בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בעניין מכירת בית מגורים

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 3751/22 לפני: כבוד השופט ע' גרוסקופף המבקשים: 1. יונתן בנילוז 2. פלורה יומטוביאן 3. שלמה יומטוב נ ג ד המשיבים: 1. אילן לוי 2. אד מרי השקעות בע"מ 3. עידן גל השקעות בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בנצרת מהימים 7.4.2022 ו-12.5.2022 בת"א 43786-03-22 שניתנו על ידי כב' השופט יונתן אברהם בשם המבקשים: עו"ד אברהם בר אור ][]החלטה

בעניינינו, מבלי לטעת מסמרות בשאלת סכויי התביעה, הרי, כפי שקבע בית המשפט קמא, הנזק שצפוי להגרם למבקשים, ככל שטענותיהם יתקבלו, הוא נזק כספי אשר מקורו בעיקר באובדן הרווח אותו הם קיוו להפיק מבניית דירות המגורים בחלקות, ומכירתן לצדדים שלישיים.

...

בכל הנתונים הללו יש כדי להוות חיזוק משמעותי, אולי אף נימוק העומד בפני עצמו, למסקנה כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור.

סוף דבר: במכלול הנסיבות, ובכלל זה עיתוי הגשת בקשת רשות הערעור ובקשת עיכוב הביצוע, לא מצאתי הצדקה להתערב בהחלטות בית המשפט קמא מימים 7.4.2022 ו-12.5.2022, לדחות את הבקשה למתן סעדים זמניים מטעם המבקשים, ולקבל את הבקשה למתן צו מניעה זמני מטעם המשיבים, בהתאמה.

בקשת רשות הערעור נדחית איפוא, וממילא נדחית בקשת עיכוב הביצוע שהוגשה ביום 22.6.2022.

בבית המשפט העליון רע"א 2900/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקשים: 1. תאופיק חביב אללה 2. נזמי חביב אללה נ ג ד המשיבים: 1. יורופן גי אר בע"מ 2. אגו ד.א בע"מ בקשה לרשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בת"א 26552-03-22 מיום 10.4.2022 שניתנה על ידי כבוד השופט י' אברהם בשם המבקשים: עו"ד חביב אללה ערפאן בשם המשיבה 1: עו"ד שמואל להב ][]פסק-דין

הבקשה לעיכוב ביצוע בהחלטתו מיום 17.05.2022, נעתר השופט ש' שוחט לבקשת המבקשים לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי עד להכרעה בבקשת רשות העירעור.

הלכה היא, כי שיקול דעתה של הערכאה הדיונית בכל הנוגע להחלטות שעניינן מתן סעד זמני הוא רחב, ועל-כן ערכאת העירעור תתערב בו לעיתים נדירות בלבד (רע"א 4086/18 קוטינה נ' סיאם, פסקה 11 (25.06.2018)).

אשר לטיב הנזקים הצפויים למבקשים – חרף רצונו של בית המשפט המחוזי למנוע את מימוש הנכס (שם), לא מן הנמנע כי הערובה שנקבעה תביא דוקא לתוצאה זו (או למכירת בית מגוריהם), בבחינת "שפיכת התינוק עם המים". זאת, בפרט, בהנתן האמור בתצהירי המבקשים מיום 15.03.2022 שהוגשו בגדרי בקשתם להמרת הערבון, מהם עולה כי אין בבעלותם נכסים כלשהם (לרבות חשבונות בנק) למעט בית מגוריהם.

...

לפניי בקשה לרשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט י' אברהם) בת"א 26552-03-22 מיום 10.04.2022, בגדרה נעתר בית המשפט לבקשה למתן סעד זמני מסוג צו מניעה למימוש משכון – וזאת בכפוף להפקדת סך של 208,333 ש"ח מדי חודש, במשך 24 חודשים (סה"כ 5 מיליון ש"ח), על-ידי המבקשים (להלן: הבקשה).

למען שלמות התמונה יצוין, כי בצידה של הבקשה הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה מושא בקשת רשות הערעור דנא (להלן: הבקשה לעיכוב ביצוע) – לה נעתר השופט ש' שוחט בהחלטתו מיום 17.05.2022.

ברי, כי סוגיה זו הייתה ידועה לערכאה הדיונית, אשר אף נעתר לעתירת המבקשים מיום 15.03.2022 להמרת העירבון בסך 20,000 ש"ח שנקבע כתנאי למתן הצו הארעי, בערבות צד ג'.

תחת זאת, סבורני כי דרך המלך במקרה כגון דא היא חיוב המבקשים בהפקדת ערובה בסך 100,000 ש"ח, הניתנת להמרה, מקצתה או כולה, בערבות צד ג'.

על יסוד מכלול הנימוקים שפורטו לעיל – ומבלי לנקוט כל עמדה ביחס לקביעות בית משפט קמא בדבר סיכויי תביעת המבקשים – הערעור מתקבל.

בבית המשפט העליון רע"א 8222/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקש: חיים גיגי נ ג ד המשיבים: 1. סולומון בן ארוש 2. עו"ד מיכל גילבוע 3. כונס הנכסים הרישמי, מחוז צפון 4. פלוני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 2.11.2022 בפש"ר 52731-06-15 שניתנה על-ידי כב' השופט י' בן חמו בשם המבקש: עו"ד אייל כהן בשם המשיבה 2: בעצמה בשם המשיב 3: עו"ד חיים זקס בשם המשיב 4: עו"ד שירלי רחמנוב ][]החלטה

המבקש טוען כי הוא אינו מבקש לערער על הקביעות הנוגעות לבעלותו בדירה, אלא טענותיו נוגעות לסעד זמני של עיכוב מימוש הדירה בשל עכבון הנובע מהחזקת הדירה על ידיו מאז ראשית שנות ה-2000 והשבחתה, כל זאת בהסכמת יורשי המנוחים.

הטענה בדבר קיומו של חוב האם הוכיח המבקש לכאורה את קיומו של חוב של המשיב 1 כלפיו שמכוחו הוא בעל זכות עכבון בדירה? כאמור, בית משפט קמא דחה את בקשת עיכוב הבצוע של המבקש למימוש הדירה וקבע כי אין למבקש עכבון בה. בית המשפט קיבל את נימוקי הנאמנת, לפיהם נקבע בפסק דין חלוט כי אין למבקש זכויות בדירה; לא הוכח קיומו של הסכם לרכישתה; וממילא המשיב 1 לא היה רשאי להיתקשר בעיסקה למכירת הדירה (ראו פרוטוקול הדיון מיום 2.1.2022, ש' 6-4, עמ' 379 לכרך הנספחים בבקשת רשות העירעור).

עוד צוינו עניינים נוספים שיש בהם כדי לערער את אמינות גרסת המבקש ביחס להסכם המכר (ובכלל זה הוספת התאריך בכתב יד על עותק אחד שלו; העובדה שלבית המשפט הוצג צלום של העותק הזה בעוד שני עותקים מקוריים שלו אינם נושאים כל תאריך; כתובת המבקש בהסכם המכר שהיא כתובת הדירה, אף שאין חולק כי אינו גר בה; בהסכם המכר צוין כי הדירה תקינה וראויה למגורים, בנגוד לטענה לפיה המבקש השקיע סכומים ניכרים בהשבחתה כיוון שהייתה בלתי ראויה למגורים; אין בהסכם פירוט של מועד המסירה של הדירה או מועד העברת הזכויות בה, ועוד).

...

אם בסופו של דבר יתקבלו טענותיו לפיהן יש לו זכויות בדירה או כי המשיב 1 חייב לו כספים, הרי שגם אם הנאמנת תממש את הדירה, ניתן יהיה לרפא את הנזק שייגרם לו בפיצוי כספי.

לאור כל האמור לעיל, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא.

בקשת רשות הערעור נדחית אפוא, וממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.

בבית המשפט העליון רע"א 5485/23 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקש: עזבון המנוח אסעד פאלח גזאלין ז"ל באמצעות יורשו אמין גזאלין נ ג ד המשיבים: 1. עזבון המנוח סלימאן אסעד בן יאסין ז"ל באמצעות יורשו סובחי יאסין 2. מאמון זועבי 3. מוחמד זועבי בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט י' אברהם) מיום 2.7.2023 ומיום 17.7.2023 בת"א 40632-06-23 בשם המבקש: עו"ד סרי חורייה ][]החלטה

טענות המבקש לזכויותיו במיגרש מושא המחלוקת נסובות על עסקת מכר שנערכה בשנת 1965 בין אביו לבין אביו של משיב 1.

כל שטען המבקש בבקשתו בהקשר זה, היה כי אם לא יינתן הצוו יגרמו לו "נזקים רבים ובלתי הפיכים המגיעים כדי פגיעה בזכותי במקרקעין". בטענה כללית זו אין די. מכל מקום, כפי שציין בית המשפט, כלל לא מדובר בעניינינו בפנוי בית מגורים כי אם בפנוי מיגרש עליו ניצבים דיר כבשים ו"סככה" המשמשים את המבקש למטרות עסקיות (וכך גם עולה מעיון בהחלטות שניתנו בהליכים קודמים בין הצדדים (ת"א 41145-06-22 מיום 5.7.2022 ורע"א 34814-07-22 מיום 8.8.2022) ובפרוטוקולי הדיונים שנערכו בהם).

...

] דין הבקשה להידחות.

בהחלטתו המנומקת נדרש בית המשפט המחוזי לשני השיקולים האמורים וקבע כי הם מוליכים למסקנה כי דין בקשת המבקש להידחות, ולא מצאתי כי נפל בכך פגם.

בנסיבות אלה, אף עוד טרם הוצגו ראיות ונחקרו עדים בהליך, לא נפל כל פגם במסקנה כי לפני המבקש ניצבת משוכה גבוהה ביותר בהוכחת תביעתו.

בנסיבות אלה, למול הנזק שנגרם למשיבים 3-2 אשר רכשו ורשמו את זכויותיהם במגרש לפני שנים, ושעה שעד עתה לא הועלתה טענה מצד המבקש לבעלותו במגרש – מקובלת עליי הקביעה כי מאזן הנוחות אף הוא אינו מצדיק היעתרות לבקשה.

הבקשה נדחית אפוא ועמה גם הבקשה לעיכוב ביצוע הפינוי.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט י' בן-חמו) מיום 19.7.2023 בפש"ר 47681-07-18, בה קבע בית המשפט כי הצוו הזמני שניתן לעיכוב הליכי מימוש הדירה בה מתגוררת המבקשת עם המשיב 3 יבוטל, והורה על פינוי הדירה בתוך 30 ימים.

ביום 24.5.2023 קיבל בית משפט קמא את הבקשה והורה על הפקדת ערבון בשיעור של 10% משווי המכר (להלן: ההחלטה על הפקדת ערבון).

בעניינינו לא טענה המבקשת, לא בפני בית משפט קמא ואף לא במסגרת בקשת רשות העירעור שלפניי, כי מתקיימים טעמים מיוחדים כלשהם המצדיקים לפטור אותה מהפקדת ערובה.

...

ודוקו – בהתאם לתקנה 96(ג) לתקנות, נקודת המוצא היא כי על המבקש סעד זמני להפקיד ערובה מספקת לפיצוי בגין נזקים שעלולים להיגרם בשל מתן הצו, וזאת ככל שיסתבר בסופו של דבר כי לא היה מקום להוצאתו.

לאור האמור – ובעיקר בשים לב לכך שלמבקשת ניתנה בסופו של דבר הזדמנות להעלות את טענותיה ביחס לערובה שנקבעה וביחס לאפשרות לבטלה (או לשנותה); ובהתחשב בעובדה שבקשתה לבטל את ההחלטה על הפקדת עירבון נדונה לגופה ונדחתה (בלא שהוגש על כך ערעור) – אין די בפגם שנפל באופן קביעת הערובה מלכתחילה כדי להצדיק התערבות בהחלטת בית משפט קמא.

בקשת רשות הערעור נדחית אפוא.