בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בעניין עיון מחדש בהחלטה על תפיסת חזקה בנכס

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 20543-11-19 שרקאוי נ' עמידר החברה הלאומית לשכון בישר לפני כבוד השופטת אביגיל כהן המבקש - המערער אנואר שרקאוי ע"י ב"כ עו"ד משה י. קמר המשיבה רשות הפיתוח באמצעות עמידר החברה הלאומית לשכון בישראל ע"י ב"כ עו"ד אלירן מגער פסק דין

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופט עמית יריב) מיום 22/10/19 בת.א. 61037/16 ולפיה נדחתה בקשת המבקש לבטל פסק דין שניתן בהיעדרו לפני למעלה מ- 12 שנים, ביום 22/2/2007.

נטען, כי חידוש ההליכים נובע מהליך אחר שהתנהל בין הערייה לבין אדם אחר (עמוס גניש) לגבי נכס המצוי בצמוד לביתו של המבקש.

ז) המבקש מכחיש שהוא תפס חזקה בדירה שלא כדין וללא הסכם, שכן ליתר הדיירים המחזיקים בנכסים בסביבת הדירה אין הסכמים בכתב עם המשיבה ולא הוגשו נגדם תביעות פינוי.

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה יש ליתן רשות ערעור.

ההסכמה , שקבלה תוקף של החלטה,לא כללה כמובן הגשת בקשה חדשה ושונה לחלוטין בחלוףכ-11 שנה.

...

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה יש ליתן רשות ערעור.

כאשר ערכאת ערעור בוחנת את החלטת הערכאה הדיונית, עליה לבחון אם ההחלטה שניתנה תואמת לתשתית העובדתית שהונחה בפני הערכאה הדיונית והאם המסקנה המשפטית הולמת את אותה תשתית עובדתית.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטת חיה זנדברג) בת"א 62134-12-17 מיום 22.1.2019, במסגרתה נדחתה בקשתה השנייה של המבקשת לעיכוב ביצוע סילוק ידה מנכס מקרקעין.

בנימוקי הדחייה הסביר בית המשפט קמא כי המבקשת לא עמדה בתנאים שקבע החוק לעיון מחדש בסעד זמני (תקנה 368 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי")); המבקשת לא הצביעה על שינוי נסיבות בין ההחלטה הראשונה לבין בקשתה השנייה, וכן לא נמצא כל דופי בהחלטה הראשונה.

באשר למאזן הנוחות, הרי שהוא נוטה לטובת המבקשת: מדובר בנכס מקרקעין אשר משמש בשנים האחרונות בית מגורים למבקשת ולבני משפחתה.

אכן, למשך ישיבתה של המבקשת במקרקעין, ולנסיבות בהן תפסה חזקה בהם, יש נפקות מרכזית ביחס לשאלות אחדות המתעוררות בהליך זה, אך במסגרת בחינת מאזן הנוחות אין בכוחם של שיקולים אלה להטיות את הכף נגד המבקשת (השוו עניין פלוני).

...

מסקנה זו מקבלת משנה תוקף לאור מועדי דיוני ההוכחות בתיק, אשר נקבעו כאמור לחודשים יוני ויולי 2019, ובהינתן העובדה כי כלל טיעוני המבקשת (ובכללם טיעוניה מכוח המנוח) טרם נשמעו בין כותלי בית המשפט.

משניתן לצפות כי הכרעה בכתב התביעה של המבקשת יינתן בהקדם, ולאור כל האמור לעיל, אני מוצא שראוי לעכב את פינוי המבקשת ומשפחתה מהמקרקעין עד להכרעת בית המשפט קמא במחלוקת.

סוף דבר – עד לבירור טענות המבקשת לגופן והכרעת בית המשפט ביחס אליהן, יעמוד בתוקף הצו הארעי שניתן בהחלטתי מיום 24.1.2019.

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"א 9492-07-13 מחמוד מוחמד חסאן ואח' נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט נאסר ג'השאן התובעים 1. כרימה מחמוד מוחמד חסאן 2. קאסם חסאן 3. אנור חסאן 4. סראי סאלם חסאן 5. חלימה חסאן 6. מרואן סאלם חסאן 7. יאסר חסאן הנתבעים 1. האפוטרופוס לנכסי נפקדים 2. רשות הפיתוח 3. מדינת ישראל 4. הממונה על מירשם המקרקעין - פקיד ההסדר 5. מחמוד אלחאג' חוסין החלטה

על פסק הדין החלקי הוגשה בקשת רשות ערעור על-ידי הנתבעים (רע"א 9755/17), בית המשפט העליון, בהחלטה מיום 13.03.2018 קיבל טענות הנתבעים 1-4 באופן חלקי.

למסקנה, כי לתובעים מגיע פיצוי בגין ביטול הרישיון הגעתי לאור הנסיבות המיוחדות של המקרה שנידון לפניי ולאחר שמניתי מספר שיקולים ובין היתר עמד השיקול, כי התובעים סברו שרכשו מקרקעין מן הנתבע מס' 5, וכך קבעתי בסעיף 34 לפסק הדין: "ראשית, נראה, כי התובעים, בעת שתפסו חזקה במקרקעין ובעת שהחלו לבנות בניינים, לא ידעו כי הם פולשים. מקרה זה שונה ממקרה שבו פולש נחליט להיכנס למקרקעי המדינה במחשכים, לתפוס חזקה ו-'לקחת סיכונים' להקים מחוברים. כפי שקבע כבוד השופט קיסרי ששמע ראיות בעיניין, נעשתה עסקה בין התובעת ובעלה לבין הנתבע מס' 5. ניתן להניח כי תחילה האמינו התובעים כי הם הבעלים של המקרקעין וייתכן שבשלב מסויים הבינו התובעים כי אין להם זכויות במקרקעין, אולם איש לא חלק עם חזקתם במקרקעין" (ההדגשה אינה במקור, נ.ג').

חריג נוסף הוא שינוי נסיבות מהותי, בהחלטות מסויימות, כך מצאו בתי המשפט לעיין מחדש בהחלטותיהם, מקום שחל שינוי נסיבות מהותי המצדיק שינוי בהחלטת ביניים (ראו: ע"א 450/64 איזנר נ' פינקלשטיין, פ"ד יט(1) 655 (1965); ע"א 161/73 ארדה נ' סמסונוב, פ"ד כח(2) 228 (1971)); ע"פ 5135/13 יגרמן נ' מדינת ישראל (02.06.2014)).

כך לדוגמא במשפט מינהלי, בתי המשפט (בג"צ או בית משפט לעניינים מהנליים) שקמו מכיסאם, לא ישנו את פסק הדין שניתן בעיניין פלוני לגבי ביקורת על החלטת הרשות, במידה ונשמט מיסמך ולא הוגש על-ידי אחד מבעלי הדין.

...

למסקנה, כי לתובעים מגיע פיצוי בגין ביטול הרישיון הגעתי לאור הנסיבות המיוחדות של המקרה שנדון לפניי ולאחר שמניתי מספר שיקולים ובין היתר עמד השיקול, כי התובעים סברו שרכשו מקרקעין מן הנתבע מס' 5, וכך קבעתי בסעיף 34 לפסק הדין: "ראשית, נראה, כי התובעים, בעת שתפסו חזקה במקרקעין ובעת שהחלו לבנות בניינים, לא ידעו כי הם פולשים. מקרה זה שונה ממקרה שבו פולש נחליט להכנס למקרקעי המדינה במחשכים, לתפוס חזקה ו-'לקחת סיכונים' להקים מחוברים. כפי שקבע כבוד השופט קיסרי ששמע ראיות בעניין, נעשתה עסקה בין התובעת ובעלה לבין הנתבע מס' 5. ניתן להניח כי תחילה האמינו התובעים כי הם הבעלים של המקרקעין וייתכן שבשלב מסויים הבינו התובעים כי אין להם זכויות במקרקעין, אולם איש לא חלק עם חזקתם במקרקעין" (ההדגשה אינה במקור, נ.ג').

הבקשה שלפניי אינה תובענה חדשה ועל כן אף בשל נימוק זה, יש לדחות את הבקשה.

לאור האמור לעיל אני דוחה את הבקשה.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 1765-01-23 סמיר ואח' נ' הימנותא בע"מ ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט איל באומגרט המבקשים 1. שרוף סארי סמיר 2. עסאם מנצור 3. וליד מנסור 4. כיוף ארווד 5. כיוף בהא 6. סאיף אבו רוקן 7. ואפי כיוף 8. פאדי שלח 9. שאדי בן פאיז עבד ארכאב 10. זיידאן אבו רוקן 11. כמיל טרודי 12. קנג' מוסטפא 13. מונא סאלח זאהר 14. סאמי עלי נסאר ע"י ב"כ עוה"ד פרו ועוה"ד טרודי המשיבים 1.עו"ד רונן מטרי כונס לפירוק השתוף ע"י עוה"ד מטרי 2.הימנותא בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד בס 3. חיים אליעזר רוזנברג 4. רחל רוזנברג 5. מרים רוזנברג לייפר 6. בנימין קלר 7. יעקב גרינשטיין 8. **** גרנות 9. רות קורן 10. מנחם קפלן 11. ג'האד חמדי אבו חמדאן 12. חנה קורן 13. חוה קורן-ישראלי 14. דפנה קורן 15. אודליה גזיאל (זינר) 16. גאזי גאלב רכאב 17. ישעיהו רוזנברג 18. אוסאמה בדר מקלדה 19. עלא בדר מקלדה 20. שח'ידם סלאח 21. הלינה ויסמן 22. סילביה מי-טל 23. שרגא ויסמן 24. אוסמה סלמה אחמד קרא 25. כיוף ראיק 26. עטשי זיידאן 27. יהונתן כהן 28. מסעוד יוסף דאוד 29. כמאל מוחמד גאבר כיוף 30. נסר אלדין נעאם 31. עמאד אבו רוכן 32. חסאן חלבי 33. יוסף אלאל 34. מרואן רכאב 35. עו"ד אחמד סעדי 36. מדינת ישראל פסק דין

רקע: לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחדרה (כב' השופטת אניספלד), מיום 26.10.22 אשר ניתנה בת"א 794-12-08 (להלן: "החלטה").

על כן, ביום 10.5.21 מינה בית משפט את עו"ד מטרי ככונס נכסים, לשם פירוק השתוף במקרקעין על דרך של מכירתם.

עוד נימק הכונס עמדתו בבית משפט קמא, שבעלי הזכויות במקרקעין, אשר לא תפסו בהם חזקה, יקבלו תמורה לרכושם ותוכשר פעולת בעלי הזכויות שתפסו חזקה ככל שהם יממשו את זכות הגריעה.

לאחר עיון בטיעוני הצדדים ובהחלטת בית משפט קמא מוחלט לקבל את בקשת רשות העירעור, לידון בה כבערעור ולדחות את העירעור.

באשר למבקשים שלטענת המשיבים איחרו המועד הקצוב להגשת בקשת רשות העירעור, הרי שבית משפט זה עורר, ביוזמתו, ביום 1.1.23 את הסוגיה.

היתנהלות, לפיה המבקשים ממתינים בעוד שהכונס ובית המשפט עושים מלאכתם, באופן שאם התוצאה תישא חן בעיניהם יאמצהו ואם לא יעתרו לביטולה וכל ההליך יתנהל מחדש, אינה היתנהלות דיונית ראויה בתום לב. היה על המבקשים, לפעול מידית ולעתור לבית משפט קמא, בבקשה לגלות את השומה את החסויה.

...

בית משפט קמא נימק מסקנה זו גם בכך שהוגשה הצעה אחת בלבד לרכישת המקרקעין ואיש מבעלי הזכויות לא הגיש הצעה נגדית.

התוצאה: נוכח האמור לעיל - הערעור נדחה.

ממילא, נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע.

המבקשים ישלמו הוצאות לכ"א מהמשיבים בסך של 7,500 ₪ (כולל מע"מ), כלומר 15,000 ₪ בס"ה. המזכירות תעביר לכונס סך זה מתוך הערובה שהופקדה בקופת בית המשפט.

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 35093-10-23 גוילי ואח' נ' זר 25.10.2023 לפני כבוד השופטת תמר בר-אשר המבקשים 1. נאור גוילי 2. נאור גוילי הנדסה בניה ונכסים בע"מ משיבים יונדב זר – בשם קבוצת רכישה 'צורים' בא-כוח המבקשים: עו"ד הראל סיל החלטה

עיקריה נימוקיה הם כי אין בעובדה שהמבקשים בחרו שלא להיות מיוצגים בבית המשפט קמא כדי להצדיק את הבקשה לעיון חוזר; כי אין מקום לטענות החדשות (בין השאר, בעיניין הליכי בוררות שהתנהלו בעבר בין הצדדים), אשר לא נטענו קודם לכן; וכן כי שאר הטענות שעלו, כבר נדונו.

על יסוד אלו קבע, כי היתקיימו התנאים שנקבעו בהסכמים המאפשרים למשיב להפסיק את עבודת המבקש וכי על-פי הוראותיהם, נאסרה על המבקש לתפוס חזקה במקרקעין או במיטלטלין וכי הוא אף ויתר מראש על זכות עיכבון מכל סוג.

זאת בהעדר ראייה ממשית לתמיכה בטענה זו. לנוכח מסקנת בית המשפט קמא כי למשיב עילת תביעה חזקה לכאורה, בכל הנוגע לדרישתו שהמבקשים יעזבו את המקרקעין בלי להוציא מהם את המיטלטלין, בחן את נושא מאזן הנוחות.

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשת רשות העירעור ולאחר עיון בתיק בית המשפט קמא, לרבות בהחלטותיו הנדונות, הגעתי לכלל מסקנה כי לא נמצא מקום להתערב בהן.

מכל מקום, החלטת בית המשפט קמא נוגעת רק לציוד שלגביו הוגשה הבקשה לסעד הזמני, כפי שנקבע בהחלטה.

...

על יסוד כל אלו קבע ממצאי עובדה ומהימנות שלפיהם הגיע לכלל מסקנה כי עלה בידי המשיב לבסס "עילת התביעה חזקה לכאורה" (פסקה 37 בהחלטה).

שכן, אף שנקבע כי לא נראה כי ישנו יתרון למי מן הצדדים בשאלה זו, בפועל בית המשפט קמא הגיע לכלל מסקנה כי יש להעדיף את מצבו של המשיב וזאת מהטעם שהעדפת המבקשים תביא לפגיעה בצדדים שלישיים.

לנוכח כל האמור, בקשת רשות הערעור נדחית.