בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין לעבודה בדבר דלתיים סגורות

בבית המשפט העליון רע"א 1675/21 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקשת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. פלוני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 10.1.2021 בע"ח 31207-04-20 שניתנה על ידי כבוד השופט ר' כרמל – סג"נ בשם המבקשת: עו"ד אברהם ברזל בשם המשיבה 1: עו"ד נעמי זמרת בשם המשיב 2: עו"ד אורלי בראונשטיין החלטה

ככלל, ככל שהדבר נוגע לנפגע העבירה, ניתן לבקש לעיין בחומר החקירה מכוח זכות העיון הפרטית במשפט המינהלי, או בהתאם להנחיית פרקליט המדינה 14.8 "בקשה מצד גורמים שונים לעיין במידע המצוי בתיק חקירה" (7.4.2021) (להלן: הנחיה 14.8); נפגע עבירה שבקש לעיין בתיק החקירה ובקשתו נדחתה, או התקבלה באופן חלקי אך שלא לרוחו, רשאי לעתור לבג"ץ (בג"ץ 5676/19 טקה נ' המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה, פסקה 5 (29.10.2019) (להלן: עניין טקה); ראו גם: בג"ץ 4922/19 נוה נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (9.12.2019)).

ככלל, הזכות לעיין בתיק בית משפט נתונה "לכל אדם [...] ובילבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין" (תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: תקנות העיון)).

בהקשר זה יודגש, כי העובדה שתיק בית המשפט היתנהל בדלתיים סגורות, או תחת איסור פירסום, לא הופכת מיניה וביה את העיון ל"אסור על פי דין", והכלל הוא שיש לבחון את בקשת העיון לגופה (בג"ץ 5699/07 יועז נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 4 (23.4.2009); בע"מ 8958/20 פלוני נ' פלוני, פסקה 32 (18.4.2021); רע"א 4890/20 סביטקין נ' תה ויסוצקי (ישראל) בע"מ, פסקה 8 (3.1.2021)).

...

יחד עם זאת, בהחלטה מיום 6.9.2020, קבע בית המשפט המחוזי, כי "לאחר שהודע מהמזכירות כי התקיימה שיחה עם [המשיב] באשר לבקשה, ובהעדר תגובה – ב"כ המבקשים תוכל לקבל עותק מהכרעת הדין, בלבד". בקשה לעיון חוזר נדחתה גם היא, בהחלטה מיום 21.9.2020, כאשר נקבע כי "הנימוקים נשקלו ולא מצאתי מקום לשנות מההחלטה שניתנה". על ההחלטות הללו הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור לבית משפט זה. לאחר שניתנה הרשות לערער, מצאתי כי "שתי ההחלטות בנדון דידן [...] לא מבהירות אילו טעמים הביאו את בית המשפט המחוזי למסקנה כי התרת העיון בהכרעת הדין בלבד, היא נקודת האיזון הראויה בין האינטרסים והזכויות העומדים משני צדי המתרס", וכי "נדרש היה לפרט אלו שיקולים גברו על אלו, ומדוע". אשר על כן, קבעתי בפסק הדין, כי "העניין יוחזר לבית המשפט המחוזי, אשר ידרש לטענות הצדדים בעניין, ויכריע וינמק כחכמתו". בהמשך לפסק הדין, יצאה תחת ידי בית המשפט המחוזי החלטה, אשר במסגרתה הוסבר, כי התרת העיון וההעתקה לגבי הכרעת הדין בלבד נובעת מכך "שהנאשם זוכה בדין ונקודת האיזון השתנתה", כאשר "המבקשת עותרת לקבלת מסמכים בקשת רחבה, המתעלמת מזיכוי הנאשם, והעברת המסמכים, אלה שלא אושרה המצאתם, יש בה לפגוע בנאשם". מכאן הבקשה שלפנַי.

זוהי נקודת המבט שלאורה יש לבחון את בקשתה – ולשם הגשמת תכלית זו, לא שוכנעתי כי נדרש עיון בתיק בית המשפט במלואו.

יחד עם זאת, סבורני כי לא ניתן להתעלם מזכותה של המבקשת, כנפגעת העבירה לפי הכתב האישום, לנכוח בדיונים באולם בית המשפט, אף בהינתן שהתקיימו בדלתיים סגורות (סעיף 15 לחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001).

על כן, בשים לב לגישה המקלה במתן רשות ערעור בכל הנוגע לתקנות העיון (רע"א 7574/19 סמרה נ' מגדל אחזקות נדל"ן בע"מ, פסקה 10 (13.1.2020)), החלטתי לעשות שימוש בסמכותי שלפי תקנה 149(2)(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, לדון בבקשה כבערעור, ולקבלו: לצד העיון בהכרעת הדין, תוכל המבקשת לעיין גם בפרוטוקולים של הדיונים שהתקיימו לפני בית המשפט המחוזי, וזאת בכפוף להתחייבות כאמור בפסקה 6 לעיל.

בית הדין הארצי לעבודה בר"ע 43977-03-22 ניתנה ביום 28 מרץ 2022 ראל סלע המבקש פלאות שרותים מקצועיים בע"מ המשיבה החלטה

השופטת לאה גליקסמן: לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האיזורי תל-אביב (השופטת אסנת רובוביץ-ברכש; סע"ש 61687-01-20), במסגרתה התקבלה בקשת המשיבה כי המבקש לא יוכל לעשות שימוש במסמכים מסוימים שגולו בתצהיר גילוי המסמכים מטעמו, וכמו כן נדחתה בקשת המבקש להוציא מיסמך מתצהיר גילוי המסמכים של המשיבה (להלן הבקשה ו-ההחלטה בהתאמה).

ודוק, איסור הפירסום שבהתאם לסעיף 70(א) לחוק בתי המשפט משתרע, באופן עיקרוני, גם על כתבי הטענות שהוגשו בהליך, שהרי הסעיף נוקט לשון גורפת: "לא יפרסם אדם דבר על דיון שהתנהל בבית משפט בדלתיים סגורות אלא ברשות בית המשפט". לפיכך, היה על המבקש לפנות אל בית המשפט לעינייני מישפחה בתל-אביב ו/או לבית הדין הרבני בתל-אביב בבקשות מתאימות, וכאמור לעיל כזאת לא עשה.

...

] לסיכום: פרסום דבר אודות הליך ומהליך שהתנהל בדלתיים סגורות ייעשה אך בכפוף לקבלת היתר מבית המשפט בו התנהל ההליך בדלתיים סגורות, בין אם סגירת הדלתיים נבעה מהוראת חוק ובין אם נבעה משיקול דעתו של אותו בית משפט.

על כן, הבקשה בעניין מסמכי הגירושין נדחית.

סוף דבר על יסוד כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 6677/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקשים: 1. פלוני 2. פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פקיד שומה רחובות בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בע"מ 1742-05-17 מיום 17.6.2022 שניתנה על-ידי כב' השופט ש' בורנשטין בשם המבקשים: עו"ד עירד באומל; עו"ד יונה זהבי בשם המשיב 1: בשם המשיב 2: עו"ד פז מוזר עו"ד אלכסנדרה הודס ][]החלטה

בהמשך, ביום 17.5.2022 פנו המבקשים לבית המשפט שדן בתיק הקודם בבקשה לעיון בו מכוח תקנה 4(א) תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003 (להלן תקנות העיון).

כן נטען כי בית המשפט איפשר לא אחת עיון מכוח תקנה 4(א) לתקנות העיון גם בתיקים המתנהלים בדלתיים סגורות לרבות בתיקי ערעורי מס. לגישת המבקשים, שאלת האפשרות לעיין בהסכמי פשרה במסגרת ערעורי מס לא הוכרעה על ידי בית המשפט העליון ונותרה ב"צריך עיון".

הם הדגישו כי העקרונות העולים מתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט-2018 (להלן התקנות החדשות), מעידים על כך שיש לאפשר לבעלי דין לברר טענות בדבר הטעה אפשרית, כאשר היה צריך להטיל על המשיב סנקציות בגין הטעה זו. עוד ציינו המבקשים כי אי חשיפת התיק הקודם בנגוד להחלטה מיום 1.12.2021 בהליך העקרי עולה לכדי ביזיון בית המשפט.

...

על כן כאשר מדובר בבקשה לעיון בהסכמי פשרה בערעורי מס שקיבלו תוקף של פסק דין, יש להיעתר לה בזהירות רבה ובמשורה.

יישום האמור לעיל על עובדות המקרה דנן תוך איזון מכלול השיקולים מביא למסקנה לפיה אין מקום בנסיבות המקרה דנן להיעתר לבקשת המבקשים.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את בקשת רשות הערעור ומחייבת את המבקשים יישאו בהוצאותיהם של המשיבים בסך 4,000 ₪ לכל אחד מהמשיבים.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט ע' דרויאן-גמליאל) בת"מ 20088-09-19 מיום 15.7.2022, בגדרה נדחתה בקשת המבקשת לחשיפת התיק במערכת "נט המשפט". []המשיבה 1 (להלן המשיבה), היא המאשימה בתיק העקרי, מנהלת בימים אלה הליך פלילי כנגד המשיב 2 – מר עמוס דב סילבר (להלן: מר סילבר וההליך העקרי בהתאמה).

לטענתה, היא הגישה את הבקשה "בעל כורחה", שכן הגישה לתיק במערכת "נט המשפט" חסומה לציבור הרחב, וזאת בנגוד לקבוע בתקנה 2(ב) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: תקנות העיון), הקובעת כי כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות לפירסום על פי דין.

בתיק דנן הוגשו בקשות למתן צו איסור פירסום ולקיום הדיונים בדלתיים סגורות.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, בקשת רשות העירעור נדחית.

...

בהיעדר פתרון מתאים המאפשר לסרוק את כתבי הטענות המוגשים על ידי הצדדים באופן שהפרטים אודות הגורם החסוי יחסו, אין מנוס אלא לחסות את התיק כולו.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה מצאתי כי יש לדחותה אף מבלי לבקש את תגובת המשיבים.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.

בית הדין הארצי לעבודה בר"ע 6227-11-22 ניתנה ביום 20 אפריל 2023 זאנה אורה המבקשת שירות בריאות כללית המשיבה בשם המבקשת – עו"ד בן אוצרי בשם המשיבה – עו"ד אושרית מרציאנו; עו"ד קרן שאול סיון החלטה

השופט רועי פוליאק ההליך ותמצית ההחלטה המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האיזורי נצרת (השופטת לובנא תלחמי סוידאן; סע"ש 1166-06-20) מיום 5.10.2022, לפיה אין לבצע החלטה קודמת, שניתנה בהסכמה, על בדיקת "מחשב התובעת במרפאת תל עדשים", ועל החלטה נוספת מיום 6.10.2022 על הגשת תצהירי עדות ראשית.

בעקבות קביעת רשמת בית דין זה, השופטת אפרת קוקה, כי על פני הדברים הוגשה בקשת רשות העירעור באיחור קצר, הגישה המבקשת בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות העירעור, אשר נומקה במחלת בא כוחה בסמוך למועד הגשת הבקשה בגינה הוצגו אישורים רפואיים מתאימים.

במקביל להגשת התביעה הוגשה "בקשה דחופה במעמד צד אחד ובדלתיים סגורות" בגדרה התבקש בית הדין "למנות מומחה סייבר מטעם בית הדין, שיבדוק את המחשב עליו עובדת המבקשת ... בשלב זה ללא שתוף ו/או ידיעת המשיבה". בית הדין האיזורי דחה את הבקשה למתן סעד במעמד צד אחד.

...

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בכתב ובעל פה ואת כלל חומר התיק מצאתי כי יש להאריך את המועד להגשת בקשת רשות הערעור, משהאיחור הקצר בהגשתה נבע ממחלה מתועדת של בא כוחה, אך לדחות את הבקשה לגופה אף מבלי להידרש לתשובה בכתב מהמשיבה.

סוף דבר – המועד להגשת בקשת רשות הערעור מוארך עד להגשתה בפועל, אך בקשת רשות הערעור נדחית לגופה.