בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בדבר חיוב מנהלים בחברה זרה בפירוק

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 707/23 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקש: אופיר זקן נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד רועי רחמים בתפקידו כנאמן ליישום הליכי חידלות פרעון 2. הממונה על הליכי חידלות פרעון בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 14.12.2022 בחדל"ת 31144-08-21 שניתנה על ידי כב' השופט א' דורות בשם המבקש: עו"ד צליל בראשי זכריה; עו"ד קובי אמסטר בשם המשיב 1: בעצמו; עו"ד אלון ריחני ][]החלטה

הוא טען בין היתר כי הנושה העיקרית של החברה, הלוא היא המדינה, הייתה מעורבת באופן ישיר בהליך הפלילי שהתקיים נגד החברה ונגד המבקש ביחס לעבירות העסקת עובדים זרים, והיא הייתה מודעת לכן לקנס שהוטל על החברה בשנת 2008.

בית המשפט העיר כי הנאמן אומנם ביסס את הבקשה למתן הוראות גם על סעיף 290 לחוק חידלות פרעון העוסק בניהול במירמה של תאגיד.

באשר לתנאי השלישי, היתייחס בית המשפט להלכה שנקבעה בע"א 5017/92 מרכז הארגזים בע"מ (בפרוק ובכינוס) נ' עוזר, פ"ד נא(2) 200 (1997) (להלן: הילכת מרכז הארגזים) ביחס לסעיף 374 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (עליו מבוסס סעיף 289 לחוק חידלות פרעון).

בשולי הדברים, ציין בית המשפט כי המבקש לא הציע סעד חלופי שפגיעתו פחותה, ואשר יוכל להשיג את התכלית שלשמה ניתנו הסעדים הזמניים.

על רקע זה, קבע בית המשפט כי הסעדים הזמניים שניתנו במעמד צד אחד ייוותרו על כנם, וחייב את המבקש בהוצאות הנאמן בסך של 4,000 ש"ח. מכאן בקשת רשות העירעור שלפניי.

עוד הובהר כי על-פי הילכת מרכז הארגזים, יש למנות את תקופת ההתיישנות החל מהמועד בו ניתן היה לגלות בשקידה ראויה את העובדות המקימות את עילת התביעה, וזאת אף על ידי "גורם רלוואנטי אחר". המבקש הפנה לפסיקה של בתי המשפט המחוזיים אשר עסקה בשאלת ההתיישנות במקרים דומים, ובה נקבע כי ניתן לראות גם בנושה של החברה כ"גורם רלוואנטי אחר" ביחס לגילוי העובדות המגבשות את עילת התביעה.

...

פסיקת בית המשפט העליון לא קבעה באופן מלא וברור מיהו אותו "גורם רלוונטי אחר" שמחדלו מלפעול עלול להביא למסקנה לפיה עילת התביעה של החברה התיישנה, ובאילו נסיבות ניתן לצפות מאותו גורם לפעול כך שמחדלו מלעשות כן יתחיל את מרוץ ההתיישנות.

עוד יהיה מקום לבחון למשל מהי תקופת ההתיישנות החלה על מקרה זה, והאם מחדלה של המדינה מלפעול נגד החברה ונגד המבקש לאורך תקופה ממושכת מוביל בהכרח למסקנה לפיה זכותה לעשות כן התיישנה.

סוף דבר: לאחר כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רת"ק 13887-05-23 רז נ' אלפרין לפני כב' השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא המבקש: ישי רז המשיב: איל אלפרין החלטה

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בימ"ש לתביעות קטנות בתל אביב -יפו (כב' השופט עדי הדר) מיום 2.5.23 בת"ק 63865-12-22 לפיו התקבלה ברובה תביעת המשיב- התובע נגד המבקש – הנתבע.

לפי כתב התביעה, התביעה הוגשה נגד המבקש ,שהנו המנהל והבעלים של חברה זרה בשם "אימא פולניה" (להלן: "החברה").

בכתב ההגנה נטען כי היתממשה האזהרה בסעיף 1 לפרק ההערות בהצעה מטעם המבקש והוא נהג בדיוק כפי שהתחייב – ההצעה בוטלה והיה ניסיון ללכת לקראת המשיב ולהחזיר לו את מחצית כספו.

כן חויב הנתבע בהוצאות התובע בסך כולל של 2,500 ₪ (תשלום החזר אגרה ששילם התובע ובטול זמנו בשל הכנת כתב תביעה ותשובות לבקשת שונות שהגיש הנתבע והתייצבותו של התובע לשני דיונים.

המבקש טוען בבקשת רשות העירעור כי בימ"ש קמא שגה במסקנותיו ובנימוקיו בנוגע להחלטתו להרים את מסך ההיתאגדות של החברה ולאשר את התביעה האישית.

לאחר עיון בבקשת רשות העירעור הגעתי למסקנה ולפיה דינה להדחות אף ללא צורך בתשובת המשיב וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) ערכאת ערעור ממעטת להתערב בפסקי דין שניתנים בבית משפט לתביעות קטנות.

ראה גם רע"א 5623/18 עריית ירושלים נ' נתנאל מור (9.8.18) ורע"א 7535/16 דהרי נ' לדרמן (26.12.16).

גם אם בסופו של דבר אישר בית משפט עדות בהוועדות חזותית אין משמעות עובדה זו כי המשיב אינו זכאי להוצאות בגין התייצבות לדיונים שהתבררו כחסרי תכלית בהיעדרו של המבקש.

...

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור הגעתי למסקנה ולפיה דינה להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיב וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) ערכאת ערעור ממעטת להתערב בפסקי דין שניתנים בבית משפט לתביעות קטנות.

גם אם בסופו של דבר אישר בית משפט עדות בהיוועדות חזותית אין משמעות עובדה זו כי המשיב אינו זכאי להוצאות בגין התייצבות לדיונים שהתבררו כחסרי תכלית בהעדרו של המבקש.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

בית המשפט המחוזי בירושלים רחד"פ 52637-06-23 וויאקובסקי נ' עו"ד מרדכי מיכאלי, מנהל נכסי היחיד לפני כב' השופט אילן סלע אדוארד (עודד) וויאקובסקי ע"י ב"כ עו"ד ערן קיכלמכר המבקש/היחיד עו"ד מרדכי מיכאלי PAUL STEVEN COOPER PAUL ROBERT APPLETON ע"י ב"כ עוה"ד יאן לשיון כרמל וניצה פוזנר הממונה על חידלות פרעון – מחוז ירושלים ע"י עו"ד דוד סימן טוב מנהל נכסי היחיד הנאמנים הממונה פסק דין

היחיד עתר בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת חוי טוקר) מיום 11.05.23 בחדל"פ 8820-06-21.

את טענתו בעיניין זה תמך בהחלטה שניתנה ברע"א 9071/20OOO BE ASH BEHA - מפרק החברה מר פינצ'וק סרגיי נ' תדביק-פק בע"מ (12.04.21), להלן: "הילכת פינצ'וק"), שם נקבע כי החוק אינו מעניק סמכות לבית משפט של חידלות פירעון לתת "הכרה" או "אכיפה" של פסק חוץ שניתן במסגרת אותו הליך זר. כדי לקבל "הכרה" בתוכנו של פסק דין זר או "לאכוף" את החיובים הקבועים בו, יש לפעול לפי חוק אכיפת פסקי חוץ.

בהתאם לחוק חידלות פירעון, אין צורך להיזדקק לחוק אכיפת פסקי חוץ לשם "קליטת" ה"הליך הזר" - לאמור: "הליך שפוטי או מנהלי המתנהל במדינה זרה, לפי דין שעניינו חידלות פרעון, ושבמסגרתו מוסדרים, לרבות באופן זמני, יחסיו של החייב עם נושיו, במאוחד, ונכסיו וענייניו של החייב נתונים לאחריותה או לפיקוחה של רשות מוסמכת זרה, למטרת שקומו הכלכלי של החייב או פירוקו (הגדרת "הליך זר" בסעיף 293 לחוק) - וה"קליטה" תעשה בהתאם להוראות חוק חידלות פירעון.

בעל תפקיד זר רשאי להגיש לבית המשפט בקשה להכרה בהליך הזר, כשלבקשה יצורף תצהיר של בעל התפקיד המפרט על ההליכים הזרים הידועים לו, המתנהלים לגבי החייב; וכן עותק של החלטת הרשות המוסמכת הזרה לפתוח בהליך הזר ולמנות את המבקש לבעל תפקיד זר, או מיסמך מטעם הרשות המוסמכת הזרה המאשר את נהולו של ההליך הזר ואת מינויו של המבקש לבעל תפקיד זר, ובהיעדר מסמכים אלו, ראיה אחרת המהוה מבחינת בית המשפט הוכחה מספקת לניהולו של ההליך הזר ולמינויו של המבקש לבעל תפקיד זר (סעיף 300 לחוק).

פרק זה שעניינו "הליכי חידלות פרעון בין-לאומיים" נועד "לאפשר היתמודדות יעילה יותר עם הליכי חידלות פרעון שיש להם היבטים בין-לאומיים... לקדם... שתוף פעולה בין הרשויות המוסמכות במדינת ישראל לבין הרשויות המוסמכות במדינות זרות המנהלות הליכי חידלות פרעון בין-לאומיים; שיפור הוודאות המשפטית בנוגע לתחומי מסחר והשקעות; הגנה על האינטרסים של כלל הנושים ובעלי העניין בהליך ובכללם החייב.... (דברי הסבר להצעת חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ו-2016, ה"ח הממשלה התשע"ו 1027, בעמ' 744). לשם תכלית זו, אימץ המחוקק הישראלי בסעיפים אלו שהזכרנו, כמו גם ביתר סעיפי פרק ט' לחוק, חלק מהוראות החוק לדוגמה להסדרת הליכי חידלות פרעון בין-לאומיים (UNCITRAL Model Law on Cross-Broder Insolvency) (להלן: "חוק המודל"), אשר פותח על ידי ועדת ארגון האומות המאוחדות למשפט מסחרי בין-לאומי (UNCITRAL) במטרה ליצור מנגנונים משפטיים יעילים להתמודדות עם הליכי חידלות פרעון חוצי גבולות ולקדם שתוף פעולה משפטי בין הרשויות האמונות על התחום במדינות שונות.

...

המועד להגשת ערעור על החלטות אלו עבר זה מכבר, ומטעם זה בלבד דין הערעור להידחות.

לאחר הגשת הבקשה, יבחן בית המשפט כי אכן מדובר בהליך זר (עיקרי או משני) וכי מגיש הבקשה הוא בעל תפקיד זר. אם מצא בית המשפט שתנאים אלו מתקיימים, יכיר בית המשפט בהליך הזר כהליך זר עיקרי או משני (סעיף 301).

ובפרט, מקום בו היחיד עצמו המשיך ליטול חלק בהליך והכיר בקיומו של ההליך גם לאחר פקיעת תוקפו של צו ההכרה, מבלי שהעלה טענה כלשהי בעניין זה. בשים לב לכל האמור, הערעור נדחה.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' רון) בת"א 71341-09-16 מיום 18.3.2018, בגדרה התקבלה בקשת משרד הבינוי והשיכון, הוא המשיב (להלן: משב"ש) לחיוב המבקשים – חברה ישראלית המצויה בהליך פירוק, שתי חברות המאוגדות בשוויץ ובעל השליטה בקבוצה שאליה משתייכות החברות האמורות (להלן בהתאמה: אפרופים, החברות הזרות וגאון), בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות משב"ש. יצוין כי במסגרת החלטתו האמורה, דחה בית המשפט המחוזי אף את בקשת משב"ש לדחיית תביעת המבקשים נגדו על הסף, ובקשת רשות ערעור אשר הגיש משב"ש בנידון נדחתה בפסק דינו של בית משפט זה ברע"א 3402/18 מדינת ישראל – משרד הבינוי והשיכון נ' אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ (11.6.2019) (להלן: רע"א 3402/18).

בתשובתם לבקשת משב"ש טענו המבקשים כי תביעתם מבוססת על קביעותיו של בית משפט זה בפסק הדין שניתן בעירעור משב"ש, ומשכך סכוייה להיתקבל טובים, ואף נהולה לא ידרוש משאבים רבים.

כמו כן, גאון אף לא כפר בטענת משב"ש לפיה הוא אינו מחזיק בנכסים בישראל, מהם ניתן יהיה להפרע לשם תשלום הוצאות משב"ש. לכל האמור יש להוסיף כי גאון, אפרופים והחברות הזרות טרם שילמו את ההוצאות בסך של 200,000 ש"ח, אשר הושתו עליהם לפני כשבע שנים בפסק דינו של בית משפט זה בעירעור משב"ש, ואף בכך יש כדי לתמוך בטענת משב"ש בדבר קושי פוטנציאלי בגביית הוצאותיו מן המבקשים.

...

זאת ועוד, אני סבורה כי אין בצירופו של גאון כבעל דין בתביעה, בנוסף לחברות האמורות, כדי לסייע בידי המבקשים בנדון.

נוכח הצטברות הטעמים המנויים לעיל, אני סבורה כי בדין חייב בית המשפט המחוזי את המבקשים בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות משב"ש. כמו כן, לא ראיתי להתערב אף בקביעת בית המשפט המחוזי, לפיה בשלב זה, אין מקום להכריע בדבר סיכויי התביעה להתקבל, שכן די היה בשיקולים שלעיל על מנת להיעתר לבקשת משב"ש כאמור.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית.

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים בפני כב' השופטים א' דראל, א' אברבנאל, ח' זנדברג 12 יולי 2021 ע"פ 18625-06-21 לנג ואח' נ' מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל בעיניין: 1. אלי לנג 2. נמרוד לנג ע"י עו"ד יהונתן גוטליב המערערים מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל ע"י עו"ד שקמה שרגא המשיבה פסק דין

השופט א' דראל: ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת ד' פינשטיין) מיום 18.5.2021 בת.א.ק. 8694/07.

בהחלטה נושא העירעור קיבל בית המשפט בקשה שהגישה המשיבה לנקוט בצעדים לפי פקודת ביזיון בית המשפט (להלן: הפקודה); קבע כי המערערים ביזו את פסק הדין שניתן בעיניינם; כי עליהם להפסיק את השמוש החורג בנכס מושא התובענה עד ליום 15.6.2021; וכי בגין כל יום בו ימשיכו בהפרת פסק הדין, הם יחויבו בקנס בסכום של 1,000 ₪.

בקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטה זו נדחתה (רע"א 31804-10-20, החלטה מיום 2.11.2020).

בית המשפט עמד על כך שהמערערים לא הפסיקו את השמוש החורג, והתייחס לשתי הטענות שהועלו: האחת - כי הצוו צריך להיות מופנה כלפי החברה ולא כלפי המערערים; השנייה – כי המערערים מצויים בהליכי הסדר של השמוש נדרשים לפרק זמן נוסף.

כלפי אותם זרים נקבע כי יינקט הליך ביזיון בית המשפט בהתקיים שני תנאים: האחד, שהזרים יודעים את דבר קיומו של הצוו השפוטי ותוכנו; והשני, שבמעשיהם, הזרים סייעו להפרת הצוו על-ידי הגורם שכלפיו הוא מופנה (ר' ע"א 371/78 מוניות הדר לוד בע"מ נ' אמיל ביטון, פ"ד ל"ד(4) 232, 236 (1980) (להלן: עניין מוניות הדר לוד); בש"פ 2137/16 פלונית נ' פלוני, פיסקה כ"ב (20.3.2017); משה קשת ביזיון בית-משפט 298-300 (2002)).

המדובר בחברה שיש בין בעל המניות והמנהל בה קשר הדוק לאלי, לא נחתם חוזה שכירות מזה שנים, לא נטען כי משולמים דמי שכירות ועל כן אלי יכול למנוע את השמוש מצד החברה ובדין דחה בית המשפט את הטענה הנוגעת ליריבות.

...

דיון והכרעה לאחר בחינת טענות הצדדים הגענו לכלל מסקנה כי יש לדחות את הערעור, למעט בכל הנוגע למועד שבו הצו ייכנס לתוקף ולצו שניתן כלפי נמרוד.

כבית משפט קמא אף אנו סבורים כי לא נדרש היה לצרף את החברה כמשיבה לבקשה וכי המוקד הוא השימוש החורג שנעשה בנכס.

משכך, הסדרה כזו אינה על הפרק ולכן גם מטעם זה אין מנוס מאכיפת פסק הדין.