בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתביעת קבלנות

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 19248-02-23 מפלסי הגליל סלילה עפר ופיתוח בע"מ נ' אל אם לוי משה קבלנים בע"מ לפני כב' השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא המבקשת - המערערת מפלסי הגליל סלילה עפר ופיתוח בע"מ ע"י ב"כ עו"ד עמיחי סגל המשיבה אל אם לוי משה קבלנים בע"מ ע"י ב"כ עו"ד עמית מלדסי ועו"ד אמיל דגאייב פסק דין

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב' השופט יאיר דלוגין) מיום 29.1.2023 בת"א 20850-06-22 שעוסקת בגילוי מיסמך ספציפי.

בסעיף 20 לבר"ע נכתב: "ככל שהמשיבה חושבת, כי מי מבין הסעיפים שנתבעו על ידה במסגרת החשבון שהוגש על ידה למזמין לפיקוח, וחששה שמא אותם סעיפים הוספו לחשבון המערערת והיא מסתירה אותם, אין מניעה, כי החשבון הסופי יוצג לבית המשפט בלבד שיעיין בו או לחילופין,

...

בהחלטה מיום 29.1.2023 נקבע: "לאחר שנתתי דעתי לנושא, אני סבור שיש מקום לחייב את הנתבעת להעביר את החשבון הסופי שהועבר ללא מחיקות כלשהן.

על כן, לצורך קביעה כי כל החשבון שבין המזמינה והנתבעת הוא רלוונטי למחלוקת למרות טענה לפגיעה באינטרס עסקי מובהק של הנתבעת, אני סבורה כי בית משפט קמא היה צריך לנמק מדוע אינטרס התובעת גובר על אינטרס הנתבעת ובייחוד מדוע המסמך המלא רלוונטי למחלוקת.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל במובן זה שבו בית משפט ייתן החלטה חדשה ובמסגרתה יבדוק את רלבנטיות המסמך המלא להליך ואת טענות הנתבעת לפגיעה באינטרס העסקי שלה.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת של בית המשפט השלום בתל אביב – יפו מיום 25.12.2022 (כב' השופטת הדס פלד) בת"א 20345-10-18 ולפיה נדחתה בקשת המבקש – הנתבע 2 לבטל פסק דין שניתן נגדו ביום 22.12.2021 בהיעדר התייצבות.

בית משפט ממילא משקיע משאבים בבירור תביעה אחרת שהוגשה נגד מר תומר ניסים כבאז – הנתבע 1 במסגרת ת"א 1197-08-21 ואין מקום לפסיקה סותרת בין עניינו של המבקש – הנתבע 2 ובין עניינו של הנתבע 1 שיוכרע בהליך האחר.

בית משפט היתעלם מקיומו של הסכם דמי ניהול, שהוא מאוחר מהסכם הקבלן, שבעניינו הוגשה התביעה.

...

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה יש לתת רשות ערעור ולדחות את הערעור לגופו מהנימוקים כדלקמן: א) כיוון שכבר ניתן פסק דין ואין מועד עתידי להגשת ערעור בזכות על ההחלטות מיום 21.10.2022 ו- 8.12.2022, ויש בהחלטות כדי להשפיע מהותית על זכויות הצדדים מצאתי לנכון לתת רשות ערעור.

דין הערעור להידחות לגופו.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור נדחה.

בית משפט השלום בתל אביב -יפו חדל"פ 19365-12-22 א.י.מ. חברה קבלנית לבנין ולהשקעות בע"מ ואח' נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז תל אביב ואח' תיק חצוני: מספר בקשות:21 ו-23 לפני: כבוד השופט רון גולדשטיין המבקשים: 1. א.י.מ. חברה קבלנית לבנין ולהשקעות בע"מ 2. רונית סבן 3. סיגלית אזולאי נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד יגאל ספרבר (הנאמן) 2. מרדכי מנוצ'הרי (היחיד) 3. הממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי בקשה למתן הוראות לנאמן (בקשה 23) בקשה להשבת ערבות (בקשה 21) בשם המבקשים: עו"ד ענבל בית הלחמי; עו"ד ליאור מזור בשם הנאמן: בעצמו בשם היחיד: עו"ד גלעד נרקיס החלטה

הבקשה התייחסה לשלושה הליכים שאותם נקט היחיד בטרם מתן הצוו לפתיחת הליכים: הליך לביטול פסק בוררות שניתן במסגרת בוררות בין המבקשים לבין היחיד (להלן: התביעה לביטול פסק הבורר); בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום הדוחה את ערעור היחיד על החלטת רשם ההוצאה לפועל במסגרת היתדיינות בין היחיד לבין המבקשת 1 (להלן: ההליך הערעורי) ותביעה כנגד המבקשים וכנגד מר אדמון מנוצ'הרי, שהגיש היחיד, בגין חובותיהם הנטענים כלפיו (להלן: התביעה הכספית; שלושת ההליכים יכונו למען הנוחות להלן גם: ההליכים החיצוניים).

...

לכן, במקרה דנן, אני סבור כי איזון השיקולים הרלוונטיים, תוך בחינת פרק הזמן שבו טרם מונה נאמן בהליך, מוליך למסקנה כי ניתן לאפשר השבת סך של 50,000 ש"ח מתוך הערבות שהופקדה לידי המבקשים, כבר עתה; אשר ליתרת הערובה גורלה ייקבע רק לאחר שהסעד הזמני יפקע, כאמור בתקנה 101 לתקנות סדר הדין, ובהתאם להוראותיה.

לפיכך, הבקשה מתקבלת בחלקה במובן זה שהמזכירות מתבקשת להשיב למבקשים סך של 50,000 ש"ח מתוך הערובה שהופקדה על-ידם (כלומר מתוך הסך של 75,000 ש"ח).

המזכירות תמציא לצדדים את החלטתי זו. ניתנה היום, י' תמוז תשפ"ג, 29 יוני 2023, בהעדר הצדדים.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בבת-ים (כב' השופטת רונית אופיר) מיום 13.9.2023 בתאד"מ 54948-05-22 ולפיה נדחתה בקשת המבקש – הנתבע לביטול פסק דין שניתן ביום 21.5.2023 בהיעדר התייצבותו לישיבת הוכחות.

ביקש בין היתר, לדחות התביעה.

פירט כי המכר נעשה באמצעות הליכי הוצל"פ ובאשור רשם הוצל"פ. הרכב נתפס לפני מכירתו על ידי קבלן הוצל"פ ומאוחסן במיגרש הזוכה והמבקש כלל לא ראה אותו.

...

דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיב וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) ככלל, הגם שאין זכות ערעור על החלטה הדוחה בקשה לביטול פסק דין ויש לקבל רשות לערער, אני נוטה פעמים רבות לבקש תשובה לבקשת רשות הערעור, כיוון שיש בהחלטה כדי להשפיע ממשית על זכויות הצדדים ואין מועד עתידי להגשת ערעור בזכות על ההחלטה.

למרות זאת, במקרה דנן לא מצאתי לנכון לבקש תשובה, שכן שוכנעתי כי גם אם תינתן רשות ערעור, אזי דין הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובה (ראה תקנה 138 (א) (1) לתקנות).

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופט א. בן-דור) מיום 4.4.24 שניתנה בת"א 60566-03-24, ולפיה נדחתה הבקשה למתן סעד אירעי- צו מניעה זמני האוסר על המשיבה לחלט שלוש ערבויות בנקאיות בסכום מיצטבר של 517,946 ₪ שניתנו במסגרת ביצוע שני פרויקטים לבנייה.

ביום 4.4.24 הגישה המבקשת תביעה לבימ"ש קמא- תביעה שכותרתה "כספית, חוזית, נזיקית, עשיית עושר ולא במשפט, צו אל תעשה, צו הצהרתי", כאשר סכום התביעה הועמד ע"ס 1.5 מש"ח. בד בבד עם הגשת התביעה, הוגשה בקשה "בהולה" ובמעמד צד אחד, למתן צו מניעה זמני אשר יאסור על המשיבה לחלוט את הערבויות שניתנו לה. החלטת בימ"ש קמא- המדובר בבקשה שניה למתן סעד זמני אירעי, שנוסחה כבקשה למתן צו מניעה למרות שמשתמע מהבקשה כי היה צריך לבקש צו עשה.

המחלוקת בין הצדדים היא לעניין התקיימות תנאי עסקת היסוד וערבות בנקאית אוטונומית מנותקת מעיסקת היסוד ובלתי תלויה במערכת היחסים שבין הצדדים; אין למבקשת כל טענה החותרת תחת היות הערבויות הבנקאיות עצמאיות; המבקשת שימשה כקבלן משנה לבצוע עבודות גמר בשני הפרויקטים, והיא הפרה את ההסכמים תוך שהיא מסיבה למשיבה נזקים עצומים; המבקשת מיתחמקת מלפרוע את חובותיה ומימוש הערבויות הוא הדרך היחידה העומדת למשיבה להפרע מהמבקשת בגין הפרת התחייבותיה; לא הוכחו התנאים המצדיקים מתן הצוו; הערבות בסך של 250,000 ₪ (שלא צורף כתב הערבות בהליך קמא) כבר חולטה ומדובר במעשה עשוי.

...

מנגד טענה המשיבה כי דין הבקשה להידחות: ההחלטה מנומקת ואין מקום להתערב בה; ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות מסוג זה; אין מחלוקת כי המדובר בערבויות בנקאיות אוטונומיות.

דיון והכרעה- לאחר שמיעת טענות הצדדים ועיון בבקשת רשות הערעור ובתגובה לה, מצאתי לדחות את הבקשה ע"פ תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט-2018 שכן אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בהחלטה, הממצאים שנקבעו בה תומכים במסקנה המשפטית, ולא נמצאה טעות שבחוק.

לפיכך, כאמור, הבקשה נדחית.