בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
רע"א 6180-02-24 פלוני נ' מוסקונה ואח'
לפני
כבוד השופט צבי ויצמן
מבקשת
פלונית
משיבים
1. ד"ר רוני מוסקונה
2. קופת חולים מאוחדת
החלטה
בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת מ. צור) מיום 17.12.23 (ת.א 40225-03-20) במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת לתיקון כתב התביעה שהוגש על ידי המבקשת בתביעה לרשלנות רפואית שהוגשה מטעמה, ולצירוף חוות דעת הקובעת את נכותה בתחום הכאב מטעמה.
בית המשפט הוסיף וציין כי לנוכח הפערים בין חוות הדעת נראה שיש מקום למינוי מומחה מטעם בית המשפט, אשר כל חוות הדעת יונחו בפניו, וכי מנגנון זה הנו ראוי, ועדיף על מתן אפשרות לצרוף חוות דעת משלימה כעת, שבעקבותיה יגיש גם המשיב חוות דעת משלימה, דבר שיוביל להתמשכות נוספת ומיותרת של ההליך.
ביום 7.11.23 ניתנה החלטת בית משפט קמא בהתייחס, בין השאר, להחלטת בית המשפט המחוזי הדוחה את בקשת רשות העירעור שהוגשה על ידי המבקשת, בזו הלשון –
"משנדחתה (בשתי ערכאות) בקשה למתן ארכה להגשת בקשה לתיקון כתב התביעה בצרוף חוות דעת בתחום הכאב, דין בקשה זו להידחות שהרי קבלתה תוביל לתוצאה של ארכה, שכבר נדחתה. התובעת (המבקשת דכאן –ה.ש.) מתבקשת להודיע עמדתה ביחס לבקשה לתיקון עד יום 13.11.23 ..."
המבקשת בתגובה הודיעה כי היא עומדת על הבקשה לצרוף חוות דעת בתחום הכאב כפי שלמעשה התיר לה בית משפט קמא בהחלטתו מיום 13.7.23 וכן עתרה להשלמת טיעונים ובהחלטתו מיום 8.11.23 התיר בית משפט קמא למבקשת להשלים טיעוניה בנידון.
להבדיל מדחיית בקשה להגשת חוות דעת משלימה, דחיית בקשה להגשת חוות דעת מונעת מהמבקשת להוכיח את מלוא ניזקה הנטען שכן לא ניתן להשלים הדברים בחקירת עד/ מומחה קיים.
...
דין הערעור להתקבל בחלקו.
בנדון סבורני כי יש מקום להתערבות מסוימת בהחלטת בית משפט קמא נוכח פגיעה בזכותה של המבקשת להוכיח את מכלול נזקיה הנטענים.
כך מצאנו לעניין זה את דבריהה של כב' הש' י. וילנר בעניין רע"א 6192/22 פלונית נ. שרותי בריאות כללית (2022) –
"תקנה 46 (א) מופנית אל בית המשפט ומסמיכה אותו להתיר את התיקון בכל עת, ואילו מסגרת הזמנים הקבועה בתקנות 49 (א)- (ב) מופנית אל בעל הדין, ומציבה לפניו סד זמנים להגשת בקשה לתיקון כתב הטענות – עד 60 ימים ממועד הגשת כתב הטענות האחרון. בית המשפט, מצדו, רשאי להיזקק לבקשה כאמור גם לאחר שחלפו 60 הימים, אם מצא כי באיזון בין מכלול השיקולים הרלוונטיים, לרבות אלו המנויים בתקנה 46 (א), ישנה הצדקה לקבלת הבקשה חרף האיחור בהגשתה" (ההדגשות במקור)
הווה אומר, רוחב דעתו ושיקול דעתו של בית המשפט בתיקון כתבי טענות אינו מוגבל לבקשות המוגשות בעיתן על ידי בעל דין אלא אף במקרים בהם חרג בעל הדין מחובותיו הדיוניות, וזאת כאשר סבור בית המשפט כי עלול להגרם לבעל הדין נזק ממשי המצדיק מתן היתר לתיקון כתבי הטענות אף לנוכח התנהלותו הקלוקלת של בעל הדין (וראו עוד כדוגמה – רע"א 4321/22 ריץ' אנד רויאל שוקי הון בע"מ נ' ביטוסי בע"מ (2022).