בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה בדבר חקירת משיב

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 27426-05-23 פלוני נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ תיק חצוני: בפני כבוד השופט איל באומגרט המבקש פלוני ע"י ב"כ עו"ד סאמי אבו ורדה המשיבה הכשרה חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עו"ד פאדי מטאנס פסק דין

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה, מיום 26.04.23 אשר ניתנה בת"א 12801-08-21 (להלן: "החלטה").

הדברים נאמרו זמן קצר לאחר התאונה במסגרת ההליך הפלילי שעדיין מיתנהל, שעה שטרם התגבשה נכותו של המבקש, ובשלב שהוא היה חיובי לגבי שיפור מצבו הנפשי בעתיד.

לאור התוצאה האמורה ונוכח עמדת המשיבה הסבורה, כי לא היה מקום להדרש לבקשת המינוי טרם חקירת המבקש, כל צד יישא בהוצאותיו.

...

לסיכום, נטען, כי הואיל וסלע המחלוקת נסב סביב ההשלכות התעסוקתיות של הנכות הרפואית, יש לאפשר למבקש להוכיח טיעוניו באמצעות מינוי מומחה אשר יבחן את כושרו לעבוד.

נוכח כל האמור, עתרה המשיבה, לדחיית הבקשה על הסף, ולחלופין לגופה, תוך השתת הוצאות על המבקש.

הפרקטיקה המקובלת היא שהכרעה בעניין מינוי שכזה, תינתן לאחר חקירת המומחים הרפואיים שמונו ומקום בו הערכאה המבררת מגיעה למסקנה שאין בידה הכלים הנדרשים להגיע להחלטה מושכלת, בשאלת הנכות התפקודית והצרכים השיקומיים של הנפגע.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 17692-04-23 חבקוק נ' ברנוב לפני כבוד השופטת ישראלה קראי-גירון המבקש ירון חבקוק המשיבה אלכסנדרה ברנוב בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' הרשמת הבכירה ד' ביאלר) מיום 9.3.2023 בת"ט 39623-12-22 פסק דין

ראה לעניין זה: ע"א 582/87 קונפורטי נ' אברהם ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3) 518 ע"א 10189/07 ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ בנסיבות העניין, לאור קיומם של טענות בדבר ליקויים בדירה שנתמכים בחוות הדעת, ומכיוון שהסכם השכירות אינו קובע מפורשות הסכמה כי יבוצעו עבודות בתוך הדירה, אלא רק קובע שיבוצעו עבודות שיגרמו לרעש בדירה, ללכלוך ולאי נעימות, לא ניתן לקבוע בשלב זה שלמשיבה אין סכויי הגנה ויש לדחות את טענות המבקש לעניין זה. לסיום אציין שהבקשה כאן אינה משיגה על קביעות בית משפט קמא לגופו של עניין, אלא רק על טענות פרוצדוראליות גרידא, וזאת כאשר המבקש לא העלה טענות אלו בפני בית משפט קמא במועד הדיון שקדם למתן ההחלטה, וכאשר המשיבה נחקרה גם בנוגע לטענותיה לגוף ההיתנגדות.

...

אשר על כן דין הבקשה כאן להידחות, ויש לאפשר סוף סוף דיון ענייני בטענות הצדדים.

לסיכום לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

המבקש ישלם למשיבה הוצאות משפט בסך 2,000 ₪ בתום 30 יום ממועד המצאת החלטה זו, אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן ההחלטה ועד התשלום בפועל.

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת אפרת קריב), שניתנה במסגרת ת"א 24608-12-17 ביום 19/05/23 במסגרתה נדחתה בקשת המשיב לפסילת חוות דעתו של מומחה בית המשפט, ואולם נקבע כי יש למנות מומחה נוסף מטעם בית משפט קמא.

המבקשת הוסיפה וטענה כי החלטה בדבר מינוי של מומחה נוסף תנתן רק לאחר בחינת חוות הדעת לגופה, וחקירת המומחה בפני בית המשפט לעניין מהות הטיפול הרפואי שניתן למשיב.

סוף דבר לאור כל האמור, אין מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא ודין בקשת רשות העירעור להדחות.

...

תמצית טענות המבקשת לטענת המבקשת ולאחר שבית משפט קמא הגיע למסקנה שקיים חשש בנוגע לחוות דעת המומחה המצדיק מינוי של מומחה נוסף, היה בית משפט קמא לאפשר לצדדים לטעון בעניין לפני המינוי החדש, ומשלא עשה כן יש להורות על ביטול החלטתו.

אף לגוף העניין סבורני כי לא נפלה כל שגגה בהחלטת בית משפט קמא להורות על מינויו של מומחה נוסף וזאת בנסיבות המיוחדות של המקרה.

בנסיבות אלו, אני סבורה כי ניתן לקבוע שהנימוק להחלטה מלמד על כך שבית משפט קמא חש צורך אמיתי במינוי מומחה נוסף, ואין להלין על כך שנקט בלשון זהירה ומכבדת כלפי המומחה ופרופ' קופלמן.

סוף דבר לאור כל האמור, אין מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא ודין בקשת רשות הערעור להידחות.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 48747-12-23 דהן ואח' נ' עדי - אגודה שיתופית להתישבות קהילתית באיזור עדי בע"מ ואח' תיק חצוני: לפני כבוד השופט איל באומגרט המבקשים 1. ירון דהן 2. פרידה דהן ע"י ב"כ עוה"ד פרידה דהן המשיבים 1. עדי - אגודה שיתופית להתישבות בע"מ 2. העמותה לפיתוח עדי - שכונת התמר (ע"ר) ע"י ב"כ עוה"ד ירון אילן פסק דין

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה, מיום 19.12.23 בת"א 339131-08-16, במסגרתה הורה בית משפט קמא על סגירת התיק.

דברים דומים מבוקש ללמוד מהחלטת בית המשפט העליון בברע"א 4256/23 שם נקבע, בין היתר, שלא נחסמה הדרך למבקשים לטעון שעבודות שבוצעו על ידי המשיבות גרמו למצב המסכן את המיגרש.

אין זה אלא יישום ההחלטה שניתנה ברע"א 35634-03-23 סעיף 18 שם נקבע, כי לאחר הגשת חוו"ד הסופית של המומחה החלופי "שמורה הזכות לכל צד להגיש שאלות הבהרה, לחקור את המומחה, הכל כפי שיחליט בית משפט קמא". כמו כן, בהתאם לקביעת בית המשפט העליון בברע"א 4256/23 (סעיף 19), שמורה למבקשים הזכות לטעון, לאחר קבלת חוו"ד סופית של המומחה החלופי ועובר לפסה"ד המשלים, שעבודות התיקונים גרמו למצב המסכן את מגרשם.

...

תשובת המשיבות: לטענת המשיבות, דין הבקשה דחיה.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד רע"א 6180-02-24 פלוני נ' מוסקונה ואח' לפני כבוד השופט צבי ויצמן מבקשת פלונית משיבים 1. ד"ר רוני מוסקונה 2. קופת חולים מאוחדת החלטה

בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת מ. צור) מיום 17.12.23 (ת.א 40225-03-20) במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת לתיקון כתב התביעה שהוגש על ידי המבקשת בתביעה לרשלנות רפואית שהוגשה מטעמה, ולצירוף חוות דעת הקובעת את נכותה בתחום הכאב מטעמה.

בית המשפט הוסיף וציין כי לנוכח הפערים בין חוות הדעת נראה שיש מקום למינוי מומחה מטעם בית המשפט, אשר כל חוות הדעת יונחו בפניו, וכי מנגנון זה הנו ראוי, ועדיף על מתן אפשרות לצרוף חוות דעת משלימה כעת, שבעקבותיה יגיש גם המשיב חוות דעת משלימה, דבר שיוביל להתמשכות נוספת ומיותרת של ההליך.

ביום 7.11.23 ניתנה החלטת בית משפט קמא בהתייחס, בין השאר, להחלטת בית המשפט המחוזי הדוחה את בקשת רשות העירעור שהוגשה על ידי המבקשת, בזו הלשון – "משנדחתה (בשתי ערכאות) בקשה למתן ארכה להגשת בקשה לתיקון כתב התביעה בצרוף חוות דעת בתחום הכאב, דין בקשה זו להידחות שהרי קבלתה תוביל לתוצאה של ארכה, שכבר נדחתה. התובעת (המבקשת דכאן –ה.ש.) מתבקשת להודיע עמדתה ביחס לבקשה לתיקון עד יום 13.11.23 ..." המבקשת בתגובה הודיעה כי היא עומדת על הבקשה לצרוף חוות דעת בתחום הכאב כפי שלמעשה התיר לה בית משפט קמא בהחלטתו מיום 13.7.23 וכן עתרה להשלמת טיעונים ובהחלטתו מיום 8.11.23 התיר בית משפט קמא למבקשת להשלים טיעוניה בנידון.

להבדיל מדחיית בקשה להגשת חוות דעת משלימה, דחיית בקשה להגשת חוות דעת מונעת מהמבקשת להוכיח את מלוא ניזקה הנטען שכן לא ניתן להשלים הדברים בחקירת עד/ מומחה קיים.

...

דין הערעור להתקבל בחלקו.

בנדון סבורני כי יש מקום להתערבות מסוימת בהחלטת בית משפט קמא נוכח פגיעה בזכותה של המבקשת להוכיח את מכלול נזקיה הנטענים.

כך מצאנו לעניין זה את דבריהה של כב' הש' י. וילנר בעניין רע"א 6192/22 פלונית נ. שרותי בריאות כללית (2022) – "תקנה 46 (א) מופנית אל בית המשפט ומסמיכה אותו להתיר את התיקון בכל עת, ואילו מסגרת הזמנים הקבועה בתקנות 49 (א)- (ב) מופנית אל בעל הדין, ומציבה לפניו סד זמנים להגשת בקשה לתיקון כתב הטענות – עד 60 ימים ממועד הגשת כתב הטענות האחרון. בית המשפט, מצדו, רשאי להיזקק לבקשה כאמור גם לאחר שחלפו 60 הימים, אם מצא כי באיזון בין מכלול השיקולים הרלוונטיים, לרבות אלו המנויים בתקנה 46 (א), ישנה הצדקה לקבלת הבקשה חרף האיחור בהגשתה" (ההדגשות במקור) הווה אומר, רוחב דעתו ושיקול דעתו של בית המשפט בתיקון כתבי טענות אינו מוגבל לבקשות המוגשות בעיתן על ידי בעל דין אלא אף במקרים בהם חרג בעל הדין מחובותיו הדיוניות, וזאת כאשר סבור בית המשפט כי עלול להגרם לבעל הדין נזק ממשי המצדיק מתן היתר לתיקון כתבי הטענות אף לנוכח התנהלותו הקלוקלת של בעל הדין (וראו עוד כדוגמה – רע"א 4321/22 ריץ' אנד רויאל שוקי הון בע"מ נ' ביטוסי בע"מ (2022).