בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בעניין עבירות סביבתיות

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 734/22 לפני: כבוד השופט ע' גרוסקופף המבקשת: א.ס.פ.י. חברה לקידום פרוייקטים באיכות הסביבה (ישראל) בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. גלובל גרין דרופ (אך דוד) בע"מ 2. יגדל אך 3. צביקה דוד בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בהפ"ב 8714-06-20 מיום 26.12.2021 שניתנה על ידי כב' השופטת שרון גלר בשם המבקשת: עו"ד עופר פיק; עו"ד יהושע טרופ בשם המשיבים: עו"ד אלירם בקל; עו"ד עודד גזית ][]החלטה

למען שלמות התמונה יצוין כי במקביל לניהולו של הליך הבוררות, הוגשו בתחילת שנת 2018 כתבי אישום בגין עבירות הקשורות בניהול האתר, הן נגד המבקשת ומנהלה, מר עזרא אלוני, והן נגד המשיבים, לצד אדם נוסף אשר שימש כמהנדס אחראי על ביצוע עבודות באתר.

במקרה בו עסקינן דחה בית המשפט את בקשת הביזיון לאחר שהשתכנע כי אין תועלת שכזו, וממילא הצדדים מיקדו את עיקר טענותיהם במסגרת בקשת רשות העירעור בצדקת קביעותיו בעיניין זה. על מנת להכריע בשאלה זו יש לבחון את שאלות המשנה הבאות: ראשית, על מי מוטל הנטל לשכנע כי אין טעם בהליכי הביזיון; שנית, האם המשיבה עמדה בנטל המוטל עליה לעניין זה; שלישית, האם יש מקום להפעיל את הפקודה נגד מינהלי המשיבה.

...

לאחר שהגישו הצדדים את תגובותיהם לבקשה והתנהלו מספר דיונים, דחה בית המשפט המחוזי ביום 2.5.2021 את טענת המשיבה לשינוי נסיבות, נעתר לבקשה, ונתן לפסק הביניים תוקף של פסק דין (להלן: פסק הדין).

באשר לטענה הנוגעת לחלוקת הדיבידנד, סבורני כי אף אם אניח כי טענה לפיה הברחת נכסים שיבשה את היכולת הכלכלית לקיים את פסק הדין, עשויה, במקרים מתאימים, לידון במסגרת הליך מכוח הפקודה, יהא הדבר שמור למקרים שבהם הפעולות הנטענות בוצעו לאחר שניתן פסק הדין הקובע את החיוב הכספי, במטרה ברורה לסכל את האפשרות המעשית לקיימו.

ויובהר, היעדר האפשרות לנקוט בהליך בזיון על פי הפקודה אינה משמיעה את המסקנה כי המבקשת ניצבת בפני שוקת שבורה.

המסקנה המתבקשת היא שצדק בית המשפט קמא בכך שנמנע מלעשות שימוש בפקודת ביזיון בית המשפט במקרה זה. אשר על כן, הבקשה נדחית.

בבית המשפט העליון רע"א 3368/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקשות: 1. אראל אלקטרומכניקה בע"מ 2. אראל א.ש. הנדסת חשמל בע"מ 3. אראל פי.איי מערכות צנרת בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. רותם בטיחות בע"מ 2. עו"ד אביתר קרמר – נאמן לחברת י.ר. איכות הנדסה בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט י' פרסקי) מיום 25.4.2022 בת"א 7919-03-22 ו-ת"א 38414-03-22 בשם המבקשות: עו"ד שלמה אביטן; עו"ד זיו ללוז; עו"ד יערה חיימי בשם משיבה 1: עו"ד יחזקאל אילון; עו"ד לירון סגל בשם משיב 2: בעצמו ][]החלטה

המשיבה הבהירה כי היא שילמה לאיכות הנדסה, כקבלן ראשי, סכומים העולים על התמורה אשר הגיעה לה ביחס לעבודה שביצעה בפועל, כאשר טענת המבקשות כי איכות הנדסה לא העבירה להן את הכספים שקבלה, איננה רובצת לפתחה של המשיבה.

ביום 25.4.2022, לאחר דיון בו נשמעו טענות הצדדים ונחקר המצהיר מטעם המשיבה, התקבלה החלטת בית המשפט המחוזי הדוחה את בקשת המבקשות, והמקבלת את בקשת המשיבה באופן שבו הצוו הארעי שניתן לטובתה יעמוד בתוקפו עד לתום ההליך המתנהל בעיניין תביעת המבקשות.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים מזה ומזה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

במסגרת החלטתו נדרש בית המשפט המחוזי למכלול השיקולים האמורים וקבע שהם מוליכים למסקנה כי יש לדחות את בקשת המבקשות ולקבל את בקשת המשיבה.

כפועל יוצא מכך בנסיבות העניין לא מצאתי מקום להתערב בכך שבית המשפט מצא לנכון לשעות לבקשת המשיבה כי תיאסר כניסתן של המבקשות לאתר לצורך פירוק העבודות, הוצאת רכוש וכיו"ב. הבקשה נדחית אפוא.

בבית המשפט העליון בש"פ 6882/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקש: **** דדון נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופט י' עטר) בעמ"ת 14988-10-22 מיום 12.10.2022 בשם המבקש: עו"ד עינב חימי; עו"ד אריאל ועקנין ][]החלטה

משכך קבע בית המשפט כי על שירות המבחן להגיש תסקיר בעיניינו של המבקש אשר יבחן את רמת מסוכנותו, את האפשרות לחלופת מעצר כלשהיא ואת החלופה לגופה.

זאת לאור העובדה שמדובר היה בחלופה בעיר באר-שבע, בה פעל המבקש בקשר עם העבירות שיוחסו לו. כך, ציין בית המשפט המחוזי בהחלטתו כי "ככל שתוצע אפשרות למעצר בפקוח אלקטרוני המבטיחה הרחקה גיאוגרפית של ממש מסביבתו הטבעית בפקוח ערבים מתאימים לצד אפשרות טיפולית כמוצע עתה, יוכל ב"כ המשיב (הוא המבקש, ר.ר.) לעתור לעיון מחדש על מנת שתוכל להבחן אפשרות זו." לכך יש להוסיף כי אף המשיבה בתגובתה לבקשת רשות העירעור ציינה כי "נתוניו של המבקש בצרוף המלצתו החיובית של שירות המבחן יכולים יהיו להצדיק את מעצרו בפקוח אלקטרוני בחלופה מתאימה, במקום מרוחק מסביבתו הטבעית ובפיקוחם של מפקחים מתאימים." במסקנה זו של בית המשפט המחוזי אינני סבורה כי יש מקום להתערב במסגרת גילגול שלישי.

...

זאת לאור העובדה שמדובר היה בחלופה בעיר באר-שבע, בה פעל המבקש בקשר עם העבירות שיוחסו לו. כך, ציין בית המשפט המחוזי בהחלטתו כי "ככל שתוצע אפשרות למעצר בפיקוח אלקטרוני המבטיחה הרחקה גיאוגרפית של ממש מסביבתו הטבעית בפיקוח ערבים מתאימים לצד אפשרות טיפולית כמוצע עתה, יוכל ב"כ המשיב (הוא המבקש, ר.ר.) לעתור לעיון מחדש על מנת שתוכל להיבחן אפשרות זו." לכך יש להוסיף כי אף המשיבה בתגובתה לבקשת רשות הערעור ציינה כי "נתוניו של המבקש בצירוף המלצתו החיובית של שירות המבחן יכולים יהיו להצדיק את מעצרו בפיקוח אלקטרוני בחלופה מתאימה, במקום מרוחק מסביבתו הטבעית ובפיקוחם של מפקחים מתאימים." במסקנה זו של בית המשפט המחוזי אינני סבורה כי יש מקום להתערב במסגרת גלגול שלישי.

בהקשר זה יש לציין כי שירות המבחן ציין בתסקירו כי חרף ההתרשמות החיובית שלו מהמבקש, ישנו סיכון להישנות התנהגות עוברת חוק שלו - "אנו סבורים כי מדובר בבחור צעיר המצוי בקו התפר שבין ניהול אורח חיים נורמטיבי לפלילי". לכן, עמדתו של בית המשפט המחוזי לפיה כדי לצמצם את המסוכנות הנובעת מהמבקש – יש להורות על שחרורו למקום המרוחק מהעיר באר שבע, היא כאמור מסקנה שאין מקום להתערב בה במסגרת בקשת רשות ערעור.

לכן, לאור כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.

בבית המשפט העליון רע"פ 2150/23 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקש: ארתור קוזנצוב נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל - משטרת ישראל 2. עריית תל אביב יפו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו מיום 06.03.2023 בע"ח 64583-02-23 בשם המבקש: עו"ד רלי אבישר רווה ][]החלטה

ראשית דבר, דחה בית משפט קמא טענת סף של המבקש הנוגעת לזכות הערר של המשיבות על החלטת בית משפט קמא – וקבע כי לא מצא "לדקדק פורמאלית בהליך זה", שכן הבקשה לעיכוב ביצוע מהוה הלכה למעשה את ההליך כולו.

בעניינינו, רלבאנטיות הוראות סעיף 16 לחוק, שעוסקות אמצעים נוספים העומדים לרשות בית המשפט: "הורשע אדם על עבירה לפי סעיף 14 או לפי הוראה בחיקוק אחר הקובעת כללים בדבר עיסוק בעסק הטעון רשוי לפי חוק זה, רשאי בית המשפט, בנוסף לכל עונש שיטיל –

...

על חוק רישוי עסקים בכלל ועל סעיף 16(3) בפרט כפי שיובהר להלן, לאחר עיון סבורני כי דינן של טענות המבקש הנוגעות לפרשנות בית המשפט המחוזי את חוק רישוי עסקים, ואת סעיף 16(3) בפרט – להידחות.

לאור כל האמור לעיל, הן במישור המהותי הן במישור הדיוני – לא מצאתי כי למבקש נגרם עיוות דין כלשהו, לבטח לא באופן המצדיק מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי".

בראי כל אלה, סבורני, כי בקשתו של המבקש לפני בית המשפט לעניינים מקומיים – לוקה בחוסר תום לב ואי ניקיון כפיים; וכידוע, חוסר תום לב והיעדר ניקיון כפיים, די בהם כדי להביא לדחיית בקשה למתן רשות ערעור ממילא (השוו: רע"פ 6954/21 חיר נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה גליל מרכזי, פסקה 12 (20.10.2021); רע"פ 7573/19 מוסא נ' היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבניה משרד האוצר, פסקה 3 (19.11.2019)).

הבקשה נדחית בזאת.

בבית המשפט העליון בש"פ 2593/24 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ב-עת"מ 9045-03-24 מיום 6.3.2024 שניתן על ידי השופט צ' קאפח בשם המבקש: עו"ד אסף בקרמן ][]החלטה

בבקשה נטען כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שבסס החלטתו על המצב הבטחוני השורר בישראל תוך שיצר כלל קטגורי לפיו כל עבירת כניסה לישראל שלא כדין בעת הזו תוביל למעצר עד תום ההליכים, וזאת בנגוד לפסיקה.

אכן, המבקש הוא קטין נעדר עבר פלילי, אך לא מתקיימות בעניינינו נסיבות המצדיקות מתן רשות לערור.

...

דין הבקשה להידחות, אף ללא צורך בתגובה.

אשר על כן, הבקשה נדחית.