:
בקשת רשות ערעור 20676-01-17 בבימ"ש מחוזי בירושלים:
התובעת הגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים בר"ע על החלטת בית המשפט השלום שלא לבטל את פסק הדין (בר"ע 20676-01-17).
ניתן היום, כ"ג אדר א' תשפ"ד, 03 מרץ 2024, בהיעדר הצדדים.
...
בנוסף לסעיף 79 לבקשה אותו ציטטתי לעיל, כתבה התובעת בסעיף 71 לבר"ע כדלקמן:
" באשר למחדלי של המבקשת: יובהר מיד - מבלי שיהיה בכך כדי חלילה להמעיט מחשיבות החובה שהייתה על המבקשת לפעול כנדרש ממנה במסגרת ההליך ובמהירות המתבקשת, ועל כך המבקשת מצירה עד מאוד - כי ההליך כולו התנהל בתקופה קשה מאוד עבור המבקשת; ככל שלא פעלה למלא אחר חובותיה הדיונים הדבר אינו נובע, חלילה, כלל ועיקר, מחוסר כבוד כלפי בית המשפט. ההתנהלות של המבקשת היא פועל יוצא של כובד משקל הליך הגירושין הקשה והמתמשך וכל שליווה אותו – לפני ולפנים. כל זה כאשר המבקשת צריכה להישאר חזקה עבור ילדיה ולהמשיך לעבוד לפרנסתה ופרנסתם. מועקות אלו הסיחו את דעת המבקשת מההליך באופן שבסופו של דבר הוביל לפגיעה קיצונית ובלתי מידתית בה, וכפי שיובהר, בלתי מוצדקת."
בית המשפט העליון מםי המשנה לנשיאה, כב' השופט רובינשטיין דחה את הבר"ע, וקבע בסעיף י' לחוות דעתו כדלקמן:
"הבקשה מעוררת שאלה מתחום המשפט הדיוני, שעניינה פרשנותה תקנה 131(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, והשלכותיה על יישום תקנה 201 שעניינה ביטול החלטה על פי צד אחד. למען הבהירות, נביא את לשון תקנה 131(ב) במלואה:
השאלה הנוספת האם ההתרשלות הנ"ל אכן גרמה נזק לתובעת? סבור אני שעל שאלה זו השיב המשנה לנשיאה, כב' השופט רובינשטיין בפסק הדין ב-רע"א 2373/17, שם כתב בסעיף י', כדלקמן:
"יתר על כן חוששני, כי אין להלום את טענות המבקשת לגבי סיכויה הגבוהים של בקשת הביטול אילו היתה נדונה לגופה. בעיקרו של דבר נטען, כי מחיקת כתבי הטענות בתביעה הראשית ובתביעת הנגד מטעם המשיבה 1 גרמו לעיוות דין כלפי המבקשת, כיון שתביעות אלה – העוסקות בלשון הרע – אינן נוגעות למחדל שעניינו אי תשלום שכר הטרחה של המומחה. אף שעמדה זו שובת לב על פניה, ובפרט נוכח היקפה המצומצם – ככל הנראה – של מעורבות המבקשת בליקויי הבניה הנטענים, דומה שאין בה כדי להושיע את המבקשת. עיון בפרוטוקול הדיון שנערך בבית משפט השלום ביום 17.4.16, אשר בעקבותיו הוחלט על השלכות אי תשלומו של שכר המומחה (כמתואר בפסקה ג' מעלה), מעלה כי בני הזוג היו מודעים היטב לדבר כריכתן של התביעות יחדיו, ואף הודיעו לבית המשפט על הסכמתם העקרונית לפיצולן. ודוקו – בהחלטה האמורה נקבע, בין היתר, כי נושא הפיצול יידון לאחר שיוסדר נושא שכר המומחה, ומכאן הקושי בהלימת טענות המבקשת במסגרת הבקשה הנוכחית כנגד התנית המשך בירורן של התובענות בסוגית התשלום."
התובעת הודתה בכל הבקשות לבית המשפט המחוזי ולבית המשפט העליון כי ניתקה את הקשר עם הנתבע 1 עקב הליכי הגירושין.
סוף דבר:
לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את תביעת התובעת נגד הנתבעות.
