בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב בסכסוך קבלן-דיירים

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 47934-11-20 מיקדן ניהול ואחזקה בע"מ ואח' נ' לחובר-ינקוביץ ואח' לפני כבוד השופטת אביגיל כהן המבקשות- המערערות: 1.מיקדן ניהול ואחזקה בע"מ 2.מיקדן עלית בע"מ ע"י ב"כ עו"ד דוד מושביץ ועו"ד אלעד יוסוב המשיבה: משיבות פורמאליות: נציגות הבית המשותף מגדל עלית ברחוב ז'בוטינסקי 16 רמת גן ע"י ב"כ עוה"ד מימון אביטן 1.מצלאוי חברה לבנין בע"מ 2.מגדלי סלע בע"מ 3.ז.י.קוואנטום בע"מ פסק דין

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בתל-אביב - יפו (כב' השופט גיא הימן) מיום 23.10.20 בת"א 36746-07-20 ולפיה נדחתה בקשת המבקשות – נתבעות 1-2 לקבוע כי הסמכות העניינית לבירור התובענה נתונה למפקח על רישום המקרקעין.

נטען כי בירור טענה בכתב התביעה לפיה הדיירים מעולם לא בחרו במיקדן כחברת ניהול אלא הקבלן הוא זה שכפה המינוי על הדיירים אינה בסמכות המפקח אלא בסמכות בימ"ש. עוד נטען כי גם אם מיקדן היא "מתחזק" הרי שהתביעה מכילה עילות וסעדים שחלקם אינם בסמכות המפקח (עילת גזל, עילה בגין ניזקי ממוני טהור, עילת רשלנות נגד מצלאוי, עילת הפרת חוזה מכר נגד מצלאוי).

בבקשת רשות העירעור נטען כי גם מכתב התביעה עולה כי הסיכסוך הוא בין "מתחזק" ובעל דירה לפי סעיף 71 (ב) (1) לחוק המקרקעין.

...

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, מצאתי לנכון ליתן רשות לערער, לדון בבקשת רשות הערעור כבערעור בהתאם לתקנה 410 לתקסד"א ולקבל הערעור, באופן שבו החלטת בימ"ש קמא תבוטל לצורך מתן החלטה מנומקת, וזאת מהנימוקים כדלקמן: כיוון שעסקינן בהחלטה שעניינה סמכות עניינית אשר יש בה כדי להשפיע השפעה של ממש על ההליך ואף לגרום לניהול הליך שגוי, יש ליתן רשות ערעור על החלטת הביניים.

בשים לב לכך שהנציגות בעצמה ציינה בתגובה לבקשה כי במסגרת החלק הראשון של התביעה (המתייחס לכשלים מקצועיים והפרות יסודיות של מיקדן בהסכם הניהול), בגין עילות חוזיות הנוגעות להפרת הסכם הניהול הסמכות מצויה למפקח, היה מקום כי ביהמ"ש יתייחס לשאלת הסמכות ביחס לעילות השונות שנטענו, ובמידת הצורך לשאלת פיצול הדיון; ככל שהגיע למסקנה שמיקדן היא בגדר "מתחזק". בהעדר הנמקה מספקת לא ניתן לומר כי שאלת הסמכות העניינית זכתה להתברר בבימ"ש קמא ולא מתאפשר לערכאת הערעור להעביר תחת שבט ביקורתה כראוי ובאופן ענייני את ההחלטה מיום 23.10.20.

לסיכום: לאור האמור לעיל, החלטת בימ"ש קמא מיום 23.10.20 תבוטל ובימ"ש קמא ייתן החלטה מנומקת, מבלי שיהיה קשור כמובן בתוצאות ההחלטה המבוטלת.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בהרצליה (כב' השופט אמיר ויצנבליט) מיום 25/4/18 בת.א. 32916-07-17 במסגרתה נקבע, כי יצורפו נתבעים נוספים לתובענה וזאת למרות היתנגדות המבקשת- התובעת.

נטען, כי בית משפט קמא לא "פנה ליטול צד בסכסוך" כנטען על ידי המבקשת.

ג) תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984 קובעת כדלקמן: "בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה" בפסק דין ברע"א 5861/15, רע"א 6330/15, רע"א 6597/15 עריית תל אביב יפו, דיור ב.פ. בע"מ ו- 2 אח' ומרדכי כוזהינוף ו- 9 אח' נ' עובדיה שומוביץ ו- 2 אח' ורשות הפיתוח – רשות (26/1/16) נקבע בסעיף 25: "במרוצת השנים הותוו בפסיקה השיקולים שיש לבחון על מנת להשיב על השאלה האם נוכחותו של צד זר "דרושה" במשפט.

עוד נקבע כי המבחן לצירופו של בעל דין איננו מיתמקד בתועלתו ונוחותו של התובע (ע"א 203/77 חברת זמיר, קבלנות כללית בע"מ נ' החברה לבנין, פ"ד לב(1) 59, 61 (1977)), ואף לא בשאלה האם הצירוף יוביל לייעול כללי של מערכת המשפט (ע"א 83/64 גראטש נ' אטיה, פ"ד יח(4) 132, 135 (1964)).

...

ו) אני סבורה, כי בגין המחלוקות שעלו בכתבי הטענות אין צורך בצירוף גורמים נוספים כנתבעים בשלב הנוכחי .ניתן יהיה לזמן את בעלי המקרקעין הנוספים או חלקם לעדות על מנת לדעת את עמדתם.

משלא התבקשה עמדת בעלי המקרקעין הנוספים ולאור התנגדות התובעת לצירופם, ובשל העובדה שלצורך הכרעה "על פי דין" במחלוקת שהוצבה בכתבי הטענות הנוכחים לא שוכנעתי כי הכרחי לצרף בעלי דין נוספים, מצאתי לנכון לקבל את הערעור.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות לערער והערעור מתקבל לגופו.

לפניי ארבע בקשות רשות ערעור על החלטות של בית המשפט השלום בבית שאן (כב' הרשמת הבכירה מיכל זינגר) מיום 16.11.2019 ומיום 17.11.2019, בגדרן התקבלה טענת המשיבה כי בית משפט קמא נעדר סמכות מקומית לידון בתביעות, נוכח קיומה של תניית שיפוט ייחודית לבית משפט השלום בתל-אביב.

רקע המבקשים הם תושבי בית שאן, אשר רכשו דירות בפרויקט דירות מגורים אותם הקימה המשיבה בעיר בית שאן בהיותה חברה קבלנית.

בהקשר זה נטען, כי המשיבה אפשרה לכל דייר ודייר לבצע שינויים רבים ומהותיים בחוזה, כך שמדובר בחוזה פתוח ולא בחוזה אחיד.

קביעת בית משפט השלום בתל אביב כערכאה ייחודית המוסמכת לידון בסכסוך שבין המשיבה ובין המבקשים אף שאין לו כל זיקה לסכסוך זה תומכת דוקא בטענת המבקשים ומחזקת את המסקנה כי מדובר בתנייה מקפחת.

סוף דבר, בקשת רשות העירעור מתקבלת.

...

המבקשים הוסיפו וטענו, כי פרויקט דירות המגורים נבנה בבית שאן, החוזה נחתם בבית שאן ומקום מגורי המבקשים בבית שאן ועל כן, דין התביעה להתברר בבית משפט בבית שאן.

טענת המבקשת כי התנהל משא ומתן פתוח בינה ובין התובעים ועל כן אין לראות בחוזה חוזה אחיד דינה להידחות.

קביעת בית משפט השלום בתל אביב כערכאה ייחודית המוסמכת לדון בסכסוך שבין המשיבה ובין המבקשים אף שאין לו כל זיקה לסכסוך זה תומכת דווקא בטענת המבקשים ומחזקת את המסקנה כי מדובר בתנייה מקפחת.

סוף דבר, בקשת רשות הערעור מתקבלת.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופט עדי הדר) בתיקים המאוחדים בת.א. 62281-03-16, ת.א. 12862-05-16 ו- ת.א. 34715-03-16 מיום 12/2/19.

עניינן של התובענות המאוחדות הוא בסכסוך בין קבלן (להלן גם: "מרום") ובין דיירים בנוגע לפרויקט תוספת בנייה של מרפסות.

כלומר - החלטת בית משפט קמא ולפיה כל עוד לא תחקר המומחית על חוות דעתה לא תוכרע בקשת הדיירים ,היא החלטה שלא ניתן כלל להגיש בקשת רשות ערעור בעיניינה.

...

דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיבים וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור) תשס"ט - 2009 (להלן: "הצו") מונע הגשת בקשת רשות ערעור בעניין שלבי הדיון בהליך.

לסיכום: א) לאור האמור לעליל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב יפו (כב' השופטת כרמלה האפט) מיום 15/9/19 בת.א. 26344-01-12 שעניינה הוראות שניתנו למומחה מטעם בית משפט.

עסקינן בתביעה בסך 2.5 מיליון ₪ שהוגשה עוד בחודש ינואר 2012 נגד המבקשת (להלן גם: "נאות דוברת") ונגד המשיבה 2 - שהיתה הקבלן המבצע.

על המומחה לבחון - האם ליקויי איטום שנזכרו בחוות דעת גולדקלנג מקורם בעבודות שבוצעו על ידי הדיירים בדירותיהם, האם מקורם בעבודות אינסטלאציה (שכבר נכללו בליקויי ביצוע בפרק המתייחס לאינסטלציה בחוות דעת גולדקלנג) או האם מקור הליקוי בבצוע עבודות איטום על ידי צד ג' (כ.א. והבנים חברה לבנין בע"מ) בשם נאות דוברת.

בית משפט קמא בחר שלא להכריע בשלב זה בשאלה - אם יש חריגה מגבולות חזית הסיכסוך ולהותיר את ההכרעה לשלב מאוחר יותר.

...

עוד אני קובעת, כי הצדדים יוכלו להביא בפני המהנדס ביטלמן כל חוות דעת שנערכה בתיק זה ואשר נכללת בראיות הצדדים ובכלל כך חוות דעת המומחים מטעם בית המשפט.

כאשר תתקבל חוות הדעת הצדדים יודיעו על כך לבית המשפט ובהתאם ייקבע מועד לדיון, שיהיה תלוי גם בשאלה אם יש צורך בשאלות הבהרה וכיוצ"ב. אני קובעת תז"פ בתיק זה ליום 1.1.20.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, מתקבל הערעור באופן חלקי במובן זה ,שבו יכריע בית משפט קמא כבר עתה בשאלה: מה חזית המחלוקת הנתונה להכרעת בית משפט, וכפועל יוצא מכך, מה הבדיקה שעל מומחה בית משפט לבצע ,ורק לאחר מכן תבוצע עבודתו של המומחה, תהא זהותו אשר תהא.