בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין לעררים בתל אביב בעניין מתקן חולות

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין לעררים בתל אביב (כבוד הדיינת באפי תם) בערר (ת"א) 2821/17 מיום 09.05.2017 אשר דחתה את בקשת המבקש להורות על עיכוב ביצוע הוראת השהייה שהוצאה בעיניינו עד להכרעה בערר שהגיש על החלטת המשיבה מיום 07.08.2016 לפיה יופנה המבקש למרכז השהייה "חולות". במסגרת הבקשה מבוקש ליתן למבקש רשות ערעור, לקבל את העירעור ולהעניק צו אירעי אשר מעכב את השמת המבקש במרכז השהייה חולות, מורה למשיב על חידוש רישיון הישיבה הזמני עד לעריכת שימוע לבירור מוצאו הדארפורי, לעכב נקיטת הליכי אכיפה נגד המבקש או להעניק כל סעד מתאים אחר.

לעמדתו, בהיעדר בדיקה יזומה של המשיבה וכאשר נודע לו על החלטת המשיבה בדבר אי הפניית נתינים ממוצא דארפורי למיתקן חולות, הוא פנה בבקשה להסדרת מעמדו אולם המשיבה ממשיכה להפנות לכך שלא נמצאה אינדיקאציה בדבר היותו ממוצא זה. כמו כן, לעמדת המבקש, בית הדין לעררים שגה כאשר היתמקד בעשיית דין עצמית בלבד בעוד המשיבה לא שוקלת זאת במסגרת הנחייתה המנהלית.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות, החלטתי לדחות את בקשת רשות הערעור.

לכן, אני סבור שהדין עם המשיבה ולכאורה מדובר בהחלטה סבירה של בית הדין לעררים שאין מקום להתערב בה, ברם יש לבצע את בדיקת הזיהוי הנ"ל בהקדם האפשרי לאחר התייצבות המבקש במתקן חולות וזאת כדי שלא ירוקן מתוכן עצם הזיהוי, משמעותו ונפקותו וברי לכן כי הזיהוי צריך להיעשות בהקדם האפשרי בסמוך להתייצבותו של המבקש במתקן חולות.

לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין לעררים בתל אביב (כבוד הדיין מיכאל זילברשמיד) מיום 26.9.16 בערר (ת"א) 3209-16 בו נדחתה בקשת המבקש לצוו אירעי במסגרת ערר שהגיש על הוצאת הוראת שהייה מכוח סעיף 32ד לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד-1954 (להלן – "החוק למניעת הסתננות").

באשר לטענת המבקשים בדבר הקושי בעריכת השימוע במיתקן טענה המשיבה כי החלטת בית הדין קבעה עריכת שימוע נוסף לצורך בחינת היותו "בעל מישפחה" ואין מניעה כי שימוע זה ייערך בלישכת רשות האוכלוסין הרלוואנטית שכן מרכז השהייה הנו פתוח ואף יוכל המבקש לבקש חופשה לצורך התייצבותו לשימוע.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיבה החלטתי לידון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, כאמור, לקבל את העירעור וליתן צו אירעי המונע את התייצבות המבקש במיתקן חולות, וזאת עד להכרעה בערר שהגיש המבקש בבית הדין לעררים (ערר (ת"א) 3209-16).

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיבה החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, כאמור, לקבל את הערעור וליתן צו ארעי המונע את התייצבות המבקש במתקן חולות, וזאת עד להכרעה בערר שהגיש המבקש בבית הדין לעררים (ערר (ת"א) 3209-16).

נוכח התשתית העובדתית שהוצגה בפניי בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה, שוכנעתי כי יש מקום כי בטרם כניסתו למתקן חולות המשיבה תאפשר למבקש הזדמנות נוספת לשטוח את טענותיו בפניה בשימוע מקיף חדש, בו ייבחנו הטענות בדבר הזוגיות והמגורים המשותפים, כאשר לאחר השימוע הנוסף שיתקיים תישקל בשנית ההחלטה בדבר התייצבות המבקש במתקן חולות, ותתקבל החלטה חדשה בענייננו.

לאור כל האמור לעיל, הערעור מתקבל וניתן צו זמני המונע את התייצבות המבקש במתקן חולות עד להכרעה בערר, וזאת מבלי להביע דעה לגבי סיכויי הערר עצמו.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין לעררים בתל אביב (כבוד הדיין דותן ברגמן) מיום 25.9.2016 בערר (ת"א 3170-16) בו נדחתה בקשת המבקש לצוו אירעי במסגרת ערר שהגיש על הוצאת הוראת שהייה מכוח סעיף 32 לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד-1954 (להלן – "החוק למניעת הסתננות") (נספח "ע/1" לבקשה; נספח "3" לתגובת המשיבה).

כפי שציין בית הדין לעררים בהחלטתו, המבקש לא הצביע על נזק חמור שאינו בר תיקון שייגרם לו בשל הכניסה למיתקן חולות וטענותיו בעיניין זה נושאות בעיקרן אופי כללי וכוללני, וחלות, במידה שווה, על כלל העותרים מסוג זה, ואין מקום, גם לאור פסק הדין בבג"ץ דסטה, להתערבות בהחלטת בית הדין לעררים, בסבירותה ובשיקול דעתו, החלטה שניתנה כאמור בבקשה לצוו אירעי בלבד.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות, החלטתי לדחות את הבקשה.

כך גם, העובדה כי המבקש מועסק בחנות "שר המשקאות בע"מ" מזה תקופה, על כל המשמע מכך, עם כל הצער שבדבר, איננה כשלעצמה טעם למניעת התייצבותו במתקן חולות, כשיש שוב להדגיש שמדובר באי מתן צו ארעי בטרם ניתנה החלטה בבקשה לצו ביניים ובערר (ראו החלטתי ברע"מ (ת"א) 38653-11-15 זרגזי נ' משרד הפנים – רשות האוכלוסין וההגירה (פורסם בנבו, 17.11.2015), אשר התקבלה על-ידי ביהמ"ש העליון (בר"מ 7853/15)).

לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין לעררים בתל אביב (כבוד הדיין מיכאל זילברשמיד) מיום 26.9.16 בערר (ת"א) 3133-16 בו נדחתה בקשת המבקש לצוו אירעי במסגרת ערר שהגיש על הוצאת הוראת שהייה מכוח סעיף 32ד לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד-1954 (להלן: "החוק למניעת הסתננות").

כפי שציין בית הדין לעררים בהחלטתו, המבקש לא הצביע על נזק חמור שאינו בר תיקון שייגרם לו בשל הכניסה למיתקן חולות ואין מקום, גם לאור פסק הדין בעיניין דסטה (בג"ץ 8665/14 דסטה נ' הכנסת (פורסם בנבו, 11.8.2015) (להלן – "עניין דסטה"), להתערבות בהחלטת בית הדין לעררים, בסבירותה ובשיקול דעתו, החלטה שניתנה כאמור בבקשה לצוו אירעי בלבד.

...

כאמור בחוק למניעת הסתננות, לגורמים המוסמכים האפשרות להורות על שחרור המבקש מסיבות רפואיות או על קבלת טיפול מתאים, כשבכל מקרה לא שוכנעתי כי אם לא תושהה הוראת השהייה באופן מיידי וייגרם למבקש נזק חמור שאינו בר תיקון כאשר טענותיו יתבררו גם במסגרת הערר.

ביחס לטענה לגבי הפגיעה בזכות הטיעון, נוכח התשתית העובדתית שהוצגה בפניי בבקשה ובתגובות, לא שוכנעתי כי השימוע שנערך למבקש מנע ממנו לשטוח את טענותיו במלואן.

46לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין לעררים בתל אביב (כבוד הדיין מיכאל זילברשמיד) מיום 5.10.16 בערר (ת"א) 3305-16 בו נדחתה בקשת המבקש לצוו אירעי במסגרת ערר שהגיש על הוצאת הוראת שהייה מכוח סעיף 32ד לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד-1954 (להלן: "החוק למניעת הסתננות") (נספח א' לבקשת רשות העירעור).

כפי שציין בית הדין לעררים בהחלטתו, המבקש לא הצביע על נזק חמור שאינו בר תיקון שייגרם לו בשל הכניסה למיתקן חולות ואין מקום, גם לאור פסק הדין בעיניין דסטה, להתערבות בהחלטת בית הדין לעררים, בסבירותה ובשיקול דעתו, החלטה שניתנה כאמור בבקשה לצוו אירעי בלבד.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת המשיבה ובתשובה לתגובה החלטתי לדחות את הבקשה.

כאמור בחוק למניעת הסתננות, לגורמים המוסמכים האפשרות להורות על שחרור המבקש מסיבות רפואיות או על קבלת טיפול מתאים, כשבכל מקרה לא שוכנעתי כי אם לא תושהה הוראת השהייה באופן מיידי וייגרם למבקש נזק חמור שאינו בר תיקון כאשר טענותיו יתבררו גם במסגרת הערר.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.