חורי הגיש תביעה נגזרת התלויה ועומדת, בשלב שאלת אישור הבקשה, לבית משפט המחוזי בתל אביב, (כב' השופט מגן אלטוביה), בתנ"ג 53840-07-19, תביעה שעילתה הנה כנגד בנק דיסקונט, הקף התביעה 5,000,000 ₪.
כפי שכבר פורט לעיל, בת"א 40062-01-14 שנידון בפני, נטענו טענות של הרוכשת, חי ביטוחים, בין היתר כנגד עו"ד קיוויתי, החברה, חורי ואח', תביעה שנדחתה בפסק דין מיום 24.9.17, (ערעור שהגישה חי ביטוחים, ע"א 8681/17, נדחה ביום 7.5.20).
הטענה הראשונה, נוגעת להודאת בעל דין של חורי בהודעה שהגיש הוא לתיק הפרוק ביום 10.7.18, אז הגיש הוא בקשה שבה התבקש בית המשפט, להורות לעו"ד קיוויתי לשחרר כספים, כאשר במכתבו, יש הודאה לגבי חלוקת הכספים שאצל עו"ד קיוויתי, באופן ששומט מעילת התביעה הנטענת.
לאחרונה, בתיק הכנוס אשר נדון במקביל לתיק זה, לבקשת הנושה המובטח רשות המסים, מימשו כונסי הנכסים שמונו לחברה, (ב"כ המייצגים בתיק הכנוס, עו"ד יעקב שפיגלמן מטעמו של סופר, ועו"ד ישי מאירסדורף מטעמו של חורי), את נכסי החברה רובם ככולם, באישור בית המשפט, וכבר פרעו חלק נכבד מחובותיה.
כך למשל, ציין כב' השופט כבוב, בחוות דעתו בהילכת ת"א (מחוזי תל אביב מחלקה כלכלית) 53375-06-14 אפרתי נ' כסיף יועצים (12.5.15) בסע' 10, תוך הפנייה בהמשך לפסיקה נוספת:
"לשיטתי, בעובדה כי החברה אינה פעילה והיא חסרת כל פעילות עסקית מזה זמן ממושך, יש כדי להשפיע על החלטת בית המשפט בבואו לאשר תביעה נגזרת, ועת מדובר בחברה לא פעילה יש להעדיף הגשת תביעה אישית של בעל המניות בגין הנזק שניגרם לו על פני הגשת תביעה נגזרת, שכן במצב כזה לרוב אין מקום לעסוק ב"טובת החברה" ואין ליחס לחברה עילת תביעה כלשהיא.
במקרה שכזה כל סעד כספי אשר החברה תזכה בו לא ישמש את החברה אלא יגולגל הוא לבעלי המניות וישרת את האנטרס הכלכלי שלהם, והם בלבד יהיו הנהנים מהסעד בו תזכה החברה"
בהילכות רבות, לפני ואחרי הילכת כסיף שלעיל, חזרו בתי המשפט על העקרון, אשר אף אני מסכים עמו, כי כאשר מדובר בחברת מעטים שאינה פעילה, דרך כלל, לא יהיה מקום לאשר הליך של תביעה נגזרת, כאשר יש להביא בחשבון קריטריונים בהם השאלה האם יש יתרון לניהול הליך קולקטיבי? הליך תביעה נגזרת הנו קולקטיבי במובן זה שהנו בעל אופי צבורי, מנוהל על ידי גורם אחר שאינו החברה, אם כי בחברת מעטים, מדובר בסופו של דבר בצדדים זה מצד אחד וזה מהשני.
לדברים יש להוסיף את טענות חזית סופר לכך שחורי נוקט בטקטיקה של "הצפה" בתביעות ובהליכים משפטיים נגדם, להתישם, לגרום להם הוצאות היתדיינות אדירות ובכך למנוע מהם את היכולת המעשית לבירור מה שיש להם כנגד חורי.
...
לפיכך, ולכל הפחות לאור כך שנטל השכנוע כי מדובר בתביעה לטובת החברה מוטל על חורי, לא שוכנעתי כי התביעה הנגזרת המבוקשת, הינה תביעה לטובת החברה.
לפיכך, לא שוכנעתי בתום ליבו של חורי בהגשת הבקשה לאישור תביעה נגזרת ולאור קביעותי והמסקנות האישיות כנגד חורי, כנגד אמינות גרסתו, כאמור, ראו ההחלטה המהותית שניתנה היום בתיק הכינוס, במקביל להחלטה זו, (אולם הדברים פורטו גם בהחלטת הביניים בתיק הכינוס החלטה מיום 7.1.20), יש קושי בכך שחורי הוא זה שיגיש התביעה בשם החברה, בעיקר נגד בעל המניות השני.
לפיכך אני מורה על דחיית הבקשה.
