בבית המשפט העליון
רע"א 909/24
לפני:
כבוד השופט ח' כבוב
המבקש:
גיא שילה
נ ג ד
המשיבות:
1. מדינת ישראל
2. טרגט א.מ.ן. בע"מ
3. טפול רפואי מידי (טר"מ) בע"מ
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 3.12.2023 בת"צ 5597-11-22 אשר ניתנה על ידי כבוד השופטת מ' שרביט; תשובת משיבה 1 מיום 5.5.2024; תשובת משיבה 2 מיום 7.5.2024; תשובת משיבה 3 מיום 7.5.2024; התייחסויות מטעם הצדדים.
בשם המבקש: עו"ד צבי שילה
בשם משיבה 1: עו"ד ענת אלבק
בשם משיבה 2: עו"ד איתן ברוש; עו"ד יצחק רבינוביץ
בשם משיבה 3: עו"ד נופר בצרי; עו"ד נועם רונן
][]החלטה
אני מבקש לעדכן את בית המשפט שבזמן אמת כלומר בשנת 2021 משרד הבריאות פנה לרשות המיסים בשביל לברר כיצד יש לפעול בכל הנוגע לגביה מהנדגמים בנתב"ג ואני מבהיר שהמשיבות לא פעלו בנתב"ג אלא חברה אחרת.
שמינית, הבקשה אינה עומדת באמת המידה שנקבעה בסעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט למתן רשות ערעור על 'החלטת ביניים דיונית', שכן לא ייגרם למבקש כל נזק מצרוף המדינה להליך.
בהנתן חלקה של המדינה בתמונה השגויה שהוצגה לבית משפט קמא בבקשת המחיקה, לא ייעשה צו להוצאות לטובתה זו הפעם.
...
דיון והכרעה
לאחר עיון בחומר שהונח לפניי, באתי למסקנה כי דין הבקשה למתן רשות ערעור – להידחות.
ואולם, מאחר שבכל זאת בשאלה של סמכות עניינית עסקינן, ומאחר שבניגוד לעניין עיריית בני ברק, איננו נדרשים להמתין לכך שסוגיית הסמכות העניינית תוכרע על-ידי הרכב, מצאתי להבהיר כי דין הבקשה להידחות, גם לגופה.
לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית – על הסף ולגופה.