[4: המודל הוא: שכר גננת מוסמכת בותק של 12 שנות לימוד ושכר סייעת בדרגה 6 בותק של 10 שנים לכל 31 או 33 תלמידים (בהתאם למיקום הגן).
לטענת התובעת, משלא קיבלה שיבוץ אחר פנתה רבקה לרשת הגנים על מנת לברר את המצבה.
נביא את הדברים מפי בית הדין האיזורי:
"נוסיף, כי מסקנה זו היא המתבקשת אף נוכח שקולי מדיניות שמטרתם להוביל לאכיפה יעילה של הוראות חוק חינוך ממלכתי והתקנות שהותקנו על פיו. הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח חולשתה של המדינה באכיפת הכללים שהיא עצמה התוויתה כפי שאלה מצאו ביטויים בתקנות חינוך ממלכתי. זאת, כעולה מפסיקתו של בית המשפט העליון הנוגעת לחולשתם של אמצעי האכיפה של הרשות המבצעת, המתקשה לאכוף את הכללים המעוגנים בתקנות חינוך ממלכתי ביחס למוסדות שאינם רישמיים.
" (הדגשות הוספו – א.א.)
על החלטת בית הדין האיזורי הוגש העירעור כאמור.
" (הדגשות הוספו – א.א.)
יצויין כי השופטת רוזנפלד קובעת שלכאורה הדיון בשאלה האמורה מיותר שכן, מסעיף 44 להחלטת בית הדין האיזורי, כמו גם מעמדת רשת הגנים, עלה כי הלכה למעשה שילמה רשת הגנים לגננות את השכר לפי המקובל לגבי עובדי הוראה במוסדות הרישמיים.
תקנה 8 (א) לתקנות – תקנה 8 (א) לתקנות, שמצויה בפרק הרביעי לתקנות שעניינו "תמיכת המדינה", קובעת כי:
"רצה בעל מוסד בתמיכת המדינה, יצרף לבקשתו לשר את הצעת התקציב של המוסד לשנת הלימודים הבאה ויכלול בה פרטים מלאים ונכונים על התקן, המצבה ומשכורות המורים ועל הוצאות המוסד לשירותים ולבנינים וכן פרטים ומסמכים להוכחת עמידתו בתנאים המפורטים בתקנה 9."
לטענת רשת הגנים, מכוח התקנה האמורה היא לא נידרשת לפרט בבקשתה להכרה במוסד החינוכי את שכר העובדים שאינם עובדי הוראה.
די בכך כדי לקבוע שלא מיתקיים יסוד חיוני מבין היסודות שנידרש הוכחתם בתביעה לפי עילה של הפר חובה חקוקה.
...
סוף דבר
תביעת התובעות כנגד המדינה נדחית.
התביעה להחזר הפחתות השכר (10%) - תביעת שתי התובעות נדחית.
התביעה לפיצויי הלנת שכר עבודה – נדחית.
