בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע בדבר סעדים זמניים

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע (כב' השופטת רחלי טיקטין עדולם) מיום 23.4.20 בה"פ 13024-02-20 ולפיה נדחתה בקשה לצוו מניעה זמני כנגד המשיב (להלן: "הבנק") ולפיו התבקש בית המשפט להורות על כי הבנק לא יהיה רשאי עד להכרעה בתיק העקרי לממש שעבודים, (פקדונות כספיים בחשבון החברה בבנק, שהוגדרו בתיק קמא, בסע' 7 לתובענה, שיעבוד פקדון על סך 300,000 ₪ מיום 16.3.15 להבטחת התחייבויות המשיבות 2-4 בתיק קמא לבנק, ללא הגבלת סכום, וכן שיעבוד על סך 300,000 ₪, להבטחת הלוואה שנטלה המשיבה 4 בתיק קמא, להלן: "השעבודים").

בכול הנוגע לטענת הזיוף, קבע הוא (עמ' 8 ש' 26): "אולם אין כל אינדיקאציה בדבר אפשרות הבנק לדעת שמדובר בזיוף וגם אין כל אינדיקאציה טובה לכך, שאכן היה זיוף". החברה, לא הניחה בפני בית המשפט קמא תשתית עובדתית אחרת ואף במסגרת בקשת רשות העירעור, אינה מניחה כל תשתית לטענת הזיוף, אלא מתייחסת לטענה בדבר דרך קבלת ההחלטה בחברה, כאשר כאמור, בבית המשפט קמא לא הונחה תשתית עובדתית המתייחסת לטענה זו. לפיכך, אם בשנים 2015 וכן 2017 הבנק שעבד פקדונות של החברה, לטובת מי מבעלי מניותיה, כאשר ההחלטות נחזות שהתקבלו כדין, וכאשר בפני בית המשפט קמא לא הונחה תשתית ראייתית המקימה את הנידרש, ראיות מהימנות לכאורה להצלחת התובענה.

לדברים יש להוסיף את שאלת "מאזן הנוחות". במסגרת בקשת רשות העירעור, הונחה תשתית ראייתית רחבה לנזקים קשים שיגרמו לחברה אם לא יינתן הסעד של עיכוב מימוש השעבודים.

...

לאחר שעיינתי בבקשה כמו גם בתיק קמא מצאתי להורות על דחיית הבקשה, ללא צורך בקבלת תשובה בהתאם לתקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 כפי שיפורט להלן: בפתח הדברים ארבע הערות: הראשונה, בית המשפט קמא עיכב ביצוע פקיעת צו המניעה הארעי שנתן, עד ליום 3.5.20 וזאת על מנת לאפשר הגשת בר"ע כאשר צו המניעה הארעי בתוקף.

לפיכך ביקשה החברה לקבל הבקשה לדון בה כערעור ולקבל את הערעור דיון כפי שהקדמתי, דין הבקשה להידחות.

לפיכך אני מורה על דחיית הבקשה משלא ביקשתי תשובה איני עושה צו להוצאות.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע (כב' השופטת רחלי טיקטין עדולם) מיום 19.4.20 בה"פ 61958-02-20 ולפיה נדחתה בקשת המבקש ליתן צו זמני לעיכוב ביצוע של פינוי ממקרקעין נשוא התיק קמא ובהמשך לת"א 47407-12-13, (להלן: "תיק הפינוי").

בית המשפט קמא הביא בחשבון את הנזק החמור, הבלתי הפיך וקשה אם לא ינתן הצוו הזמני, אולם קבע כי הדבר אינו הופך את הכף לטובת מתן הסעד הזמני וקבלת הבקשה.

...

דיון כפי שהקדמתי, דין הבקשה להידחות.

לפיכך מצא בית המשפט קמא זיקה חזקה יותר להליך הפינוי מזו שאישר המבקש.

לאור האמור, אני מורה על דחיית הבקשה.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע (כב' הרשמת הבכירה ציפי כהן אביטן) מיום 16.4.20 בת"א 2782-03-20 ולפיה הורה על דחיית בקשה להורות על הטלת עיקול זמני במעמד צד אחד, על נכסים כפי שפורט בבקשה לאחר שעיינתי בבקשה כמו גם בתיק קמא, אני מורה על דחיית הבקשה וזאת בהתאם לאמור בתקנה 406א לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 כפי שיפורט להלן.

האפשרות הראשונה, להגיש בקשה חדשה, מקיפה ונרחבת יותר וזאת על מנת לנסות לשכנע מחדש את בית המשפט קמא בדבר ההצדקה למתן הסעד המבוקש, אפשרות זו ניתנה למבקשת בהחלטה קמא.

...

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע (כב' הרשמת הבכירה ציפי כהן אביטן) מיום 16.4.20 בת"א 2782-03-20 ולפיה הורה על דחיית בקשה להורות על הטלת עיקול זמני במעמד צד אחד, על נכסים כפי שפורט בבקשה לאחר שעיינתי בבקשה כמו גם בתיק קמא, אני מורה על דחיית הבקשה וזאת בהתאם לאמור בתקנה 406א לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 כפי שיפורט להלן.

ואכן, קביעת עילת תביעה כנגד המשיבה 2 אינה ענין פשוט אם כי מאידך, לא ניתן לקבוע כי באפשרות חיוב המשיבה 2 אין כל היתכנות ובית המשפט פירט מדוע אינו נעתר לבקשה, כאשר הוסיף בית משפט קמא בסיפא להחלטה כי: "אשר על כן, הבקשה במתכונתה נדחית").

לפיכך ובכפוף לאפשרויות שנסקרו כאמור, אני מורה על דחיית הבקשה.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע (כב' השופטת אורית ליפשיץ) מיום 11.6.20 בה"פ 29386-06-20 ולפיה הורה על דחיית בקשה לסעד זמני במעמד צד אחד שהגישו המבקשים כנגד המשיבים, סעד בו התבקש צו מניעה אירעי עד לדיון שיתקיים בסעד הזמני, ולפיו המשיבה 1, חברת מימי הנגב, תמנע מפירוק שעוני המים של המבקשים כמו גם צו עשה להמשיך ולספק מים בהתאם לתעריף בו חוייבו המבקשים עובר להחלטת המשיב 2 מיום 23.4.20, בדבר שינוי מכסות המים כמו גם להמשיך ולספק את המים במחיר כפי שהיה לפני החלטת 23.4.20.

...

לאחר שעיינתי בבקשה, כמו גם בתיק קמא, מצאתי לפעול בהתאם לתקנה 406א לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 ולהורות על קבלת הבקשה, לדון בה כערעור ולקבל את הערעור במעמד צד אחד כפי שיפורט להלן.

לאור כך שמדובר בענין כספי, ובשקלול הדברים, מצא בית המשפט קמא שלא להיעתר לבקשה במעמד צד אחד.

דיון כפי שהקדמתי, לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור מסקנתי הינה שדין הבקשה להתקבל, אני דן בה כערעור ומקבל את הערעור בית המשפט קמא קבע כי המבקשים השתהו, בכך שלגבי התרעה מיום 3.6.20, פעלו הם והגישו בקשה לבית המשפט רק ביום 11.6.20.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע רע"א 25950-05-21 ביטון ואח' נ' דרך ההיי-טק בע"מ תיק חצוני: בפני: כבוד השופטת עמיתה שרה דברת המבקשים 1. מור ביטון 2. שילת ביטון ע"י ב"כ עו"ד עינב זוסים המשיבה דרך ההיי-טק בע"מ ע"י ב"כ עו"ד אורלי ספיר סחייק החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית-משפט השלום בבאר-שבע בת"א 14018-02-21, מיום 9.3.21, שניתנה על ידי כבוד השופט תומר אורינוב, אשר אסרה על המשיבה להעביר קורסים ללימוד תיכנות לילדים בשימוש בפלטפורמת המיינקראפט.

החלטת בית-המשפט בית המשפט קיבל הבקשה לצוו מניעה זמני, לאחר ששוכנע לקיומו של דמיון משמעותי בין פירסום התכנים של המבקשים לזה של המשיבה ולאחר שהתברר, כי מערכי השעור של המבקשים זהים מילה במילה לאלה של המשיבה, ועבודתם אצל המשיבה חשפה אותם לאלמנטים הייחודים שפותחו על ידה.

קביעת בית המשפט, כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבה, מבלי שבחן אם יש סעד אחר, שפגיעתו במבקשים קלה יותר וזאת ללא כל נימוק של ממש, כאשר עובדתית הנזק שיגרם למשיבה פחות מזה של המבקשים.

המבקשים מלינים גם, שבית המשפט לא הורה על הפקדת ערובה מספקת כתנאי למתן הצוו ובהחלטה מאוחרת יותר, קבע שניתן להסתפק בהתחייבות עצמית, ללא נימוקים כנדרש בתקנות סד"א. המשיבה טוענת מנגד, כי אין מקום להתערבות בהחלטת בית המשפט במיוחד עת נקבע שיכול ולאחר קבלת חוות-הדעת המומחה תשתנה ההחלטה, והדבר מצביע על משנה זהירות בו נקט בית המשפט תוך איזון האינטרסים השונים.

...

לכאורה, עפ"י חומר הראיות שעמד בפניו ועיקרו שהמבקשים עושים שימוש במערכי לימוד שפותחו על ידי המשיבה, תוך תחרות עימה על אותו פלח שוק, סבר בית המשפט שעד קבלת חוות דעת מומחה בתחום התכנות, יש להיעתר לבקשה, כדי למנוע נזק בלתי הפיך למשיבה.

כדי לקצר בהליכים ותחת להחזיר התיק לבימ"ש קמא שיתן הנימוקים המיוחדים או יורה על הפקדת הערובה מצאתי לדון בנושא ומשלא מצאתי הנימוקים המיוחדים אני מורה כי על המשיבה להפקיד ערובה בסך של 15,000 ₪ לפיצוי המבקשים בשל הנזק שעשוי להיגרם להם כתוצאה ממתן הצו.

בכפוף לתיקון הצו, והפקדת הערובה, כאמור בס' 8 ו-9 לעיל, הבקשה נדחית.