בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע בדבר משמורת ילדים

השופט י' דנציגר: בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט י' פרסקי) בפש"ר 38738-06-14 מיום 12.2.2015 ומיום 17.2.2015, בגדרן קצב בית המשפט את סכום המזונות החודשי שעל המשיבה 1 לשלם למבקש והעמידו על סך של 700 ש"ח. המשיבה 1 (להלן: החייבת) הגישה בקשה להכרזתה כפושטת רגל בשנת 2014.

המבקש היה נשוי לחייבת, ומנישואיהם אלו נולדו להם שני ילדים משותפים, אשר מצויים במשמורת בלעדית של המבקש כיום.

הבקשה נסמכה על המזונות הזמניים שנפסקו לחייבת ובמסגרתה התבקש בית המשפט לקצוב את מזונות הקטינים על סך של 2,105 ש"ח, באופן שהחייבת תישא בתשלום של 1,105 ש"ח, ואילו את היתרה ימשיך לשלם המל"ל. החייבת היתנגדה לבקשה בתגובתה מיום 10.2.2015, וביקשה לקצוב את תשלום המזונות לסך של 500 ש"ח לחודש, הואיל ולדבריה היא לא עובדת וממתינה לדמי אבטלה והואיל והכנסת בן זוגה החדש משמשת להוצאות שוטפות של הבית ושני ילדיהם המשותפים והוא לא נושא בהוצאות מחייתה של החייבת.

לגוף הדברים טוען המנהל המיוחד כי הוא בחן את השיקולים הנדרשים בהליך זה ובחינתו נסמכה על החלטת בית המשפט לעינייני מישפחה, על בקשת החייבת לפשיטת רגל והמסמכים שצורפו לה, על חקירת החייבת בפני המנהל המיוחד וכן על דוחות חודשיים אותם הגישה החייבת למנהל המיוחד.

...

לפיכך, מצאנו כי יש להשיב את התיק לבית המשפט המחוזי על מנת שינמק את החלטתו, ולאחר מכן, אם הצדדים יראו להשיג על ההחלטה, הם יוכלו לעשות זאת.

יצוין, כי בהחלטה זו איננו נדרשים לסוגית דרך התקיפה הראויה של החלטות בית המשפט המחוזי בנוגע לקציבת מזונות, אם בדרך של ערעור בזכות או שמא בדרך של בקשת רשות ערעור, משהגענו למסקנה כי יש להשיב את הדיון לבית המשפט המחוזי לצורך השלמת ההנמקה.

סוף דבר, הערעור מתקבל באופן חלקי, כך שהדיון יוחזר לבית המשפט המחוזי לצורך השלמת ההנמקה.

בבית המשפט העליון רע"א 3259/14 לפני: כבוד השופט נ' הנדל המבקשת: פלונית נ ג ד המשיבה: המחלקה לשירותים חברתיים עריית דימונה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי באר שבע בתיק ענא 045235-12-13 בשם המבקשת: עו"ד כינרת זמור-פרנקו ][]החלטה

מונחת לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע בענ"א 45235-12-13 (כבוד השופט א' ואגו) במסגרתו דחה את ערעור המבקשת על החלטתו של בית המשפט לנוער בדימונה בצ"א 42248-10-13 (כבוד השופט י' בוקר), שליבתה הארכתו בשנה של צו הוצאה ממשמורת בעיניינם של ילדי המבקשת הקטינים.

בית המשפט המחוזי היתייחס אף הוא לחומר שהוצג בפניו על ידי גורמי הטיפול, ממנו התרשם שהתנהלות האם אינה משקפת היתנהלותו של הורה אחראי: האם מתקשה לקבל את תפקידה כהורה ואינה מפנימה את השלכות מעשיה ודבריה על מצבו הנפשי והרגשי של הבן הגדול.

...

על רקע האמור יש להעניק משקל לכך כי רשות ערעור בפני ערכאה שלישית אינה ניתנה כדבר שבשגרה אלא שמורה היא למקרים חריגים, בהם מתעוררת סוגיה בעלת חשיבות משפטית, ציבורית או חוקתית החורגת מהעניין שיש לצדדים הישירים בהכרעה במחלוקת.

עם זאת ועל אף הקושי והצער שבדבר, על רקע מכלול הדברים אין מקום להיעתר לבקשה.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

בבית המשפט העליון בע"מ 1179/13 בע"מ 2118/13 לפני: כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט א' שהם המבקש בבע"מ 1179/13 והמשיב 2 בבע"מ 2118/13: המבקשת בבע"מ 2118/13 והמשיבה 2 בבע"מ 1179/13: פלוני פלונית נ ג ד המשיב 1 בבע"מ 1179/13 ובבע"מ 2118/13: היועץ המשפטי לממשלה בקשות רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 16.01.2012 בע"א 2/12 שניתן על ידי כבוד סגנית הנשיא ש' דברת, כבוד סגנית הנשיא ר' יפה-כץ וכבוד השופט א' ואגו תאריך הישיבה: א' באייר התשע"ג (11.4.2013) בשם המבקש בבע"מ 1179/13 והמשיב 2 בבע"מ 2118/13: בשם המבקשת בבע"מ 2118/13 והמשיבה 2 בבע"מ 1179/13: עו"ד נעמי דפנה נחום עו"ד חגית שלו בשם המשיב 1 בבע"מ 1179/13 ובבע"מ 2118/13: עו"ד חגית שפיצר ][]פסק-דין

]השופטת א' חיות: שתי בקשות רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כבוד השופטים ש' דברת, ר' יפה-כץ וא' ואגו) בו דחה שני ערעורים שהגישו המבקשים על פסק-דינו של בית המשפט לעינייני מישפחה בבאר-שבע (כבוד השופט י' טישלר) שהכריז על ילדיהם בני-אימוץ.

בנתיים הוסדר ייצוגה של האם על-ידי הלישכה לסיוע משפטי ורשמת בית משפט זה נעתרה לבקשתה להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור (בש"א 1794/13 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה (11.3.2013)), אשר הוגשה ביום 19.3.2013.

העילה המרכזית המאפשרת הכרזתו של ילד כבר-אימוץ היא זו הקבועה בסעיף 13(א)(7) לחוק ולפיה רשאי בית המשפט להכריז כך אם נוכח כי: ההורה אינו מסוגל לדאוג לילדו כראוי בשל היתנהגותו או מצבו, ואין סיכוי שהתנהגותו או מצבו ישתנו בעתיד הנראה לעין על אף עזרה כלכלית וטיפולית סבירה כמקובל ברשויות הסעד לשיקומו; על עילה זו הנוגעת לחוסר מסוגלות הורית נסוב עיקר הדיון בעניינינו, הן ככל שהדבר נוגע להכרזת ל', א' ונ' כבני-אימוץ כלפי האם הן ככל שהדבר נוגע להכרזת א' ונ' כבני-אימוץ כלפי האב.

כחודש ימים לאחר מכן (22.7.2008) הוציא בית המשפט לנוער צוים פורמליים בהם הורה על הוצאת שני הילדים ממשמורתה של המבקשת ועל העברתם למשמורתה של רשות הסעד, כסמכותו על-פי סעיף 3(4) לחוק הנוער (טפול והשגחה), התש"ך-1960.

...

טענה זו אף היא דינה להידחות נוכח האמור בעמוד 36 לחוות הדעת שם צוין מפורשות כי: "ממצאי האבחון מצביעים באופן חד משמעי כי [המבקש] אינו מסוגל להוות הורה עיקרי, זאת ללא קשר עם היקף התמיכה החיצונית שיקבל, אם ממסדית ואם ממשפחתו, הוא חסר את הכוחות והעניין הבסיסי ללקיחת אחריות הורית ולגדל את ילדו" (ההדגשה אינה במקור).

בשל כל הטעמים המפורטים לעיל, אציע לחבריי לדחות את שני הערעורים ולהותיר על כנה את הכרזת הילדים ל', א' ונ' בני-אימוץ.

השופט א' שהם: הנני מצטרף לפסק דינה הממצה של חברתי, השופטת א' חיות, ואף אני סבור כי אין מנוס, בנסיבות דנן, מדחיית שני הערעורים.

בבית המשפט העליון בע"מ 6592/16 לפני: כבוד השופט נ' הנדל המבקשת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. המחלקה לשירותים חברתיים באר שבע 2. פלוני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי באר שבע מיום 21.08.2016 בתיק ענא 042741-07-16 בשם המבקשת: עו"ד יוסי נקר בשם משיבה 1: עו"ד רות גורדין ][]החלטה

האחד – הארכת צו להוצאת הילדים ממשמורתה של המבקשת לשנה נוספת על ידי בית משפט לנוער בבית משפט השלום בבאר שבע (תנ"ז 23336-04-12, כב' השופט י' בוקר).

עם זאת, אין משמעות הדבר כי תנתן רשות ערעור באופן אוטומאטי.

...

הבקשה נדחית.

בבית המשפט העליון רע"א 7568/13 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקש: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני 4. פלוני 5. פלוני 6. פלוני 7. פלוני 8. הכונס הרישמי 9. עו"ד דבאח זיאד - המנהל המיוחד בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי באר שבע בתיק פש"ר 11563-10-11 שניתנה ביום 10.10.2013 על ידי כבוד השופט א' חזק בשם המבקש: עו"ד איתן בן-עמי בשם המשיבים 7-1: עו"ד סער רשף בשם המשיב 8: עו"ד טובה פריש ועו"ד אירית רפאל בשם המשיב 9: בעצמו ][]החלטה

טענותיו העובדתיות של המבקש בדבר הסתרת מצבה הכלכלי של האם ואי תמיכתה במשיבים לא נתמכו בראיות כלשהן.

בנוגע לטענות המבקש לפיהן ילדיו מורדים בו או שאינם מצויים עוד במשמורתה של גרושתו – רשאי הוא לפנות בבקשה להפחתת מזונות לבית המשפט לעינייני מישפחה, שהנו הערכאה המוסמכת לידון בעיניין זה, כפי שהבהיר בית משפט קמא בהחלטתו מיום 4.6.2012 ובהחלטתו נשוא בקשת רשות העירעור.

...

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט א' חזק) בפש"ר 11563-10-11 מיום 10.10.2013, בגדרה נקבע כי סכום המזונות החודשי שישלם המבקש למשיבים יעמוד על 3,500 ₪.

דין הבקשה להידחות.

הבקשה לרשות ערעור נדחית אפוא.