה לסעד זמני בשם המבקשת: עו"ד ערן אגם, עו"ד אביאל פלינט בשם המשיבים 3-1: עו"ד רועי אבישר בשם המשיבה 4: עו"ד לב זיגמן, עו"ד **** באלנס ][]החלטה

ביום 10.5.2020 בית המשפט המחוזי דחה את העתירה מאחר שהוגשה בטרם חלפו 180 הימים שניתנו לזוכים על מנת להדגים את יכולתם להיתחבר למערכת העירונית ולעמוד בדרישות הטכניות של המיכרז.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובות לה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

לנוכח האמור, אני סבורה כי מאזן הנוחות נוטה אל עבר דחיית הבקשה.

סוף דבר: הבקשה נדחית, ועמה נדחית גם הבקשה למתן סעד זמני.

בבית המשפט העליון בר"ם 3900/17 - ב' לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשת: דאמו הנדסה אזרחית בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. מועצה מקומית שיבלי אום אל ג'נם 2. שיבלי עלי מוחמד בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 8.5.2017 בעת"ם 31668-04-17 שניתנה על-ידי כבוד השופט ד' צרפתי בשם המבקשת: עו"ד ויסאם מוקטרן החלטה

המבקשת טוענת כי החלטתו של בית המשפט המחוזי "משנה סדרי בראשית בדיני המכרזים" ו"עומדת בנגוד למושכלות יסוד ידועים וברורים בדיני המכרזים", ועל כן יש מקום להתערב בה. לגוף הדברים, המבקשת סבורה כי מאזן הנוחות וסכויי העתירה תומכים שניהם בהענות לבקשתה הנוכחית, כפי שהיו אמורים להביא למתן צו ביניים גם בבית המשפט המחוזי.

חשוב להקדים ולהזכיר כי בבחינת מאזן הנוחות בהליך המנהלי, בית המשפט מייחס משקל מיוחד להשפעת החלטתו על האנטרס הצבורי (ראו למשל: עע"ם 4607/16 Alstom Transport SA נ' נת"ע – נתיבי תחבורה ערוניים בע"מ, פסקה 19 (26.6.2016) (להלן: עניין נת"ע); עע"ם 3553/17 אפקון בקרה ואוטומציה בע"מ נ' עריית אשדוד, פסקה 11 (11.5.2017)).

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים.

אשר על כן, דין הבקשה להידחות.

בבית המשפט העליון בר"ם 8078/21 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשת: אריג' חברה לשירותים חברתיים בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. מועצה מקומית עין מאהל 2. עדן צהרונים ומעונות יום 3. משרד הרווחה בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 18.11.2021 בעת"ם 3565-11-21 שניתנה על-ידי כבוד השופט ד' צרפתי בשם המבקשת: עו"ד מג'די עאבד בשם המשיבה 1: עו"ד ראפע חטיב בשם המשיבה 2: עו"ד סחר עבד אל חלים – דבאח בשם המשיב 3: עו"ד יונתן נד"ב ][]החלטה

ההליך דנן נסב על מיכרז מס' 09/2021 שפורסם על-ידי המשיבה 1, המועצה המקומית עין מאהל (להלן: המועצה), להפעלת שלוש "מועדוניות" טיפוליות של שירות הרווחה העירוני.

אסתפק בהערה שאכן, ככלל, אין מקום לאפשר בדיעבד תיקון ליקויים שעשוי להשפיע על הניקוד במיכרז, בשל ההשלכות האפשרות על השויון בין המתחרים בו. כאמור, כפי שגם הדגיש משרד הרווחה, מלוא התמונה עוד תונח בפני בית המשפט המחוזי במסגרת בירור העתירה לגופה, והוא ישקול את השיקולים הרלוואנטיים להכרעה בה. עוד יודגש, כי בעת הזו משרד הרווחה טרם העניק סמל מסגרת לעדן צהרונים, ובהתאם להסכמת הצדדים שקבלה תוקף בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, ככל שמשרד הרווחה ימצא לנכון לעשות כן, המבקשת תקבל הודעה על כך שבוע מראש על מנת שתוכל לכלכל את צעדיה.

...

בתגובתה של עדן צהרונים נטען גם כן כי דין הבקשה להידחות מאחר שבית המשפט המחוזי "לא הורה על תיקון פגמים משאלו לא קיימים", אלא אך נתן למשרד הרווחה זמן נוסף לבדוק את המבנים במובן זה שיעמוד על כל המסמכים והאישורים, לרבות אישורי בטיחות ואי-קיומה של חפיפה עם פעילות אחרת המתקיימת בהם.

לאחר ששקלתי את הדברים אני סבורה כי אכן, בעת הזו, לאחר שנערך הסיור המחודש במבנים, בקשת רשות הערעור התייתרה.

אשר על כן: לנוכח כל האמור, הבקשה לרשות ערעור נדחית.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 7840/21 לפני: כבוד השופט ע' גרוסקופף המבקשת: א.ד אחים אדרי בע"מ נ ג ד המשיבות: 1. חברה כלכלית ראשון לציון 2. מניב ראשון בע"מ 3. אוליצקי תשתיות בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בלוד מיום 2.11.2021 בת"א 20173-10-21 שניתנה על ידי כב' השופט רמי אמיר בשם המבקשת: עו"ד ד"ר אליעד שרגא; עו"ד אדווה בן יוסף ][]החלטה

הערה: המשיבה 2 היא תאגיד מים, וככזו אינה בגדר "רשות או גוף", לגביהם נקבע בסעיף 5(1) לחוק בתי משפט לענינים מנהליים, התש"ס-2000 (להלן: החוק) כי הסמכות לידון בתביעות המופנות נגד החלטותיהם נתונה לבית המשפט לענינים מנהליים.

בית המשפט המחוזי קבע, כי "מאזן הנוחות נוטה באופן קצוני" לטובת המשיבות והחברה הזוכה, בנמקו כי "בעניינינו הנזק הברור הוא נזק קולוסאלי, לא רק ל[חברה הזוכה] שתאלץ להמתין במימוש זכייתה, ולא רק ל[משיבות] שלא יוכלו לקדם את הפרויקט עליו הן מופקדות, אלא חמור מכך, מדובר בנזק לציבור כולו, ברמה העירונית ואף ברמה הלאומית", שכן "הצוו הזמני המבוקש יפגע קשות בפרויקט הלאומי של הרכבת הקלה ויעכב את ביצועו למספר שנים" (פסקה 6 להחלטה).

ביחס לטענה בדבר השגיאה בנקוד האיכותי, קבע בית המשפט קמא כי "הפרשנות שמציע [בא-כוח המבקשת] לאפשרויות הניקוד לפי קריטריון 2 אינה הפרשנות הנכונה; ובודאי שאין לשלול את הפרשנות שבה נקט אחד מחברי הועדה", ומכל מקום כי "הדין החל כאן הוא דין המכרזים מהמשפט המינהלי, ואין בית המשפט מחליף את שיקול דעתה של הרשות המנהלית בשקול דעתו, אלא במקרה של אי סבירות קצוני או פגם מהותי אחר". אין לי אלא להצטרף לדברים אלה.

...

סבורני כי המקרה שלפניי אינו נמנה על אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות כאמור.

בהינתן השיקולים האמורים, סיכויי התביעה הנמוכים מזה והאינטרס הציבורי בהוצאת הפרויקט מהכוח אל הפועל בהקדם מזה, קצרה הדרך למסקנה כי המבקשת לא הצליחה במסגרת בקשתה להצביע על נסיבות המצדיקות התערבות בהחלטת בית המשפט קמא שלא לתת צו מניעה זמני במקרה דנן.

סוף דבר: בקשה רשות הערעור נדחית איפוא, וממילא נדחית בקשת עיכוב הביצוע שהוגשה בצידה.

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 6135-11-21 התעוררות בירושלים (ע"ר) ואח' נ' עריית ירושלים ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת דנה כהן-לקח עותרים 1. התעוררות בירושלים (ע"ר) 2. אדיר שוורץ ע"י ב"כ עו"ד מתן גוטמן משיבים 1. עריית ירושלים ע"י ב"כ עו"ד אשר עמרם, עו"ד דוד הלפר ועו"ד מאיר נקי 2. ילו ניהול בע"מ – נמחקה 3. משרד הפנים ע"י ב"כ עו"ד יואל פוגלמן (פמ"י) פסק דין

בהחלטתי מאותו היום (16.4.2023) ראיתי לדחות את בקשת הצירוף, הן מטעמים דיוניים הן מטעמים מהותיים כמפורט שם. בקשת רשות לערער שהגישה הערייה על החלטתי האמורה, נדחתה בהחלטת כב' השופט ע' פוגלמן בבר"ם 3763/23 עריית ירושלים נ' התעוררות בירושלים (1.6.2023).

כשלוש שנים מאוחר יותר, שב ופסק בית המשפט העליון באורח דומה בעע"ם 1777/14 חן המקום הנ"ל. באותה פרשה בחן בית המשפט העליון את טענתה של עריית קריית אונו לפיה היא הייתה רשאית להיתקשר בהסכם לאספקת שירותים עם איגוד ערים איזור דן ללא מיכרז, וזאת בדרך של היקש מתקנה 3(16) לתקנות חובת מכרזים הקובעת פטור ממכרז ביחס להתקשרות של המדינה עם רשות מקומית.

כמו כן, ההישתתפות העירונית בפרויקט המשותף אינה מוגבלת לסך הקבוע בתקנה 8 לתקנות העיריות, ולפיכך אין די בטענת הערייה לפיה הערך החציוני של מכלול הפרויקטים בארבע השנים האחרונות עמד על סכום נמוך מהסכום שמחייב מיכרז פומבי לפי תקנה 8 הנ"ל. המסקנה המתבקשת מכל אלה היא כי יתכנו פרויקטים משותפים לפי הנוהל, שלא ייכנסו לגדרי הפטורים הספציפיים בתקנות העיריות עליהם הצביעה הערייה בטיעוניה לפניי.

...

כמו כן, בנסיבות המקרה דנן לא שוכנעתי כי מתקיים חשש מבוסס להשלכות רוחב קשות, וזאת ממכלול הטעמים שפורטו בפס' 25 לדבריי לעיל.

אינני סבורה כי יש במכתב האמור כדי לשנות מן המסקנה אליה באתי.

אינני רואה, אפוא, להיעתר לבקשתה החלופית של עיריית ירושלים להשהות את ביטול הנוהל למשך 18 חודשים.