בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בדבר הבהרת כתב הגנה

בקשת רשות ערעור על החלטות בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט א' לנג) מיום 29.11.2022 ומיום 20.12.2022 בת.א. 12905-06-21, במסגרתן נדחו בקשות של המבקש לזמן מומחה שמונה מטעם בית המשפט בהסכמת הצדדים לחקירה נגדית, ולפסילת חוות הדעת.

בו ביום הגיש המבקש "בקשה לעיון מחדש בהחלטה ובקשה לחקור את המומחה על חוות דעתו". בבקשה נכתב כי ב-21.11.2022 שלח המומחה את חוות דעתו לעיון הצדדים ובקש מהם לקבל הערות ושאלות בכתב בנוגע לחוות הדעת; כי חוות הדעת לוקה בקשיים, בין היתר, בשל כך שנלקחו על ידי המומחה "עיסקאות בפינצטה" כדי ליצור מחיר נמוך ככל האפשר לדירה; וכי זכות החקירה הנגדית היא מהזכויות החשובות ביותר לשם הגנה של בעל דין על האינטרסים שלו בהליך משפטי.

החלטות בית משפט קמא בהחלטתו הראשונה נושא הבקשה, דחה בית משפט קמא ב-29.11.2022 את הבקשה, וזאת בלי להדרש לתשובת המשיב וקבע כדלקמן: "דין הבקשה להדחות משבתיק זה ניתן פסק-דין במסגרתו, בין היתר, הוסכם על ידי שני הצדדים על בחירתו של שמאי מכריע לקביעת שווי הנכס דהיום, מבלי שנקבע כי השמאי יגיש השמאות לבית המשפט או שלצדדים תעמוד זכות לחקור אותו עליה (זאת מבלי לגרוע מאפשרות הצדדים להפנות לשמאי שאלות הבהרה/ השגות עד לקבלת השמאות הסופית). מעבר לכך, לא מצאתי בטענות שהועלו בבקשה עילה מספקת להרהר אחר אובייקטיביות השמאי שנבחר, כאמור על ידי הצדדים בהסכמה מלאה (..) עם זאת אני מתיר לצדדים להגיש פסיקתא מוסכמת לחתימה עד ליום 11.12.22". בהמשך להחלטה, הגיש המבקש בקשה לפסילת המומחה.

ביום 20.12.2022 בית משפט קמא דחה אף את הבקשה הזו, וקבע כדלקמן: "דין הבקשה להדחות משמדובר, ביסודם של דברים בחזרה על טענות שנדחו בהחלטת בית המשפט מיום 29.11.22, כאשר לא מצאתי בבקשה כל עילה מוצדקת לפסילת חו"ד המומחה, חרף חוסר שביעות הרצון הבולט של המבקש מתוכן חוו"ד. ואזכיר, המדובר במומחה מכריע אשר נבחר בהסכמת הצדדים לגביה הוסכם שתהא "סופית ומוסכמת ללא עוררין", בנסיבות בהן כבר ניתן פסק דין בהליך כאשר חוות הדעת אינה נידרשת להיות מוגשת לבית המשפט, אלא לעיון הצדדים בלבד.

...

החלטות בית משפט קמא בהחלטתו הראשונה נושא הבקשה, דחה בית משפט קמא ב-29.11.2022 את הבקשה, וזאת בלי להידרש לתשובת המשיב וקבע כדלקמן: "דין הבקשה להידחות משבתיק זה ניתן פסק-דין במסגרתו, בין היתר, הוסכם על ידי שני הצדדים על בחירתו של שמאי מכריע לקביעת שווי הנכס דהיום, מבלי שנקבע כי השמאי יגיש השמאות לבית המשפט או שלצדדים תעמוד זכות לחקור אותו עליה (זאת מבלי לגרוע מאפשרות הצדדים להפנות לשמאי שאלות הבהרה/ השגות עד לקבלת השמאות הסופית). מעבר לכך, לא מצאתי בטענות שהועלו בבקשה עילה מספקת להרהר אחר אובייקטיביות השמאי שנבחר, כאמור על ידי הצדדים בהסכמה מלאה (..) עם זאת אני מתיר לצדדים להגיש פסיקתא מוסכמת לחתימה עד ליום 11.12.22". בהמשך להחלטה, הגיש המבקש בקשה לפסילת המומחה.

אשר לחקירתו של מומחה מטעם בית המשפט, על צד המבקש לחלוק על חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט לעמת אותו (בדרך של חקירה או בדרך של הפניית שאלות), שכן אם לא יעשה כן, ייראה כמי שחוות הדעת מקובלת עליו (ר'ע"א 8513/12 שלמה אברהם נ' עילית חברה לביטוח, פסקה 8 (18.3.2013)), וזאת בהינתן שחקירה נגדית מאפשרת לעמת את המומחה עם טענות שונות ולהתרשם האם המסקנה של המומחה רציונלית ומבוססת היטב (ר' רע"א 5376/12 אפולו אדקס בע"מ נ' אבי סיטבון, פסקאות 13-12 (23.10.2012) (להלן: עניין אפולו אדקס); רע"א 3149/14 זר.פור.יו (2000) בע"מ נ' חיה פופ, פיסקה 8 (1.6.2014)).

נוכח המסקנה אליה הגעתי נראה כי לא נדרשת הכרעה בבקשה הנוגעת לפסילת המומחה.

סיכום הערעור מתקבל במובן זה שבית משפט קמא יאפשר למבקש לזמן את המומחה לחקירה נגדית על חוות הדעת, כמפורט לעיל.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטות בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב' השופטת דורית קוברסקי) מיום 6.2.2024 ו- 11.2.2024 בת"א 54981-04-21.

ב"כ קאיה ביקש לבטל את פסק הדין כיוון שההסכמה לא ברורה "ופסק הדין קצר". בקשת קאיה לביטול פסק הדין נדחתה ביום 26.9.2023 ולאחר שב"כ קאיה עמד על כך שהחלטה עניינית תנתן בבקשה לביזיון, התבקשו תשובות והבהרות ובסופו של יום נקבע בהחלטה מיום 6.2.2024: "יש להמציא חשבונית נשוא כתב התביעה לגביה גם ניתן פסק דין קרי חשבונית הכוללת

לאחר מכן ניתנה ביום 11.2.2024 החלטה שקבעה: "לאחר עיון נוסף בבקשה ובתגובה, על מנת לחסוך זמן שפוטי יקר והוצאות נילוות, ובפרט שזו פעם שנייה שהתובעת הגישה בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט. יובהר ויודגש שפסק הדין שניתן מכח הסכמת הצדדים היתייחס לחשבונית נשוא התביעה ולמפורט בה ולא לחשבונית אחרת.

בקשה שכזו נדחתה ביום 26.9.2023 וטוב שכך, שכן פסק הדין לא ניתן בהיעדר הגנה או בהיעדר התייצבות ולכן בית משפט שנתן את פסק הדין אינו רשאי לבטלו.

הצדדים חלוקים בדבר מהות ההסכמה בנוגע לחשבונית.

...

מהדיונים שהתקיימו בבקשה עולה, כי בפועל דין הבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט להידחות.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל.

ב) ההחלטות מיום 6.2.2024 ו- 11.2.2024 – יבוטלו ודין הבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט – להידחות.

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט השלום בתל אביב- יפו (כב' השופט משה תדמור ברנשטיין) בת"א 7892-06-22 מיום 31.1.24.

בנוסף המבקש הבהיר כי נימנע מהגשתה של חוות הדעת נוכח הסטיגמה שחלה על עורכי דין, אך לאחר שקבל ייעוץ משפטי חצוני וכאשר ראה את חוות דעת מומחית בית המשפט, הבין את טעותו.

הפסיקה בדבר שיקול דעתה של הערכאה דלמטה לעניין תיקון כתבי טענות והתערבות בית המשפט של ערעורים בהחלטות אלו ידועה.

אכן, כיוון שרואים את כתב התביעה המתוקן כאילו הוגש במועד הגשתו של כתב התביעה המקורי, הכלל הוא, שכאשר מתן רשות לתיקון כתב תביעה ישלול מהנתבע הגנה, בה היה יכול להיתגונן מפני התביעה המתוקנת אילו התביעה המקורית הוגשה לראשונה בעת שהוגשה הבקשה לתיקון כתב התביעה, לא יתיר בית המשפט את תיקון כתב התביעה (יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 351 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995), להלן: זוסמן).

...

לכן אני קובעת כי יש מקום לאפשר למבקש לתקן את התביעה, לאור חוות דעת המומחית מטעם בית המשפט, ולהעבירה לבית המשפט המחוזי.

סוף דבר דין בקשה רשות הערעור להתקבל בחלקה.

הבקשה להוספת חוות דעת בתחום הפסיכיאטרי – נדחית.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום ברחובות (כב' הש' ישראל פת) מיום 16.4.24 במסגרתה התקבלה בקשת המשיבה למתן ארכה למשלוח הודעת צד ג'.

(2) החלטה בבקשה להארכת מועד הקבוע בחיקוק, למעט החלטה שמשמעותה שלילת האפשרות לפתוח בהליך הובהר בפסיקה כי החלטה שלא להאריך מועד לצורך הגשת הודעה לצד שלישי – באה בגדרי החריג שבסעיף זה, משום שמשמעותה היא 'שלילת האפשרות לפתוח בהליך' מסוג זה. אכן בתי המשפט עמדו על כך שהחלטה שכזו אינה חוסמת את דרכו של המבקש כליל, מפני שהוא רשאי להעלות את טענותיו נגד הצד השלישי במסגרת הליך נפרד, אולם אף על-פי כן נחשב הדבר ל'הליך' במובן הקבוע בסעיף, בשים לב לתכליותיו (החלטת השופט י' עמית ברע"א 7978/13 עריית חיפה נ' קהילת ציון אמריקאיות (בפרוק), פסקה 10 (2014) והחלטות כב' הש' נ. סולברג בעיניין רע"א 6801/15 ברנשטיין נ' נכסים ח.ומ.ג בע"מ, פסקה 16 (2016); רע"א 8644/15 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' וייץ, פסקה 13 (2016) ורע"א 1159/18 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ. הכשרה חברה לביטוח בע"מ (2018)).

ודוק, האמור בפסיקה לעיל אומנם נקבע בהתייחס לתקנה 220 לתקסד"א הישנות שאף היא קבעה כי הודעה לצד שלישי תוגש "בתוך הזמן שנקבע להגשת כתב הגנתו" ואולם סבורני כי הקביעה נכונה אף ביחס למשלוח הודעת צד ג' בהתאם לתקנה 23 המפנה לתקנה 9 (ב) לתקנות החדשות לעיל, כך שתקנה 9(ב) לעיל קובעת כי בית המשפט רשאי להאריך את המועדים "מטעמים מוצדקים"- לאו דוקא מיוחדים.

...

עוד באותו היום הגישה המבקשת תגובתה למבוקש וטענה, בין השאר, כי יש לדחות את בקשת המשיבה למתן ארכה להגשת הודעת צד ג', המוגשת בניגוד לתקנות ושלא על פי המועדים המצויינים בהן.

ודוק, האמור בפסיקה לעיל אומנם נקבע בהתייחס לתקנה 220 לתקסד"א הישנות שאף היא קבעה כי הודעה לצד שלישי תוגש "בתוך הזמן שנקבע להגשת כתב הגנתו" ואולם סבורני כי הקביעה נכונה אף ביחס למשלוח הודעת צד ג' בהתאם לתקנה 23 המפנה לתקנה 9 (ב) לתקנות החדשות לעיל, כך שתקנה 9(ב) לעיל קובעת כי בית המשפט רשאי להאריך את המועדים "מטעמים מוצדקים"- לאו דווקא מיוחדים.

זאת ועוד, לא שוכנעתי כי משלוח הודעת צד ג' ע"י המשיבה מהווה ניצול לרעה שך ההליך המשפטי.

סוף דבר הבקשה נדחית.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום ברמלה (סגה"נ, כב' השופטת א. פריי) מיום 13.3.24 שניתנה בת"א 26561-09-22, וזו לשונה: "התובע מיתעלם מהחלטת ביהמ"ש מיום 16.1.24, שניתנה לאחר החלטת ביהמ"ש מיום 30.10.24 (צ"ל 30.10.23 ו.פ) ולאחר שהתקבלה הודעת הסרוב העיון (השיבוש במקור ו.פ). ההחלטה מיום 5.2.23 התייחסה להחלטה המוקדמת מיום 30.10.24 (צ"ל 30.10.23 ו.פ) אולם משסורב העיון ע"י הצדדים לתיק התמ"ש הורה ביהמ"ש, כזכור, על צירוף תיק התמ"ש לעיונו. זאת לא בוצע. משכך לא יכול ביהמ"ש לאשר כי הוראותיו קוימו.

התובעים הגישו בקשה בהתאם להחלטה מיום 16.1.24, ועתרו כי בית המשפט יורה אף למשיב לגלות לביהמ"ש את כלל מיסמכי הגישור, כפי שהורה להם להמציא את כל מיסמכי התמ"ש. בהחלטה מיום 23.1.24 נקבע כי הבקשה אינה ברורה, שכן המשיב הודיע כי כל המסמכים שהיו בידיו גולו במסגרת תצהיר גילוי המסמכים והעתקם נימסר לתובעים, ועל המבקש להבהיר בקשתו.

בית משפט קמא ביקש לראות את המסמכים עובר להחלטה בדבר החיסיון, כאשר המבקש בעצמו צירף חלק ממסמכי תיק התמ"ש לכתב התביעה ולתצהירי גילוי מסמכים; המבקש רוקם עלילות שוא על בית משפט קמא תוך שימוש בהתבטאויות שאינן ראויות בלשון המעטה.

בתגובת המבקש לתשובת המשיב, הוסיף המבקש וטען כדלקמן: בדיון שהתקיים בהליך קמא הוא הודיע שיש ברשותו שלושה קלסרים עבי כרס של מיסמכי התמ"ש, אך אין זה "מעשי" להעביר לעיון בית המשפט את הקלסרים; התובעים מעולם לא הסתמכו על מיסמכי התמ"ש; מה שנקבע בהחלטה מיום 16.1.24 אינו מדויק ואינו נכון, ואין לבית משפט קמא סמכות לבצע בדיקה של המסמכים והאם יש בהם כדי להשפיע על טענות ההגנה של המשיב; לא ברור על סמך מה נקבע כי המשיב העביר את כל המסמכים של הליכי הגישור והחלטה זו אינה נכונה; המשיב לא קיים אחר החלטות ביהמ"ש. דיון והכרעה- לאחר עיון בבקשת רשות העירעור ובתגובות לה, מצאתי כי דין הבקשה להדחות וכך אני מורה.

...

מנגד טען המשיב, בתמצית, כי דין הבקשה להידחות: המבקש לא מילא אחר ההחלטה מיום 16.1.24, לא המציא את מלוא המסמכים, ולא הגיש הליך ערעורי ביחס להחלטה זו; בית משפט קמא הורה על הצגת המסמכים לעיונו של בית המשפט בלבד טרם מתן החלטה בבקשה; אין חולק כי לתיק התמ"ש חיסיון יחסי, ולביהמ"ש סמכות להתיר את פרסום ההליך.

בתגובת המבקש לתשובת המשיב, הוסיף המבקש וטען כדלקמן: בדיון שהתקיים בהליך קמא הוא הודיע שיש ברשותו שלושה קלסרים עבי כרס של מסמכי התמ"ש, אך אין זה "מעשי" להעביר לעיון בית המשפט את הקלסרים; התובעים מעולם לא הסתמכו על מסמכי התמ"ש; מה שנקבע בהחלטה מיום 16.1.24 אינו מדויק ואינו נכון, ואין לבית משפט קמא סמכות לבצע בדיקה של המסמכים והאם יש בהם כדי להשפיע על טענות ההגנה של המשיב; לא ברור על סמך מה נקבע כי המשיב העביר את כל המסמכים של הליכי הגישור והחלטה זו אינה נכונה; המשיב לא קיים אחר החלטות ביהמ"ש. דיון והכרעה- לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובתגובות לה, מצאתי כי דין הבקשה להידחות וכך אני מורה.

טענת המבקש לפיה קיימות סתירות בין ההחלטות השונות שניתנו בתיק קמא, ומכאן כי דין ההחלטה קמא להתבטל- דינה להידחות.

לפיכך, כאמור, הבקשה נדחית.