בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בדבר מחיקת סעיפים מכתב הגנה

בבית המשפט העליון רע"א 4836/21 לפני: כבוד השופטת ע' ברון המבקש: יונתן שליידר נ ג ד המשיבה: חברת החשמל לישראל בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו מיום 12.5.2021 (כבוד השופטת ר' רונן) ב-ת"צ 1756/09 בשם המבקש: עו"ד מיכאל בך; עו"ד רון לדרמן; עו"ד איתי מונהייט בשם המשיבה: עו"ד יהושע חורש; עו"ד אוריאל פרינץ; עו"ד תומר שוירמן; עו"ד אנתיסאר זבידאת ][]החלטה

בקשה שהגישה חברת החשמל להורות על מחיקת סעיפים מתוך כתב התביעה התקבלה על ידי בית המשפט המחוזי (20.2.2019, השופט ר' כהן); על החלטה זו (ועל שתי החלטות מקדמיות נוספות) הגיש שליידר בקשה לרשות ערעור (רע"א 2116/19 שליידר נ' חברת החשמל לישראל בע"מ).

ההחלטה המורה על מחיקת העילות הנוספות מכתב התביעה בוטלה, וכן בוטל צימצום הקף חריגות השכר הנטענות שעליו הורה בית המשפט המחוזי.

טענות הצדדים שליידר אינו משלים עם ההחלטה לבקש את עמדת רשות החשמל בשאלת השלכות התובענה; ואף לא עם המודל שתיאר בית המשפט המחוזי בהחלטתו בדבר נטל ההוכחה בשלב הדיון בבקשה לאישור תובענה כייצוגית, ועם קביעתו שלפיה חברת החשמל רשאית להציג ראיות חדשות בשלב בירור התובענה.

בתוך כך, אין פסול במתן אפשרות לחברת החשמל להביא ראיות נוספות ביחס להשלכותיהם של ההסכם הקבוצי ושל אישור הממונה על עילות התביעה הנטענות, הגם שנושא זה נדון בהחלטה בבקשת האישור ובפסק הדין בעירעור; ואני שותפה אף לעמדתו של בית המשפט המחוזי כי חברת החשמל אינה מנועה מלהעלות טענת הגנה לפי סעיף 6 לפקודת הנזיקין ביחס לעילות התביעה הנוספות.

...

חברת החשמל טוענת שיש לדחות את בקשת רשות הערעור על הסף, וזאת מן הטעם שההחלטה היא מסוג ההחלטות שאין להעניק לגביהן רשות ערעור על פי צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן: צו בתי המשפט או הצו).

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, בתשובת חברת החשמל ובתשובה לתשובה, על נספחיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

סוף דבר התוצאה היא שבקשת רשות הערעור נדחית.

בבית המשפט העליון רע"א 6958/20 לפני: כבוד השופטת ע' ברון המבקשת: חברת החשמל לישראל בע"מ נ ג ד המשיב: יונתן שליידר בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 30.8.2020 (כבוד השופט ח' כבוב, ס"נ) ב-ת"צ 1756-09 בשם המבקשת: עו"ד יהושע חורש; עו"ד אוריאל פרינץ; עו"ד תומר שוירמן; עו"ד עדי הירשקורן-קליין ][]החלטה

בחלוף כשלושה חודשים, ביום 15.11.2018 הגישה חברת החשמל בקשה להורות למשיב להגיש כתב תביעה מתוקן ולחלופין להורות על מחיקת סעיפים מתוך כתב התביעה המתוקן.

במצב דברים זה סבר בית המשפט כי יש לדחות את הבקשה למסירת פרטים נוספים, וכי הגיעה העת לקידום ההליך על דרך הגשת מלוא כתבי הטענות.

בקשת רשות העירעור בבקשת רשות העירעור טוענת חברת החשמל כי שגה בית המשפט המחוזי כשדחה את הבקשה למסירת פרטים נוספים; והיא עותרת לכך ששליידר ימסור את הפרטים החסרים בכתב התביעה, ולחלופין למחיקת ביטויים מכתב התביעה שלשיטתה הם "כוללניים". כן נתבקש להורות על הארכת המועד להגשת כתב הגנה עד לאחר מסירת הפרטים הנוספים.

...

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובה מאת שליידר, וזאת משום שהמקרה דנן אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים.

הנה כי כן בקשת רשות הערעור דינה להידחות, בכל הנוגע למסירת פרטים נוספים.

בקשת רשות הערעור נדחית אפוא.

בבית המשפט העליון רע"א 4813/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקשת: תאגיד - סקרינטק (2004) בע"מ נ ג ד המשיבה: תאגיד - כפר המכביה בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 11.5.2022; 19.5.2022 ומיום 25.5.2022 בת"א 25840-08-20, שניתנו על ידי כב' השופט י' פרגו בשם המבקשת: עו"ד גיא נאמן; עו"ד יואב הרטמן; עו"ד שחר בנזנו בשם המשיבה: עו"ד ספי ריבה; עו"ד בן מולא ][]פסק-דין

עוד נקבע כי "עד ליום 20.12.2021 יוגשו לבית המשפט כל הבקשות המקדמיות, ככל שהצדדים לא יגיעו להסדר ביניהם בענין בקשות מקדמיות אלה". ביום 8.12.2021 הגישה המבקשת כתב תביעה מתוקן; ביום 17.2.2022 הגישה המשיבה כתב הגנה מתוקן, וביום 27.3.2022 הגישה המבקשת כתב תשובה; ביום 28.4.2022 הגישה המשיבה בקשה למחיקת סעיפים וסעדים מכתב התביעה המתוקן (להלן: בקשת המחיקה); ביום 11.5.2022 הגישו הצדדים בקשה מוסכמת לאישור הסדר דיוני במסגרתה התבקשה, בין היתר, ארכה להגשת תשובת המבקשת לבקשת המחיקה וקיום ההליכים המקדמיים בין הצדדים בתוך 20 ימים ממתן החלטה בבקשת המחיקה.

בקשת רשות העירעור לגביה הוגשה ממילא בחלוף התקופה הקבועה בתקנות (סעיף 137 לתקנות) ולא היה מקום לקבלה ולו רק מטעם זה. באותה החלטה דחה בית המשפט קמא בין היתר את בקשת הצדדים לדחות את הליכי הגילוי עד לאחר שתנתן החלטה בבקשת המחיקה, וקבע שיש לסיים את ההליכים המקדמיים.

אלא שבסופו של דבר, בקדם המשפט הראשון שהתקיים לאחר שהוגשו כתבי הטענות המתוקנים, דחה בית המשפט קמא את בקשת המבקשת למתן הוראות ביחס לגילוי מסמכים הדדי בין הצדדים.

...

באשר לטעם הראשון – בית המשפט קמא קבע כי אין לאפשר לקיים הליכים של גילוי מסמכים ושאלונים שנועדו להשלים פרטים חסרים בכתב התביעה תוך ניסיון לתקן בדרך זו את מחדלי התובעת.

אני סבורה כי יש להבחין בין שני נושאים – הראשון, האם כתב התביעה מגלה עילה; והשני – האם יש לקיים הליכים מקדמיים.

לאור כל האמור לעיל, דין הערעור להתקבל.

בבית המשפט העליון רע"א 5464/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקש: דרור לדרמן נ ג ד המשיבים: 1. עריית קרית-גת 2. אבירם דהרי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת הבכירה ר' ברקאי) מיום 12.6.2022 בת"א 57980-02-20. בשם המבקש: בעצמו ][]החלטה

באשר לטענת המבקש בדבר העדר עילת תביעה נטען, כי מרבית הפרסומים אינם חוסים תחת ההגנות שנקבעו בחוק איסור לשון הרע, וכי ממילא לפי הנטען בכתב התביעה שכנגד היצטברות המכתבים והפניות של המבקש למשיבה עולה כדי שקר מפגיע לפי סעיף 58 לפקודת הנזיקין וכן כדי רשלנות והפרת חובה חקוקה.

לפיכך נקבע, כי "דין חלקים אלו של התביעה, הן ביחס לפרסומים שנטען כי מהוים לשון הרע, והן ביחס לפרסומים המהוים בסיס לעוולות בנזיקין – סילוק על הסף". באשר לטענת המשיבה, כי מיתקיים בעיניינה החריג הקבוע בסעיף 4 לחוק ההתיישנות נקבע כי "הפרסומים עליהם מבוססת התביעה העיקרית והפרסומים המבססים את התביעה שכנגד אינם באותו נושא ואינם נובעים מאותן נסיבות של אירועים. כך בעוד שמרבית הפרסומים מושא התביעה העיקרית, להם טוען לדרמן, הנם משנת 2019, הרי שמרבית הפרסומים מושא התביעה שכנגד הנם מהשנים 2011-2012". באשר לפרסומים שטרם התיישנו – בית המשפט המחוזי סילק על הסף את התביעה בגין חלק מהפרסומים בקובעו כי אחד מהם – המכתב מיום 4.7.2019, הנו פירסום מותר החוסה תחת ההגנה שנקבעה בסעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, ובאשר לאחר – הריאיון ברדיו מיום 26.1.2016, נקבע כי מיתקיים לגביו מעשה בית דין מכוח פסק הדין שניתן בת"ק 7163-02-16 (ראו: פסקה 20 להחלטה).

תמצית טענות המבקש בבקשת רשות העירעור המבקש מציין כי בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי נמחקו מכתב התביעה שכנגד למעלה מ-80 פרסומים, אך נותרו כ-22 מכתבים שקבלו היתייחסות בכתב התביעה שכנגד.

בית המשפט המחוזי, בהחלטתו, לא הכריע במחלוקת זו וקבע, בין היתר, כי טענות ההגנה של המבקש "מחייבות בירור עובדתי והן תתבררנה במסגרת ההליך העקרי". טענות המשיבה לעוולות נזיקיות הנסמכות על תלונות ופניות של המבקש לרשויות ממשלתיות ולגורמי ביקורת ופקוח, מעלות קשיים לא פשוטים.

...

לא שוכנעתי כי המקרה שלפניי בא בגדר אותם מקרים חריגים המצדיקים את התערבותו של בית משפט זה. עיון בכתב התביעה שכנגד מעלה כי זה כולל שני ראשים: האחד, טענות לפרסומי לשון הרע שנועדו לפגוע במשיבה ובעובדיה; והשני, טענות ולפיהן פועל המבקש להטריד את המשיבה ועובדיה במשלוח "כפייתי" של "אינספור" תלונות נגד העיריה, עובדיה ומנהליה, לגורמי חוק, ממשל ורגולציה, בטענות שווא לשוחד, שחיתות, מרמה והפרת אמונים.

למותר לציין, כי אם יימצא שאכן יש לדחות את התביעה שכנגד, כטענת המבקש, ניתן יהיה לפצותו על ההוצאות שנגרמו לו כתוצאה מהבירור המשפטי באמצעות פסיקת הוצאות.

הבקשה למתן רשות ערעור נדחית אפוא.

בבית המשפט העליון רע"א 5500/23 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקשת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. ג'ונסון אנד ג'ונסון 2. ג'יי סי הלת' קר בע"מ 3. Cilag AG 4. קופת חולים כללית (שירותי בריאות כללית) 5. מרכז רפואי אברבנאל 6. מדינת ישראל, משרד הבריאות בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 26.6.2023 בת"א 21383-12-18 שניתנה על ידי כבוד השופטת י' אילני בשם המבקשת: בעצמה ][]החלטה

נימוקי הבקשה בבקשת רשות העירעור טענה המבקשת כי היה על בית משפט קמא לעשות שימוש בתקנה 63(ב)(16)לתקנות סדר הדין האזרחי ולתת פסק דין בהיעדר הגנה ממשית.

במאמר מוסגר אציין כי קיימת גישה בפסיקתו של בית משפט זה לפיה ההחלטה נושא בקשת רשות העירעור היא החלטה הנוגעת ל"שלבי הדיון בהליך" ומשכך היא נופלת לגדרי סעיף 1(4) לצוו בית המשפט (סוגי החלטות שלא תנתן בהם רשות ערעור), התשס"ט- 2009, באופן השולל את האפשרות להגיש בגינה בקשת רשות ערעור (רע"א 7212/18 יוסף נ' פוסטיבנדר (11.11.2018) שניתן על-ידי השופט ע' גרוסקופף).

תקנה 63(ב)(16) – רקע נורמאטיבי כפי שצוין לעיל, תקנה 63(ב)(16) לתקנות מסמיכה את בית המשפט למחוק את כתב התביעה, לדחות את התובענה או לתת פסק דין "אם מצא שכתב ההגנה אינו מגלה הגנה כלל". הסמכות לתת פסק דין על סמך כתבי בית הדין בלבד, היא סמכות חריגה.

מצב דברים כזה הוא אפשרי כאשר מכתבי בית הדין עצמם עולה כי בין הצדדים אין מחלוקת עובדתית בשאלות הרלוואנטיות להכרעה, וכי הטענות המשפטיות של הנתבע כפי שהן עולות מכתב ההגנה - הן כאלה שבית המשפט יכול להכריע בהן לזכות התובע בלא צורך בדיון נוסף.

...

אינני סבורה כי יש מקום במסגרת ההחלטה דנן לקבוע מסמרות ביחס לגישה זו, שכן ממילא אין הבקשה הנוכחית נמנית עם אותם מקרים חריגים המצדיקים את התערבותו של בית משפט זה ולכן דינה להידחות גם לגופה.

גם עמדת המבקשת ביחס לטענות המשיבות לפיה טענותיהן מבוססות על שקרים, והמסמכים עליהם נסמכו הם מסמכים כוזבים (סעיפים 22-17 לבקשה) – אינה מצדיקה את המסקנה כי כתב ההגנה אינו מגלה הגנה כלל.

לכן, ולאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית; אני מחייבת את המבקשת בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסכום של 1,000 ₪.