בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בדבר המצאת אישורי מס

בבית המשפט העליון רע"א 8570/21 לפני: כבוד השופט ש' שוחט המבקש: אבועזיז דוד נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד ארנון אפרים ז"ל 2. איינהורן משה 3. יוסף מנדל 4. עו"ד יטיב שי 5. עמר דביר 6. מס שבח מקרקעין חיפה 7. מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 7.11.2021 בת"א 50277-10-20 שניתנה על ידי כבוד השופטת אילת דגן בשם המבקש: עו"ד אלן עושרת ][]החלטה

ביום 7.10.2021 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה בקבעו, כי "עד היום לא המציא עו"ד עושרת את הנידרש ממנו בהחלטתי מיום 14.9.2021 הגם שצפה בהחלטה ביום 14.9.2021 שעה 11:02. לכך יש להוסיף כי בבקשתו הארוכה פורטו טענות שונות בדבר אי המצאה וזכות הגישה לערכאות אך לא נטען, ודאי לא פורט במידה הנדרשת, מהם סכויי התביעה, שזהו השיקול המרכזי ועל כן ומכל הנימוקים לעיל, הבקשה לביטול פסק הדין נדחית בזאת". המבקש לא אמר נואש והגיש ביום 8.10.2021 בקשה לעיון מחדש בהחלטה מיום 7.10.2021.

חרף דבריו אלו, אפשר בית המשפט המחוזי למבקש, בבחינת לפנים משורת הדין, בין היתר, על רקע ההשלכות הקשות של פסק הדין על זכויותיו, להגיש כתב הגנה לאחר ביטול פסק הדין, ביטול שייעשה כנגד תשלום הוצאות לתובעים בשל התארכות ההליכים.

...

ביום 7.10.2021 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה בקבעו, כי "עד היום לא המציא עו"ד עושרת את הנדרש ממנו בהחלטתי מיום 14.9.2021 הגם שצפה בהחלטה ביום 14.9.2021 שעה 11:02. לכך יש להוסיף כי בבקשתו הארוכה פורטו טענות שונות בדבר אי המצאה וזכות הגישה לערכאות אך לא נטען, ודאי לא פורט במידה הנדרשת, מהם סיכויי התביעה, שזהו השיקול המרכזי ועל כן ומכל הנימוקים לעיל, הבקשה לביטול פסק הדין נדחית בזאת". המבקש לא אמר נואש והגיש ביום 8.10.2021 בקשה לעיון מחדש בהחלטה מיום 7.10.2021.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, כמו גם בהחלטת בית המשפט המחוזי מושא הבקשה שלפני, נחה דעתי כי דין בקשת רשות הערעור – להידחות, וזאת אף בלי צורך להידרש לתשובה מאת המשיבים, בהתאם לתקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות).

טענות דומות לאלו שנטענו בבקשה דנן בהקשר זה נטענו גם לפני בית המשפט המחוזי, שניתח את הראיות והממצאים שהוצגו לפניו והגיע למסקנה מנומקת ומפורטת, לפיה ההמצאה למבקש בוצעה כדין.

הבקשה נדחית, אפוא.

בבית המשפט העליון רע"א 6866/21 רע"א 6873/21 לפני: כבוד השופטת ע' ברון המבקשת ב-רע"א 6866/21: Airbnb Payments UK Ltd המבקשת ב-רע"א 6873/21: Airbnb, Inc נ ג ד המשיב: יגאל קולוף בקשות רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מימים 17.1.2021 ו-16.8.2021 (כבוד השופטת ל' ביבי) ב-ת"צ 75165-12-20 בשם המבקשות: עו"ד יעקב שרביט; עו"ד ד"ר מורן ימיני בשם המשיב: עו"ד אביהו הראל; עו"ד אלעד וסטשניידר ][]פסק-דין

רע"א 6873/21 נסבה על החלטה מיום 17.1.2021 שבה הורה בית המשפט המחוזי להמציא אל מחוץ לתחומי המדינה בקשה לאישור תובענה כייצוגית שהוגשה נגד המבקשות.

בהחלטת "פתקית" קצרה מיום 16.8.2021, דחה בית המשפט המחוזי את בקשתה של איירביאנבי בריטניה תוך שהעיר כי למעשה מדובר בניסיון לערער על החלטת ההמצאה (להלן: החלטת הדחייה).

(ג) תחילתן של תקנות אלה ביום י"ז בטבת התשפ"א (1 בינואר 2021) (להלן – יום התחילה) והן יחולו על הליך לרבות ערעור, שניפתח ביום התחילה או לאחריו, ולעניין ערעור – אם ההחלטה שעליה מבקשים לערער ניתנה לפני יום התחילה והמועד האחרון להגשת בקשת רשות ערעור או ערעור לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הוא ביום התחילה או לאחריו, ניתן להגיש בקשת רשות ערעור או ערעור לפי המועד הקבוע בתקנות אלה; ואולם ההוראות האלה יחולו מיום התחילה: (1) על הליכים שניפתחו ערב יום התחילה – חלק א', ובחלק ב' – תקנות 30, 31 ו-33 בפרק ג', פרקים ה' עד ז', תקנות 50 עד 55 בפרק ח', י"א, י"ב, ט"ז, י"ח, י"ט, כ' וכל תקנה אחרת שבית המשפט הורה לבעלי הדין לקיימה; .

סוף דבר התוצאה היא שהבקשות לרשות ערעור מתקבלות והערעורים שנידונו על פי הרשות שניתנה מתקבלים אף הם, במובן זה שערעורה של איירביאנבי העולמית על החלטת ההמצאה מתקבל, וכפועל יוצא מתקבל גם ערעורה של איירביאנבי בריטניה על החלטת הדחייה, כך שלא ניתן להכיר במסירת כתבי הטענות לאחרונה כהמצאה כדין.

...

כך שבסופו של דבר קולוף נדרש להגיש בקשה חדשה למתן היתר המצאה אל מחוץ לתחום לכל אחת משתי החברות, לפי התקנות הישנות.

משכך, ובפרט לנוכח הוראת המעבר בהליכים ייצוגיים, אין מנוס מלהורות על קבלת ערעורי החברות ולקבוע כי על ההליך חלות התקנות הישנות.

סוף דבר התוצאה היא שהבקשות לרשות ערעור מתקבלות והערעורים שנדונו על פי הרשות שניתנה מתקבלים אף הם, במובן זה שערעורה של איירביאנבי העולמית על החלטת ההמצאה מתקבל, וכפועל יוצא מתקבל גם ערעורה של איירביאנבי בריטניה על החלטת הדחייה, כך שלא ניתן להכיר במסירת כתבי הטענות לאחרונה כהמצאה כדין.

בבית המשפט העליון רע"א 8406/23 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקשת: ע.ס.י. לבניה תשתיות בע"מ נ ג ד המשיב: פקיד שומה ירושלים 3 בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בע"מ 50578-11-23 מיום 23.11.2023 שניתנה על ידי כב' השופט ר' וינוגרד בשם המבקשת: עו"ד קובי גולדמן; עו"ד מיכאל כשכאש בשם המשיב: עו"ד אורן סוקר ][]החלטה

המבקשת עתרה בבקשתה לשני סעדים: האחד, הפחתת שיעור הפטור מניכוי מס במקור ל-1% ממחזור התקבולים שלה; והשני, המצאת נימוקי המשיב לפעולות שבוצעו החל מיום 2.4.2023 והעמדת כל חומר הראיות בעיניין זה. ביום 23.11.2023 ניתנה החלטת בית משפט קמא שדחתה את הבקשה.

לעמדתה של המבקשת, היא לא תצליח "לשרוד" עם אישור ניכוי מס במקור בשיעור 7% עד מועד זה, והיא מעוניינת בקידום דיון יעיל, ממצה והוגן בסוגיה.

אין מקום להתערב בשקול הדעת של בית משפט קמא גם לגוף החלטתו למעלה מן הצורך יוער כי אף לגופם של דברים אינני סבורה כי המקרה דנן נימנה על המקרים החריגים המצדיקים היתערבות בשקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית בכל הנוגע למתן סעדים זמניים על מנת למנוע עוול או נזק בלתי הפיך לבעל דין (להרחבה על אמות המידה להתערבות ערכאת העירעור ראו: רע"א 40/23 Meta Platforms, Inc נ' אודאצ'י בע"מ, פסקה 14 (6.2.2023); רע"א 4491/22 יגאל ריאלטי בע"מ נ' מרדכי אביב מפעלי בניה בע"מ, פסקה 16 (2.8.2022)).

...

במקרה דנן, אם בסופו של דבר יתקבלו טענות המבקשת וייקבע כי לא היה מקום להעלות את שיעור ניכוי המס במקור, ניתן יהיה לפצותה בפיצוי כספי (ראו: רע"א 591/13 חברת אפ-גרדאבל בע"מ נ' רשות המסים בישראל, פסקה 4 (13.2.2013)).

כאמור אינני סבורה כי יש להיעתר גם לבקשה לסעד הזמני השני המבוקש – המצאת נימוקי המשיב לפעולותיו בעניין שינוי שיעור הפטור והעמדת חומר הראיות בעניין זה. מדובר בסעד שאין מקום לבקשו כסעד זמני, אלא ניתן לעתור לו בבקשה שתוגש בהליך העיקרי.

מכל מקום, בתשובת המשיב לבקשת רשות הערעור הובררו הטעמים העומדים בבסיס התנהלותו מול המבקשת ולכן נראה כי ממילא סעד זה התייתר בשלב זה. אשר על כן, דין הבקשה להידחות.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 1288/24 לפני: כבוד השופט ע' גרוסקופף המבקשת: לבנה ניהול ופיתוח נדל"ן בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. המנהל המיוחד של החברה שבפרוק, עו"ד יניב אינסל 2. איתן ספיר 3. בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ 4. בנק דיסקונט לישראל בע"מ 5. ששונים – בניה וניהול בע"מ 6. הכונס הרישמי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בלוד מיום 23.1.2024 בפר"ק 11191-08-16 שניתנה על ידי כבוד השופטת עירית וינברג-נוטוביץ בשם המבקשת: עו"ד עידן אדלר רייס; עו"ד צבי קרל ][]החלטה

אשר לבקשת הגילוי, נקבע כי לאור טיבו של הליך בקשה למתן הוראות, על הליך גילוי המסמכים להיות קונקריטי וממוקד, ואילו בקשת הגילוי היא "רחבת הקף וכוללנית". עוד צוין כי עדיין יש באפשרותה של המבקשת לפנות למנהל המיוחד בבקשה לקבלת מסמכים ספציפיים, ככל שהם רלוואנטיים להליך, וכי האחרון "יעשה [] מאמץ להמציא לה את המסמכים, באם אלו מצויים בידו". כן צוין, כי בהעדר היתנגדות, ימסור המנהל המיוחד למבקשת העתקים מתביעות החוב שהוגשו.

לבסוף, ובין היתר, מלינה המבקשת על כך שהלכה למעשה בית המשפט קמא לא דן בבקשות הגילוי כלפי צדדים שלישיים, תוך שטענה כי גילויים של המסמכים שהתבקשו מהבנקים מוצדק לגופו, וכי אף החלטתו של בית משפט זה במסגרת בקשת רשות העירעור הקודמת תומכת בגילויים.

סוף דבר: בקשת רשות העירעור נדחית.

...

] לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (כב' השופטת עירית וינברג-נוטוביץ) בפר"ק 11191-08-16 מיום 23.1.2024, אשר לא נעתר לבקשות לגילוי מסמכים באופן שאלו הוגשו על ידי המבקשת, וכן דחה את בקשתה לעיכוב הליך של בקשה למתן הוראות שמתנהל נגדה.

מעבר לכך, מקובלת עליי עמדת הכנ"ר, אשר אומצה על ידי בית המשפט קמא, כי נוכח היקף תביעות החוב שהוגשו, התוחלת שבניהול הבקשה למתן הוראות במקרה דנן ברורה וגלויה, וזאת אף אם נניח כי טענות המבקשת ביחס להיקף התביעות בפועל הייתה מתקבלת (טענות אשר אין אני מביע לגביהן כל עמדה).

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית.

ממילא, נדחית גם הבקשה לעיכוב הדיון בבקשה למתן הוראות.

בבית המשפט העליון רע"א 1214/24 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקשים: 1. גדעון פודים עו"ד 2. אחוה פודים עו"ד נ ג ד המשיבים: 1. טטיאנה דודוביו 2. סרגיי גרדסקול ז"ל 3. ויקטוריה גרדסקול ז"ל בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי באר שבע מיום (כבוד השופט ע' כהן) 9.12.2023 ב-ת"א 52181-03-23 בשם המבקשים: עו"ד גדעון פודים ][]החלטה

החלטת המחיקה בהמשך להחלטות קודמות של בית משפט קמא, מהן, בעקרו של דבר, עלה כי לא ניתן לקדם את ההליכים בתיק דנן ככל שאלו נוגעים למנוחים, אלא אם יומצא צו ירושה בעיניינם – ביום 20.11.2023 הגישו המבקשים בקשה למתן צו כלפי רשות האוכלוסין וההגירה – משרד הפנים, במטרה שאלו יפעלו להוציא ולהמציא את צו הירושה בעיניינם של המנוחים (בכפוף לקזוז ההוצאות בנידון עם טטיאנה; להלן: הבקשה למתן צו).

כך, המבקשים אישרו, רק בדיון ובתשובה לשאלת בית משפט קמא, כי המסמך לא נשא תאריך וכי למעשה הוסף תאריך למסמך, 15.02.2022, אך לאחר מועד החתימה של המנוחים והמבקשים עליו.

...

בשים לב לאמור, התבקש כי תבוטלנה ההחלטות האמורות, "באופן שינתנו למבקשים הסעדים הזמניים שהתבקשו, יבוטלו ההוצאות לטובת אוצר המדינה ולחייב את [טטיאנה] בהוצאות ובשכ"ט עו"ד בשתי הערכאות". דיון והכרעה לאחר עיון בהחלטות מושא בקשת רשות הערעור ובבקשה, על נספחיה, הגעתי ל[כלל מסקנה]כי דינה להידחות, אף מבלי להידרש לתשובה.

לבסוף, המפורט בפסקה 19 להחלטה זו, בנוגע לכך שהחלטה בדבר הוצאות משפט נכללת בצו – הוא שמצדיק גם שלא להיעתר במסגרת בקשה למתן רשות ערעור, לבקשת המבקשים לבטל את פסיקת הוצאות המשפט בהחלטה בבקשה למתן סעדים זמניים; ולבקשה לפסוק הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד על טטיאנה.

סוף דבר – הבקשה למתן רשות הערעור נדחית אפוא, וממילא נדחית עמה גם הבקשה למתן סעדים זמניים.