בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בעניין עיון חוזר בחוות דעת מומחה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בדימונה בת"א 72-06-18 מיום 11.01.22, שניתנה ע"י כבוד השופט מנחם שחק, בה נדחתה בקשת המבקשת לעיון מחדש בהחלטה מיום 11.12.21, לפיה, המבקשת ויתרה על הגשת בקשות הנוגעות להחמרה במצבה הרפואי.

ביום 9.1.20, שהוא היום האחרון להגשת תחשיבי נזק הודיעה המבקשת כי איתרה מומחה בתחום הראומטולוגיה וביקשה ארכה להגשת חוות דעת עד ליום 10.2.20; בית המשפט נעתר שוב לבקשה והאריך המועד להגשת חוות הדעת עד ליום 25.03.20 ובהמשך המועד הוארך 30 יום לאחר תום תקפן של תקנות בתיהמ"ש ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת חרום מיוחד) תשנ"א - 1991, שעמדו בתוקף באותה עת. משלא הוגשה חוות הדעת קבע בית המשפט ביום 23.06.20, כי המבקשת ויתרה על הגשת חוות הדעת ועל כן על הצדדים להגיש תחשיבי נזק.

טענות הצדדים: המבקשת חולקת על ההחלטה וטוענת, כי דחיית הבקשה לעיון חוזר סותמת את הגולל על האפשרות להוכיח את מלוא ניזקי הגוף, שנגרמו לה בעקבות התאונה לרבות בגין תיסמונת הפיברומיאלגיה ומשמעותה, זאת בנגוד להלכה הליבראלית של בית המשפט העליון לפיה יש לנקוט בגישה מרחיבה ביחס לצרוף חוות דעת רפואית.

...

ביום 28.6.21 עתרה המבקשת לארכה לחתימה על הסכם הפשרה עד ליום 10.7.21 וביהמ"ש נעתר לכך.

דיון: החלטתי ליתן רשות ערעור, לדון בבקשה כבערעור ולדחותה.

הבקשה נדחית.

המבקשת תשלם הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד למשיבה 4 בסך של 10,000 ש"ח להיום.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת מ' פורר) מיום 28.4.2022 בת.א 36488-05-20.

החלטת בית המשפט בנוגע להקף הבדיקה, הבקשה לעיון חוזר וההחלטה ביום 1.2.2022 ניתנה החלטת בית משפט קמא ולפיה בהעדר הסכמה יחווה המומחה דעתו רק על הליקויים הנזכרים בכתב התביעה ובחוות הדעת המומחים מטעם הצדדים.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בהחלטות בית משפט קמא, ובטענות המבקשים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, וזאת אף מבלי לבקש את תשובתה של המשיבה.

אף בעניין זה מקובלת עלי החלטת בית משפט קמא, ואם הייתי נדרש לה, הייתי דוחה את הבקשה.

ככל שהמבקשים סבורים כי המצב בדירה כיום הוא שונה, הרי שאין מנוס מפנייה לבית המשפט בבקשה לתיקון כתב התביעה, והוספת הטענות, הנוגעות לשינוי במצב מאז הוגשה התביעה, לכתב התביעה.

סיכום הבקשה למתן רשות ערעור – נדחית.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטות בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופט אבי שליו) בת.א. 30168-10-17 מיום 28/11/19 ,2/12/19 ו- 3/12/19 שעניינן הליכים מקדמיים.

במשך תקופה ארוכה נעשה ניסיון למנות מומחה מטעם בית משפט בתחום הנדסת התשתיות, בסופו של יום מונה מומחה בהחלטה מיום 18/2/19 - המהנדס יצחק פוירשטיין, אשר הגיש חוות דעת וענה על שאלות הבהרה.

בהחלטה מיום 3/12/19 נקבע: "לא קיים הליך של עיון חוזר ואינני משמש ערכאת ערעור על החלטותיי הקודמות בתיק.

דין בקשת רשות העירעור להדחות אף ללא צורך בתשובת המשיבה וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תנתן בהן רשות ערעור) תשס"ט - 2009 (להלן: "הצוו") אינו מאפשר הגשת בר"ע בעניינים הכלולים בפרק ט' לתקסד"א ,שכותרתו: "שאלונים, גילוי ועיון במסמכים", זאת למעט בהחלטה בעיניין גילוי מיסמך פלוני, עיון ובעניין טענת חיסיון.

...

דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיבה וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור) תשס"ט - 2009 (להלן: "הצו") אינו מאפשר הגשת בר"ע בעניינים הכלולים בפרק ט' לתקסד"א ,שכותרתו: "שאלונים, גילוי ועיון במסמכים", זאת למעט בהחלטה בעניין גילוי מסמך פלוני, עיון ובעניין טענת חיסיון.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית על הסף.

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט השלום בבת ים (כבוד הרשם הבכיר מיכאל שמפל) בת.א 28172-03-22 מיום 14.12.22 ומיום 19.12.22, במסגרתם דחה בית משפט קמא את בקשת המבקש, מ.כ, למנות בעיניינו, מומחה רפואי בתחום הנורולוגי.

ביום 29.11.22 הומצאה חוות דעתו של המומחה בתחום האורתופדי ולפיה נותרו למבקש 3.5% נכות בעמוד שדרה צוארי בשל הגבלת תנועה קלה בשתי תנועות מתוך סה"כ התנועות הצוואריות.

ביום 19.12.22 דחה בית משפט קמא את הבקשה לעיון מחדש וקבע: "בית המשפט עין (צ"ל: עיין- ח.ו.ו) בחומרים בטרם מתן ההחלטה ונתן את החלטתו. אין מקום לשוב ולעיין בבקשה, אף בשים לב למסמך הנוסף שצורף (ושהיה מקום לצרפו זה מכבר).

עתה הפקת המסמך נדרשה לצורך הפניית המבקש לטיפולי דיקור; השני מיום 29.3.22 בו תיאר בפני ד"ר מגלשוילי "אירועים של סחרחורת וחוסר איזון לעיתים, מופיע בעיקר בישיבה מול מחשב או טלוויזיה , נמשך כשניות.", בבדיקתו נמצא כי "תנועות עיניים במפ, ללא ניד. כח בגפיים תקין. רומברג שלילי, הליכה בתבנית תקינה, ללא קושי בטנדם או עמידה על רגל אחת." וסוכם כי "בדיקה נוירולוגית תקינה"; ומסמך מיום 19.7.22 שהופק על ידי ד"ר שרים לצורך הפניית המבקש גם לטיפולי שיאצו שבו צויין בממצאים: "ללא נורולוגי. כאב בצואר וסחרחורות." לבקשתו לעיון חוזר צירף המבקש מיסמך רפואי נוסף מיום 15.8.22 שבו נבדק על ידי ד"ר שיכמן בוריס, מומחה בתחום הנוירולוגיה.

מכאן שישנה תמיכה בחוות הדעת האורתופדית לכך שאכן אין כל ממצא נורולוגי כפי שעלה גם מבדיקות המבקש על ידי אותם גורמים מטפלים.

...

הבקשה נדחית .

טענות המשיבה יש לדחות את הבקשה.

דיון לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה, במסמכים הרפואיים ובהחלטות בית משפט קמא, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

סוף דבר דין בקשת רשות הערעור להידחות.

למען שלמות התמונה, יצוין שבעת מתן פסק הדין, המשיבה-1 טרם נבדקה על ידי מומחה מטעם בית המשפט ובעת הזו הוגשה כבר חוות הדעת והתיק מצוי בשלב הגשת תחשיבי נזק.

הודגש בפסיקה שסמכות הסילוק על הסף אינה יכולה לעמוד כאשר מתחוור שלמחדליו של בעל-הדין יש הסבר מניח את הדעת, לא ניתן להשקיף על המחדל באופן מבודד, סילוק ההליך אינו ענישה אלא נועד לשרת את קידום ענייניהם של כלל המתדיינים ואין להפעיל את הסמכות אלא בצורה מידתית "להפעלה נוקשה מדי של סמכות זו יש השפעה שלילית בדיוק כמו להתעלמות ממחדלי בעלי-הדין. כשם שאין להשלים עם היתעלמות מצווי בית-המשפט משום שכרוך בה הסיכון של הכחדת כל עוגן של קביעות, כך הקפדת-יתר עלולה להפוך "סדרנים" יעילים – תקנות סדר הדין – לאדונים מסוכנים" (ראו: עניין עראידה לעיל).

באותו מקרה מדובר היה בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט שלום (כב' השופט עדו רוזין) שלא להאריך את המועד לעצירת מניין הימים להתיישנות התביעה ולהורות על מחיקתה מחוסר מעש, שעה שהתובע שם, תושב עזה לא יכול היה לנהל את תביעתו בשל מניעה מדינית.

בית המשפט קמא ציין במסגרת ההחלטה לעיון חוזר שבידי המערערת להגיש תביעה נפרדת, אכן כך. אולם ברי, שהגשת תביעה כזו לא תשרת את אינטרס היעילות עליו מבוסס פסק הדין, כאשר במקום הליך אחד בגין אותה פרשה יתנהלו שני הליכים נפרדים במסגרתם אמורה להתברר אותה מסכת עובדות, תוך גרימת ענוי דין והוצאות נוספות לעדים, לבעלי הדין ולבאי-כוחם ותוך הטלת נטל על מערכת המשפט להיתמודד עם שני הליכים נפרדים.

...

בחינת מסכת השיקולים הרלוונטיים בנסיבות העניין ואיזונם מביאים לידי מסקנה שלא היה מקום להורות על מחיקת ההודעה לצד השלישי ולכל הפחות ראוי היה לדון ולקבל את הבקשה לעיון חוזר.

בהינתן כל האמור לעיל, אציע לחברותיי לקבל את הערעור ולהורות על ביטול פסק הדין המורה על מחיקת ההודעה לצד שלישי.

מיכל עמית - אניסמן, שופטת התוצאה הערעור מתקבל.