בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בעניין מכירת בית החייב

] לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת רחל ערקובי) בפש"ר 1960-03-15 מיום 17.7.2022, במסגרתה נקבע כי בקשותיהם של המבקש ושל הנאמן לביטול הליך פשיטת הרגל (להלן: ההליך) יידונו לאחר שתדון בקשת החייב הנוגעת להסכם מכר שנערך בינו לבין המבקש.

...

דין הבקשה להידחות, אף מבלי להזדקק לתגובת המשיבים.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

בבית המשפט העליון רע"א 2260/23 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקש: צבי הורוביץ נ ג ד המשיבים: 1. זיסקינד סאלאוויצ'יק 2. פנינה סאלאוויצ'יק בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ע' אבמן-מולר) בת"א 45412-06-22, בת"א 41049-06-22 ובת"א 38660-05-22 מיום 19.2.2023 ומיום 9.3.2023 בשם המבקש: עו"ד משה ויזל; עו"ד תומר פרסלר ][]החלטה

עוד התבקש בית המשפט להורות למשיבים להעביר לעיון המבקש דיווח שנשלח לרשויות המס בנוגע למכירת זכויות באחד מהמבנים.

רשות ערעור על החלטות בית משפט בעינייני בוררות תנתן רק במקרים חריגים המעוררים שאלה עקרונית, משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, או כאשר נידרשת היתערבות משקולי צדק או לשם מניעת עוות דין חמור (ראו למשל לאחרונה: רע"א 1566/23 עריית בת ים נ' בית וגן בע"מ, פסקה 8 (6.3.2023); רע"א 8120/22 פלטינום קפיטל 38 אחזקות בע"מ נ' בן יהודה, פסקה 8 (27.2.2023)).

בעניינינו, מדובר בבקשה הטומנת בחובה פגיעה ממשית בפרטיות המשיב, ובצדק נדחתה (ראו והשוו: רע"א 129/17 נאמן על נכסי החייב נ' סטריקובסקי, פסקה 24 (7.4.2017)).

...

באשר לבקשה למתן גישה לתיבת הדוא"ל של המשיב, נקבע כי גם לכך אין מקום להיעתר וזאת מעבר לעובדה שלא הובהר מקור הסמכות למתן צו מעין זה. מכאן הבקשה שלפנַי, בה נטען כי מדובר במקרה חריג וקיצוני המצדיק את זימונו של הבורר למתן עדות, נוכח נחיצות עדותו לצורך הוכחת טענות המבקש בדבר התנהלותו הבעייתית של הבורר.

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות ללא צורך בתשובה.

הבקשה נדחית אפוא.

בבית המשפט העליון רע"א 8298/23 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקשת: פנדור תעשיות בע"מ נ ג ד המשיבות: 1. דלתות אלפים החזקות בע"מ 2. דלתות אלפים אשדוד בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט א' שוורץ, סג"נ) מיום 10.7.2023 בת"א 44368-07-21 בשם המבקשת: עו"ד אורי בר; עו"ד נועם זמיר בשם המשיבות: עו"ד דיבון פרקש; עו"ד עדן אביגיל כהן ][]החלטה

בתביעה זו התבקש גם כן צו למתן חשבונות שיורה למשיבות לגלות מידע ומסמכים הנוגעים למכירת דלתות ללקוחות פרטיים, וכן לחייבן לשלם לה סכומי כסף שונים.

אף אם הייתי יוצא מנקודת הנחה כי נוסחן של דרישת הגילוי ושל החלטת בית המשפט מיום 10.7.2023 מעורר שאלה בנוגע להקף חיובה של המבקשת לחשוף מיסמכי חשבונות והוצאות במסגרת סעיף 1.12 לדרישה – שאלה זו באה על פיתרונה בתשובת המשיבות לבקשת רשות העירעור.

...

המשיבות מצדן טענו כי דין הבקשה להידחות.

המסקנה לפיה אין המבקשת נדרשת לגלות את מסמכי ההוצאות עצמם בעת הזו, הולמת את גישתו של בית המשפט המחוזי כפי שבאה לידי ביטוי לאורך ההליך כולו.

סוף דבר, כאמור לעיל, על המבקשת לחשוף במסגרת סעיף 1.12 לדרישה מסמכים הקשורים להוצאות, אך אין היא נדרשת לגלות את מסמכי ההוצאות והחשבונות עצמם.

בבית המשפט העליון רע"א 8784/23 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקשות: 1. אבו יחיאל חברה לבניין בע"מ 2. אבו פמילי ריט בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. י. לי-דה השקעות בע"מ 2. יהודה אמסילי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי באר שבע בת"א 64319-06-23 מיום 19.9.2023 שניתנה על ידי כב' השופט י' פרסקי בשם המבקשות: עו"ד **** כהן; עו"ד אבי הלוי בשם המשיבים: עו"ד דרור נאור; עו"ד יוגב נרקיס; עו"ד צבי הר נבו ][]פסק-דין

לצורך גיבושן, נכרתו שלושה הסכמים – ביום 27.12.2021 נכרת "הסכם בקמה", בו התחייבה לי-דה כלפי אבו פמילי למכור לה מקרקעין שעליו בנוי ביניין מגורים בן 46 דירות שברשותה; ביום 5.1.2022 נכרת "הסכם היחידות", בו הוסכם כי אבו יחיאל תמכור ללי-דה זכויות חכירה ב-30 יחידות דיור שברשותה; וביום 25.1.2022 נכרת "הסכם ביטול האופציה", בו הוסכם כי תבוטל אופציה שנתנה אבו יחיאל ללי-דה לבנייה ומכירה של שטחי מסחר ומשרדים על מקרקעין שבבעלות לי-דה. הליכים קודמים וכריתת הסכם הפשרה משעלו היחסים ביניהם על שרטון, החלו הצדדים לפתוח בהליכים זה כנגד זה – הן בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (לפני השופט פרסקי) והן בלישכת ההוצאה לפועל.

לאור האמור, עותרות המבקשות לביטול החלטת בית משפט קמא מיום 19.9.2023 ולחיוב המשיבים בהוצאות.

בנוסף, ביום 22.2.2023 הגישה לי-דה בקשת רשות ערעור על החלטת הרשמת בתיק ההוצאה לפועל בנוגע לעיקול המקרקעין.

...

משאלה הם פני הדברים, אינני סבורה כי עניין לנו באותם מקרים קיצוניים בהם בעל דין נוקט באופן סדרתי בהליכים רבים, בזה אחר זה, הנעדרים כל סיכוי או תוחלת של ממש – עד שאין מנוס מלעשות שימוש בסעד הקיצוני של הוצאת צו חוסם.

הטענות של המשיבים ביחס להליך זה נוגעות לנזק המשמעותי שעצם הגשתו עלול לגרום להם – כאשר לגישתם אם תוגש בקשת חדלות פירעון, דינה יהיה להידחות, ולכן אין לאפשר למבקשות להגישה.

סוף דבר: לאור האמור לעיל, הערעור מתקבל במובן זה שהצו החוסם שהוטל על המבקשות בהחלטה מיום 19.9.2023 – יבוטל.

][] לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ע' אבמן-מולר) מיום 10.12.2023 בת"א 8119-08-23, בגדרה נדחתה בקשת המבקשים למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבים לבצע עיסקאות או פעולות שיש בהן כדי לסכל את הסכמי המכר בהם התקשרו המבקשים עם המשיבה 1.

המבקשים עתרו בתביעתם לסעד של אכיפת הסכמי המכר; ולחלופין עתרו לחיוב המשיבים בפצוי בגין הנזק שניגרם להם כתוצאה מהפרת הסכמי המכר, בסך של 100 מיליון ₪.

בית המשפט המחוזי היתייחס לטענות המבקשים שלפיהן סיכלו המשיבים את קיום התנאים המתלים ולפיכך אין הם רשאים להסתמך עליהם, ומנגד לטענות המשיבים כי בעת החתימה על הסכמי המכר היה ידוע למבקשים כי קיים סיכוי ממשי שהתנאים המתלים לא יתקיימו וההסכמים לא יכנסו לתוקפם, וכן באשר ליחסים המורכבים שבין השותפים והקשיים אליהם נקלע הפרויקט.

...

לא ראיתי להתערב במסקנה זו, המבוססת על ממצאי עובדה ומהימנות מובהקים שאין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהם (ראו מבין רבים: רע"א 6377/23 כץ נ' ראז חקלאות אחזקות ופיתוח בע"מ, פסקה 10 (13.9.2023)).

לנוכח כל האמור, לא מצאתי עילה להתערב במסקנת בית המשפט המחוזי לפיה תנאים אלה לא הוכחו, וכי יש לדחות את בקשת המבקשים למתן סעד זמני.

סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית.